לשלושה באלול
לשלושה באלול (נדפס בכתיב חסר: לִשְׁלֹשָׁה בֶּאֱלוּל) הוא ספר זיכרון שחיבר הרב צבי יהודה הכהן קוק על אודות אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ונקרא על שם יום פטירתו של הראי"ה – ג' באלול ה'תרצ"ה.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
צבי יהודה קוק  |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990021118370205171 |
  | |
במהדורה מאוחרת נכרכו יחדיו "לשלושה באלול" לצד מאמר מרכזי של הרצי"ה על אודות אביו: "נפש הראי"ה".
הוצאה לאור ומהדורות
עריכהנפש הראי"ה
עריכהלקראת ג' באלול ה'תרצ"ו לקראת יום השנה הראשון לפטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הדפיס בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק את הקובץ "נפש הראי"ה". הספר נדפס בדפוס ארץ-ישראל בשכונת גאולה בירושלים. בעמוד השער הוסיף הרצי"ה את דברי חז"ל בתלמוד הירושלמי (שקלים ב, ה): "דבריהם הם זכרונם".
בהקדמה קצרה ציין הרצי"ה את הערך החינוכי שבספר, והדגיש כי "צמצמתי ומעטתי וחסרתי בפרטים... נבונים יבינו נא בדברים כהויתם, ירחיבו וישלימו". החיבור נפתח בצוואתו המוקדמת של הראי"ה שנכתבה בלונדון ביום כ"א באייר תרע"ט (טרם שובו ארצה לאחר מלחמת העולם הראשונה). לאחר מכן נדפס המאמר המרכזי – "נפש הראי"ה" – בו ניסיון התחקות אחר דמותו של הרב קוק. בשני העמודים האחרונים נוספו "תשלומי דברים", פרטים אחדים מאחרית ימיו של הראי"ה.
מהדורת צילום של חיבור זה, בתוספת הערותיו של הרצי"ה עליה, נדפסה ב"מהדורה פנימית מצומצמת" במלאת עשור לפטירת הרצי"ה בידי מכון הרצי"ה.
לשלשה באלול
עריכהכשנתיים לאחר צאת "נפש הראי"ה", לקראת יום השנה השלישי לפטירת הראי"ה בג' באלול ה'תרצ"ח, הדפיס הרצי"ה את "לשלשה באלול". בהקדמה קצרה ציין כי נענה לבקשת רבים, ופרסם "מספר קוים מובלטים בפרטיותם של קצות דרכי" הראי"ה קוק, והוסיף דברי תפילה לתקומת ישראל בארצו. החיבור מחולק לקי"ג סעיפים ממוספרים, כמעט ללא כותרות (למעט שלוש, כאשר צוטטו דבריו למקורביו בתקופה מסוימת) ותוספת מקורות בהערות שוליים. הספר נדפס בדפוס ארץ-ישראל בשכונת גאולה בירושלים.
תשע שנים לאחר מכן, לקראת יום הזיכרון התרי-עשר לפטירת הראי"ה בג' באלול ה'תש"ז, הוציא לאור הרצי"ה את "חוברת ב" של "לשלשה באלול". ההקדמה הקצרה נפתחת בדברי זעזוע על השואה, לצד אמונה בנצח ישראל ותקומתו, וקריאה לעיון בדרכיו ותורתו של הראי"ה. בספר שלושה חלקים: "לשלשה באלול" – נג סעיפים ללא כותרות, "קיצור מסילת ישרים" – תמצית החיבור המפורסם שרשם לעצמו הראי"ה, ו"למקדש מעט" – מאמר שפרסם הראי"ה בשנת תרפ"ג הקורא ליהודי צפון אמריקה לשמור על צביון בתי הכנסת, בפרט המחיצה בין העזרות. ספר זה נדפס בדפוס הפועל המזרחי. כן נדפסה תודה מיוחדת לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא על זירוזו להוצאת החיבור.
נפש הראי"ה – לשלשה באלול א-ב
עריכהבשנת ה'תשס"ג הוציא לאור מכון הרצי"ה מהדורה חדשה של שלושת החיבורים כרוכים יחדיו: "נפש הראי"ה" ו"לשלשה באלול א-ב". העורך הרב בן ציון כהנא שפירא הדגיש בהקדמתו את חשיבות ההליכה בדרכי גדולי ישראל. הספר נפתח במאמר "נפש הראי"ה"[1] ואחריו שני חלקי "לשלשה באלול". כן נדפס מדור "מילואים" בו חמש אגרות של הראי"ה, שתי אגרות של הרצי"ה ו"רשימה מכת"י הרצי"ה בעניין גמילות חסדים". הספר הוקדש לעילוי נשמת הרב אליהו שלמה רענן, נכד הראי"ה, במלאת חמש שנים להירצחו.
לשלשה באלול המורחב
עריכהבשנת ה'תשע"ג יצאה לאור מהדורה מורחבת של "לשלשה באלול" בידי הרב יוסף בדיחי, מזכירו האישי של הרב צבי יהודה קוק. לספר כותרת משנה חדשה: "פנינים מארחות חייו של מרן הרב אברהם אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מאת מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל". מהדורה זו מגישה את העריכה המאוחדת והמתוקנת של החיבור בידי הרצי"ה עצמו – איחוד שני פרסומי "לשלושה באלול" לקובץ אורגני, הוספת כותרות משנה, הוספת סעיפים רבים, וכן תיקוני לשון והגהות שונות.
המשמעות הבולטת ביותר של מהדורה זו הוא מיספור סעיפים שונה, כתוצאה מאיחוד שני קובצי "לשלושה באלול". בנוסף, לא פעם הערותיו של הרצי"ה משלימות פרטים שלא היו ידועים, או מעלות על הכתב עניינים שנמסרו עד אז בעל פה. במהדורה זו נדפסו מספר תמונות של הראי"ה באירועים שונים. מהדיר המהדורה הוא יצחק יחזקאל הלוי פוקס.
תוכן הספר
עריכה"לשלשה באלול" משמש מעין תיאור מקוצר של פרקי חיי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, על פי סדר כרונולוגי, ובו עדויות, סיפורים ומעשים מחיי הראי"ה, בין היתר על בית גידולו ומשפחתו, רבותיו, תלמידיו, הנהגותיו, מידותיו, תכונותיו, שקדנותו, אמרותיו, דברי תורתו, אירועים בחייו, קשריו עם רבנים אחרים, דברי הערכה על אודותיו, ועוד.
רוחו הכללית של "לשלשה באלול" היא ניסיון מודע ומוצהר ללכת בדרכיו של הראי"ה כדמות מופת על-היסטורית. החיבור נכתב ופורסם סמוך לאחר פטירת הראי"ה בידי בנו הרצי"ה, שביטל את עצמו ביחס לאביו והתמסר לתיעוד אורחותיו, ועל כן נחשב כחיבור מהימן ומדויק. הוא כולל פרטים מדויקים על אירועים רבים בחיי הראי"ה, הידועים ממנו כמקור ראשון. עם זאת, הקובץ כולל גם עדויות ששמע הרצי"ה מפי אישים שונים, בכלי ראשון, בדרך כלל תלמידים קרובים ובני משפחה דוגמת אחיו של הרב קוק.
כן כולל הספר עניינים הידועים לאמונים על מכלול כתבי הראי"ה, דוגמת "לא כתב על שום אדם 'תלמידי', רק 'ידידי' וכדומה. אך פעמיים כמדומה יצא מגדרו זה על ידי הפצרת הנדונים".[2] עוד כולל הספר, לעיתים, סיפורי "מופתים" שונים, או מעשים המלמדים על קיום תפילתו של הראי"ה (דוגמת מתן קופסת טבק לרב הנזיר, שהתלונן על כאבי שיניים בליל יום הכיפורים, "ואמר שזה יהיה לרפואה. ובטל הכאב וירד הניפוח"),[3] וכן היבטים פוליטיים של משנתו הרוחנית.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "קיצור מסילת ישרים" ו"למקדש מעט" לא נדפסו בספר זה, מאחר שהתפרסמו קודם לכן מחדש בספר מאמרי הראיה.
- ^ במהדורת מכון הרצי"ה, עמ' מה; במהדורה המורחבת, עמ' 36.
- ^ במהדורת מכון הרצי"ה, עמ' צא; במהדורה המורחבת, עמ' 54