משה בלייכר
הרב משה דוד בלייכר (נולד ב-1954) הוא מייסד ישיבת שבי חברון שבעיר חברון, כיהן כראש הישיבה למעלה מעשרים שנה.
.jpg) | |
| הרב בלייכר בחנוכת ביהמ"ד שבי חברון | |
| לידה |
1954 (בן 70 בערך) בני ברק |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
ישיבת ירושלים לצעירים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב צבי ישראל טאו, הרב מרדכי שטרנברג |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בבני ברק למשפחה דתית לאומית. בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ובישיבת ירושלים לצעירים, ובהמשך קפץ כיתה והגיע בתור נער לישיבת מרכז הרב, למד בין השנים תשל"ב–תשל"ח והיה תלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב צבי ישראל טאו, לימים נשיא ישיבת הר המור, ושל הרב מרדכי שטרנברג. הוסמך לרבנות על ידי הרב דב ליאור. בגיל צעיר מאוד (23) התמנה לר"מ בישיבת אור עציון. כיהן גם כרב היישוב עצמונה למשך תקופה קצרה. היה שותף למאבק נגד הנסיגה מחבל ימית.
עמד בראש 'ישיבת אופירה' שהוקמה ביישוב אופירה, ליד שארם א-שייח', מספר חודשים לפני הנסיגה מסיני, ועד פינוי היישוב. בישיבה למדו בין השאר דרור וינברג והרב מנחם פרל.
באלול תשמ"ב (1982) הוזמן להקים את ישיבת שבי חברון בבית רומנו בחברון, וכיהן למעלה מעשרים שנה בראשותה. תחת הנהגתו גדלה הישיבה ואף הוקמו מוסדות נוספים בחברון ובסביבותיה, ובהם הישיבה הקטנה במעלה חבר, והמכינה נתיבות דרור על שמו של דרור וינברג ביישוב תלם. ב-2003 לקה באירוע מוחי, ולכן פרש מתפקידו כראש הישיבה בפועל. ממלא מקומו הוא הרב חננאל אתרוג.
הרב בלייכר נשוי לנאורה (בן פזי), הם מתגוררים בשכונת חומת שמואל בירושלים, ולהם שמונה ילדים. בנו, הרב טוביה בלייכר, כיהן כר"מ בישיבת איילת השחר באילת, והחל מה'תשפ"ב משמש כראש כולל לדיינות "קומי אורי" בחריש.
גיסו, הרב חנוך בן פזי, היה ר"מ במכון מאיר.
שיטתו
עריכהשיטתו החינוכית של הרב בלייכר מבוססת על תורת הרב קוק, ומתמקדת בבניית האישיות של התלמיד בישיבה מבחינה אמונית וערכית. בספריו ובשיעוריו הוא מראה כיצד עניינים הנראים פשוטים או תמוהים בתנ"ך או בדברי חז"ל נועדו בעצם ללמד תכנים עמוקים בהתגלות האלוהית בעולם.
הרב בלייכר שייך לזרם הממלכתי בציונות הדתית, וישיבתו נחשבת לאחת מישיבות הקו. גישתו ביחס לציונות החילונית, בהמשך לרבותיו, היא: "אנחנו הפסקול של הציונות של הדור הקודם. הדור הקודם עשה דברים באינסטינקט בלא להבין למה. כמו שילד נולד, בראשית דרכו הוא אינו שואל שאלות אלא עושה מה שאומרים לו, ורק כשהוא מתבגר הוא מתחיל לשאול שאלות. את התשובות לשאלות האלה אנחנו צריכים לתת, אנחנו המרפא לדור הזה". לשיטתו, "רוח אבותינו היא העומדת ביסוד מדינת ישראל". "הדור הקודם עשה דברים באינסטינקט בלא להבין למה. מה גרם לאנשים שבעטו בכל דבר קדוש להמיר חיי נוחות ושפע חומריים בעליה לארץ ישראל מוכת רעב והמלריה? הרי הם לא היו אנשים דתיים שהמצווה לעלות לארץ דיברה אליהם? אין זאת אלא מעשה שמים שנועד לקבץ את עם ישראל בארצו ל'אתחלתא דגאולה' לקראת הגאולה השלמה".
הרב בלייכר היה מהמתנגדים החריפים לשיטת הרבדים ללימוד גמרא וללימוד "תנ"ך בגובה העיניים".
מספריו
עריכה- עמק חברון, על פרקים שני ושלישי במסכת בבא מציעא. שיעורים בעיון. מצורפות הסכמותיהם של הרב מרדכי אליהו, הרב אברהם שפירא, הרב אשר וייס ועוד
- למהלך הפרשיות – שיעורים על ספר בראשית
- למהלך הפרשיות – שיעורים על ספר שמות. שני כרכים
- שכינה ביניהם – שיעורים על הקשר בין בני הזוג
- לביתך נאוה קודש – על הזוגיות, הוצאה פרטית תשס"ה
- למהלך קדושת הזמנים – סדרת חוברות על מועדי השנה
- פירוש על שמונה פרקים להרמב"ם
- ורב שלום בניך – על חינוך ילדים ונוער
- בניין אמונה – המוסר הטבעי הישראלי
- נתיב התורה – לבירור ערכה של התורה
- איגרת הרמב"ן – פירוש לאיגרת הרמבן לאור כתבי הראיה קוק
- פרי היום – פירוש והעמקה בתפילה (מ"ברכו" ועד "ובא לציון")
- שמירת הלשון (מאת החפץ חיים); מבואר על ידי הרב משה בלייכר. חלק א' כולל ההקדמה ושער הזכירה. תשפ"א.
- לראות טוב – על שער הבחינה
