מאוריצ'יו כהן-לנארו
| ערך מחפש מקורות | |
מאוריצ'יו כהן-לנארו (Mauriciu Cohen-Lânaru; 31 בדצמבר 1849 – 20 באוקטובר 1928) היה כנר, מלחין, מבקר מוזיקלי ומורה למוזיקה יהודי רומני בן העדה הספרדית.
 | |
| לידה |
31 בדצמבר 1849 בוקרשט, ולאכיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1928 (בגיל 78) |
| כלי נגינה |
כינור |
  | |
קורות חיים
עריכהמאוריצ'יו נולד בבוקרשט, ולאכיה, במשפחה ותיקה של נכבדים יהודים ספרדים. למד בקונסרבטוריון של בוקרשט עם אדוארד ואכמן ואלכסנדרו פלכטנמאכר בשנים 1868–1870. בהמשך למד קומפוזיציה באיטליה בשנים 1870-1871 ובפריז בשנים 1871–1878 ובין מוריו נמנוויקטור מאסה, תאודור דיבואה, ז'רז' ביזה, סזר פרנק ,פליסיין דוד וז'ורז' ביזה. [1] זמן מה היה הכנר הראשי בתיאטרון אודאון (Odeon) בפריז, אך מאוחר יותר ב-1880 שב לרומניה והתמנה כמורה למוזיקה קולית (במקום אליודורו ביאנקי שנפטר) בבית המחסה על שם האדונית אלנה (Elena Doamna) וכחבר בוועדות הבחינה של כל המוסדות להוראת המוזיקה.בזמנו הפנוי לימד כמה מתלמידותיו בבית המחסה שיעורים פרטיים לפיתוח קול.[2] למשך תקופה מסוימת לימד כהן-לנארו לימד הרמוניה ושירה באקדמיה למוזיקה של בוקרשט ובמרץ 1919 הקים תזמורת סימפונית יהודית קצרת ימים בבוקרשט.[3] כהן-לנארו התבלט כמייצג המוזיקה הקלאסית הרומנית בראשית הופעתה וכראשון שחיבר מוזיקה לתיאטרון הלירי הרומני. להצלחה הגדולה ביותר ברומניה זכתה האופרה הקומית אי הפרחים לפי ליברית של בנג'סקו-דאביז'ה (Bengescu-Dabija). הצגת הבכורה הייתה באוגוסט 1905. הוא חיבר אופרות נוספות, בשנת 1876 הבנאי מנולה לפי בלדה עממית נודעת, בשנת 1880 מאזפה (Mazeppa) ועוד אופרה ששמה טודורל (Tudorel). הוא חיבר מוזיקה קאמרית, 5 סונאטות לפסנתר ורומנסות לפי שיריהם של וסילה אלכסנדרי, דימיטריה בולינטינאנו ואחרים. כמו כן חיבר שני כרכים של "שירים ספרדיים", שאותם הדפיס בבית ההוצאה שלו עצמו.
מאוריצ'יו כהן-לנארו כתב ביקורות מוזיקליות עבור כתבי העת "העיתונות", "הרומני", "רמפה" ועוד. שימש כגבאי בבתי הכנסת הספרדיים בבוקרשט.[4]
יצירות
עריכהיצירות קוליות
עריכה- אופרות:
- Insula florilor
- Mesterul Manole
- Mazeppa
- רומנסות:
- 2 מחברות שירים (מלודיות) רומניים,
על מלים מאת וסילה אלכסנדרי, דימיטריה בולינטיניאנו
- מלודיות ספרדיות
מוזיקה קאמרית
עריכה- 5 סונאטות לפסנתר
- סואיטות ואלסים
ביבליוגרפיה
עריכה- Ada Brumaru cap Muzică în N.Cajal, H. Kuller, - Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație Hasefer, București 2004
- -Iosif Sava Muzicieni evrei de la noi și din lume: Muzicanții pe acoperiș
· לדף המתורגם Iosif Sava
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ I.Sava עמ' .235
- ^ Emilia Grecu Azilul Elena Doamna si ajutorul domnesc dat orfanilor Editura Casa Scoalelor București1944 p.124
- ^ Hary Kuller Presa evreiască din România 2004 p.219
- ^ Ioan Șerbănescu evreii din Romania în secolul XX: 1900-1920: fast și nefast Centrul pentru studiul istoriei evreilor din Romania, expoziție, FCE, Bucureșt 2003 p.283