פתיחת התפריט הראשי

מאוריציו קאגל

מאוריציו קאגלגרמנית: Mauricio Kagel24 בדצמבר 1931 - 18 בספטמבר 2008) היה מלחין יהודי ארגנטינאי-גרמני. נודע בעניין שגילה בפיתוח הצד התיאטרלי של הביצוע המוזיקלי.

מאוריציו קאגל
Mauricio Kagel
Mauricio Kagel (1985).jpg
לידה 24 בדצמבר 1931
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בספטמבר 2008 (בגיל 76)
קלן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, במאי קולנוע, מנצח, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • פרס ארסמוס (1998)
  • פרס רולף שוק לאמנויות המוזיקה (2005)
  • פרס ארנסט פון סימנס (2000)
  • Grimme-Preis (1970)
  • Grimme-Preis (1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

קאגל נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה, למשפחה יהודית שנמלטה מברית המועצות בשנות ה-20 של המאה ה-20. קאגל למד מוזיקה, תולדות הספרות ופילוסופיה בבואנוס איירס. בשנת 1957 הגיע כמלומד לקלן, גרמניה, שם חי עד מותו.[1]

בשנים 1966-1960 ושוב מ-1972 עד 1976 לימד בסמינר הקיץ הבינלאומי למוזיקה חדשה בדרמשטדט.

קאגל עסק בהוראה באוניברסיטה של מדינת ניו יורק בבאפאלו בשנים 1965-1964 כפרופסור לתאוריה של המוזיקה וכן באקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה של ברלין כמרצה אורח. הוא כיהן כמנהל הקורסים למוזיקה חדשה בגוטנבורג ובקלן והיה פרופסור לתיאטרון מוזיקה חדשה בקונסרבטוריון של קלן משנת 1974 עד 1997.

בהזמנת ולטר פינק, היה המלחין השני שהשתתף ב"דיוקנאות מלחינים חיים" בפסטיבל המוזיקה של ריינגאו בשנת 1991. בשנת 2000 קיבל את פרס ארנסט פון סימנס.

בין תלמידיו היו מריה דה אלוויאר, קרולה באוקהולט, בראנימיר קראסטיץ', דייוויד זאואר, ריקרד שפר, חואן מריה סולארה, ג'רלד בארי וצ'או מינג טונג.

קאגל מת בקלן ב-18 בספטמבר 2008 אחרי מחלה קשה, בגיל 76.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פאול אטינלו, "מאוריציו קאגל" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין