מאיר גצל שפירא

מאיר גצל שפירא (1880-1970) היה סוחר קרקעות ונדבן יהודי מדטרויט, שעל שמו נקראית שכונת שפירא שבתל אביב-יפו.

שפירא נולד ב-1880 בליטא למשפחה יהודית ענייה ורבת ילדים. בגיל 14 היגר לבדו לניו יורק שארצות הברית והחל לעבוד כחייט. לאחר שזיהה כי אין ביכולתו להתעשר במקצוע זה, הוא עזב את מקצועו ואת עירו ועבר לדטרויט. הוא נכנס לתחום הבנייה ונדל"ן, והתעשר בתחום זה.

. עלה לארץ ישראל מדטרויט עם רעייתו ושלושת ילדיהם בשנת 1922, כשכבר היה בן 42. המשפחה הגיעה לתל אביב עם הון עתק ובזכיינות לייצוג חברת הענק ג'נרל אלקטריק וחברת המכוניות מוריס. מאיר וסוניה נישאו והקימו משפחה, אם כי היחסים ביניהם ידעו משברים ופרידות[1]. ב-1924 שפירא רכש חלקה גדולה בפרדסי אבו-כביר, בין העיר יפו והכפר סלמה, מעבר לגבולה הדרומי של תל אביב של אותה העת. שפירא ביקש לקרוא את שמה של השכונה החדשה על שם בתו נעמי-מרים. שפירא קיווה לשכנע יזמים אחרים להקים שם מפעלים ובתי חרושת, בנימוק שלא יהיה צורך לשלם מסים ושלא יוערמו קשיים על הבנייה, כיוון שהמגרשים נמצאים לא ביפו ולא בתל אביב[2].

בשנים שלאחר הרכישה שפירא רכש 800 דונמים נוספים ממנזר השתקנים שבלטרון. חלק משמעותי משטח זה היה בשטח ירדן לאחר סיומה של מלחמת העצמאותב-1949 ועד למלחמת ששת הימים ב-1967. על חלק מאדמות אלו שם בסופו של דבר היישוב נווה שלום[3].

בסופו של דבר, שפירא נפטר כעני מרוד ב-1970. בניו עברו אט אט לארצות הברית ואשתו התחתנה עם עשיר אחר בבוסטון, אך חיה בשנותיה האחרונות בישראל.[4].

הערות שוליים

עריכה