מאיר חיים גבריאלוב

עיתונאי טג'יקי

מאיר חיים גבריאלוברוסית: Миерхаим Гавриэлов;‏ 25 באוגוסט 19279 ביוני 1998) היה עיתונאי יהודי בוכרי, שנרצח בטג'יקיסטן.

מאיר חיים גבריאלוב
אין תמונה חופשית
לידה 25 באוגוסט 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 1998 (בגיל 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 ביוני 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

מאיר חיים גבריאלוב היה חבר בולט בתקשורת הטג'יקית במשך חמישים שנה. גבריאלוב נולד בשנת 1927 בסמרקנד, אוזבקיסטן. הוא למד פילולוגיה במכון הפדגוגי הממלכתי של סמרקנד.

גבריאלוב עבר להתגורר בטג'יקיסטן ובשנת 1947 החל לעבוד כסופר ועורך בצוות העיתון טוג'יקיסטוני סובטי (Тоджикистони Совети). משנת 1966 ועד 1974 לימד עיתונאות במחלקה הפילולוגית הטג'יקית באוניברסיטת טג'יק.

משנת 1979 ועד מותו מילא גבריאלוב את תפקיד העורך הראשי של העיתון "דוניש" (Дониш) באוניברסיטת טאג'יק האגררית. גבריאלוב הצטיין בתחומו והיה חבר באיגוד העיתונאים של טג'יקיסטן ובאיגוד הסופרים של אוזבקיסטן. הוא פורסם בשם בדוי מאיר חלבי (Мэир Халаби), ובשנים שקדמו למותו כתב כמה ספרים.

בנוסף לעבודתו כעיתונאי וסופר, גבריאלוב היה מנהיג הקהילה היהודית הבוכרית דושנבה. הוא כיהן כיו"ר החברה התרבותית של יהודי בוכרה, ווברים (воверим) והיה חבר במדור היהודי הבוכרי באיגוד הסופרים בטג'יקיסטן.

בזמן מותו היה גבריאלוב בן שבעים ושרד את מלחמת האזרחים הטג'יקית האכזרית בשנים 1992–1997 שהחריבה את המדינה. אך המקצוע של גבריאלוב היה מסוכן, שכן למעלה מששים עיתונאים נהרגו בטג'יקיסטן בשנות התשעים ואנשים בולטים ברחבי המדינה נרצחו באופן שגרתי.[1][2][3]

רציחתועריכה

בסביבות 11:00 אחר הצהריים ב-8 ביוני 1998 נכנסו אלמונים לביתו של גבריאלוב בדושנבה, הכו אותו ואז חנקו אותו למוות באמצעות חוט מתכת. הרצח היה אירוע מזעזע, אך לא נדיר בטג'יקיסטן.

בתחילה דיווח משרד הפנים על מותו של גבריאלוב כהתאבדות וטען שגבריאלוב חנק את עצמו בכרית. מאוחר יותר העובדות סביב מותו של גבריאלוב התגלו לאחר בדיקה בינלאומית של המקרה. לא בטוח אם להיותו יהודי היה קשר לרצח.[2][3]

תגובה בינלאומיתעריכה

הרצח של גבריאלוב עורר גינוי וחקירות בינלאומיות מצד קבוצות כמו Human Rights Watch והוועדה להגנת עיתונאים. קרן ההגנה של גלסנוסט כתבה פנייה לנשיא אמומלי רחמון לחקור נמרצות את רצח גבריאלוב ולהעמיד לדין את הרוצחים אך לא התקבלה תגובה.[3]

מבצעי הרצח של גבריאלוב נותרים אנונימיים ולא נענשו.

ספריועריכה

הוא כתב את הספרים הבאים:

  • Солхо ва кисматхо (וולחו וה קיסמאטו), 1994.
  • Андешахо, андешахо (אנדשאהו ואנדישו), 1995.
  • Маресеви точик (מארסווי טוג'יק), 1995.
  • Гуломи илм (גולומי אילם), 1995.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Panfilov, Oleg. Панфилов 2003 Таджикистан журналисты на гражданской войне (In Russian) (PDF). Moscow: Prava cheloveka. p. 255. ISBN 5-7712-0277-0. נבדק ב-2010-05-03.
  2. ^ 1 2 "Violence in Tajikistan". Human Rights Watch. 1998. נבדק ב-2006-06-19.
  3. ^ 1 2 3 "Journalist Meirkhaim Gavrielov killed". International Freedom of Expression eXchange (IFEX). נבדק ב-2006-06-19.(הקישור אינו פעיל)