סמרקנד

עיר באוזבקיסטן

סמרקנדאוזבקית: Самарқанд/Samarqand; בפרסית: سمرقند; ברוסית: Самарканд) היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה. העיר שוכנת בעמק הנהר זראפשאן כ-260 ק"מ דרום-מערבית לבירה טשקנט ובקרבת הגבול עם טג'יקיסטן. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023 התגוררו בסמרקנד 572,835 בני אדם, רובם אוזבקים.

סמרקנד
Samarqand
סמל סמרקנד
סמל סמרקנד
סמל סמרקנד
מראה כללי של העיר
מראה כללי של העיר
מדינה אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן
מחוז מחוז סמרקנד
שפה רשמית אוזבקית עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 110.6 קמ"ר
גובה 702 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 572,835[1] (1 בינואר 2023)
 ‑ במטרופולין 708,000 (2008)
 ‑ צפיפות 5,179 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2023)
קואורדינטות 39°39′15″N 66°57′35″E / 39.65417°N 66.95972°E / 39.65417; 66.95972
אזור זמן UTC +5
http://www.samshahar.uz
אתר מורשת עולמית
סמרקנד - מפגש תרבויות
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2001, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר 108 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העיר הייתה בעבר בירת האימפריה הטימורית וגם בירתה של הרפובליקה של אוזבקיסטן במסגרת ברית המועצות. כיום היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים באוזבקיסטן העצמאית.

היסטוריה עריכה

 
מסגד ביבי ח'אנום

העיר הייתה תחנה בסעיף צפוני של דרך המשי בה הובילו סחורות שונות מסין למזרח התיכון ולאירופה.

בשנת 329 לפני הספירה כבש אלכסנדר מוקדון את העיר. במהלך הכיבוש נגרם נזק לעיר, אך היא התאוששה במהירות ותחת ההשפעה ההלנית החדשה פרחה העיר והתפתחה. אומצו טכניקות בנייה חדשות. מרכיבים מהתרבות היוונית קלאסית השפיעו על האומנים המקומיים.

סמרקנד נכבשה על ידי הפרסים בסביבות שנת 260 לספירה. החל מהמאה השביעית לספירה הייתה העיר תחת שלטון מוסלמי. ובתקופה זו הפכה למרכז מסחרי גדול. בראשית תקופת השלטון המוסלמי הייתה בסמרקנד קהילה דתית מגוונת והיו בה מאמינים מדתות שונות כולל בודהיזם, זורואסטריות, הינדואיזם, מניכאיזם, יהדות ונצרות. עם זאת, לאחר זמן מה, הפכה האסלאם לדת הדומיננטית בסמרקנד, לאחר שמרבית האוכלוסייה המירה את דתה.

העיר נכבשה ונהרסה על ידי הצבא המונגולי בראשות ג'ינגיס חאן בשנת 1220, ובהמשך הייתה חלק מח'אנות צ'אגאטאי עד 1370. בשנה זו, נבנתה העיר מחדש על ידי טימור לנג, אשר השיב אותה לגדולתה, והפך אותה לבירת האימפריה הטימורית שהשתרעה מהודו וגבול סין ועד טורקיה. בשנת 1404 הורה טימור לנג על בניית מאוזוליאום לנכדו מוחמד סולטאן. בחורף 1405 מת האמיר טימור שהכין לעצמו אחוזת קבר בעיר מולדתו שחריסבאז, אולם מעברי ההרים לשם היו מושלגים והאמיר נקבר לצד נכדו במקום ששמו הוסב ל"גור-י אמיר" - "קברו של האמיר". עוד לפני מאוזולאום זה הפך למקום הקבורה של טימור, שני בניו ושני נכדיו.

לאחר מותו של טימור לנג הפך נכדו, אולוג בג בשנת 1409, למושל מטעם השאח ושלט בעיר 40 שנה. בתקופת שלטונו נבנה מצפה הכוכבים (1428 - 1429) הגדול.

העיר נלקחה על ידי האוזבקים ונשלטה על ידיהם מראשית המאה ה-16 עד עלייתה של ח'אנת בוכרה במקביל לשקיעתה של סמרקנד.

בשנת 1868 נכבשה העיר על ידי רוסיה. הגנרל הרוסי אלכסנדר ק. אברמוב שעמד בראש כוחות הכיבוש הפך למושל העיר מטעם השלטון הרוסי, והעיר הפכה לבירת חבל טורקסטן. לאחר מכן העיר נכבשה על ידי בנו של האמיר מבוכרה, אולם הוחזרה כעבור זמן קצר לאימפריה הרוסית. בשנת 1888 חוברה העיר לרשת מסילות הברזל הטרנס-כספית.

מספר שנים לאחר הקמת ברית המועצות, בשנת 1925, נבחרה העיר לבירת הרפובליקה הסובייטית החדשה אוזבקיסטן, אולם ב-1930 הועברה הבירה לטשקנט. משנת 1991 נכללת העיר במדינת אוזבקיסטן העצמאית והיא אחת מהערים החשובות במדינה ואתר תיירות מוביל בה, כשרבים המבנים בה שהוכרו כנכס לשימור עולמי בחסות אונסק"ו.

אקלים עריכה

בעיר שורר אקלים צחיח למחצה. בסמרקנד הקיץ חם ויבש והחורף קפוא וגשום יחסית. יולי ואוגוסט הם החודשים החמים ביותר של השנה עם טמפרטורות שיכולות להגיע עד ל-42 מעלות צלזיוס, וחודשי החורף קרים, עם שיאים של 25 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בממוצע כ-30 ימי שלג בחורף. רוב המשקעים יורדים בחודשים דצמבר עד אפריל.

אתרים מרכזיים עריכה

  • רגיסטן – ליבה של העיר סמרקנד העתיקה. שימשה ככיכר מרכזית בה התאסף ציבור גדול כדי לקנות ולמכור בשוק סחורות שונות, לשמוע את הודעות המלך, או לחזות בהופעות מוזיקה שונות. שלוש מדרסות גדולות ומפוארות שנבנו במאות 17-15 מקיפות את הכיכר.
  • צ'ורסו – שוק מקורה עתיק
  • מסגד ביבי ח'אנום – מסגד שנבנה על ידי אשתו המונגולית של טימור לנג.
  • גור-י-אמיר (קבר המלך) – בו קבור טימור לנג מייסדה של האימפריה הטימורית, אולוג בג ובני משפחה קרובים.
  • שאח-י-זינדה (המלך החי) – בית קברות שהוא גם מקום עלייה לרגל לכל מרכז אסיה, ואתר תיירות מוביל.
  • בזאר סיוב – השוק המרכזי בסמרקנד אותו פוקדים תושבי העיר ותיירים.

גלריה עריכה

תצלום פנורמי של הרגיסטן: מרכז העיר ההיסטורי של סמקרנד (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה