מארק לואי בנז'מן ווטייה

אמן שווייצרי

מארק לואי בנז'מן ווֹטְיֶיה, (27 באפריל 182925 באפריל 1898) היה צייר שווייצרי שתיאר בציוריו את חיי הכפר. נמנה עם אמני אסכולת דיסלדורף.

מארק לואי בנז'מן ווטייה
Benjamin Vautier
לידה 27 באפריל 1829
מורז', שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 1898 (בגיל 68)
דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marc Louis Benjamin Vautier עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הצפוני של דיזלדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האקדמיה לאמנות של דיסלדורף
  • Musée Rath עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור ז'אנר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Jules Hebert, Jean-Léonard Lugardon, רודולף יורדן, קרל פרדיננד זון, Jacques Alfred van Muyden עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Berta Vautier (1858–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Otto Vautier, Clara von Wätjen, Paul Louis Vautier, Karl Vautier עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"ילדים וארוחת צהריים", 1857

ביוגרפיה

עריכה

נולד בעיירה מורז' שבקנטון וו, בו דוברים צרפתית. ב-1845, בהיותו בן 16, עבר ללמוד בבית הספר לאמנויות בז'נבה. ב-1850 עבר לדיסלדורף ולמרות מנהגיו ה"צרפתיים" הצליח להתקבל חברתית בין האמנים המקומיים בשל אופיו החברותי. ב-1853 יצא למסע לימודי עם חברו לודוויג קנאוס ליער השחור, למרכז שווייץ, ולהרי קנטון ברן. חיי הכפריים הפכו לנושא הציור המועדף שלו, כמו של קנאוס. ב-1856 ביקר שוב בשווייץ ולאחר מכן בפריז, שם חש חסום יצירתית בשל התקף ראומטיזם שתקף אותו ובשל אכזבתו מהאווירה הפריזאית, ובחר להתיישב סופית בדיסלדורף.

ב-1858 נשא לאישה את ברתה לואיזה אוֹילֶר, בתו של עורך דין ופוליטיקאי ליברלי מפורסם בדיסלדורף. לזוג נולדו ארבעה ילדים, שניים מהם עתידים היו להיות לציירים - קארל ז'וזף בנז'מן (נולד ב-1860) ואוטו אדולף פאול (נולד ב-1863).

הציור "בכנסייה", שהחל לצייר בפריז והציג בתערוכה בינלאומית במינכן ב-1858, בישר את הצלחתו. ציוריו נמכרו במחירים גבוהים בגרמניה, אך לא היו מוכרים כמעט בפריז או בשווייץ. ב-1873 הוצג בתערוכה בינלאומית בווינה ציורו "קבורה בכפר", שהביא להכרה בו כאחד מראשוני האמנים הגרמנים המתמחים בתיאור חיי הכפר.

אשתו נפטרה ב-1886. האובדן השפיע הן על בריאותו והן על טיב יצירתו, שהידרדר בהמשך חייו. לאחר מותו נערכה לכבודו תערוכה רפרוספקטיבית על ידי האקדמיה של ברלין.

קישורים חיצוניים

עריכה