הקנטונים של שווייץ

חלוקה מנהלית של שווייץ

עשרים ושישה הקנטונים של שווייץ הם המדינות המרכיבות את הקונפדרציה של שווייץ. במשך ההיסטוריה ועד אמצע המאה ה-19, היה כל קנטון מדינה ריבונית עם גבולות, עם צבא ועם מטבע משלה, עד שהמבנה הנוכחי אומץ ב-1848.

היסטוריה

עריכה

במאה ה-16 הכיל האיחוד השווייצרי שלוש עשרה מדינות שונות. מדינות אלו נקראו "קנטונים". הם התחלקו לשני סוגים: שישה קנטונים כפריים (או "קנטוני יער") ושבעה עירוניים. הגם שרשמית היו הקנטונים חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, אך הם הפכו לכמעט עצמאיים כשהשווייצרים הביסו את הקיסר מקסימיליאן ב-1499.[1]

ששת הקנטונים הכפריים היו רפובליקות דמוקרטיות, ואילו שבעת הקנטונים העירוניים הונהגו בידי מועצות עירוניות. מועצות אלו נשלטו על ידי אוליגרכים. בין הקנטונים העירוניים ניתן למנות את ציריך, ברן ובזל.

סדר הצטרפות הקנטונים לברית השווייצרית

עריכה

תפקוד וסמכויות

עריכה
 
חלוקת שווייץ לקנטונים

לכל קנטון חוקה, פרלמנט, ממשלה ובתי משפט.[2] גודלם של הפרלמנטים נע בין חמישים ושמונה למאתיים מושבים. ממשלות הקנטונים כוללות חמישה או שבעה חברים, מספר שמשתנה מקנטון לקנטון.[3]

כל הנושאים שאינם בסמכותה הבלעדית של הממשלה הפדרלית של האיחוד השווייצרי לפי החוקה תלויים בהחלטת הקנטון. גודלי הקנטונים שונים זה מזה בצורה קיצונית, בין 37 ל-7,105 קמ"ר, ובין 14,900 ל-1,244,400 נפש.

דמוקרטיה ישירה מונהגת כיום בשני קנטונים, אפנצל אינר-רודן וגלרוס. בקנטונים אלה מתקבלות ההחלטות באספה כללית של התושבים, אשר נערכת פעם בשנה בכיכר המרכזית של עיר הבירה. אירוע זה נקרא בגרמנית "לנדסגמיינדה".

בכל שאר הקנטונים מונהגת דמוקרטיה פרלמנטרית. מאז יצירת הקנטון ז'ורה ב-1979 לא הוגדרו קנטונים חדשים. לפי חוקת 1999, מספרם הרשמי של הקנטונים הוא עשרים ושישה, אך מספר המדינות הרלוונטי לבחירות לפרלמנט הוא עשרים ושלושה. הקנטונים אונטרוולדן, אפנצל ובזל מחולקים לשני חצאי קנטונים. אונטרוולדן מחולק לאובוולדן ונידוולדן, אפנצל מחולק לאפנצל אינר-רודן ואפנצל אוסר-רודן ובזל מחולק לבזל-שטאדט ובזל-לנדשאפט.

רשימת הקנטונים

עריכה

בטבלה נמנים כל הקנטונים לפי שנת יצירתם בסדר יורד. (בתחתית הטבלה, נתוני המדינה בכללות)

דגל ר"ת קנטון נוצר עיר בירה אוכלוסייה
(2019)[4]
שטח (קמ"ר) צפיפות (לק"מ) מס' רשויות שפה רשמית
  UR אורי 1291 אלטדורף 36,703 1,077 33 20 גרמנית
  SZ שוויץ 1291 שוויץ 160,480 908 143 30 גרמנית
  OW אובוולדן 1291 סרנן 37,930 491 66 7 גרמנית
  NW נידוולדן 1291 סטאנס 43,087 276 138 11 גרמנית
  LU לוצרן 1332 לוצרן 413,120 1,493 233 107 גרמנית
  ZH ציריך 1351 ציריך 1,539,275 1,729 701 171 גרמנית
  GL גלרוס 1352 גלרוס 40,590 685 51 28 גרמנית
  ZG צוג 1352 צוג 127,642 239 416 11 גרמנית
  BE ברן 1353 ברן 1,039,274 5,959 158 399 גרמנית, צרפתית
  FR פריבור (פרייבורג) 1481 פריבור 321,783 1,671 141 242 צרפתית, גרמנית
  SO זולותורן 1481 זולותורן 275,247 791 308 126 גרמנית
  BS בזל-שטאדט 1501[5] בזל 195,844 37 5,072 3 גרמנית
  BL בזל-לנדשאפט 1501[5] ליאשטל 289,468 518 502 86 גרמנית
  SH שפהאוזן 1501 שפהאוזן 82,348 298 246 34 גרמנית
  AR אפנצל אוסר-רודן 1513[6] הריזאו 55,445 243 220 20 גרמנית
  AI אפנצל אינר-רודן 1513[6] אפנצל 16,128 173 87 6 גרמנית
  SG סנט גאלן 1803 סנט גאלן 510,734 2,026 222 90 גרמנית
  GR גראובינדן (גרישון, גריג'וני) 1803 כור 199,021 7,105 26 211 גרמנית, רומאנש, איטלקית
  AG ארגאו 1803 אראו 685,845 1,404 388 232 גרמנית
  TG תורגאו 1803 פראונפלד 279,547 991 229 80 גרמנית
  TI טיצ'ינו 1803 בלינצונה 351,491 2,812 110 244 איטלקית
  VD וו 1803 לוזאן 805,098 3,212 188 382 צרפתית
  VS ואלה (ואליס) 1815 סיון 345,525 5,224 53 160 צרפתית, גרמנית
  NE נשאטל 1815 נשאטל 176,496 803 206 62 צרפתית
  GE ז'נבה (הרפובליקה וקנטון ז'נבה) 1815 ז'נבה 504,128 282 1,442 45 צרפתית
  JU ז'ורה 1979 דלמון 73,584 838 82 83 צרפתית
  CH שווייץ ברן 8,606,033 41,285 174 2,890 גרמנית, צרפתית, איטלקית, רומאנש

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Encyclopædia Britannica. 26. 1911. pp. 251. Retrieved 2008-11-11.
  2. ^ Cantons, In the Federal State since 1848 in German, French and Italian in the online Historical Dictionary of Switzerland.
  3. ^ Swiss Government website with links to each cantonal government, accessed 11 November 2008
  4. ^ Switzerland's population in 2019, נוישאטל 2020, באתר המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה, שווייץ. (באנגלית)
  5. ^ 1 2 ב-1501 הוקם הקנטון המאוחד בזל, שפוצל ב-1833 לבזל-שטאדט ובזל-לנדשאפט.
  6. ^ 1 2 ב-1513 הוקם הקנטון המאוחד אפנצל, שפוצל ב-1597 לאפנצל אוסר-רודן ואפנצל אינר-רודן.