מאתיי היידוקו

מאתיי פאוול היידוקורומנית: Matei Pavel Haiducu‏; 18 במאי 1948 - 5 באוגוסט 1998) היה מרגל רומני בצרפת, שפעל כסוכן כפול, דמות מרכזית ב"פרשת טנאסה".

מאתיי היידוקו
Matei Pavel Haiducu
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 במאי 1948
בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 1998 (בגיל 50) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 5 באוגוסט 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מאתיי היידוקו נולד בבוקרשט, רומניה, כבנו של היהודי לודוביק הירש, ששינה את שם משפחתו ל"היידוקו" ושל פלוריקה היידוקו מבית מולדובאנו.

משנת 1975 שהה בצרפת כסוכן חשאי, בכיסוי של פליט פוליטי, כשתפקידו לעסוק בריגול תעשייתי, בעיקר בתחום הגרעיני. כמרגל פעל היידוקו בשליחות Direcția Informații Externe של הסקוריטטה. הממונה על היידוקו, הגנרל הרומני ניקולאה פלשיצה, הורה לו ב-13 בינואר 1981 לרצוח שני רומנים, שקיבלו מקלט בצרפת, וירג'יל טנאסה ופאול גומה. היידוקו, שלא היה מוכן לעסוק ברצח, הסגיר עצמו לשירותים החשאיים של צרפת ובהדרכתם הפך לסוכן כפול שביים ניסיון לרצח כושל נגד גומה וחטיפה מדומה של טנאסה.

ב-18 במאי 1982 התפרסם בפריז ניסיון הרעלה של פאול גומה וב-20 במאי, באחד מרחובות פריז, נעלם וירג'יל טנאסה. התקשורת הצרפתית עסקה בכך באינטנסיביות והנשיא הצרפתי, פרנסואה מיטרן הצביע לכיוון רומניה. ב-19 ביוני שב היידוקו לרומניה וצ'אושסקו העניק לו עיטור צבאי. הוא קיבל רשות להעביר את משפחתו לצרפת ונחפז לעשות זאת.

התקשורת הצרפתית המשיכה לעסוק באינטנסיביות בפרשה וב-31 באוגוסט, העיתונאי הצרפתי ברנאר פולה (Bernard Poulet) פרסם חשיפה של הפרשה ובה גילה לציבור שטנאסה חי, לא נחטף ונמצא תחת שמירת הגנה. השלטונות הצרפתיים נאלצו לספר את האמת ושלושת גיבורי הפרשה, טנאסה, גומה והיידוקו הופיעו במסיבת עיתונאים וסיפרו את גרסתם.

ברומניה הועמד היידוקו למשפט בהיעדרו ונידון לעונש מוות והחרמת כל רכושו. היידוקו אימץ לעצמו את השם Mathieu Forestier, הוא התחתן עם צרפתייה ולשניים נולדו שני ילדים.

ב-1984 פרסם בצרפת ספר בשם J'ai Refusé De Tuer (סירבתי לרצוח). ב-2012 התפרסם ברומניה הספר A patra ipoteză מאת ליביו טופאן (Liviu Tofan), שמנסה לעשות סדר בהנחות ובהסברים בפרשה.

היידוקו מת ב-1998 משחמת הכבד.

קישורים חיצוניים

עריכה