מבצע ניצוץ (1943)
קרב לדוגה השני (נקרא גם מבצע ניצוץ, ברוסית: Операция Искра) היה מבצע צבאי שתוכנן על ידי מרשל גאורגי ז'וקוב של הצבא האדום בין 12 ל-30 בינואר 1943 במטרה להסיר את המצור על לנינגרד.
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: המצור על לנינגרד | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 12 בינואר 1943 – 30 בינואר 1943 (19 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | דרומית לאגם לאדוגה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 59°54′00″N 31°04′03″E / 59.9°N 31.0675°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון סובייטי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
רקע עריכה
לאחר סיום ההתקדמות הגרמנית בסוף 1941, לא הצליחו הכוחות הסובייטים לסיים את המצור על לנינגרד בקרב וולחוב בתחילת 1942 ובקרב לדוגה הראשון (אוגוסט – אוקטובר 1942).
הקרב עריכה
לחזיתות הסובייטיות בהנהגתם של הגנרלים לאוניד גובורוב וקיריל מרצקוב עמדו לרשותם 21 דיוויזיות עם 302,800 איש. בקרבות קשים נגד הארמייה ה-18 הגרמנית, ניתן היה לפרוץ את טבעת המצור ולפתוח מסדרון צר על החוף הדרומי של אגם לאדוגה.
ב-12 בינואר נפתחה ההתקפה על ידי הארמייה ה-67 בפיקודו של גנרל מיכאיל דוכנוב ממערב וכוחות ארמיית ההלם השנייה בפיקודו של גנרל ולדימיר רומנובסקי ממזרח. ביום הראשון זכו הכוחות הסובייטים בראש גשר קטן בגדה השמאלית של נבה ליד מרג'ינו בגזרת דיוויזיית הרגלים הגרמנית ה-170. ממזרח, דרומית לכפר ליפא ומשני צידי גאיטלובו, דיוויזיות הרובאים הסובייטיות 128 וה-256 פרצו את החזית של דיוויזיות הרגלים הגרמניות ה-1 וה-227 ביום הראשון של המתקפה. מפקד הארמייה ה-18, גנרל גאורג לינדמן חיזק את הקורפוס ה-26 (גנרל ארנסט פון לייזר) מיד עם דיוויזיית הרגלים ה-96, אשר נלקחה מהקורפוס ה-28.
עד 18 בינואר נכבשה העיר שליסלבורג מחדש על ידי הצבא האדום. באותו יום, בשעה 9:30 בבוקר, נפגשו יחידות של דיוויזיות הרובאים ה-18 (ממזרח) וה-136 (ממערב) במחנה עבודה מס' 1, ופתחו מסדרון יבשתי לעיר הנצורה. גם מחנה העבודה מס' 5 נכבש. דיוויזיית הרגלים הגרמנית ה-61, אשר נותקה בצפון, השאירה את הציוד הכבד שלה מאחור, ובפיקודו של לוטננט גנרל ורנר היהנר, פרצה דרך לסיניאווינו. עד ה-21 בינואר ניסה הצבא האדום לדחוף עוד יותר דרומה לכיוון סיניאווינו, אך הצליח לכבוש רק את מחנה העבודה מס' 6 מיד ממערב ליישוב, וב-30 בינואר הסתיים המבצע.
לאחר מכן עריכה
על החוף הדרומי של אגם לאדוגה, הסובייטים יצרו מסדרון ברוחב 8 עד 11 קילומטרים, דרכו ניתן היה ליצור מחדש את הקשר היבשתי הישיר ללנינגרד. כבר ב-22 בינואר החל הצד הסובייטי לחדש את קו הרכבת ללנינגרד.
מ-6 בפברואר, ניתן היה לתספק שוב את לנינגרד באמצעות רכבת, מה ששיפר מאוד את מצב האספקה בעיר. עם זאת, המסדרון הצר עדיין היה בטווח הארטילריה הגרמנית, אשר תפסה עמדות ירי מצוינות ברמת סיניאווינו. במסגרת מבצע כוכב הצפון (10 בפברואר - 1 באפריל 1943) ובקרב לדוגה השלישי (22 ביולי - 25 בספטמבר 1943), ניסה הצבא האדום ללא הצלחה לפרוץ סופית את המצור. רק במבצע לנינגרד-נובגורוד מינואר עד מרץ 1944 הצליח הצבא האדום לשחרר סופית את לנינגרד מהמצור הארוך.
האבדות הסובייטיות במהלך המבצע כללו ל-115,082 לוחמים (33,940 מהם הרוגים ונעדרים).
כמה טנקי טיגר שנתפסו במהלך המבצע שימשו את משרד ההגנה הסובייטי לפיתוח טקטיקות נגד יעילות יותר נגד טנקים גרמניים.
