מבצר בואייר
מבצר בּוּאָייר (בצרפתית: ⓘⒾ) הוא מבנה בצרפת אשר תוכנן על ידי אדריכלים שמינה נפוליאון בונפרטה ובנייתו הושלמה ב-1857 לחופיה המערביים של המדינה כדי להגן על נמל רושפור (אנ') מתקיפה של הצי המלכותי הבריטי. עם השלמתו התברר שאין בו כבר צורך כמבצר תותחים.
 | |
| מבט מהאוויר על המבצר | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | מבצר ימי |
| מיקום | חבל אקיטן החדשה, צרפת |
| תקופת הבנייה | 1801–1857 (כ־56 שנים) |
| מתכנן |
סבסטיאן דה וובאן פרגו (Ferregeau) ארמנד סמואל דה מרסקוט (אנ') פרנסואה אטיין דה רוזלי-מסרו (אנ') |
| בעלות נוכחית | מועצת מחוז השראנט הימי |
| קואורדינטות | 45°59′59″N 1°12′50″W / 45.99966°N 1.21392°W |
במאה ה-20 הועבר לרשות אזרחית, שוקם ושימש לצילומי הסדרה "Fort Boyard" (בעברית: "המבצר"), שעשועון טלוויזיה צרפתי במקור שלו שלוש גרסאות זרות רבות וביניהן ישראלית - שכולן מצולמות במבצר.
היסטוריה
עריכהההיסטוריה הצבאית של המבצר
עריכהתוכניות להקמת המבצר הועלו כבר במאה ה-17 במטרה לשפר את ההגנה על נמל החוף החשוב רושפור (אנ') מפני תקיפה של הצי המלכותי הבריטי. מבצר זה היה אמור להשתלב בקו מבצרים שכלל גם את פורט אנט (אנ'), פורט דה לה רייד (Fort de la Rade) על האי "איל דה אקס" (אנ') וביצורים על האי (אנ'). המיקום נבחר מאחר שהיה במקום סלע טבעי שיכול היה להוות בסיס למבצר. השיקולים של מיקום המבצרים היה בעיקר טווח התותחים של אותה תקופה כך שהמבצרים יתנו כיסוי מלא לכל פינות מפרץ הגישה לנמל.
ב-1692 הגיש המתכנן הצרפתי דהקומב (Descombs) תוכניות לבניית המבצר אך הן נגנזו בגלל העלות הגבוהה כשהמתנגד הראשי לפרויקט היה המהנדס הצבאי הראשי של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, סבסטיאן דה וובאן.
ב-1757, בעקבות פשיטה של הצי המלכותי הבריטי על האי "איל דה אקס", נדונו שוב התוכניות לבניית המבצר אך נגנזו בגלל מורכבות הבנייה.
ב-1800, ביוזמת נפוליאון בונפרטה, נבחן הפרויקט שוב. בונפרטה מינה שלושה מהנדסים לתכנון מחודש המבצר (פרגו (Ferregeau), ארמנד סמואל דה מרסקוט (אנ') ופרנסואה אטיין דה רוזלי-מסרו (אנ')).
הבנייה החלה ב-1801 כשמורכבותה אילצה את המתכננים להקים נמל באי (אנ') שמדרום למבצר ולידו כפר עובדים בשם בויארדוויל (אנ') וכן להקים מזח לייד האי. העבודות התקדמו אך נעצרו ב-1809 וחודשו ב-1837, תחת מלכותו של לואי פיליפ, מלך הצרפתים, בעקבות התגברות המתח מול בריטניה.
הבנייה הסתיימה ב-1857 והמבצר איפשר מגורים ל-250 חיילים. עם סיום הבנייה התברר שטווח התותחים, שנכנסו בינתיים לשימוש בצבא צרפת, גדל משמעותית דבר שאיפשר כיסוי אש יעיל יותר של אזור הגישה לנמל ובעצם ייתר את הצורך להציב תותחים במבצר.
ב-1871 הפך המבצר לכלא צבאי עד 1913 אז ננטש על ידי הצבא.
ההיסטוריה האזרחית של המבצר
עריכהב-1950 נכלל המבצר ברשימת המבנים המוגנים של צרפת וב-1961 נמכר למועצת מחוז השראנט הימי.
בעקבות הפיכת המבצר לאתר מוגן בוצעו במבצר שורה של פרויקטי שימור:
- ב-1989 החל תהליך שיחזור ושימור המבצר חלקו הפנימי של המבצר כדי שישמש אתר למשחקי טלוויזיה ולשם כך נבנה במקום מזח חדש[1] שאיפשר גישת אוניות עם ציוד. אחת המשימות של צוות השיפוץ היה סילוק של מאות טונות של גואנו של ציפורים שהפכו את המבצר הנטוש לאתר קינון. השיפוץ הסתיים ב-1996.
- ב-1998 החל פרויקט נוסף שהתמקד בהגנה על קירותיו החיצוניים של המבצר מפני נזקי הגלים ורסס הגלים.
- ב-2004 הסתיים פרויקט נוסף לשיפוץ החצר הפנימית של המבצר.
החל מ-1990 שימש המבצר אתר צילומים לסדרת הריאליטי המבצר כשגרסה ישראלית שלה הוסרטה בשנים 1998–1999.
ב-1967 צולמו במבצר מספר סצנות של הסרט הצרפתי "ההרפתקאה האחרונה" (אנ') כולל סצנת הסיום.
מבנה המבצר
עריכההמבצר יושב על אי עשוי סלע ימי המבצבץ מעל פני הים. המבצר בנוי בצורת אצטדיון שאורכו 68 מטר ורוחבו 31 מטר. הקירות, שגובהם כ-20 מטר, מחולקים לשלוש קומות כשבכל קומה מספר חלונות הפונים החוצה כשקומת הקרקע יועדה למגורי חיילים ולמחסנים. הקומה השנייה נבנתה כחומת סוגרים ויועדה לתותחים והקומה העליונה יועדה למרגמות.
עם בניית המבצר נבנה גם מזח לעגינת ספינות שנהרס עם השנים.
לקריאה נוספת
עריכה- Barber, Richard (1999). The Companion Guide to Gascony and the Dordogne. Companion Guides. ISBN 978-1-900639-27-9.
- Lepage, Jean-Denis G. G. (2009). French Fortifications, 1715–1815: An Illustrated History. McFarland. ISBN 978-0-7864-4477-9.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מבצר בואייר, באתר bordeaux-doc.com
- מבצר בואייר, באתר oleron-island.com
- מבצר בואייר, באתר oleron-island.com
- מבצר בואייר, באתר rochefort-ocean.com
הערות שוליים
עריכה- ^ המזח שהוקם עם הקמת המבצר נשחק והתפורר עם השנים