בורדו
ערך זה עוסק בעיר בדרום בורדו (בצרפתית: Bordeaux) היא עיר השוכנת סמוך לחופי האוקיינוס האטלנטי בדרום-מערב צרפת, בחבל אקיטן החדשה. העיר, המרוחקת כ-500 ק"מ מפריז, בנויה על גדותיו של נהר הגארון ומחולקת לשני חלקים - הגדה הימנית במזרח והגדה השמאלית במערב. מבחינה היסטורית, הגדה השמאלית מפותחת יותר. הגדה השמאלית היא מישור נמוך שחלקו ביצתי.
.svg) סמל בורדו | |
 | |
| צילום של בורדו | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 אקיטן החדשה |
| מחוז | ז'ירונד |
| ראש העיר | ניקולא פלוריאן |
| תאריך ייסוד | 300 לפני הספירה |
| שטח | 49.36 קמ"ר |
| גובה | 6.0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 257,068 (נכון ל־1 בינואר 2018) |
| ‑ במטרופולין | 1,200,000 (2007) |
| ‑ צפיפות | 4,658 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 44°50′19″N 00°34′42″W / 44.83861°N 0.57833°W |
| אזור זמן | UTC +1 |
| אתר האינטרנט של עיריית בורדו | |
 | |
| מדינה |
צרפת |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2007, לפי קריטריונים 2, 4 | |
| שטח האתר |
49.36 קמ"ר  |
| קואורדינטות | 44°50′16″N 0°34′46″W / 44.837777777778°N 0.57944444444444°W |
|
www | |
  | |
העיר מכוּנה גם "פנינת אקיטן" ו"היפהפייה הנרדמת" בזכות מרכז העיר העתיק שהקירות בו בצבע שחור בשל זיהום האוויר.
ארגון אונסק"ו הכיר בחלקה העתיק של העיר כאתר מורשת עולמית, בהיותו "מתחם עירוני וארכיטקטוני יוצא מן הכלל" של המאה השמונה עשרה.
המוטו של העיר הוא: "הפלר דה ליס לבדו שולט בירח, בגלים, בטירות ובאריה".[1]
יין בורדועריכה
ערך מורחב – יין בורדו
בורדו מוּכּרת ברחבי העולם כ"בירת היין", בעיקר בזכות הכרמים הרבים שמסביבה, ובזכות יין בורדו המיוצר באזור. אחת לשנה נערך בעיר יריד יינות בינלאומי, וינאקספו, ומבקרים בו כ-50,000 איש מ-150 מדינות.
אקליםעריכה
בבורדו שורר אקלים ממוזג: הקיץ בעיר נוטה להיות חם יותר (ממוצע של 20 מעלות צלזיוס) והחורף קר יותר (ממוצע של 7 מעלות) לעומת רוב האזורים עם אקלים דומה.
אוכלוסייהעריכה
במפקד האוכלוסין ב-1999 היו בעיר 215,000 תושבים. במפקד של 2005 נצפתה עלייה חדה ומספר התושבים הגיע ל-230,000 איש. במפקד של 2010 שוב עלה מספר התושבים והגיע ל-240,000 תושבים. רוב התושבים הם צרפתים, אך יש בעיר גם קבוצות גדולות של איטלקים, ספרדים (כחמישית מתושבי העיר טוענים למורשת ספרדית במידה זו או אחרת), פורטוגזים, טורקים, גרמנים, וצפון-אפריקאים.
מבנים ואתריםעריכה
בורדו נחשבת כעיר של אמנות והיסטוריה. יש בה מעל 300 מבנים ואתרים, חלקם עוד מן התקופה הרומית. לא בכדי הוכרזה בורדו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. בעיר נמצאת קתדרלת בורדו, אשר נחנכה ב-1096 על ידי האפיפיור אורבנוס השני. מהמבנה הרומנסקי המקורי נותר רק קיר בספינה הראשית. ב-1137 נישאה בכנסייה זו אלינור מאקוויטניה ללואי השביעי, מלך צרפת, מספר חודשים לפני שהוכתר כמלך. השער המלכותי הוא מהמאה ה-13 בעוד ששאר המבנה נבנה במאה ה-14 והמאה ה-15 בסגנון גותי. בעיר גם מגדל פעמונים שהוקם במאה ה-15 וגשר מ-1822.
חיי תרבותעריכה
בורדו היא העיר הראשונה בצרפת שהקימה, בשנת 1980, תערוכה ומרכז מחקר לארכיטקטורה בשם Arc en rêve ("קשת בענן"). בעיר מספר רב של בתי קולנוע, תיאטראות, והאופרה הלאומית של בורדו. יש אתרים רבים למופעי מוזיקה. מדי שנה מתקיימים בעיר מספר פסטיבלים.
תחבורהעריכה
בורדו מהווה צומת חשוב של מסילות רכבת בין פריז לספרד. העיר מחוברת לרשת הרכבות המהירות TGV. שדה התעופה של בורדו הוא החמישי בגודלו בצרפת, ועוברים בו כארבעה וחצי מיליון נוסעים בשנה. בעיר גם פעילות ימית חשובה. בנמל בורדו עוגנות מדי שנה כ-1,600 אניות המובילות 4 מיליון טון סחורות.
יהודיםעריכה
בעיר בורדו יש שרידי מבנים המעידים על קיום קהילה יהודית כבר במאה הרביעית. במאה ה-16 הגיעו לעיר יהודים 'פורטוגזים', שבאו מחצי האי האיברי, במסווה של 'נוצרים חדשים', וכן יהודים מקהילות שונות בפרובאנס, בעיקר אביניון. הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית הייתה הראשונה לקבל שוויון אזרחי מבין יהודי צרפת, במסגרת המהפכה הצרפתית.[2] במרוצת המאה ה-19 פרחה הקהילה ויהודיה השתלבו בחיי המסחר והרוח בעיר. בית הכנסת הגדול של בורדו נחנך ב-1882, בנוכחות הרב הראשי של צרפת, לזר איזידור, רב טולוז, אורי, ורבה הראשי של בורדו, שמעון לוי. בית הכנסת שקדם לו, ברחוב קאסרוז' שבלב הרובע היהודי הישן של בורדו, הוקם ב-1812, ונהרס בדליקה ב-27 ביוני 1873.
ערים תאומותעריכה
לבורדו 13 ערים תאומות (בסוגריים - שנת חתימת ההסכם):
בריסטול, אנגליה, הממלכה המאוחדת (מ־1947)
לימה, פרו (מ־1957)
קוויבק סיטי, קוויבק, קנדה (מ־1962)
מינכן, גרמניה (מ־1964)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית (מ־1968)
פורטו, פורטוגל (מ־1978)
פוקוקה, יפן (מ־1982)
מדריד, ספרד (מ־1984)
אשדוד, ישראל (מ־1984)
באקו, אזרבייג'ן (מ־1985)
קזבלנקה, מרוקו (מ־1988)
ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־1998)
אוראן, אלג'יריה (מ־2003)
ביבליוגרפיהעריכה
- ענבר, אביטל. התענוגות של יינות בורדו. ירושלים, כתר, 2005.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בורדו- בורדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בורדו, ברשת החברתית טוויטר- מאמר מקיף על ההיסטוריה של העיר והאזור
- יעל הרמלין, בורדו וסביבתה - טיול במחוזות היין, באתר GoTravel
- מאיר בלייך, חלום בורדו: יעד צרפתי נוסף לרשימת הטיולים, באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2018
- מפת בורדו, מתוך ספר של בראון והוגנברג, המאה ה-16, מאוספי הספרייה הלאומית, סריקה מונגשת באתר ערים היסטוריות
