מגדל אלרוב

גורד שחקים בישראל

מגדל אלרוב הוא מגדל משרדים השוכן ברחוב שד"ל בתל אביב, בצמוד לבית השגרירות הרוסית שבשדרות רוטשילד 46.

מגדל אלרוב
מידע כללי
סוג גורד שחקים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1998
תאריך פתיחה רשמי 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אברהם יסקי, יוסי סיון עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 93 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 23 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′50″N 34°46′29″E / 32.0639°N 34.7747°E / 32.0639; 34.7747
(למפת תל אביב רגילה)
 
מגדל אלרוב
מגדל אלרוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

יזם המגדל אלפרד אקירוב רכש את בית השגרירות הרוסית והמגרש עליו הוא ממקום, כשני דונם בלבד, בשנת 1990 תמורת 5.5 מיליון דולר[1]. כמתכנני הבניין נבחרו אברהם יסקי ויוסי סיוון והקמת המגדל החלה בשנת 1992 בשילוב עם שימור בית השגרירות הרוסית. המגדל נקרא על שם חברת אלרוב של אלפרד אקירוב, היזם ובעל השליטה בה, והוא משמש כמטה החברה. עלות הקמת המגדל הייתה כ-40 מיליון דולר והוא הושלם בשנת 1998[2]. אכלוס המבנה החל בשנת 1999, בין השאר שכרו בו משרדים: בית ההשקעות תמיר פישמן[3], בנק פריווה מלוקסמבורג, שבעלות הברון בנימין דה רוטשילד[4], בנק מורגן סטנלי[5] ובנק צ'ייס מנהטן[6].

המבנה עריכה

תכנון מגדל אלרוב שילב בתוכו את שימור המבנה הקיים של בית השגרירות, והיה מיזם בנייה חדשני יוצא דופן הן מבחינה הנדסית והן מבחינת מקרקעין. יזמי הבנייה זכו מהעירייה לאחוזי בנייה נוספים בתמורה לשימור המבנה, עקב הפתרון ההנדסי המורכב, וכן על פי תקדים מגדל ציון השוכן ממולו, בצידן השני של שדרות רוטשילד. במסגרת השימור הורם בית השגרירות כולו על גבי כלונסאות פלדה חדשים אשר הוחדרו מתחת למבנה הקיים בעל היסודות הרדודים, ותחתיו נחפרו מספר קומות של חניון תת-קרקעי, ללא פגיעה במבנה ההיסטורי.

הצלחתו של פרויקט זה הייתה בסיס גם לשינוי התפישה באשר לטיפול במבנים היסטוריים ובנייתם של גורדי שחקים במרקמים כמו שדרות רוטשילד. האופן בו שוּמר מבנה היסטורי, אשר מראהו נשקף לשדרה, ונצפה על ידי העוברים והשבים בה, בעוד הקרקע מנוצלת ביעילות לטובת הקמת גורד שחקים שאינו פוגע בצביון השדרה, הפך את המיזם לרעיון שיושם לאחר מכן גם במקומות נוספים בשדרה וברחוב יהודה הלוי.

עיצובו החיצוני של הבניין כולל צורות גאומטריות של גליל מצד אחד, ומנסרה מצדו השני. הבנייה הסתיימה ב-1999. גובהו של הבניין הוא כ-93 מטר, ובו 23 קומות משרדים. החניון התת-קרקעי בבניין כולל 6 קומות ו-280 מקומות חנייה, והוא בנוי בחלקו גם מתחת לבית השגרירות. הבניין מאופיין ברמת אחזקה גבוהה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מגדל אלרוב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מרדכי אלקן, בית ברייער נמכר לאקירוב ב-5.5 מליון דולר, מעריב, 29 באפריל 1990
  2. ^ המגדל לוהט, אבל ריק, באתר גלובס, 8 ביולי 1999
  3. ^ אלעזר לוין, ‏תמיר-פישמן שכר משרדים בת"א מאלרוב ב-24 דולר למ"ר, באתר גלובס, 16 באפריל 2000
  4. ^ אלעזר לוין, ‏בנק אירופי של רוטשילד ישלם לאקירוב 24 דולר למ"ר ברוטשילד ת"א, באתר גלובס, 22 באוגוסט 1999
  5. ^ אלעזר לוין, ‏מורגן-סטנלי: 24 ד' למ"ר באלרוב, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2000
  6. ^ אלעזר לוין, ‏צ'ייס מנהטן שכר מאקירוב ב-24 דולר למ"ר, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2000