מגדל המים (נווה שאנן)

מגדל מים בחיפה

מגדל המים בשכונת נווה שאנן שבחיפה, שירת את השכונה משנת 1925, שנים ספורות לאחר הקמתה. המגדל מולא במים שנשאבו והועלו בצינורות ממעיין הנובע למרגלות הכרמל. ברבות השנים המגדל שימש לצרכים שונים של הקהילה, וכיום הוא מוכר כאתר מורשת של ישראל.

מגדל המים בנווה שאנן
מגדל המים בנווה שאנן, חיפה, 2009
מגדל המים בנווה שאנן, חיפה, 2009
מידע כללי
סוג מגדל מים
כתובת רחוב הגליל 79 (פינת רחוב הבריכה), נווה שאנן
מיקום חיפה
מדינה ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1925–הווה (כ־99 שנים)
קואורדינטות 32°47′23″N 35°01′07″E / 32.78972°N 35.01861°E / 32.78972; 35.01861
(למפת חיפה רגילה)
 
מגדל המים
מגדל המים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרקע להקמת המגדל עריכה

מעט אחרי מלחמת העולם הראשונה ביקש ארתור רופין (ממתכנני ההתיישבות הציונית בארץ ישראל) לתכנן את ההתיישבות העברית על הכרמל, והתייעץ לשם כך עם מתכנן הערים הסקוטי הידוע פטריק גדס (שלימים גם פיתח את תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב הידועה כ"תוכנית גדס"). גדס דגל בסקר מקצועי סביבתי כהכרחי לתכנון עירוני, ואחרי שסייר על הכרמל בסביבות חיפה הוא יעץ לרופין לרכוש אדמות טובות באזור זול, יפה, ומישורי יחסית ממזרח לחיפה. אבל, ידידיו של רופין ניסו להניא אותו מהרכישה כיוון ש"שטח האדמה מרוחק מיישוב יהודי, לא מים בו ולא דרך בינו לבין העיר. שום יהודי לא ימלאנו לבו להקים לו בית במקום שממה כזה. ואשר להתקנת דרך וצינורות מים, יהא הכרח בכך ממון-קורח[1]."

בסופו של דבר, בכל זאת נרכשו כ-600 דונם אדמות, ועליהם נוסדה נווה שאנן בשנת 1922. ביישוב החדש נבנו כ-120 בתים וכ40 צריפים במהלך 10 השנים הראשונות[2]. התכנון העירוני (של האדריכל ריכרד קאופמן) היה בסגנון החביב עליו של עיר גנים, שלפיו כל מגרש (של 2 דונם במקרה זה) שימש גם לחקלאות פרטית זעירה. סגנון חיים זה הכתיב כמובן גם דרישות השקיה מתאימות.

חלק מהתושבים היו אוגרים מי גשמים מהמרזבים שבגגות, אבל הפתרון העיקרי בשנים הראשונות היה לרכוש מים מערבי מקומי שהביא אותם ממעיין רושמיה הסמוך (כ-2 ק"מ) בפחים שנישאו על גבי חמורים[3]. אותו מעיין רושמיה (כיום "עינות ורדייה"[4]) שירת בימים קדומים יותר את מבצר ראש מיה שברכס שמעליו.

רק בשנת 1925 החלה אספקת מים סדירה יותר לשכונה בעזרת מגדל המים. המים נשאבו ממעיין סעדיה ("עין סעאדה"), הנובע כיום בסמוך לצומת הצ'ק פוסט העמוסה שלמרגלותיו הצפוניים של הכרמל, מתחת לשכונה[5]. המים נשאבו דרך צינורות במעלה ההר להפרש גבהים של כ-200 מטר אל הבריכה שבראש המגדל החדש, ומשם הוזרמו אל בתי השכונה (בכוח הלחץ ההידרוסטטי של המים הגבוהים שבמגדל).

המגדל ושימושיו לאורך השנים עריכה

המגדל עשוי בטון, והוא בצורת מנסרה בעלת בסיס משושה, עם שטח של כ-30 מ"ר, וגובה של כ-9.5 מטר. המגדל כולל שתי קומות המחוברות במדרגות ספירליות צמודות לפנים הקיר המשושה. מעל קומות אלה נמצאת בריכת המים, הממולאת דרך צינור הצמוד לקיר מבחוץ, וגם הגישה אליה היא דרך סולם חיצוני. בשנים הראשונות שימשה קומת הקרקע את משטרת היישובים העבריים (כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט), ובקומה השנייה ישב וועד השכונה[6]. בשנת 1934, כשהוועד כבר עבר למבנה משלו, שופצו שתי הקומות כדי לשמש כמשרד דואר עם חדרון נפרד לטלפון, ועם קיוסק קטן בקומת הקרקע[7]. באותן שנים הייתה מעין רחבה ציבורית בסמוך למגדל, אליה נהגו להתכנס התושבים במועדים מיוחדים. אותה רחבה גם הייתה היעד הסופי של מצעד המחולות שהיה נערך ביישוב מעת לעת[8]. המגדל עצמו שימש את הנוטרים ששמרו על השכונה לצורך קיום תצפיות ואיתות לאזור הקריות.

המגדל עבר עוד מספר שיפוצים במהלך השנים (בשנות ה-50 וה-90), ובשנים האחרונות הוא משמש כמוקד של מד"א ושל המשמר האזרחי. תושבי השכונה נאבקו שנים כדי לשמר את המגדל ההיסטורי[9], וכיום הוא מוכר כמבנה לשימור על ידי עיריית חיפה[10], וגם כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מגדל המים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרקי חיי, חלק ב', ארתור רופין, הוצאת "עם עובד", 1968, עמודים 161-162
  2. ^ לטייל בחיפה, בין כרמל לים, יעקב שורר, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 193
  3. ^ עדותה של איילת כספין-פאר באתר נוסטלגיה
  4. ^ הפרק על עיינות ורדיה באתר על מעיינות בחיפה
  5. ^ הפרק על מעיין סעדיה באתר על מעיינות בחיפה
  6. ^ לטייל בחיפה, בין כרמל לים, יעקב שורר, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 195
  7. ^ שרטוטים משנת 1934 עם תוכנית וחזית של המגדל מתוך אתר הנדסה עיריית חיפה. ראו "היתר בניה" ו"שרטוטים ותרשימים" בתחתית העמוד.
  8. ^ עדותה של רחל קומלוש באתר נוסטלגיה
  9. ^ שכונת נווה שאנן בחיפה באתר חי-פה - חדשות חיפה
  10. ^ המחלקה לשימור מבנים ואתרים בעיריית חיפה