ריכרד קאופמן

אדריכל ומתכנן עירוני

ריכרד קאופמן (בגרמנית: Richard Kauffmann;‏ 20 ביוני 1887 – 3 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני, שהיה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית מתחילת המאה ה-20 ועד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל.[1] הוא פעל כאדריכל הראשי של המוסדות הציוניים באמצעות חברת הכשרת היישוב בתקופת היישוב, ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות האדריכלות הישראלית. קאופמן ביצע בתקופת היישוב 644 פרויקטי תכנון ואדריכלות, ובהם למעלה מ-100 יישובים חקלאיים, שכללו קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים. בכך השפיע בצורה מכרעת על דמותו של היישוב בישראל, השפעה שניכרת עד ימינו. הוא נטמן בהר המנוחות.

ריכרד קאופמן
Richard Kauffmann
ריכרד קאופמן, שנות ה-50
ריכרד קאופמן, שנות ה-50
לידה 20 ביוני 1887
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית פרנקפורט, פרוסיה, גרמניה
פטירה 3 בפברואר 1958 (בגיל 70)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תקופת הפעילות 1909–1958 (כ־49 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
הושפע על ידי תיאודור פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות תוכנית מושב נהלל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קאופמן בעבודתו, שנות ה-20

קורות חייםעריכה

ריכרד יצחק קאופמן (Richard Kauffmann) נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה בשנת 1887, בן להיינריך יצחק, סוחר, ולהלנה לבית בליוויס. למד ציור באקדמיית שטדל ואצל האנס פון האייק בעיר דכאו. למד אדריכלות בבית הספר הדוכסי בדרמשטאדט ובבית הספר הטכני הגבוה במינכן, אצל תיאודור פישר (כמו גם האדריכל אריך מנדלסון). שם גם נפגש לראשונה עם תחום בינוי הערים שהיה אז בראשית התהוותו. עד גיוסו לצבא הגרמני ב-1915, ניהל משרד אדריכלות בפרנקפורט, ואף שימש כאדריכל הכתר של נורווגיה[2]. התמחותו הייתה באדריכלות בסגנון הבינלאומי. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל לאחר שהוזמן על ידי ארתור רופין - מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, לבצע תוכניות אב ליישובים חקלאיים ועירוניים העתידים לקום בישראל, בהם גם תוכנית בסיסית לעיר תל אביב שהיוותה בסיס רעיוני לתוכנית גדס, שהוכנה על ידי פטריק גדס. בשנת 1922 נישא לבת-שבע גלב, והיה אב לרות ואסתר.

מ-1920 ועד 1932, עת פתח משרד עצמאי בירושלים, שימש קאופמן בשני תפקידים מרכזיים: אדריכל חברת הכשרת היישוב ואדריכל המחלקה להתיישבות של ועד הצירים. קאופמן הגה והוציא לפועל, כמעט כמבצע יחיד, את המערך התכנוני של הקיבוץ והמושב. תכנן עשרות קיבוצים ומושבים, שהידועים בהם הם כפר יהושע, עין חרוד ונהלל שבנוי בצורת עיגול שבמרכזו בתי מגורים ונחלות חקלאיות המסתעפות ממנו בצורה של חרוטים. קאופמן שימש אף כמתכנן של שכונות מגורים עירוניות רבות, לרבות תכנונן של הערים רמת גן, עפולה והרצליה, שכונות הדר הכרמל, נווה שאנן, כרמל מרכזי ובת גלים בחיפה וחלקים משכונות הגנים רחביה, תלפיות, בית הכרם וקריית משה בירושלים.

הקו המרכזי בתוכניותיו היה ניסיון לשלב את רעיון עיר הגנים של אבנעזר הווארד, ככלי ביטוי לאידאות החברתיות שעמדו בבסיסו, עם האידאות של ההתיישבות החקלאית הציונית ועם דרישות המוסדות המיישבים ואף המתיישבים עצמם. רעיון עיר הגנים הועלה במקור במטרה להתמודד עם תהליך העיור המואץ שחל בעקבות המהפכה התעשייתית שיצר בעיות של צפיפות אוכלוסין, זיהום ובעיות חברתיות כגון ניכור חברתי ופשע. בארץ ישראל, בה לא היו קיימות בעיות אלו, ביקש קאופמן לענות על הצרכים האידאולוגים של התנועה הציונית: שינוי אופיו של העם היהודי בדרך של חזרה לטבע, פיזור אוכלוסין ככלי לייהוד הארץ והתבדלות מהתרבות המקומית של ערביי ארץ ישראל. קאופמן הושפע ברעיונותיו ועבודתו מזרם הנאו קלאסיציזם ואף ניתן לזהות אצלו נטייה קלה למונומנטליות. עם זאת, תוכניותיו התאימו עצמן לתנאי הסביבה והקרקע. תוכניותיו נמסרו על ידי בני משפחתו לארכיון הציוני[2].

הנצחהעריכה

 
יד לריכרד קאופמן, כפר יהושע, צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי

ב-1990 הוציא השירות הבולאי בול[3] המראה אחת מעבודותיו (בית ספר בקיבוץ דגניה) כחלק מסדרת בולים על אדריכלות בישראל.

במושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל, שתוכנן על ידי קאופמן, קיימת שדרת הנצחה לזכרו, ובמרכזה פסיפס אומנותי, "יד לריכרד קאופמן", שבו משולבים שמות עשרות היישובים והשכונות שתכנן.

בשכונת רוממה בירושלים נקרא בחייו רחוב לכבודו של קאופמן - "האדריכל", על אף שקאופמן לא תכנן מבנים בשכונה.[4]

עם ציון 100 שנות עלייה על הקרקע של עפולה, וכתודה על מפעלו הציוני, נבחר לקרוא רחוב על שמו, בצמוד לתוואי הרכבת ההיסטורית בעפולה[2].

פרויקטים נבחריםעריכה

קאופמן תכנן 644 פרויקטים שונים, מתוכם כ-80 יישובים עירוניים ושכונות וכ-160 יישובים חקלאיים.

גלריהעריכה

  • ביתן תוצרת הארץ - "יריד המזרח" (1934)

  • פסיפס קאופמן בכפר יהושע

  • מבנה השנאה (טרנספורמציה) בשדרות ירושלים ביפו - 1924 (נהרס ב-2010)

  • שלט שהוצב על חזית חדר האוכל של קיבוץ גניגר

  • בית העם בנהלל (כיום נטוש)

  • אחד מבין המבנים שתכנן קאופמן בקיבוץ בית זרע

  • נהלל, אדריכל ריכרד קאופמן, צילום: זאב שטיין, מתוך אתר פיקיויקי

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מיכאל לוין, ריכרד קאופמן, חלוץ תכנון ערים וכפרים בא"י, קו - כתב-עת לאמנות, 1, 1980, עמ' 47–57.
  • רות חנין-רבינוביץ, מושבת גנים וחוות לימוד חקלאית (מודלים לבינוי בהתיישבות הציונית השיתופית), פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2006.
  • מרינה אפשטיין-פלוש ומיכאל לוין, ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריכרד קאופמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דר' מרינה אפשטיין פלוש, פרופ' מיכאל (מיכה לוין), ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני, הקיבוץ המאוחד, 2016
  2. ^ 1 2 3 ישראל מושקוביץ, כבוד למשרטט הארץ, ידיעות אחרונות עיתון יומי, 8.01.2021, עמ' 12
  3. ^ " ר. קאופמן (1930) בית ספר בקיבוץ דגניה", באתר התאחדות בולאי ישראל
  4. ^ אדם אקרמן, הפינה ההיסטורית: סיפורו של האדריכל הירושלמי הנשכח, שעל שמו רחוב קטן ברוממה, באתר כל העיר, 12 בפברואר 2021
  5. ^ Ziva Kolodney, Rachel Kallus, "From colonial to national landscape: producing Haifa's cityscape" in Planning Perspectives, Volume 23, Issue 3 July 2008, pages 323 - 348
  6. ^ נפתלי גולדשלגר, עירית עמית-כהן, מקסים שושני, רעיונות ירוקים בשנות העשרים של המאה העשרים: תכנון שכונת אחוזה בחיפה, קתדרה גיליון 109, תשרי תשס"ד, עמ' 94
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ריכרד_קאופמן&oldid=32186118"