מדברית פסים
מִדְבָּרִית פַּסִּים[2] (שם מדעי: Mesalina olivieri) היא מין של לטאה קטנה מהסוג מדברית. היא דומה בצורתה ובצבעיה למדברית העינונית. היא מגיעה לאורך של 18 ס"מ עם אורך זנב של עד 12 ס"מ. משקלה מגיע לרוב עד 4 גרם. הצבע הבסיסי אפרפר, ירקרק זיתני או בז' צהבהב, על הגב נמשכים פסי אורך חומים או צהבהבים, ומכאן שמה. הפסים של הצעירים ברורים וצבעם חום וצהוב לסירוגין. הפסים של הבוגרים מובהקים פחות ולעיתים מטושטשים.
 מדברית פסים
| |
|---|---|
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | חולייתנים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| משפחה: | לטאיים |
| סוג: | מדברית |
| מין: | מדברית פסים |
| שם מדעי | |
 Mesalina olivieriאודואן, 1829 | |
| שמות נוספים | |
|
Eremias olivieri | |
| |
תפוצתה מוגבלת לצפון אפריקה, לסיני ולישראל. היא מאכלסת קרקעות קלות וחולות עצורים ומכוסי צומח, וכן מישורי טרשים. בארץ היא שוכנת בין חולות החוף דרומית ליפו, בנגב ובערבה. בכמה אזורים היא חולקת את תפוצתה עם המדברית העינונית. באזורי המפגש והחפיפה שבין שני המינים של המדברית נמצאת מדברית הפסים בערוצי הלס שבין הגבעות, והמדברית העינונית על הגבעות הטרשיות.
רבייה
עריכהעונת החיזור באביב. הנקבה מטילה בקיץ 2-4ביצים פעם או פעמים בשנה. הצעירים בוקעים אחרי 5-7 שבועות ואורכם 5 סנטימטרים. רק מעטים מגיעים לבגרות.
קריאה נוספת
עריכה- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 113-114
קישורים חיצוניים
עריכה- מדברית פסים, באתר NCBI (באנגלית)
- מדברית פסים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- מדברית פסים, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מדברית פסים באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מילון בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963, באתר האקדמיה ללשון העברית
