מד מים
מד מים הוא מכשיר מדידה המודד את נפח המים שעברו בצינור שמד המים מחובר אליו. המדידה משמשת לחיוב צרכן המים (כגון משק בית) במחיר המים שצרך. בנוסף לכמות המים שזרמו, מדי מים מציגים גם את הספיקה (קצב הזרימה).
מדי מים מודדים את נפח המים ביחידת מידה מקובלת: בדרך כלל מטרים מעוקבים או ליטרים, אך גם רגליים מעוקבות (אנ') או גלונים.
בישראל
עריכהבישראל מיוצרים מדי מים על ידי חברת ארד בע"מ. החברה מייצרת מדי מים רגילים (המצריכים אדם שיגיע אל מד המים לשם קריאת המדידה הרשומה בו), וכן מדי מים לקריאה מרחוק. יצרן ישראלי נוסף הוא חברת דורות מגופי פיקוד ובקרה בע"מ.
מד מים דיגיטלי ושמירת שבת
עריכהמדי המים הישנים בישראל היו מכניים לחלוטין והמדידה התבצעה באמצעות מערכת גלגלי ספרות, ללא חילול שבת. בראשית המאה ה-21 הותקנו ברשויות מקומיות רבות בישראל מוני מים דיגיטליים, המכילים כרטיס פיקוד ממוחשב ואמצעים לשידור הנתונים. מאחר שמד המים ובעקבותיו המונה מושפעים ישירות מזרימת המים, נוצר מצב שהאדם שפותח בביתו את ברז המים, מפעיל את המערכת הדיגיטלית שבמד המים. פעולה זו כרוכה בהפעלת זרם חשמלי, ולמצער בהגברת זרם כזה. בשל מיקומם של מונים אלו בשטחים הציבוריים של בנייני המגורים, המודעות אליהם פחותה, ושומרי שבת רבים לא הבחינו בבעיה ההלכתית שנוצרה עם ההתקדמות במערכת מדידת המים. "משמרת השבת" העלתה את הנושא למודעות באמצעות פרסום חוברות הדרכה בבתי הכנסת ומודעות ביומון החרדי "יתד נאמן". ברשויות מקומיות חרדיות כמו בני ברק, נעצרה למעשה החלפת מדי המים, ויזמים שונים ייצרו מספר מדי מים דיגיטליים בעלי מנגנון שנותן מענה הלכתי לבעיות שהועלו. לחלק מהמונים אישור הלכתי של "משמרת השבת", ולאחרים ניתנו אישורים מגורמים רבניים אחרים.
השיטה שהוצעה היא הפסקת הקריאה והרישום הדיגיטליים החל מכניסת השבת ועד למוצאי השבת, בשעוניים ההלכתיים מצויה מערכת מכנית שיודעת להסתנכרן עם המערכת הדיגיטלית.
