מוזיאון העיר חיפה

מוזיאון העיר חיפה
	מוזיאון העיר חיפה בבית העם הטמפלרי
מידע כללי
סוג	היסטוריה ותרבות
כתובת	שדרות בן-גוריון 11, חיפה
מיקום	חיפה
מדינה	ישראל
בעלים	מוזיאוני חיפה, עיריית חיפה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2000
אדריכל	פטר יוליוס לויטווד
קואורדינטות	32°49′20″N 34°59′32″E / 32.82216°N 34.99215°E
	דף מוזיאון העיר חיפה
	(למפת חיפה רגילה) מוזיאון העיר חיפה

מוזיאון העיר הוא מוזיאון העוסק במרחב האורבני, בתרבות עירונית ובהצגת היסטוריות של אוכלוסיות שונות בעיר חיפה. המוזיאון נפתח בנובמבר 2000, והוא ממוקם במבנים בית העם הטמפלרי ובית הספר הטמפלרי, בשדרות בן-גוריון 11, במושבה הגרמנית בחיפה. מיקומו של המוזיאון בקצה המושבה הגרמנית, בסמוך לעיר ההיסטורית, חושף מרקם עירוני מורכב ועשיר המבקש לתת ביטוי למגוון היסטוריות של אוכלוסיות שונות בעיר. במסגרת פעילות תרבותית נרחבת המתקיימת במוזיאון, נידונים במקום נושאים הקשורים לטבורה ואופייה של העיר, כאבן שואבת לתרבויות שונות, מפגשי מזרח ומערב וסוגיות פוליטיות הנוצרות ומעובדות במרחב העירוני. יחד עם בחינת סיפורה הייחודי של חיפה בנוף המקומי, המוזיאון מניע ומקדם שיח העוסק במרחב האורבני ובתרבות עירונית כמושא למחקר.

המוזיאון הוא חלק ממוזיאוני חיפה, חברה לתועלת הציבור שבבעלות עיריית חיפה.

היסטוריה

ערך מורחב – בית העם הטמפלרי (חיפה)

בית העם הטמפלרי הוקם בשנת 1869 והיה הבניין הראשון שהקימו הטמפלרים בארץ ישראל. האולם המרכזי שבקומת הקרקע שימש כמקום התכנסות, תפילות ואירועים חגיגיים. בקומה העליונה שכן בית הספר של הטמפלרים, שעבר לאחר מכן לבניין שנבנה מאחוריו. המבנה תוכנן על ידי פטר יוליוס לויטווד, ובנייתו נעשתה ב-1869 על ידי פועלים ערבים בהדרכתם של אנשי מקצוע טמפלרים. הוא שופץ ב-1890, והתווספו לו אולם, גג רעפים ומגדל פעמונים על הגג.

לאחר הקמת מדינת ישראל עברו מבני המושבה הגרמנית לידי מוסדות המדינה, ועם השנים ננטשו ונזנחו. משנות ה-50 של המאה ה-20 שימש המבנה כמחסן של חברת אגד. בשנת 2000 הוא שוקם ושופץ במימון ממשלת גרמניה, ונפתח בו מוזיאון העיר.

מתחם המוזיאון כולל שלושה מבנים. בשלב הראשון בשנת 2000 נפתח בית העם הטמפלרי. בשלב השני ב-2007 שוקמה מעטפת המבנה של בית הספר הטמפלרי, ועם השלמת פנים המבנה מוקמה בו תצוגת הקבע של המוזיאון. השלב השלישי מתוכנן לכלול מבנה מודרני שיקשר בין שני המבנים הטמפלרים, כולל מעלית, חדרי אוסף, רחבת כניסה, חנות מוזיאון ובית קפה.

פעילות

המוזיאון עורך פעילויות רב-תרבותיות מגוונות, במטרה להעניק נקודת מבט עכשווית על אירועים שהתרחשו בעיר ושינויים שחלו בעקבותיהם. זאת באמצעות תערוכות, מפגשים, ימי עיון, הרצאות וסיורים ברחבי העיר בהשתתפות אנשי אקדמיה, יוצרים, אוצרים וחוקרים. לצד תערוכות, המוזיאון גם מפתח תוכניות חינוכיות, מציע פעילויות למשפחות ועוסק בפיתוח קשרי קהילה-חברה-תרבות.

תערוכות

כמוזיאון הרואה לנגד עיניו את התפתחות עושרה ההיסטורי והתרבותי של העיר, הוא שם לעצמו למטרה ליזום שיח חברתי ותרבותי פעיל, הכולל תערוכות מגוונות הנוגעות בשאלות של היסטוריה, עירוניות, זהות, רב-לאומיות ובין-תרבותיות. במוזיאון מתקיים מבחר גדול ומרשים של תערוכות השופכות אור לראשונה על תהליכים ונושאים מרכזיים שעצבו את דמותה של חיפה כעיר מודרנית וכראי לתרבות החברה המתפתחת בארץ. ייחודן של התערוכות המתקיימות במוזיאון הוא בעיסוקן בדינמיקה הפנימית של העיר – בין קבוצות אוכלוסייה ובין מרחבים פיזיים ובמוסדות חברתיים היוצרים את המרקם העירוני. התערוכות משקפות את התהליכים ההיסטוריים שהשפיעו על עיצובה של העיר מהתקופה העות'מאנית ועד היום. הן בוחנות את מערך היחסים בין המקום לבין הקהילה וכיצד הללו עשויים להשפיע על כינון זהות מקומית, לאומית, דתית או אתנית ולהעברת מסרים ואידאולוגיות.

במוזיאון מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. במוזיאון הוצגו בעבר תערוכת צילומים של העיר מתחילת המאה לצד צילומים עכשוויים, תערוכות בנושא נמל חיפה, מסילת הרכבת החיג'אזית, הנוצרים בישראל ובחיפה, היסטוריות מצטלבות^[1], חיפה העות'מאנית, מילון הווה^[2], חיפה בתקופת המנדט הבריטי^[3], "בדרך אל הים"^[4], "העיר ואני", "נוף עירוני", "ההדר הנעדר"^[5] ועוד.