מומוטארו

**מומוטארו**
**桃太郎**
מידע
תואר	גיבור
דמויות קשורות
חברים	כלב מדבר, קוף ופסיון
אויבים	שדים ומפלצות

מוֹמוֹטָארוֹ (ביפנית: 桃太郎; באופן מילולי: "נער האפרסק") הוא גיבור פופולרי בפולקלור היפני. השם מומוטארו משמש כשמו של גיבור בספרים, סרטים ויצירות שונות המתארות את סיפורו. טענה שהושרשה בעידן המודרני, טוענת שמומוטארו הוא הגיבור המקומי של מחוז אוקיאמה. טענה זו אינה בקונצנזוס בין חוגי המלומדים.

הסיפור עריכה

Momotarō יוצא מאפרסק

איור בצבעי מים של מומוטארו היוצא מהאפרסק

הנוסח המקובל והנפוץ של הסיפור הוא:^[1]^[2]

מומוטארו נולד מתוך אפרסק ענק, שנמצא צף במורד הנהר על ידי אישה זקנה וערירית שכבסה את בגדיה במי הנהר. כשהזקנה ובעלה שניסו לפתוח את האפרסק על מנת לאכול אותו הם גילו בתוכו את הילד. הילד הסביר, שהאלים העניקו אותו להם כדי שיהיה בנם. בני הזוג שהיו ערירים קראו לו Momotarō, מומו (אפרסק) ו-tarō (הבן הבכור במשפחה היפנית). כשהיה רק בן חמש, הוא הצליח לחתוך עץ גדול עם סכין ישנה.

כשמומוטארו הגיע לגיל ההתבגרות, הוא עזב את הוריו הזקנים כדי להילחם בלהקת אוני (אנ') (שדים או מפלצות) ששדדו אדמות. הוא חיפש אותם באי הרחוק אוניגשימה או "אי השדים" שבו גרו. בדרך, מומוטארו פגש והתיידד עם כלב מדבר, קוף ופסיון, שהסכימו לעזור לו במסעו בתמורה לחלק מהצידה שלו (קיבי דנגו (אנ') - "כופתאות דוחן"). באי, מומוטארו וחבריו החיות חדרו למבצר השדים והכו את חבורת השדים עד שנכנעו להם. מומוטארו וחבריו חזרו הביתה בשלום עם האוצר שהשדים גזלו וראש השדים כשבוי. זהו הסיפור הסטנדרטי של "מומוטארו" שזכה לפופולריות כבר בתקופת אדו. בתקופת מייג'י הפופולריות שלו גברה לאחר שהפך לספר לימוד שהודפס.

התפתחות בספרות עריכה

בתקופת אדו המוקדמת ועד תקופת מייג'י למדו את הסיפור כאגדה המסופרת בעל פה או מתוך כתב יד.^[3] בתקופת אדו, מומוטארו לא נולד מאפרסק, אלא נולד באופן טבעי לזוג הקשישים שאכלו את האפרסק והחזירו לעצמם את נעוריהם.

הגרסה שבעל פה של הסיפור הופיעה בתקופת אשיקאגה (1392–1573). עד לתקופת אדו (1603–1867) הסיפור לא עלה על הכתב.^[2] היצירות העתיקות ביותר של מומוטארו שידוע על קיומן תוארכו לתקופת ג'נרקו (אנ') (1688–1704) או אולי קודם לכן.^[4]^[5]

גילו של מומוטארו עריכה

מומוטארו מניף את פטיש הקסם, עם חבריו החיות.

בין הגרסאות השונות נמצא שגילו של מומוטארו נעשה צעיר יותר בהדרגה במהלך השנים. בהערכה עד שנת 1735, מומוטארו הופיע כשהוא בגיל 30 בערך. משנת 1800 ועד סוף תקופת אדו בשנת 1867 הוא מופיע כשהוא בגיל 20 בלבד.^[6]

בין השנים 1798–1861, מומוטארו היה בגיל 15 שנים ו-6 חודשים כשיצא למסע שלו. בין השנים 1830-40, מומוטארו היה בן שש עשרה כשיצא למסע שלו.^[7]^[8] ה-Momotarō בגרסה של Iwaya Sazanami משנת 1894 היה בגיל דומה (בן 15) כאשר הוא החליט לנסוע לאי השדים.

החוקר היפני 滑川道夫 הבחין במגמה שמומוטארו מתואר צעיר יותר ויותר והוא כינה את התופעה tendency of age diminishment^[9]^[10]

גרסאות בעל פה עריכה

לסיפור יש כמה וריאציות אזוריות בסיפור שבעל פה. בכמה גרסאות, נראית קופסה אדומה ולבנה צפה במורד הנהר, וכאשר התיבה האדומה נמשת מהנהר, מומוטארו נמצא בתוכה. ישנן גרסאות בהן התיבה עשויה להיות קופסה אדומה או קופסה שחורה, או שהקופסה עשויה להכיל אפרסק בפנים. גרסאות אלה מופיעות לעיתים קרובות בחלקים הצפוניים של יפן (אזורי טוהוקו והוקוריקו).^[11]^[12]

ישנן גרסאות בהן מומוטארו עשוי להיות סוג של הגיבור העצלן בסיפורי "ילד ישן". תת-סוגים אלו נאספו בעיקר באזורי שיקוקו וצ'וגוקו.^[13]

קיימת שונות לגבי תהליך ההתבגרות של מומוטארו. גרסה אחת מתארת שהוא גדל כדי לענות על הציפייה של זוג הזקנים להיות ילד טוב. גרסה אחרת מתארת את ההתבגרות שלו שהוא גדל להיות אדם חזק אבל עצלן שפשוט ישן כל היום ולא עושה כלום. בתקופה המודרנית, מומוטארו היא אחת הדמויות המפורסמות ביותר ביפן, כמודל אידיאלי לילדים צעירים על טוב הלב, האומץ, הכוח והאכפתיות שלו להוריו.

גיבור מקומי עריכה

מומוטארו מוכר כגיבור פופולרי מקומי בעיר אוקיאמה או המחוז שלה, קשר זה נוצר בעידן המודרני. פרסום הספר מאת Nanba Kinnosuke בשם Momotarō no Shijitsu (1930) עזר להשריש את הרעיון שמקורותיו של מומוטארו באוקיאמה ולהשיג הסכמה רחבה יותר בין המלומדים.^[14] בתקופת שלפני מלחמת העולם השנייה (1941–1945), אוקיאמה נחשבה למתמודדת רק במקום השלישי מאחורי שני אזורים אחרים הידועים כמולדתו של מומוטארו.^[15]

אי השדים (Onigashima) בסיפור מזוהה לפעמים עם האי מגיג'ימה (אנ'), אי בים הפנימי של סטו ליד טקמאצו, בשל המערות העצומות מעשה ידי אדם שנמצאו בו.^[16]^[17]

תרגומים לאנגלית עריכה

Momotaro האנגלית בהוצאת Hasegawa Takejirō 's Kōbunsha (1885, מהדורה ראשונה)

הסיפור תורגם לאנגלית פעמים רבות. "הרפתקאותיו של פיצ'לינג הקטן" הופיע בסיפורי א.ב מיטפורד על יפן העתיקה משנת 1871. ויליאם אליוט גריפיס פרסם גרסה ב-1880, שנותרה מעורפלת אפילו לחוקרים, אף עף פי שתרגומים לאנגלית בעשורים הבאים נראה שאלו מהביטויים של גריפיס ומהשימוש בביטויים של גריפיס, לפעמים אפילו העתיקו באופן מוחלט.^[18]^[19]

תרגומו של דייוויד תומפסון כ"אפרסק קטן" הופיע בכרך הראשון של סדרת האגדות היפניות של Hasegawa Takejirō בשנת 1885. מהדורה שנייה הופיעה בשנת 1886, עם סדרת של איורים שונה, שצויר על ידי קובאיאשי איטאקו. סוזן באלארד כללה את הסיפור בסיפורי אגדות מיפן הרחוקה (1899) שלה. תיאודורה אוזאקי כללה גרסה מתורגמת באופן חופשי באגדות היפניות שלה (1903).^[20]^[19]

מומוטארו כסמל של תעמולת מלחמה עריכה

תיאורו של מומוטארו כחייל בצבא הקיסרי היפני הנלחם במדינות עוינות מתואר כבר במלחמת סין-יפן (הראשונה) (1894–1895).^[21]

תמונות קומיות המדמות את מומוטארו מגן על יפן מפני ה"אוני" המייצג את "השדים הצפוניים", הרוסים, צוירו במהלך מלחמת רוסיה-יפן 1904–1905.^[22]

מומוטארו היה דמות פופולרית מאוד ביפן במהלך מלחמת העולם השנייה, והופיע בסרטים ובסרטים מצוירים רבים בזמן מלחמה.^[23] מומוטארו ייצג את ממשלת יפן. מדינות האויב, כלומר בעלות הברית, כולל ארצות הברית תוארו כ"אוני", הדמות הדמונית. סרט אחר מימי המלחמה, בו מומוטארו וחבריו בעלי החיים מתוארים כלוחמי הים האלוהיים, יוצאים למבצע צבאי מטעם הכוחות המזוינים היפנים כנגד הבריטים.

עיבודים לסיפור עריכה

מומוטארו מופיע כמדריך וכסיידקיק במשחק הווידאו Okami משנת 2006.
מומוטארו היה ההשראה לדמויות ה-Momotaros בסדרה Kamen Rider Den-O משנת 2007.^[24]
מומוטארו היווה השראה לאירועים בסדרה ה-Tougen Anki manga (桃源暗鬼) היפנית שנכתבה ואויירה על ידי Urushibara Yura.^[25]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

Antoni, Klaus (1991). "Momotaro and the Spirit of Japan". Asian Folklore Studies. 50: 160–161.
Dower, John W (1993) [1986]. War Without Mercy: Race & Power In the Pacific War. W.W. Norton & Co. ISBN 0-394-50030-X.
"Peach-Prince, and the Treasure Island". Japanese Fairy World: Stories From the Wonder-Lore of Japan. תורגם ע"י Griffis, William Elliot. Schenectady, N. Y.: James H. Barhyte. 1880. pp. 62–71.
Herring, Ann King (1988). "Early Translations of Japanese Fairy-Tales and Children's Literature". Phaedrus: 97–112.
Kahara, Nahoko 加原奈穂子 (2004). "From Folktale Hero to Local Symbol: The Transformation of Momotaro (the Peach Boy) in the Creation of a Local Culture". Waseda Journal of Asian Studies. 25: 35–61.
—— (2010). "昔話の主人公から国家の象徴へ―「桃太郎」パラダイムの形成―" [From Folktale Hero to National Symbol: the making of Momotarō paradigm in Japanese Modern Age]. Bulletin, Faculty of Music, Tokyo National University of Fine Arts & Music (ביפנית). 36: 51–72. (with English abstract)
Koike, Tōgorō 小池藤五郎 (1957), "Tokugawa jidai no Momotarō kenkyū ryakki" 徳川時代の桃太郎研究略記, Kokugo to kokubungaku (ביפנית), 34 (8): 1–10
—— (1967), "Kobunken wo kiso to shita Momotarō setsuwa no kenkyū (I)" 古文献を基礎とした桃太郎説話の研究(上) [A Study of "Momotaro" : Based on Old Literature (I)], The journal of the Faculty of Letters, Risshō University (ביפנית) (26): 3–39, hdl:11266/2923
—— (1972), "Kobunken wo kiso to shita Momotarō setsuwa no kenkyū (II)", The Journal of the Faculty of Letters, Risshō University (ביפנית) (45): 3–50
Ozaki, Yei Theodora, tr., ed. (1903). "Momotaro, or the story of the Son of a Peach". The Japanese Fairy Book. Archibald Constable & Co. pp. 244–261.
Namekawa, Michio 滑川道夫 (1981), Momotarō zō no henyō 桃太郎像の変容 (ביפנית), Tokyo Shoten
Reider, Noriko T. (2010). "6. Oni and Japanese Identity: Enemies of the Japanese Empire in and out of the Imperial Army". Japanese Demon Lore: Oni from Ancient Times to the Present. University Press of Colorado. pp. 104–119. ISBN 9780874217940. JSTOR j.ctt4cgpqc.12.
Seki, Keigo (1978), 日本昔話大成: 本格昔話 (ביפנית), Nomura Jun'ichi; Ōshima Hiroshi, Kadokawa
Tierney, Robert (2005). Going native: imagining savages in the Japanese Empire (Ph. D.). Stanford University.
Tierney, Robert (2010). "The Adventures of Momotarō in the South Seas: Folklore, Colonial Policy". Tropics of Savagery: The Culture of Japanese Empire in Comparative Frame. University of California Press. ISBN 0520947665. JSTOR 10.1525/j.ctt1pp80q.7.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מומוטארו בוויקישיתוף

Momotaro : A Japanese Fairy Tale : 英語 (English) Narration, סרטון בערוץ "Anna Christine", באתר יוטיוב (אורך: 05:58)
הבלוג של עירית וינברג, "מומוטרו ילד האפרסק", 12 במאי 2016
הקראת הסיפור אודות מומוטארו (באנגלית)
הסיפור המלא "ילד האפרסק" באתר ויקיטקסט. (באנגלית)
אגדה יפנית באתר Fairytale Wiki (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ Antoni (1991), pp. 163–164
^ ¹ ² Kahara (2004), p. 39.
^ Kahara (2004), p. 39.
^ Tierney (2005), p. 143.
^ Namekawa (1981), p. 25.
^ Koike (1972), pp. 38–39.
^ Ifuku Sanjin (1830–1840). Momotarō takara no kurairi 桃太郎宝蔵入 (ביפנית). Utagawa Hiroshige, illustr. Sanoya.
^ "Momotaro and the Ogres' Treasure House". Edo Picture Books and Japanisme. National Diet Library. 2018. נבדק ב-2019-04-26.
^ Namekawa (1981), p. 99.
^ Itō, Gō (2011), translated by Miri Nakamura, "Tezuka is Dead: Manga in Transformation and its Dysfunctional Discourse", Mechademia 6: User Enhanced, Minnesota University Press, p. 122, ISBN 9781452933160
^ Kahara (2010), p. 53.
^ Seki (1978), pp. 81–83.
^ Namekawa (1981), p. 334.
^ Kahara (2004), pp. 44–47.
^ Kahara (2004), p. 51
^ "Oni-ga-shima(or Megijima)". אורכב מ-המקור ב-2008-01-10. נבדק ב-2010-09-01.
^ "Megi-jima/Ogi-jima". Takamatsu City Web Site. אורכב מ-המקור ב-2010-07-31. נבדק ב-2010-09-01.
^ Griffis (1880), pp. 62–71
^ ¹ ² Herring (1988), p. 100.
^ Ozaki (1903), p. v.
^ Kahara (2010), p. 66
^ Kamada, Laurel D. (2010). Hybrid Identities and Adolescent Girls, Being "Half in Japan". p. 37. ISBN 9781847692320.
^ Dower (1993), p. 253
^ "Kamen Rider Den-O". Kamen Rider Wiki (באנגלית). נבדק ב-2022-08-02.
^ Tougen Anki Manga - Mangakakalot.com, https://mangakakalot.com/ (באנגלית)

[1] Antoni (1991), pp. 163–164

[:0-2] ¹ ² Kahara (2004), p. 39.

[3] Kahara (2004), p. 39.

[4] Tierney (2005), p. 143.

[5] Namekawa (1981), p. 25.

[6] Koike (1972), pp. 38–39.

[7] Ifuku Sanjin (1830–1840). Momotarō takara no kurairi 桃太郎宝蔵入 (ביפנית). Utagawa Hiroshige, illustr. Sanoya.

[8] "Momotaro and the Ogres' Treasure House". Edo Picture Books and Japanisme. National Diet Library. 2018. נבדק ב-2019-04-26.

[9] Namekawa (1981), p. 99.

[10] Itō, Gō (2011), translated by Miri Nakamura, "Tezuka is Dead: Manga in Transformation and its Dysfunctional Discourse", Mechademia 6: User Enhanced, Minnesota University Press, p. 122, ISBN 9781452933160

[11] Kahara (2010), p. 53.

[12] Seki (1978), pp. 81–83.

[13] Namekawa (1981), p. 334.

[14] Kahara (2004), pp. 44–47.

[15] Kahara (2004), p. 51

[16] "Oni-ga-shima(or Megijima)". אורכב מ-המקור ב-2008-01-10. נבדק ב-2010-09-01.

[17] "Megi-jima/Ogi-jima". Takamatsu City Web Site. אורכב מ-המקור ב-2010-07-31. נבדק ב-2010-09-01.

[18] Griffis (1880), pp. 62–71

[:1-19] ¹ ² Herring (1988), p. 100.

[20] Ozaki (1903), p. v.

[21] Kahara (2010), p. 66

[22] Kamada, Laurel D. (2010). Hybrid Identities and Adolescent Girls, Being "Half in Japan". p. 37. ISBN 9781847692320.

[23] Dower (1993), p. 253

[24] "Kamen Rider Den-O". Kamen Rider Wiki (באנגלית). נבדק ב-2022-08-02.

[25] Tougen Anki Manga - Mangakakalot.com, https://mangakakalot.com/ (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]