מורט גרסון

מלחין קנדי

מורט גרסוןאנגלית: Morton Sanford Garson; ‏20 ביולי 19244 בינואר 2008) היה מלחין, מעבד, משורר וחלוץ המוזיקה האלקטרונית, יליד קנדה. עיקר פעילותו הייתה בשנות ה-60–70 של המאה העשרים. היה בין הראשונים שיצרו מוזיקה עם הסינתיסייזר פורץ הדרך של ד"ר רוברט מוג. גרסון יצר מוזיקה למשחקי מחשב, פסקולים לרדיו וטלוויזיה, לסרטים והצגות ולמיסטיקה והקדים את מוזיקת טראנס והטכנו בשנים טובות. כמו כן היה חתום על להיטי פופ ידועים בשנות השישים.

מורט גרסון
Mort Garson
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 ביולי 1924
סנט ג'ון, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בינואר 2008 (בגיל 83)
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Morton Sanford Garson עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'וליארד, ארצות הברית
עיסוק מלחין, מעבד, משורר, מנצח ופסנתרן
סוגה פופ, רוק, מוזיקה אלקטרונית
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הלוגו של עטיפת התקליט "Mother Earth's Plantasia"

ביוגרפיה עריכה

מורט גרסון נולד בסנט ג'ון שבפרובינציית ניו ברנזוויק, קנדה בשנת 1924, כבן למשפחה יהודית שעלתה לקנדה מרוסיה. הוא עבר להתגורר בניו יורק, ארצות הברית ולמד מוזיקה בבית הספר ג'וליארד. עד מלחמת העולם השנייה עבד כפסנתרן ומעבד מוזיקלי ואז נקרא לשרת בצבא. לאחר המלחמה הוא הוכיח יכולות רב מערכתיות בתחום המוזיקה: כמלחין, מעבד, משורר, מנצח ופסנתרן. בתחילת דרכו כתב להיטי פופ גדולים לזמרים כמו קליף ריצ'רד, ברנדה לי, רובי והרומנטיקנים, דוריס דיי, מל טורמה ועוד. כמו כן הלחין פסקול לסרטים ומחזות. הלהיט "Our Day Will Come" שכתב ב-1963 לרובי והרומנטיקנים היה ללהיט גדול בזמנו וזה הביא לו הכרה ופרסום רב והפך אותו למלחין ומעבד מבוקש מאוד.

בסוף שנות השישים, סביב גיל ה-40 שלו, גרסון הפך לאחד המעבדים והמלחינים הראשונים שעבד עם הסינתיסייזר החדש של ד"ר מוג. כך הפך מיוצר ומפיק מוזיקת פופ קלילה, שמקושרת לאמריקאיות שמרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, למלחין ויוצר מוזיקה אלקטרונית משונה, מיוחדת ופורצת דרך שאותותיה ניכרים עד למוזיקה בימינו. הסינתיסייזר הזה עודד שליטה ויצירה אינסופית של צלילים וכלי נגינה רבים באמצעות מקלדת וחיווטים, שאפשרו חופש אדיר וחדש וסאונד חללי פסיכדלי.

ב-1967 רכש לעצמו סינתיסייזר כזה והיה בין הראשונים שהיה בבעלותם מכשיר גדול ממדים זה. אחד מהאלבומים הראשונים עם הסינתיסייזר הזה היה אלבום שנקרא: The zodiac: cosmic sounds, אשר הוקדש לגלגל המזלות. האלבום היה כל כך מוצלח שסידר לגרסון חוזה עם חברת התקליטים איי אנד אם רקורדס ובהמשך הוציא 12 אלבומי אסטרולוגיה קטנים שהתבססו על אלבום זה, אחד לכל מזל.

ביום הולדתו ה-45 הוציא פסקול שליווה את השידור המרגש של נחיתת החללית הראשונה על הירח ב-1969.

גרסון המשיך לצלול לעולם האלקטרוני והוציא אלבום על בסיס המחזמר הקוסם מארץ עוץ, אלבום אלקטרוני לשירי המחזמר שיער (מחזמר) ושני אלבומים שעסקו בצד האפל של המיסטיקה: Ataraxia: The Unexplained (Electronic Musical Impressions Of The Occult ו-Lucifier: Black Mass.

בשנת 1976 יצא אלבום המופת שלו בשם Mother Earth's Plantasia. אלבום מיוחד זה נוצר ככתוב על העטיפה כ"מוזיקת אדמה חמה לצמחים ואנשים שאוהבים אותם". המנגינות באלבום זה נועדו למען גידול צמחים-שיהיה להם נעים וגם לאנשים שמגדלים אותם. לדברי בתו, גרסון יצר אלבום זה בהשראת אמה שהייתה חובבת גינון וגידול צמחים. בשנת 1973 התפרסמה עבודת מחקר של דורותי רטלק ( Dorothy Retallack) בשם " The Sound of Music and Plants". בניסויים מגוונים שערכה לצמחים, היא השמיעה סוגים וטונים שונים של מוזיקה, ואז היא גילתה שהקבוצה של הצמחים אשר נחשפה למוזיקה מרגיעה גדלה בצורה בריאה והעלים שלהם אף התכופפו לעבר מכשיר הרדיו! היא הגיעה למסקנה שמעולה לצמחים שמשמיעים להם מוזיקה קלאסית והודית נעימה ולמעשה הצמחים הם בעלי תחושות ורגשות ומידה של הבנה ויכולת קומוניקציה והם גדלים טוב יותר אם משמיעים להם מוזיקה רגועה ושלווה. נושא זה העסיק ביולוגים, פילוסופים ומדענים שחקרו את הנושא. עוד בשנת 1973 התפרסם ספר פופולרי בשם "החיים המסתוריים של הצמחים" של פיטר טומקינס וכריסטופר בירד ובו תגליות ותיאוריות מדעיות מן הזמן הקדום ועד לימינו וזה חיזק את הטענה של רטלק. אלבום נהדר זה שאב מן הסתם השראה מתיאוריות אלו והתוצאה מרהיבה. שמות שירים כמו "Symphony For A Spider Plant" ו"You Don't Have To Walk A Begonia" הוסיפו לנופך הקסום והמיוחד של האלבום. בתחילה האלבום יצא במהדורה מוגבלת עם חוברת לגידול צמחים ונמכר אך ורק עם קניית צמחים בחנות פרחים בלוס אנג'לס, וזה אולי יכול להסביר מדוע באותה תקופה אלבום זה כמעט ולא היה ידוע אך הפך לאלבום פולחן בסוף 2010[1].

גרסון עבד גם בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון ויצר מגוון רחב של מוזיקה לסרטים ותוכניות כמו "להיזהר! הבועה" משנת 1972 וסרט קומדיה בשם "קנטאקי סרט מטוגן" מ-1977. הוא גם יצר מוזיקה לתוכניות של הנשיונל ג'יאוגרפיק.

בשנת 1983 הלחין את המחזמר "מרילין" אודות חייה של מרילין מונרו, וב-2002 הלחין למחזמר "כשגארבו דיברה" על בסיס סרט בשם דומה.

האלבומים שלו זוכים לעדנה מחודשת ונמכרים בימינו לאספנים במאות דולרים.

גרסון נפטר בסן פרנסיסקו בשנת 2008 בגיל 83.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה