דוריס דיי

שחקנית אמריקאית

דוריס דייאנגלית: Doris Day), שם הבמה של דוריס מרי אן קפלהוף (באנגלית: Doris Mary Ann Kappelhoff; ‏3 באפריל 192213 במאי 2019) הייתה שחקנית וזמרת אמריקאית. דיי התפרסמה בזכות כשרונותיה בזימרה, ריקוד ומשחק דרמטי וקומי. כישוריה הרבים הפכוה לכוכבת קולנוע פופולרית בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20.

דוריס דיי
Doris Day
דוריס דיי בעת ביקורה בספינת חיל הים האמריקני, 1952
דוריס דיי בעת ביקורה בספינת חיל הים האמריקני, 1952
לידה 3 באפריל 1922
סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית
פטירה 13 במאי 2019 (בגיל 97)
Carmel Valley, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Doris Mary Anne Kappelhoff עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מוזיקת פופ מסורתית, ביג בנד, מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19391989 (כ־50 שנה)
בן או בת זוג
  • George William Weidler (30 במרץ 194631 במאי 1949)
  • Barry Comden (19761981)
  • מרטין מלצ'ר (3 באפריל 195120 באפריל 1968)
  • Al Jorden (מרץ 19418 בפברואר 1943) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טרי מלצ'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
https://www.dorisday.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

דיי נולדה בסינסינטי לזוג מהגרים גרמנים. הוריה קראוה על שם השחקנית הנערצת על אמה, דוריס קניון.

בילדותה שאפה דיי להיות רקדנית בלט, ואף התאמנה לתפקיד בלרינה, אך חלום זה נגדע בעקבות תאונת דרכים אשר גרמה לפציעתה. במקום זאת החלה דיי לשיר בלהקה מקומית, ולפתח את כישרון הזימרה, בזכותו תהפוך למפורסמת.

החל מנערותה ועד שנות השבעים, היו חייה של דיי רצופים תהפוכות בחייה הפרטיים, לצד הצלחה רבה בקולנוע. היא התחתנה לראשונה בגיל 16 עם נער אשר פגשה בעת מסע הופעות עם להקתה. על אף שחלקה ילד עם בעלה זה, הזוג התגרש במהרה, והוא התאבד ביום הולדתה ה-17. היא נישאה בשנית ב-1946, מעט לפני עלייתה בתחום הבידור. גם נישואין אלו היו רעועים והחזיקו, לטענת דיי באוטוביוגרפיה שפרסמה, כשמונה חודשים. דיי נישאה בשלישית ב-1951 למרטי מלצ'ר, שהיה לסוכנה ולמפיק רבים מסרטיה. מלצ'ר אימץ את בנה מנישואיה הראשונים, ונישואים אלו נראו מאושרים ואכן החזיקו מעמד עד מותו ב-1968. למעשה לא כך היו פני הדברים ובספרה חשפה דיי כי מלצ'ר נהג בפזרנות עם כספיה, השאירה עם חובות גדולים עם פטירתו והיה מתעלל בבנה.

קריירת הבידור עריכה

 
דוריס דיי בסרט "אהביני או עזביני", 1955

בתחילה פנתה דיי להופעות ברדיו, שם הופיעה בשירים וזכתה להצלחה רבה. בעת הופעה מאולתרת במסיבת חברו של אמרגנה גילוה שני מפיקים אשר עבדו עבור אולפני האחים וורנר. המפיקים הציעו ללהק את דיי לתפקיד הראשי בסרטם "רומן בלב ים" ( "Romance on the High Seas"), וכך הפכה לכוכבת בן לילה. דיי המשיכה להופיע בסרטים רבים ואף ביצעה את השיר אשר זכה בפרס האוסקר בקטגוריית שיר מקורי, בסרט המוזיקלי אודות קורותיה של קלמיטי ג'יין.

ב־1950 הופיעה בסרט "איש צעיר עם חצוצרה" לצידו של קירק דאגלס ובסרט המוזיקלי "תה לשניים".

דיי המשיכה להופיע בסרטים רבים ושמה הייתה למוקד משיכה בכל מקום בהם סרטיה הציגו. ב-1955 הופיעה בסרט אהביני או עזביני לצידו של ג'יימס קאגני. הופעתה הזכורה ביותר הייתה כנראה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "האיש שידע יותר מדי". דיי, אשר הופיעה בגרסתו השנייה של היצ'קוק לסרט, זכורה במיוחד בזכות השיר "קה סרה סרה" (מספרדית בדקדוק לקוי - "מה שיהיה יהיה"), אשר זכה אף הוא באוסקר. אחד מסרטיה המפורסמים היה "משחקי הפיג'מה" בו שיחקה בתפקיד הראשי.

ב-1958 הופיעה בסרט מנהרת האהבה לצידו של ריצ'רד וידמרק ובבימויו של ג'ין קלי.

לקראת שנות ה-60 שינתה דיי את רפרטואר התפקידים שלה והחלה להופיע בקומדיות רומנטיות, אשר זכו בהצלחה רבה גם כן. ב - 1958 שיחקה בסרט חביב המורה לצידו של קלארק גייבל. סרטה המצליח ביותר בתקופה זו היה "דו-שיח בחדר המיטות" (1959), שם זיכה אותה משחקה, לצידו של השחקן רוק הדסון, במועמדות לאוסקר, הפעם כשחקנית הטובה ביותר. הקהל כה אהב את שיתוף הפעולה בין דיי להדסון עד אשר אלו חזרו לשתף פעולה בשני סרטים נוספים - "אהובי חזור אלי" ו"אל תשלח לי פרחים". ב-1960 שיחקה ב"אל תאכל את המרגניות" לצידו של דייוויד ניבן ובסרט המתח "קולות בערפל" לצידו של רקס הריסון. ב-1962 שיחקה בסרט "מגע של מינק" לצידו של קרי גרנט. סרטה האחרון היה "מישהו במיטתה של אמא" לצידו של בריאן קית (1968). לקראת סוף העשור חלה דעיכה בקריירה של דיי, שתדמיתה כ"הנערה השכנה" התמימה נראה בעיני רבים כמיושן, אך זו נתעוררה מחדש בזכות מספר שירים שזכו להצלחת-מה. אך גם מצב זה היה עתיד להשתנות במהרה, עם מותו של בעלה, אשר השאיר את דיי בחובות כבדים ואילצה, לבסוף, להכריז על פשיטת רגל. דיי זכתה להצלחה גדולה כזמרת ובין להיטיה ניתן למנות את 'מה שיהיה יהיה' ,'חביבה של המורה', 'בחור הוא בחור', 'אהבה סודית' ועוד.

דיי תבעה את שותפו לעסקים של בעלה לאחר שגילתה כי השניים בזבזו ונהגו בפזרנות ברווחיה שלה, ופוצתה ב-20 מיליון דולר בהכרעת בית המשפט. דיי החלה להופיע בתוכניות טלוויזיה, עליהן הוחתמה ללא ידיעתה בידי בעלה, וזכתה להצלחה מחודשת. "המופע של דוריס דיי" שודר במשך 5 שנים, אך דמותה וגילה המתקדם של דיי הפכו את המופע, הלכה למעשה, לקץ קריירת המשחק שלה. במקומה דיי החלה לפעול למען זכויות בעלי חיים והובילה לצד אישי בידור נוספים מספר מסעות יחסי ציבור בנושא.

דיי חזרה לתודעת הציבור בשנות ה-90 עם יציאת אלבום אוסף של להיטיה אשר הפך לפופולרי במיוחד. הוצאה הדרגתית של סרטיה בהוצאות מחודשות הגבירה את העניין בדיי, אשר הגיע לשיאו עם שידורה של תוכנית אירוח בהגשתה. בשידור הראשון של אותה תוכנית התארח שותפה לסרטים רוק הדסון, אשר נראה חלוש וחולני, בשונה לגמרי מתדמיתו בתקופת הזוהר. לאחר שהתגלה כי הדסון חלה באיידס התייצבה לצידו דיי עד למותו.

ב-2004 דיי זכתה במדליית החירות הנשיאותית בזכות פועלה בתחום הבידור אך סירבה להופיע לטקס עקב חרדתה מטיסות.

תדמיתה בעיני הציבור עריכה

דיי זכתה לתדמית טהורה המשקפת בתולים בעיני קהלה, זאת בעקבות תפקידיה הקולנועיים הרבים אשר תאמו תיאור זה. תדמית זו הייתה בעוכריה כאשר נחשבה למיושנת בעיני הציבור עת עולם הבידור נעשה פתוח יותר למיניות. באותו הזמן כינוה מבקרי הקולנוע "הבתולה הזקנה ביותר בעולם".

לימים הפכה דיי ותדמיתה כצעירה בעלת טוהר מידות וערכים שמרניים למעין אייקון תרבותי.

הוצאת האוטוביוגרפיה שכתבה חשפה בעיני רבים פן אותו לא ציפו לראות בדיי. וידויה על נישואיה בגיל 16, אשר הובילו להולדת בנה היחיד באותה השנה, עמדו בסתירה מושלמת לתדמית אשר רבים ייחסו לה. לאחר שפרשה מעולם הבידור התראיינה דיי בתוכנית האירוח של ברברה וולטרס, שם הביעה את סלידתה מתדמית זאת וטענה כי מעולם לא הבינה כיצד זה דבק בה.

דיי נפטרה ב-13 במאי 2019 כתוצאה מדלקת ריאות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוריס דיי בוויקישיתוף