מוריס אנדרה
מוריס אנדרה (בצרפתית: Maurice André; 21 במאי 1933 – 25 בפברואר 2012) היה חצוצרן צרפתי, פעיל בתחום המוזיקה הקלאסית המערבית.
.jpg) | |
| לידה |
21 במאי 1933 אלס, גאר (מחוז), צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 2012 (בגיל 78) באיון, הפירנאים האטלנטיים, צרפת |
| שם לידה |
Maurice Jean André |
| מקום קבורה |
Saint-André-Capcèze |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
1955–2008 (כ־53 שנים) |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
חצוצרה |
| חברת תקליטים |
EMI קלאסיקס, RCA רקורדס, Erato Records, פיליפס רקורדס |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אנדרה נולד באלה שבהרי סבן, צרפת, למשפחת כורים. אביו היה מוזיקאי חובב.
מוריס למד לנגן בחצוצרה אצל חבר של אביו, שהציע לשלוח אותו לקונסרבטוריון. כדי להתקבל לקונסרבטוריון ללא שכר לימוד, הצטרף לתזמורת צבאית. כבר אחרי שישה חודשי לימודים בקונסרבטוריון, זכה בפעם הראשונה בפרס.
מורו בקונסרבטוריון, מתוסכל משגיאותיו, סילק אותו ואמר לו לחזור אחרי שיצטיין בנגינתו. כעבור שבועות אחדים ניגן, ללא שגיאה אחת, את כל ארבעה-עשר האטיודים שבספר הלימוד של ז'אן-בטיסט ארבאן[1].
מוריס אנדרה זכה בתחרות הבינלאומית בז'נבה בשנת 1955 ובתחרות הבינלאומית במינכן בשנת 1963. לפרסום בינלאומי הגיע בשנות ה-60' וה-70' בשורה ארוכה של הקלטות ליצירות בארוק על חצוצרת פיקולו לחברת המורשת המוזיקלית ולחברות תקליטים אחרות. כיוון שלא היה מוכן להגביל את עצמו לרפרטואר הבארוק הסטנדרטי, ביצע גם עיבודים רבים של יצירות לאבוב, חליל ואפילו לקול ולכלי קשת.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מוריס אנדרה (בצרפתית ובאנגלית)
מוריס אנדרה, באתר פינטרסט
מוריס אנדרה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מוריס אנדרה, באתר AllMusic (באנגלית)
מוריס אנדרה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מוריס אנדרה, באתר Discogs (באנגלית)- מוריס אנדרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מוריס אנדרה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Steven Chenette (2001). ""It's My Greatest Joy" : An Interview with Maurice Andre". International Trumpet Guild 30: 08-19