פתיחת התפריט הראשי

מו במפרש

כוכב כפול בקבוצת מפרש
‏μ במפרש
Vela constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של μ במפרש בקבוצה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים מפרש
שמות נוספים HD 93497
סוג כוכב כפול
בהירות 2.69[1]
עלייה ישרה 10ʰ 46ᵐ 46.18ˢ
נטייה ‏12.92″ ‏25′ ‏49°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.09-
מרחק 117 שנות אור
35.87 פארסק[1]
עוצמת הארה פי 100 מהשמש
מהירות סיבוב 6.4 קילומטר לשנייה
גיל 360[2] מיליון שנים
מערכת
כוכבים נלווים μ במפרש B / A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
‏μ במפרש A
סוג ענק צהוב
בהירות 2.7[3]
סיווג ספקטרלי G6 III[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.08-
רדיוס 13[2] רדיוסי שמש
מסה 3.0[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 100 מהשמש
טמפרטורה 4,900[4] K
מהירות סיבוב 6.4[4] ק"מ/שנייה
מערכת
כוכבים נלווים μ במפרש B
‏μ במפרש B
סוג כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב
בהירות 6.3[3]
סיווג ספקטרלי F4-5 V[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 3.5
רדיוס 1.25~[5] רדיוסי שמש
מסה 1.5[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 3 מהשמש
טמפרטורה 6,700-6,800[6] K
מהירות סיבוב 6.4 קילומטר לשנייה
מערכת
כוכבים נלווים μ במפרש A

μ (מוּ) במפרש הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים מפרש עם בהירות מדרגה 2.69, שנמצא במרחק של כ-117 שנות אור ממערכת השמש. בדומה לכוכבים עם בהירות דומה בשמי הדרום, גם הוא לא קיבל שם משלו בתרבויות המערב, שכן בשל מיקומו הדרומי הוא לא היה מוכר לתרבויות אלו.

תכונותעריכה

μ במפרש הוא כוכב כפול המורכב מענק צהוב וכוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב המקיפים זה את זה בזמן הקפה של כ-138 שנים.[3] בזמן זיהויו של μ במפרש ככוכב כפול, בשנת 1880, המרחק הזוויתי בין שני בני הזוג עמד על כ-2.8 שניות קשת השקול למרחק של כ-100 יחידות אסטרונומיות, אך בשנת 1943 הוא הצטמצם לכ-0.65 שניות קשת בלבד השקולות לכ-20 יחידות אסטרונומיות, ומאז המרחק שוב גדל עד לכ-2.4 שניות קשת בשנת 2000.[3]

μ במפרש Aעריכה

μ במפרש A הוא הכוכב הבהיר והמסיבי מבין השניים ולמעשה כמעט כל האור המגיע מהזוג קורן ממנו. זהו ענק צהוב מסוג ספקטרלי G6 III, מסתו כ-3 מסות שמש, רדיוסו כ-13 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו מעט פחות מ-5,000 קלווין והוא קורן בעוצמה של בערך פי 100 מעוצמת ההארה של השמש (קצת יותר בהכללת האור בתחום התת-אדום). גילה של המערכת מוערך בכ-300 מיליון שנים והכוכב נמצא בשלב של היתוך הליום בליבתו ליסודות כבדים יותר כמו פחמן, חמצן וחנקן, לאחר שהמימן שבליבתו אזל. בעתיד הכוכב צפוי להמשיך להתקרר ולהתנפח בדרך להפוך לענק אדום. למרות שמהירות הסיבוב של הכוכב על צירו היא נמוכה יחסית, כ-6.4 קילומטרים בשנייה בלבד, לכוכב יש פעילות מגנטית חזקה שגורמת להתפרצויות שמש חזקות שאינן נפוצות בכוכבים מסוג זה, ושבמהלכן נרשמת עלייה ניכרת בקרינה העל-סגולה הנפלטת מפני הכוכב.[2] כמו כן, הכוכב פולט קרינת X חזקה יחסית והוא אחד הכוכבים הבהירים ביותר בקרני X בסביבת מערכת השמש.[7]

μ במפרש Bעריכה

μ במפרש B הוא כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב מסוג ספקטרלי F4 V או F5 V (בעבר הוא סווג כ- G2 V וכך הוא מופיע בקטלוגים ישנים), מסתו גדולה בכ-50% ממסת השמש ורדיוסו גדול בכ-25% מרדיוס השמש. טמפרטורת פניו היא בין 6,700 ל-6,800 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 3 מעוצמת ההארה של השמש.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 SIMBAD :μ Velorum
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 T. R. Ayres, R. A. Osten & A. Brown: The Rise and Fall of μ Velorum: A Remarkable Flare on a Yellow Giant Star Observed with the Extreme Ultraviolet Explorer, The Astrophysical Journal, Vol. 526, Iss. 1, p. 445 (1999)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 W. D. Heintz: Orbits of 20 visual binaries, Astronomy & Astrophysics Supplement Series, vol. 64, no. 1, p. 1 (1986)
  4. ^ 4.0 4.1 D. García-Alvarez, J. J. Drake, B. Ball, L. W. Lin & V. L. Kashyap: Evidence of the FIP Effect in the Coronae of Late-Type Giants, The Astrophysical Journal, Vol. 638, Iss. 2, pp. 1029 (2006)
  5. ^ מהיחס  
  6. ^ על פי הסוג הספקטרלי
  7. ^ V. V. Makarov : The 100 Brightest X-Ray Stars within 50 Parsecs of the Sun, The Astronomical Journal, Vol. 126, Iss. 4, p. 1999 (2003)