אירקוטסק (מחוז)
מחוז אירקוטסק (ברוסית: Иркутская область; בתעתיק: אירקוטסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי הסיבירי. בינואר 2008 בוצע מיזוג של מחוז אירקוטסק ומחוז אוטונומי הבוריאטי של אוסט-אורדינסקי. עם ביצוע האיחוד, מחוז אוטונומי זה מהווה חלק אוטונומי בתוך המחוז.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של סיביר | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של מזרח סיביר | ||
| מושל | איגור קובזב | ||
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של מחוז אירקוטסק  | ||
| בירת האובלסט | אירקוטסק | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 26 בספטמבר 1937 | ||
| שטח | 774,836 קמ"ר (דירוג: 5) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 2,330,557 (דירוג: 21, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 3.01 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 57°22′00″N 106°00′00″E / 57.366666666667°N 106°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| www.govirk.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת מחוז אירקוטסק רגילה)   אוסט-אילימסק צ'רמחובו אוסט-קוט מחוז אירקוטסק | |||
  | |||
נכון לשנת 2024 במחוז מתגוררים 2,330,537 תושבים.
היסטוריה
עריכהבסוף המאה ה-12 החלה התיישבות בוריאטים באזור. עד להגעת הרוסים לאזור הוא היה בשליטת מדינות מונגוליות שונות.
החל משנת 1628 קיימות עדויות על הקמת מבצרים רוסים באזור. בשנת 1700 אירקוטסק הפך להיות למרכז אזורי. בשנת 1708 הוקמה "גוברניית סיביר" עם מרכזה בטובולסק. בשנת 1724 הוקמה פרובינציית אירקוטסק כחלק של גוברניה זו.
בשנת 1764 גוברניית סיביר פוצלה והוקמה גוברניית אירקוטסק. בשנת 1799 באירקוטסק פעלה החברה הרוסית-אמריקאית ומננו יצאו משלחות סחר לאלסקה, מונגוליה והאימפריה הסינית.
בתחילת המאה ה-19 הוקמה מושלות סיביר עם מרכזה באירקוטסק. בשנת 1818 מיכאיל ספרנסקי מונה למושל. בשנת 1825 אירקוטסק היה העיר השנייה באזור אחרי טובולסק שחשיבותו הלכה והתדרדרה. בשנת 1825 לאזור הגיעו דקבריסטים רבים. הם תרמו לפיתוח תרבותי ומדעי של האזור.
בשנת 1851 גבולות הגוברניה שונו והם היו קרובים לגבולות המחוז הנוכחי.
הגעה לאזור הרכבת הטראנס-סיבירית תרמה לתנופה לפיתוח האזור.
בשנת 1920 בעיר הוצא להורג אלכסנדר קולצ'ק.
לאחר מספר שינויים של חלוקה מנהלית אזורית בשנת 1937 הוקם מחוז אירקוטסק.
בתקופת מלחמת העולם השנייה לאזור הובאו מספר מפעלים מחלק האירופאי של ברית המועצות.
בשנת 2005 הוחלט למזג עם המחוז יחידה מנהלית בוריאטית שמאז מהווה יחידה אוטונומית בתוך המחוז.
ממשל
עריכהראש הרשות המחוקקת עומדת "האספה המחוקקת של מחוז אירקוטסק" שכוללת 45 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לכהונה של 5 שנים. איגור קובזב נבחר לתפקיד בשנת 2020.
מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-27 ראיונים.
דמוגרפיה
עריכהנכון לשנת 2024 במחוז מתגוררים 2,330,537 תושבים. לעומת 2,784 אלף בשנת 1989. כ-79% מאוכלוסיית המחוז ממוקמת בערים. הערים הגדולות - אירקוטסק (כ-625 אלף תושבים) בראטסק (כ-235 אלף תושבים) ואנגרסק (כ-230 אלף תושבים).
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית רוסים מהווים 81% מכלל אוכלוסיית המחוז. קבוצה אתנית משמעותית נוספת הם בוריאטים המהווים כ-3% מאוכלוסיית המחוז.
בשנת 1959 במחוז התגוררו כ-8 אלף גרמנים. רובם עזבו ונכון לשנת 2024 באזור מתגוררים 1,400 גרמנים. קהילה יהודית בשנת 1959 כללה כ-10 אלף אנשים. בשנת 2024 במחוז מתגוררים כ-800 יהודים בלבד.
כלכלה
עריכהבשטח המחוז נמצאים שדות גז טבעי גדולים. כמו כן הוקמו 4 תחנות כוח הידרואלקטריות - ברטסקייה (בהספק של 4500 מגוו"ט), אוסט-אילימסקייה (בהספק של 3850 מגוו"ט). על בסיס אנרגיה זולה שמיוצרת בתחנות הכוח, הוקמו מפעלי עתירי צריכת החשמל בקרבתם (למשל מפעל לייצור אלומיניום בברטסק וכו').
בעיר אירקוטסק פעול מפעל ייצור מטוסי קרב סוחוי Su-30 ומטוסים אזרחיים.
תחבורה
עריכהרשת מסילות ברזל של המחוז כוללת בין היתר קטעים של הרבכת הטראנס-סיבירית ומסילת הרכבת באיקל-אמור.
הנהרות הגדולות של המחוז הוקמו נמלים שבין היתר מעבירים סחורות ליקוטיה.
במחוז פועלים נמלי תעופה בין-לאומיים נמל התעופה הבין-לאומי אירקוטסק ובעיר בראטסק. כמו כן פועלים 10 נמלי תעופה לטיסות פנים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אירקוטסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של אירקוטסק (ברוסית)
