צפיפות אוכלוסייה

צפיפות אוכלוסייה או צפיפות אוכלוסין היא מונח בתחום הדמוגרפיה, המציין את יחס האוכלוסייה לשטח עבור מרחב גאוגרפי. היחס נמדד לקילומטר רבוע, או מטר רבוע לתושב.

מפת צפיפות אוכלוסין עולמית, 2017

מונח זה מאפשר לזהות בקלות שטחים לא מיושבים, שטחים כפריים וערים. כמו כן, הוא מסוגל לקבוע את דמות היישוב. לרוב, כאשר צפיפות האוכלוסייה נמוכה (מעט תושבים) ניתן לצפות להתיישבות הנפרסת על פני שטחים גדולים ומקצה מרחב גדול לכל פעילות (מגורים רחבים, שדות חקלאיים וכו'), בעוד שבמקרה של צפיפות אוכלוסין גבוהה (תושבים רבים) ניתן לצפות לניצול מרבי וחסכני של השטח (מבנים רבי קומות, מפעלי תעשייה כמקור הכנסה וכו').

גורמים רבים מושפעים מצפיפות האוכלוסייה:

  • ההשפעה על הקשרים החברתיים והתודעה האנושית שונים. לרוב במקומות בעלי צפיפות אוכלוסייה גבוהה קיימת נטייה לזרות וניכור סביבתי, וחיבור למנגנונים חברתיים המוניים (מקום עבודה גדול ומורכב, מקומות בילוי המוניים וכו'), בעוד שבמקומות דלילי אוכלוסין קיימים חוגים חברתיים מצומצמים ואינטימיים יותר. כמו כן, אזורים צפופי אוכלוסייה נחשבים ל"מרכזיים" בחברה הכללית, בעוד שדלילי האוכלוסייה נחשבים ל"שוליים".
  • מידת ההפרעה לאקולוגיה הטבעית: באזורים בהם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, קיימת הפרעה רבה ביותר ביחס לשטח, שכן הפעילות הכלכלית גדלה. עם זאת, לעיתים קרובות ההפרעה לנפש קטנה יותר שכן השטח מנוצל בצורה חסכנית. לצורך הבהרה, ניתן לקבוע כי אילו צפיפות האוכלוסייה בעולם הייתה קטנה פי 2 בעוד שמספר התושבים לא ישתנה, אזי שטחים לא מיושבים "טבעיים" יהפכו לשטחי מגורים.
  • שיטת התחבורה משתנה, ומתאימה עצמה לצורכי התושבים. לרוב, במקומות מיושבים בצפיפות יושם דגש על רשת תחבורה צפופה (כביש בכל רחוב, רכבות תחתיות וכו') וכלי רכב קלים הנוסעים למרחקים קצרים (אופניים, אוטובוסים עירוניים, אופנועים וכו') בעוד שבמקומות מיושבים בדלילות תהיה נטייה למעט קווי תחבורה ארוכים, בהם כלי רכב מהירים בעלי קיבולת גבוהה (מטוסים, רכבות מהירות וכו').
  • התשתיות באזורים צפופי אוכלוסייה לרוב מבוססות יותר, בשל העלויות הנמוכות. עם זאת, צפיפות אוכלוסין גבוהה מהיכולת הכלכלית של החברה עשויה להביא לקריסת התשתיות מרוב עומס.
  • לארגונים החשובים לכלל האוכלוסייה, כדוגמת מוסדות ממשלתיים, משרדי חברות ארציות, נמלי ים ותעופה, מגרשי ספורט, יש נטייה להימצא במקומות צפופי אוכלוסייה, מטעמי נגישות הקהל וכוח האדם.

מצב בו צפיפות האוכלוסין רבה במיוחד, ומביאה לנזקים בלתי נשלטים (פגיעה חמורה באקולוגיה, קריסת התשתית העירונית, צמצום יתר של שטחי חקלאות, מחסור במגורים וכו') מכונה התפוצצות אוכלוסין.

מצב שבו צפיפות האוכלוסין נמוכה עלולה לגרום למערבולת הכחדה ולהוביל להפחתת פוריות נוספת. במצב זה עלולות להיווצר למשל בעיות מוגברות באיתור בני זוג מיניים.

התייחסות לצפיפות האוכלוסייה היא מרכיב מרכזי בתכנון דמוגרפי. ברוב הארצות פיזור האוכלוסייה אינו אחיד, וקיימים שטחים מסוימים בהם צפיפות גבוהה מהרגיל. אזורים אלו מכונים "המרכז". הכוח העיקרי המביא להיווצרותם של המרכזים הוא יעילות כלכלית מסיבות גאוגרפיות או היסטוריות הגורמת לפיתוח ומגורים במרכז שזולים יותר מאזורי הפריפריה. ממשלות רבות רואות יתרון בפיזור מסוים של האוכלוסייה, מטעמים שונים (צמצום פערים חברתיים, הגנה על גבולות, מניעת פיצוץ אוכלוסין וכו').

צפיפות אוכלוסייה בישראלעריכה

ישראל היא בין המדינות הצפופות בעולם, עם צפיפות אוכלוסייה של 410 נפשות לקמ"ר, נכון לשנת 2018[1]. צפיפות האוכלוסייה בישראל צפויה לעלות בחדות בעשורים הקרובים עקב קצב גידול האוכלוסייה בישראל, שהוא מן הגבוהים בעולם, והגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD[2].

שורה ארוכה של מומחים ואנשי ממשל בכירים מתריעים שהעלייה בצפיפות האוכלוסייה תביא עמה פגיעה בכלכלה וביכולת המדינה לספק תשתיות שיענו על צורכי האוכלוסייה, תוך התדרדרות באיכות החיים של כלל התושבים[3]. צפיפות הולכת וגדלה בכיתות הלימוד עלולה להביא להגדלת פערי ההשכלה, והצורך בהרחבת השטחים הבנויים צפויה להביא לצמצום השטחים הפתוחים ושמורות הטבע, ופגיעה במגוון האקולוגי. כמו כן, צפיפות האוכלוסייה משפיעה באופן ישיר על הנסועה בכבישי ישראל, מה שמורגש בעומס הכבד בכבישים ובמערכת התחבורה. לזאת מתווסף העומס על מערכת הבריאות שצפוי אף הוא לגדול עם הגידול בצפיפות האוכלוסייה[3].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צפיפות אוכלוסייה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ WorldBank, Population density (people per sq. km of land area) - Israel, https://data.worldbank.org/
  2. ^ OECD Data, Population, https://data.oecd.org/
  3. ^ 1 2 פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' רחל אלתרמן, פרופ' דן בן דוד, דן פרי, פרופ' שלמה בכור, ד"ר שירה לב עמי, עו"ד איריס האן, ד"ר דוד כץ, דוד אלקן, עתיד צפוף - ישראל 2050