צ'יאנג מאי (מחוז)
מחוז צ'יאנג מאי (בתאית: เชียงใหม่) הוא המחוז השני בגודלו בתאילנד. נכון לשנת 2005 אוכלוסיית המחוז כללה בסביבות 1,764,500 תושבים.
| |||
 | |||
| הפארק הלאומי דוי אינת'נון | |||
| מדינה |
 תאילנד | ||
|---|---|---|---|
| בירת המחוז |
צ'יאנג מאי  | ||
| שפה רשמית |
תאית, תאית צפונית | ||
| תאריך ייסוד |
1910 | ||
| שטח | 22,311.0743 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
דוי אינתנון | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 1,784,370 (31 בדצמבר 2020) | ||
| קואורדינטות | 18°50′14″N 98°58′14″E / 18.837219444444°N 98.970561111111°E | ||
| אזור זמן | UTC+7 | ||
| http://www.chiangmai.go.th/ | |||
  | |||
בירת המחוז, המכונה גם כן צ'יאנג מאי, היא אחת הערים החשובות בתאילנד אשר מהווה מרכז תעבורה חשוב.
גאוגרפיה עריכה
למחוז גאוגרפיה הררית. ההר הגבוה ביותר בתאילנד, דוי אינתנון, שגובהו 2,575 מטרים, ממוקם בתחומי מחוז צ'יאנג מאי.
מקור הנהר פינג, אחד מיובליו העיקריים של נהר צ'או פראיה, הוא באזור הרי צ'אנג דאו.
במחוז כמה פארקים לאומיים, בהם דוי אינתאנון, דוי סותפ-פואי, מיי פינג, סרי לאנה, הואאי נאם דאנג, מיי פאנג, וצ'יאנג דאו.
היסטוריה עריכה
העיר צ'אנג מאי שימשה כבירת ממלכת לאנה לאחר הקמתה בשנת 1296. במאות השנים הבאות העיר הפכה לבירה ולגרעין התרבותי של ממלכת לאנה, למרכז הבודהיסטי של צפון תאילנד ונבנו בה מקדשים רבים.
בשנת 1599 איבדה הממלכה את עצמאותה והפכה לחלק מממלכת איוטאיה. בשנת 1932 הפך האזור לחלק אינטגרלי מתאילנד לאחר שמחוז מונטון פאיאפ, אשר היה שריד לממלכת לאנה, התפרק באופן סופי.
גלריה עריכה
-
מקדש ואט פרה טאט דוי סוטפ -
פילים בנהר טאאנג -
הפארק הלאומי פאה דינג -
הר דוי צ'אנג דאו -
המקדש בפסגת הר דוי אינתנון
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צ'יאנג מאי (בתאית, באנגלית ובסינית)
