מְחוּיָאֵל הוא דמות מקראית, בנו של עירד ואביו של מתושאל אבי למך. נזכר בספר בראשית (פרק ד') בסדר הדורות של צאצאי קין.
בנוסח שומרון לתורה מופיע השם מחיאל. פרוש השם האל מחייה אותו.