מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה.על־פי ההערכות הנאצים יצרו 42,500 מחנות וגטאות לריכוז והשמדת יהודים.[1]

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

לראשונה נעשה שימוש במונח "מחנה ריכוז" ביחס למחנות שהפעילה בריטניה בדרום אפריקה במהלך מלחמת הבורים (1899-1902). מחנות הגולאג בברית המועצות נחשבים גם הם כמחנות ריכוז, למרות שתאורטית אוכלוסייתם הגיעה אחרי הליך משפטי.

במהלך מלחמת העולם השנייה הקימה גרמניה הנאצית מחנות ריכוז רבים לקבוצות אתניות רבות ומגוונות, בשטחה ובשטחי הכיבוש שלה באירופה ובצפון אפריקה. ארצות הברית כלאה אזרחים ממוצא יפני במחנות, אולם בשל רגישות המונח "מחנה ריכוז" יש המעדיפים להשתמש במונחים אלטרנטיביים.

אחר כך, הוקמו מחנות ריכוז לאויבי המשטר בסין, קוריאה הצפונית, ובמדינות יוגוסלביה לשעבר בתקופת המלחמות הפנימיות.

מחנות ריכוז בגרמניה הנאציתעריכה

 
מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה)
 
במחנה הריכוז בוכנוואלד לאחר שיחרורו על ידי בעלות הברית

המשטר הנאצי הפעיל מחנות ריכוז (בגרמנית: Konzentrationslager, "קונצנטרציונסלאגר"; בר"ת: KZ, מבוטא "קָה-צֶט") ממספר סוגים: מחנות מעבר, מחנות מעצר, מחנות עבודה ומחנות השמדה.[2] לעיתים שימשו המחנות למספר מטרות, ולעיתים הוחלף ייעודם במהלך הזמן. פעמים רבות, גם אסירים במחנות עבודה הורעבו והועבדו בפרך עד מותם. על-פי ההערכה, עשרה מיליון אנשים מצאו את מותם במחנות הריכוז הגרמניים נאצים, שישה מיליון מתוכם ב-15 המחנות הגדולים.

מחנות ריכוז הוקמו בגרמניה זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון. מחנה הריכוז הראשון היה דכאו, שהוקם ליד מינכן, מיד לאחר עליית היטלר לשלטון ב–1933. בעקבותיו הוקמו מחנות נוספים, כמו בוכנוואלד ומאטהאוזן. הם נועדו לכליאת מתנגדים פוליטיים וקבוצות חברתיות שהוגדרו כבלתי רצויות: אסירים פליליים, הומוסקסואלים, חסרי בית ועוד. מחנות הריכוז נועדו לשבירתם של הכלואים בהם ולעיתים אף לחיסולם. המחנות הפכו לחלק ממערכת האס אס, ומלקות ואפילו עונש מוות היו בהם דבר שבשגרה.

טרם מלחמת העולם השנייה נכלאו במחנות הריכוז יותר מרבע מיליון אסירים. בכמה מחנות הוקמו מפעלים לעבודות כפייה ומעבדות לניסויים בבני-אדם, שבהן נבדקו אפשרויות של עיקור המוני או של מידת סבילותו של האדם לקור ולמחלות. לאחר פוגרום "ליל הבדולח" החל לראשונה מעצר המוני של יהודים ושילוחם למחנות ריכוז.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוקמו על ידי הנאצים מאות מחנות ריכוז בשטחי הכיבוש, כמכשיר לדיכוי העמים הנכבשים, וכדרך לנצל את התושבים לעבודות כפייה לצורכי כלכלת המלחמה הנאצית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל