מחפשי האוצר
מחפשי האוצר הוא רומן מאת אדית נסביט שיצא לאור לראשונה ב-1899. הוא מספר את סיפורם של דורה, אוסוולד, דיקי, אליס, נואל והוראס אוקטביוס (HO) באסטבל, ואת ניסיונותיהם לסייע לאביהם האלמן ולשקם את הון משפחתם. שמו המלא של הרומן הוא סיפורם של מחפשי המטמון: הרפתקאות ילדי באסטל בחיפושם אחר הון . המהדורה המקורית כללה איורים מאת ה' ר' מילר. מהדורת ספרי פאפין (1958) אוירה על ידי ססיל לסלי. ספרי ההמשך בסדרת באסטבל הם The Wouldbegoods (1901) ו- מחפשי האוצר החדשים (1904).
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אדית נסביט |
איורים | גורדון פרדריק בראון, Lewis Baumer |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | ספרות ילדים |
מקום התרחשות | לונדון |
הוצאה | |
הוצאה | T. Fisher Unwin |
תאריך הוצאה | 1899 |
סדרה | |
סדרת ספרים | באסטבל |
הסיפור מסופר מנקודת מבטו של ילד. המספר הוא אוסוולד, אבל בעמוד הראשון הוא מכריז:
"זה אחד מאיתנו שמספר את הסיפור הזה - אבל אני לא אגיד לך איזה: רק בסוף אולי אני אספר. בזמן שהסיפור מתרחש אולי אתם מנסים לנחש, רק שאני בטוח שלא תנחשו." [1]
עם זאת, הידרדרותו מדי פעם לגוף ראשון, והשבחים המופרכים שהוא אוהב להרעיף על עצמו, הופכים את זהות המספר ברורה לקוראים הקשובים הרבה לפני שהוא חושף אותה בעצמו.
עלילה עריכה
משפחת באסטבל מתגוררת על כביש לווישאם בלונדון בנסיבות קשות. האב האלמן נבגד על ידי שותפו העסקי. הילדים, דורה, הבכורה, אוסוולד, המספר, דיקי, אליס ונואל (תאומים בני 10), ו-HO, הצעיר, מחליטים לשקם את הונו של ביתם על ידי מציאת אוצר או הרווחתו. הם מנסים שיטות שונות שעובדות בספרים: לחפור אוצר, להיות שודדים, להתחתן עם נסיכה, להמציא תרופה מוגנת פטנט, להציל ג'נטלמן עשיר, אבל איכשהו שום דבר לא מצליח. עם זאת, במהלך הרפתקאות עתירות הדמיון שלהם הם מכירים חברים רבים.
פרסום עריכה
סיפורי באסטאבל המופיעים בספר פורסמו לראשונה בין 1894 לאוקטובר 1899 במגוון כתבי עת: Nister's Holiday Annual, The Illustrated London News והמוסף שלו Father Christmas, The Pall Mall Magazine, ומגזין Windsor . [2]
סדר הופעת הפרקים שונה עבור ההוצאה בת הכרך היחיד ב-1899. חלקם גם עברו שכתוב מקיף.
השפעות על ספרות אחרת עריכה
סיפורם של מחפשי המטמון היה הרומן הראשון לילדים מאת א' נסביט. זה והרומנים המאוחרים שלה השפיעו רבות על ספרות הילדים האנגלית שלאחר מכן, בעיקר על ספריו של ארתור רנסום. ועל דברי ימי נרניה מאת ק' ס' לואיס .[3] לואיס מציין בפרק הראשון של אחיינו של הקוסם, שחלק העלילה של אותו ספר שמתרחש בעולמנו, מתרחש במקביל לזה של מחפשי האוצר. גם הסופר האמריקני אדוארד איגר הושפע מספר זה של נסביט ומאחרים, בעיקר בסדרת חצי קסם שלו, שם הוא מזכיר את ילדי באסטבל ודמויות נוספות של נסביט כגיבורי הדמויות שלו.
השפעתה של נסביט על ספרות ילדים בריטית ואמריקאית אחרת נשענת במידה רבה על המוטיבים הבאים: גיבוריה הם קבוצה או קבוצות של אחים ממשפחה חסרה, זמנית או באורח קבע. אירועי הסיפור מתרחשים בזמן שהילדים מבודדים כקבוצה, למשל בזמן חופשה. באמצעות קסם או משחק דמיון מורכב, הילדים מתמודדים עם סכנות שהם מתגברים עליהם באמצעות עוז לבם . [4] מאפיין בולט נוסף הוא תיאור המריבות והפגמים הריאליסטיים של הילדים. ג'יי קיי רולינג, מחברת הארי פוטר, ציינה את נסביט כאחד הסופרים האהובים עליה, ואת סיפורם של מחפשי המטמון כחביבה מבין ספריה של נסביט. [5]
הסופר הבריטי מייקל מורקוק השתמש מאוחר יותר בדמותו, או לפחות בשמו, של אוסוולד באסטבל עבור הגיבור והמספר בגוף ראשון של הטרילוגיה שלו נווד של זרמי הזמן, שפורסמה מ-1971 עד 1981, כך שנסביט השפיעה על סוגת הסטימפאנק בהתהוותה.
עיבודי טלוויזיה עריכה
הספר עובד לסדרת טלוויזיה שלוש פעמים, ב-1953, 1961, ו-1982. הספר עובד לסרט טלוויזיה בשם מחפשי האוצר בשנת 1996.
-
איור מאת גורדון פרדריק בראון
-
איור מאת לואיס באומר
קישורים חיצוניים עריכה
עוד בפרויקט גוטנברג:
- The Wouldbegoods – המשך
- New Treasure Seekers – המשך שני
- Oswald Bastable and Others – עוד ארבעה ספורי באסטבל
הערות שוליים עריכה
- ^ "The Story of the Treasure Seekers by E. Nesbit – Full Text Free Book (Part 1/3)". Fullbooks.com. נבדק ב-10 באוקטובר 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Nelson, Claudia. "Note on the Texts." Introduction to The Story of the Treasure Seekers and The Wouldbegoods. Palgrave Macmillan, 2013.
- ^ Nicholson, Mervyn (Fall 1998). "C. S. Lewis and the Scholarship of Imagination in E. Nesbit and Rider Haggard". Renascence. 51 (1): 41–62. doi:10.5840/renascence19985114. נבדק ב-26 באוקטובר 2015.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Graham, Eleanor. "E. Nesbit and the Bastables." Introduction to The Story of the Treasure Seekers. Penguin Books: Harmondsworth, 1971.
- ^ "Here are all of J.K. Rowling's favorite books". INSIDER. נבדק ב-2018-09-22.