מחקר בסיסי

מחקר בסיסי (נקרא גם מחקר טהור או מדע בסיסי), בניגוד למחקר יישומי או מעשי, הוא תחום מחקר מדעי שתפקידו לחקור שאלות עקרוניות ללא מטרה יישומית וללא הכוונה. המניע העיקרי של המחקר הבסיסי הוא סקרנות, אולם תוצריו הם גוף-ידע אינטלקטואלי של רעיונות, עקרונות, שיטות ותובנות שיכול לפעמים לשמש לצרכים מעשיים בהווה או בעתיד - לשם יישומים טכנולוגיים בתחומים שונים (גם רחוקים מאוד מן השאלות שהניעו את המחקר הבסיסי בראשיתו), להבנת המציאות הקיימת, לפתח שיטות חשיבה, חינוך או מדיניות או לשם ליצירת דיסציפלינות מדעיות חדשות. המחקר הבסיסי אינו מכוון לטובת האנושות ולא לרעתה, אלא הוא נייטרלי לחלוטין מבחינה מוסרית. כך, תוצרים של אותו מחקר בסיסי יכולים לשמש לשם הצלת חיים (מטרה "נעלה") ולשם הרג. למשל, תורת היחסות הפרטית ובמיוחד משוות E=mc² הן דוגמה למחר בסיסי, וההשלכות שלה הן רבות חלקן מצילות חיי אדם כמו רפואה גרעינית אך הדבר גם אפשר את יצירת פצצת אטום.

המחקר הבסיסי בוצע בעבר על ידי מדענים, מתמטיקאים ופילוסופים שהגו בשאלות שונות. לדוגמה דמוקריטוס הגה את יסודות התורה האטומית זמן רב לפני שהיה לכך משמעות מעשית. לעיתים קרובות שאלות מעשיות הובילו לשאלות של מחקר בסיסי שמוביל בהמשך ליישומים ושאלות נוספות שיש להן משמעות מעשית. אנטוני ואן לוונהוק שהיה סוחר בדים, התעניין בשיפור עדשות, דבר שהיה שימושי לבחינת איכות בדים. הדבר הוביל אותו לפיתוח מיקרוסקופ פשוט. בשנת 1676 והוא גילה כי בטיפות מים קיימים יצורים זעירים המכונים כיום חיידקים. סקרנותו הובילה אותו לתעד ולכתוב על כך לחברה המלכותית. באותו זמן לא נראה שיש לדבר זה השלכות מעשיות מיוחדות. רק כעבור כ-200 שנה, באמצע המאה ה-19 התגלה כי לדבר זה יש משמעות אדירה מבחינה מעשית - פיתוח תאוריית החיידקים כגורמי מחלות ובעקבות כך פיתוח חלק חשוב ברפואה המודרנית ומאבק במחלות מידבקות, השלכות אחרות שהיו לדבר זה נשארו במחקר הבסיסי -פיתוח תחומים כמו ביולוגיה של התא ומכאן הבנה נוספות בתחומים רבים של ביולוגיה.

כיום רוב המחקר הבסיסי מתבצע על ידי מדענים באוניברסיטאות מחקר ובמכוני מחקר ומתועד במאמרים מדעיים, כך שתובנות ומסקנות ישמשו בעתיד חוקרים אחרים, יהוו נקודות-מוצא למחקרים נוספים, יאששו או יפריכו השערות מדעיות, יזניקו רעיונות יישומיים וכדומה.

מימון

המחקר המדעי הבסיסי דורש תקציבים גדולים, לעיתים בסדרי גודל של מדינות ותאגידי ענק. עם זאת, מדובר בהשקעה בעייתית מנקודת מבטו של משקיע מוטה רוווח, משום שאינה מבטיחה למשקיע דבר בטווח הזמן הקרוב, פרט למימון מדענים המבצעים פעילות שרובה הגדול אינו צפוי להפיק רווחים. עם זאת, בטווחי זמן ארוכים יכול המחקר הבסיסי להניב תוצאות שלא שוערו כלל על ידי המממנים. כמו כן, אף שפעמים רבות רק אחוז זעיר מהניסויים מציג לבסוף תועלת ממשית, תועלת זו יכולה להתברר כפורצת דרך בטווח זמן כלשהו ולפיכך בעלת ערך שקשה למדוד אותו במונחי עלות-תועלת רגילים.

המימון העיקרי למענקי מחקר בסיסי בישראל, כשני-שלישים מסך מענקי הקרנות למחקר בסיסי, מגיע מהקרן הלאומית למדע (ISF) המממנת כ-1,500 מדענים ישראלים מדי שנה, בהיקף שנתי של למעלה מ-300 מיליון שקל. עיקר תמיכה זו ניתנת בצורה של מענקי מחקר אישיים.

קישורים חיצוניים

• מדע: החזית האינסופית, מכתב שכתב וניבר בוש לנשיא ארצות הברית הארי טרומן ב-1945. אחת ההתייחסויות המקיפות המגדירות את המחקר הבסיסי ואת הדרישה הפרדוקסלית מן הממשל לממן אותו בנדיבות, תוך הותרתו עצמאי ומבלי לכוונו בשום צורה.
• מדע בסיסי לרווחת האדם, הצגת עבודות מדע בסיסי ממכון ויצמן למדע.
• אודות הקרן הלאומית למדע, אתר ISF.