מטאורואיד

גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש

מטאורואיד הוא גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש. מטאורואיד קטן מאסטרואיד. על אף שאין תחום גדלים מדויק המשמש להגדרת מטאורואידים, מקובל להציב את הגבול בין אסטרואיד למטאורואיד בסדר גודל של 10 מטרים. מטאורואידים קטנים מ-100 מיקרומטר מסווגים גם כאבק בין-כוכבי.

המסלול הגלוי של מטאורואיד שנכנס לאטמוספירת כדור הארץ (או של גוף אחר) נקרא מטאור או כוכב נופל. אם מטאורואיד מגיע לקרקע ושורד את הפגיעה הוא נקרא "מטאוריט". מטאורים רבים המופיעים שניות או דקות זו מזו, ומופיעים באותה הנקודה בשמים, נקראים מטר מטאורים. מקור המילה מטאור מהמילה היוונית meteōros שמשמעותה "גבוה באוויר".

מקורות עריכה

 
מטר מטאוריטים בשנת 1995. צולם בחשיפה ארוכה ולכן ייתכן שבעירת המטאורים לא התרחשה בו-זמנית.

למטאורואידים כמה מקורות:

  • שביטים - גרגרי אבק הנותרים מאחור כשאריות של "זנב" השביט.
  • רסיסי אסטרואידים - כתוצאה מהתנגשות אסטרואידים בינם לבין עצמם ובגופים שמימיים אחרים.
  • פסולת מעשה-ידי אדם: שאריות טילים, חלקי חלליות, שאריות דלק מוצק ועוד.
  • גופים קטנים מחגורת האסטרואידים.
  • אבק בין-כוכבי (נדיר).

סוגי מטאורואיד טבעיים עריכה

  • מטאורואיד העשוי ברובו מקרח
  • מטאורואיד העשוי ברובו ממתכת (בעיקר ברזל)
  • מטאורואיד העשוי ברובו מאבנים

מטאור ומטאורואיד עריכה

כאשר מטאורואיד נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ (או זו של כל גרם שמים אחר), הוא מתלהט כתוצאה מהלחץ שהוא מפעיל על האוויר (ram pressure), שגורם להתחממות האוויר בסביבתו, וכתוצאה מהחיכוך באוויר, ומתאדה בחלקו, או בשלמותו. עבור מטאורואידים גדולים מ-10 ס"מ, החיכוך פחות משמעותי בתהליך ההתחממות. הבעירה של המטאורואיד והיינון של חלקיקי האטמוספירה והמטאורואיד יוצרים פס אור הנקרא מטאור או "כוכב נופל". אם חלק מהמטאורואיד מגיע לקרקע, הוא מכונה מטאוריט.

הואיל והתחממות המטאורואיד כתוצאה מחיכוך תלויה בשטח הפנים שלו, גופים קטנים מאוד, שקוטרם קטן מ-0.01 מ"מ מאטים מבלי להישרף. גופים זעירים אלו, הקרויים גם מיקרו-מטאוריטים, נופלים על קרקע כדור הארץ באופן קבוע. מעריכים שכ-20,000 טון של מיקרו-מטאוריטים מגיעים לפני הקרקע מדי שנה[1].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מטאורואיד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה