סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, וכן לתאם בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.

סוכנות החלל הישראלית

מידע כללי
תחום שיפוט
משרד אחראי	משרד המדע והטכנולוגיה
תאריך הקמה	1983
מנהל	אורי אורון
יו"ר	פרופ' יצחק בן ישראל
מטה מרכזי	תל אביב
סוכנות החלל הישראלית

התפתחות הסוכנות

הלוויין אופק 3

לקראת שנות ה-80 החלה להתפתח בישראל תשתית מחקר ופיתוח בתחום החלל, בעיקר סביב תעשיות הביטחון ומכוני המחקר. בפעילות זו הסתמנה מגמה ברורה של פיתוח יכולת בניית לוויינים ואמצעים לשיגורם, לצד שאיפה מוצהרת להיכנס למועדון המדינות בעלות יכולת כזאת. ב-1981 הוקמה מנהלת החלל - "אתגר", תחת מפא"ת במשרד הביטחון במטרה לפקח אחר פרויקטי חלל לטובת צרכים צבאיים.

באפריל 1983 הקימה הממשלה, ביוזמת שר המדע, פרופ' יובל נאמן, את הסוכנות לניצול החלל (סל"ה) כגוף תיאום ופיקוח על תוכנית חלל לאומית.

בשנת 1982 הוקמה סוכנות החלל הישראלית, האחראית על תיאום תוכנית החלל של ישראל. בשנה שלאחר מכן, ראש המודיעין הצבאי החדש, אהוד ברק, השעה את כל העבודות ודוגל בסגירת כל הפרויקטים ותכנן להעביר את המשאבים הכספיים ששוחררו כדי למלא משימות עדיפות יותר, אמר. אולם דעתו לא הפכה לדומיננטית במחלקת הביטחון, ובשנת 1984 התעקש שר הביטחון משה ארנס לחדש את התוכנית.

בשנת 1984 הוחלט על הקמת מוקד הידע הלאומי בנושא חלל בתע"א, ונחתם חוזה בין התעשייה האווירית ומשרד הביטחון לפיתוח תשתיות ופרויקט לוויין תצפית ראשון. הוקמה מינהלת פרויקט בתע"א שבראשה עמד במשך שנים רבות ד"ר משה בר-לב.

ב-27 ביולי 2005 התכנסה הוועדה המנחה של סל"ה ואישרה את חזון הסוכנות:

"חקר החלל וניצולו הוא מכשיר חיוני להגנת החיים על כדור הארץ; מפתח להכרת היקום, כדור הארץ וסביבתו; מנוף לקידום טכנולוגי; מפתח לקיומה של חברה מודרנית וכלכלה מפותחת המבוססת על ידע; מוקד משיכה לכוח אדם מדעי וטכנולוגי איכותי". חזון סל"ה הוא: "לשמר ולהרחיב את היתרון היחסי של ישראל ולהציב אותה בקבוצת חמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו".

מטרות-העל במימוש החזון הן:

• לבנות ולקיים בחלל מערכות לוויינים לחקר החלל ולמחקר כדור הארץ מהחלל;
• לפתח את הטכנולוגיות, הידע והתשתית המדעית (כולל מעבדות וכ"א מתאים) הנחוצים לחקר החלל;
• לקדם שיתופי פעולה בינלאומי בחקר החלל וניצולו על מנת לחזק את האינטרסים הכוללים של מדינת ישראל;
• לפעול לחיזוק הקשר בין המחקר והשימוש בחלל ובין החברה בישראל.

מנהלי הסוכנות

שם	שנות כהונה
דרור שדה
דוד אביר
עקיבא בר-נון	1989 – 1993
מרסל קליין
אבי הר-אבן	ינואר 1995 – ספטמבר 2004
צבי קפלן	ספטמבר 2004 – ספטמבר 2011
מנחם קידרון	ינואר 2012 – 2015
אבי בלסברגר	מאי 2016 – אוגוסט 2021
אורי אורון	ספטמבר 2021 - TBD

יו"ר סוכנות החלל

שם	שנות כהונה
יובל נאמן	1983 – 2005
יצחק בן ישראל	2005 – הווה

שיתופי פעולה

לסוכנות החלל הישראלית הסכמי שיתוף פעולה חתומים עם סוכנויות החלל של: צרפת (CNES), ארצות-הברית (NASA), קנדה (CSA), הודו (ISRO), גרמניה (DLR), אוקראינה (NSAU), רוסיה (Roscosmos), הולנד (NLR) וברזיל (AEB).

בשנת 2018 במהלך ביקורו של ברנדסטיין ג'ם ראש סוכנות החלל נאס"א בישראל, נחתם הסכם להעמקת שיתוף הפעולה בין נאס"א לסוכנות החלל הישראלית.

פרויקטים

שיגור הלוויין אופק 7 על גבי משגר הלוויינים שביט

• ונוס (Venus) - פיתוח בנייה ושיגור לחלל של מיקרו-לוויין מדעי לחקר כדור הארץ. שותפים: ממשלה, תע"א, אלביט (אלאופ), רפאל, סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES).
• טאווקס (Tauvex) - ייצור ושיגור טלסקופ חללי בתחום האולטרא-סגול למטרות תצפית אסטרונומית מהחלל. שותפים: ממשלה, אלביט (אלאופ), סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל ההודית (ISRO).
• סלושסאט (Sloshsat) - מיקרו-לוויין לחקר תופעת השכשוך של נוזלים בחלל. שותפים: רפאל, מעבדות NLR, FOKKER-SPACE, סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האירופית (ESA).

משגרים ישראליים

• שביט - סדרת משגרי לוויינים. משמשת לשיגור לוויני אופק.

אסטרונאוט ישראלי

אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון

נכון ל-2021 היה אסטרונאוט ישראלי אחד.

ב-16 בינואר 2003, כתוצאה של תיאום בין סל"ה ונאס"א, יצא לפועל פרויקט האסטרונאוט הישראלי. האסטרונאוט הנבחר היה אל"ם אילן רמון. משימתה של מעבורת החלל קולומביה ארכה 16 יום, בהם היה רמון אחראי על תפעול ניסויים ישראלים נבחרים אשר נשלחו על המעבורת. בין הניסויים היה ניסוי MEIDEX וניסוי הגן הכימי. ב־1 בפברואר 2003, כ-16 דקות לפני הנחיתה התפרקה המעבורת באטמוספירה, וכל צוות המעבורת נספה.

ב־2022 צפוי לצאת לחלל האסטרונאוט השני בתולדות ישראל: איתן סטיבה.

ראו גם

• מנהלת תוכנית החלל
• סוכנות חלל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות החלל הישראלית
• אורה קורן, המדינה תשקיע 90 מיליון שקל בשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום החלל, באתר TheMarker‏, 19 בספטמבר 2012
• אסף שטול-טראורינג, תקציב סוכנות החלל הישראלית יגדל ב-165 מיליון שקלים, באתר הארץ, 30 בינואר 2012
• יעקב פרי‏, השמים הם כבר לא הגבול, באתר וואלה!‏, 31 בינואר 2014
• יעל ברנובסקי כתבתנו לענייני חינוך, ‏עוד יגיעו לירח: תלמידי ישראל יחקרו את החלל, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2014 02:34
• גלילאו:"ישראל צריכה להשקיע 200 מיליון דולר בשנה בחלל", באתר "הידען"
• אשכול מאמרים בנושא מדיניות החלל הישראלית, באתר "הידען"
• משרד המדע, ‏אתר חדש לסוכנות החלל הישראלית, באתר "הידען", 15 בינואר 2015
• אמיר בוחבוט‏, "ישראל מעצמת חלל, אבל היא לא תישאר כזו לאורך זמן", באתר וואלה!‏, 24 במאי 2015
• סוכנות החלל הישראלית, סרטון תדמית 2014
• ונסו בדרך לחלל: נחתם הסכם לשיגור הלוויין הישראלי-צרפתי, אתר רשת ב' בקול ישראל, 24 בינואר 2014
• כנס 30 שנה לסוכנות החלל הישראלית, אוניברסיטת תל אביב, יוני 2014 | פתיחה | אות הוקרה על פועלו של יובל נאמן | סוכנות החלל הישראלית - עבר, הווה, עתיד | שיגור אופק 10 | אוניברסיטת החלל הבינלאומית מגיעה לטכניון | מגמות בחלל האזרחי ומבט עתידי | שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, חבר הכנסת יעקב פרי | התגייסות מדינת ישראל בתחום החישה מרחוק לסיוע לאזורים מוכי אסון | ננו לוויינים | החללית גאיה והמהפכה הצפויה באסטרונומיה | פרויקט "סמסון"- טיסת מקבץ אוטונומית ראשונה בחלל |
• נאס"א וסוכנות החלל הישראלית חתמו על הסכם לשיתוף פעולה, לשכת העיתונות הממשלתית, אוקטובר 2015
• חתימת הסכם שיתוף פעולה ישראל-נאס"א, במעמד מנחם קדרון, יצחק בן ישראל וצ'ארלס בולדן. 13 באוקטובר 2015 בערוץ משרד המדע
• אסף רונאל, עם רבע מהתקציב הדרוש לה, מה עושה סוכנות החלל הישראלית?, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2018
• שיתופי פעולה של סוכנות החלל עם מדינות וארגונים | איטליה | איטליה | יפן | גרמניה | הודו | צרפת | צרפת | אוסטריה | לוקהיד מרטין | סוכנות החלל האירופית | האו"ם | האיגוד העולמי של חוקרי החלל | תחנת החלל הבינלאומית | מדענים מאיראן, מטורקיה, מירדן, ממצרים, מפקיסטן, מקפריסין, מהרשות הפלסטינית ומישראל | באתר סוכנות החלל הישראלית