ויקיפדיה

סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, וכן לתאם בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.

סוכנות החלל הישראלית
Israel Space Agency.svg
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד המדע והטכנולוגיה
תאריך הקמה 1983
מנהל אורי אורון[1]
יו"ר פרופ' דן בלומברג[2]
מטה מרכזי דרך מנחם בגין 52, תל אביב
סוכנות החלל הישראלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הלוויין אופק 3

היסטוריהעריכה

תוכנית החלל הישראלית החלה עם שיגור הרקטה שביט 2 לחלל ב־5 ביולי 1961, לצורכי מחקר[3]. לאחר שיגור שביט 2 פורסם שיבצעו שיגורים של רקטות נוספות, לצורך מחקר על הסטרטוספירה והיונוספירה לצורכי מדע[4]. אולם אחר כך, במשך שנים רבות לא קודמה תוכנית החלל הישראלית.

בשנת 1981 הושקה תוכנית הלוויינים הישראלית, כאשר ראש אגף המודיעין, האלוף יהושע שגיא, הקציב חמישה מיליון דולר לבדיקת היתכנות פרויקט לבניית משגר לוויינים, לוויינים ומצלמות טלסקופיות[5]. בנוסף אושרה הקמתה של מנהלת תוכנית החלל. במקביל, כתגובה לפרויקט "לוויין התקשורת הערבי" - Arabsat, יוזמה של הליגה הערבית שהושקה ב-1976 (אנ')[6], קבוצה בראשות מאיר עמית (לשעבר ראש המוסד ושר התקשורת) עם יזמים נוספים ביקשה לשגר לוויין תקשורת ישראלי (לימים פרויקט סדרת הלוויינים "עמוס")[7][8].

באפריל הוקמה 1983 סוכנות החלל הישראלית במסגרת משרד המדע והפיתוח שהוקם שנה קודם, ביוזמת שר המדע יובל נאמן[9], במטרה, בין השאר לשמש כמסווה לפעילות הסודית לפיתוח פרויקט לוויין הריגול הישראלי[5].

בשנת 1984 הוחלט על הקמת מוקד הידע הלאומי בנושא חלל בתע"א, ונחתם חוזה בין התעשייה האווירית ומשרד הביטחון לפיתוח תשתיות ופרויקט לוויין תצפית ראשון[10]. הוקמה מינהלת פרויקט בתע"א שבראשה עמד במשך שנים רבות משה בר-לב.

באוגוסט 1985 הודיע דרור שדה, ראש סוכנות החלל הישראלית, כי ישראל מתכננת לשגר לוויין[11].

ב־19 בספטמבר 1988 שוגר "אופק 1", הלוויין הישראלי הראשון בחלל[12]. על־פי ההודעות הרשמיות, נועד אופק 1 לבדוק את יכולתה של ישראל להכניס לוויין למסלול סביב כדור הארץ ולבחון את מערכותיו בתנאי חלל. גם הלוויין השני בסדרה, "אופק 2", היה לוויין ניסוי ששוגר באפריל 1990. לאחר שיגורו הכריז שר הביטחון משה ארנס כי בקרוב ישראל תשגר לוויין בעל יכולת מודיעינית[13]. אולם רק לאחר חמש שנים ושני שיגורים כושלים שוגר "אופק 3" באפריל 1995[14].

ב-1997 הוקמה ביוזמת התעשייה האווירית ושותפים נוספים חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל", המפעילה את סדרת של לווייני הצילום המסחריים "ארוס", על בסיס הטכנולוגיה של סדרת לוויני "אופק"[15].

ב-27 ביולי 2005 התכנסה הוועדה המנחה של סל"ה ואישרה את חזון הסוכנות:

"חקר החלל וניצולו הוא מכשיר חיוני להגנת החיים על כדור הארץ; מפתח להכרת היקום, כדור הארץ וסביבתו; מנוף לקידום טכנולוגי; מפתח לקיומה של חברה מודרנית וכלכלה מפותחת המבוססת על ידע; מוקד משיכה לכוח אדם מדעי וטכנולוגי איכותי". חזון סל"ה הוא: "לשמר ולהרחיב את היתרון היחסי של ישראל ולהציב אותה בקבוצת חמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו".

מטרות-העל במימוש החזון הן:

  • לבנות ולקיים בחלל מערכות לוויינים לחקר החלל ולמחקר כדור הארץ מהחלל;
  • לפתח את הטכנולוגיות, הידע והתשתית המדעית (כולל מעבדות וכ"א מתאים) הנחוצים לחקר החלל;
  • לקדם שיתופי פעולה בינלאומי בחקר החלל וניצולו על מנת לחזק את האינטרסים הכוללים של מדינת ישראל;
  • לפעול לחיזוק הקשר בין המחקר והשימוש בחלל ובין החברה בישראל.

הנהלהעריכה

מנהלי הסוכנותעריכה

שם שנות כהונה
דרור שדה
דוד אביר
עקיבא בר-נון 1989 – 1993[16]
מרסל קליין
אבי הר-אבן ינואר 1995 – ספטמבר 2004[17]
צבי קפלן ספטמבר 2004 – ספטמבר 2011[18]
מנחם קידרון ינואר 2012 – 2015[19]
אבי בלסברגר מאי 2016[20] – אוגוסט 2021
אורי אורון ספטמבר 2021[1] - הווה

יו"ר סוכנות החללעריכה

שם שנות כהונה
יובל נאמן 1983 – 2005[21]
יצחק בן ישראל 2005[21][22] – 2022
דן בלומברג 2022[2] - הווה

שיתופי פעולהעריכה

לסוכנות החלל הישראלית הסכמי שיתוף פעולה חתומים עם סוכנויות החלל של: צרפת (CNES), ארצות-הברית (NASA), קנדה (CSA), הודו (ISRO), גרמניה (DLR), אוקראינה (NSAU), רוסיה (Roscosmos), הולנד (NLR) וברזיל (AEB). ב-2001 אף נערכו מגעים לצירוף ישראל לסוכנות החלל האירופית[23].

בספטמבר 2003 חתמה סוכנות החלל הישראלית על הסכם שיתוף פעולה עם סוכנות החלל ההודית, במטרה לשגר טלסקופ המסוגל לקלוט קרניים אולטרה-סגולות[24].

ביוני 2009, סוכנויות החלל של ישראל ואיטליה חתמו על הסכם שיתוף פעולה בפיתוח לווייני תקשורת[25].

ביולי 2018, במהלך ביקורו של ברנדסטיין ג'ם ראש סוכנות החלל נאס"א בישראל, נחתם הסכם להעמקת שיתוף הפעולה בין נאס"א לסוכנות החלל הישראלית[26].

בינואר 2022 סוכנות החלל הישראלית הצטרפה לתוכנית ארטמיס בהובלת נאס״א[27].

פרויקטיםעריכה

 
שיגור הלוויין אופק 7 על גבי משגר הלוויינים שביט

כחלק מתפקידה, סוכנות החלל הישראלית מקדמת ותומכת בפרויקטים רבים בתחום החלל בישראל, כולל שיתופי פעולה בינלאומיים ובהם:

  • סלושסאט (Sloshsat) - מיקרו-לוויין לחקר תופעת השכשוך של נוזלים בחלל. שוגר לחלל ב-12 בפברואר 2005 ומאז פועל שם. שותפים: רפאל, מעבדות NLR, FOKKER-SPACE, סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האירופית (ESA).
  • ונוס (Venus) - פיתוח בנייה ושיגור לחלל של מיקרו-לוויין מדעי לחקר כדור הארץ, הפועל בחלל החל מ-2 באוגוסט 2017. שותפים: ממשלה, תע"א, אלביט (אלאופ), רפאל, סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES).
  • אולטראסאט (Ultrasat) - לוויין מדעי המצויד בטלסקופ אסטרונומי בתחום קרינה אולטרה-סגול (UV), בעל שדה רחב במיוחד (210 מעלות רבועות) המיועד לחקור אירועים חולפים ביקום. שותפים: סוכנות החלל הישראלית, מכון ויצמן, מכון דסי התעשייה האווירית ואלביט מערכות. הלווין צפוי להיות משוגר בשנת 2025.[28]
  • ספייס פארמה (SpacePharma) - פרויקט משותף עם סוכנות החלל האיטלקית של לווין, ששוגר בספטמבר 2020, במטרה לחקור בין השאר יעילות של חומרים אנטי-חיידקיים בתנאי חוסר כבידה וכיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה[29].
  • שלום (SHALOM) - לווין היפרספקטראלי שייבנה בשיתוף פעולה ישראלי-איטלקי למטרות מחקר בתחומי איכות הסביבה, חקלאות וכו'.[30]

משגרים ישראלייםעריכה

  • שביט - סדרת משגרי לוויינים. משמשת לשיגור לווייני אופק.

טייסי חלל ישראלייםעריכה

 
אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון

נכון ל-2022 היו שני טייסי חלל ישראלים.

ב-16 בינואר 2003, כתוצאה של תיאום בין סל"ה ונאס"א, יצא לפועל פרויקט האסטרונאוט הישראלי. האסטרונאוט הנבחר היה אל"ם אילן רמון. משימתה של מעבורת החלל קולומביה ארכה 16 יום, בהם היה רמון אחראי על תפעול ניסויים ישראלים נבחרים אשר נשלחו על המעבורת[31]. בין הניסויים היה ניסוי MEIDEX וניסוי הגן הכימי. ב־1 בפברואר 2003, כ-16 דקות לפני הנחיתה התפרקה המעבורת באטמוספירה, וכל צוות המעבורת נספה.

ב־8 באפריל 2022 בשעה 18:17 שעון ישראל, יצא לחלל איתן סטיבה, האסטרונאוט השני בתולדות ישראל, אך הוא מימן את טיסתו בעצמו ללא קשר ל"סוכנות החלל הישראלית"[32].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכנות החלל הישראלית

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 תא"ל (מיל') אורי אורון נבחר למנהל סוכנות החלל הישראלית הודעת משרד המדע מתאריך 13/09/2021
  2. ^ 1 2 "תעשייה שעוברת מהפכה מסחרית": זה יו"ר סוכנות החלל החדש, באתר אייס, 4 ביולי 2022
  3. ^ נפתלי לביא, ישראל שילחה ראקיטה לחלל, המזה״ת הצטרף למירוץ לחלל; הראקיטה הרב־שלבית – לצרכי מחקר; התכנון, הביצוע והדלק – ישראליים, הארץ, 6 ביולי 1961
  4. ^ אריה נשר, הרעיון נולד בטכניון - המוסד עוסק בחקר בעיית הטיסה לחלל, הארץ, 6 ביולי 1961
  5. ^ 1 2 ציוני דרך במיזם הלוויין "אופק", באתר הארץ, 29 במאי 2002
  6. ^ רחל פרימור, לוויין תקשורת ערבי, מעריב, 3 במאי 1976
    הסכם לשיגור לוויין התקשורת הערבי "ערבסאט", דבר, 3 בדצמבר 1981
    עודד גרנות, על הפרק: הפעלת לוויין ערבי, מעריב, 3 בינואר 1977
    עמנואל בן-גוריון, מדינות הליגה מתכוננות לשגר 2 לוייני תקשורת ע"י טיל אירופי, דבר, 5 באוגוסט 1981
  7. ^ אברהם פלג, הוצע לישראל להשתמש בלוויין תקשורת אמריקני, מעריב, 6 בדצמבר 1982
  8. ^ הצעה לשגר לוויין תקשורת ישראלי נשקלת עתה במשרד התקשורת, דבר, 3 ביוני 1982
  9. ^ אברהם פלג, סוכנת החלל הישראלית יוזמת שלושה פרוייקטים, מעריב, 15 במאי 1983
    יוסף פריאל, נאמן דן על שיתוף עם ארה"ב בהקמת סוכנות החלל הישראלית, דבר, 8 באפריל 1983
  10. ^ אברהם פלג, ישראל תשגר לחלל 2 לוויינים: מסחרי ומדעי, מעריב, 10 באפריל 1984
  11. ^ אבי גאנור, לוויין ישראלי, אולי גם אסטרונאוט, חדשות, 1 באוגוסט 1985
  12. ^ אופק ישראלי בחלל, מעריב, 20 בספטמבר 1988
  13. ^ טל שחף, השר ארנם: נשגר לחלל לוויין בעל יכולת מודיעינית, מעריב, 7 במרץ 1991
  14. ^ אמנון ברזילי, פה בונים מכפיל כוח, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2001
  15. ^ דרור מרום, ‏לוויין הצילום האזרחי של תע"א ואל-אופ ישוגר בדצמבר באמצעות משגר רוסי, באתר גלובס, 1 במרץ 1999
  16. ^ אודות עקיבא בר נון באתר אוניברסיטת תל אביב
  17. ^ אבי בליזובסקי, ‏סוכנות חלל של איש אחד, באתר "הידען" מתאריך 28 בספטמבר 2004
  18. ^ אבי ביליזובסקי, ‏מנהל חדש לסוכנות החלל של ישראל: צבי קפלן יחליף את אבי הר-אבן, באתר "הידען" מתאריך 11 בספטמבר 2004
  19. ^ אבי בליזובסקי, ‏סוכנות החלל הישראלית יוצאת לדרך חדשה עם תקציב גדול ומנכ"ל חדש: מנחם קדרון, באתר "הידען" 29 ינואר 2012
  20. ^ אבי בלסברגר מונה למנהל סוכנות החלל הישראלית הודעת משרד המדע מתאריך 01/05/2016
  21. ^ 1 2 פרופ' יצחק בן ישראל יחליף את פרופ' יובל נאמן כיו"ר סוכנות החלל, באתר "הידען" מתאריך 29 באוגוסט 2005
  22. ^ יצחק בן ישראל באתר הכנסת
  23. ^ דרור מרום, ‏מגעים לצירוף ישראל לסוכנות החלל האירופית, באתר גלובס, 19 ביוני 2001
  24. ^ יובל דרור, שיתוף פעולה ישראלי-הודי לשיגור לוויין מדעי, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2003
  25. ^ עפרי אילני, סוכנויות החלל של ישראל ואיטליה ישתפו פעולה בפיתוח לווייני תקשורת, באתר הארץ, 16 ביוני 2009
  26. ^   אסף רונאל, ישראל ונאס"א סיכמו על הרחבת שיתוף הפעולה עם סוכנות החלל הישראלית, באתר הארץ, 12 ביולי 2018
  27. ^ ינון בן שושן‏, ישראל חתמה על הסכם מול נאס"א - ותשתתף בתכנית שתנחית בני אדם על הירח ב-2025, באתר וואלה!‏, 26 בינואר 2022
  28. ^ אולטראסאט, באתר מכון ויצמן למדע
  29. ^ אורי ברקוביץ', ‏שוגר לחלל הננו לווין של ספייס פארמה ועליו מעבדה שתבצע 4 ניסויים רפואיים, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2020
  30. ^ https://www.space.gov.il/research-and-development/1033
  31. ^ נתן גוטמן, אחרי ארבע וחצי שנות הכנה: אילן רמון ישוגר היום לחלל, באתר הארץ, 15 בינואר 2003
  32. ^   גור מגידו, לבזבז 55 מיליון דולר על טיול של שבוע וחצי: מסע היח"צ הבין-כוכבי של איתן סטיבה, באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סוכנות_החלל_הישראלית&oldid=35179449"