מטען ייעודי

(הופנה מהדף מטע"ד)

מטען ייעודיראשי תיבות: מטע"ד; באנגלית: Payload) הוא המטען השימושי הנישא על ידי פלטפורמות כגון כלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים, כלי שיט, רכב קרבי משוריין כגון טנקים ושריוניות ולוויינים. המטע"ד יכול לכלול פצצות וטילים, מטען מדעי או טכנולוגי ונועד להגשמת מטרת הפלטפורמה הנושאת.

מעבורת החלל אנדוור נושאת על גבה מטען ייעודי, בדרכה לתחנת החלל הבינלאומית

לדוגמה, המטע"ד בלוויין צילום הוא המצלמה.

מדד חשוב ביכולותה של פלטפורמה, הוא משקל המטע"ד אותו היא מסוגלת לשאת. ככל שהמטען הייעודי כבד יותר, יכולת התנועה של הפלטפורמה מוגבלת יותר.

לדוגמה: לאנטונוב An-225 יש יכולת נשיאה של מטע"ד במשקל 225,000 ק"ג למרחק של 4,000 ק"מ, וללא מטע"ד טווח המטוס גדל ל-15,400 ק"מ. לסטורן 5, יש יכולת נשיאה של מטע"ד למסלול לווייני נמוך של 118,000 ק"ג, אולם למסלול לווייני לירח יכולת הנשיאה של מטע"ד היא רק 47,000 ק"ג.

במהלך שנות האלפיים חלה מהפכה בכל הקשור ליכולות מיזעור מטע"די החיישנים מצד אחד ובמקביל שיפור הביצועים מצד שני. הדבר בולט במיוחד בתחום הרחפנים עם מטע"די מצלמות יום ואמצעי ראיית לילה לגילוי מטרות ביום ובלילה איכותיים וקלי משקל.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.