פתיחת התפריט הראשי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך לא מדויק, נטול מקורות רציניים ומציג השערות כעובדות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מטריארכיה (הלחם: לטינית: mater - אם, יוונית: archen - שלטון; בעברית: אִמְּהָתָנוּת) היא שלטון האם, וכמושג סוציולוגי רחב יותר היא שיטת ארגון חברתי שבה הסמכויות מרוכזות בידיהן של הנשים, המעבירות את השלטון ביניהן. הכוח נשאר ונשמר תמיד בידי הנשים נותנות הטון, וכולל זכויות יתר על הגברים.

תוכן עניינים

מאפייני החברה המטריארכליתעריכה

מטריארכיה היא שלטון האם. חברות מטריארכליות הן חברות המונהגות בידי אימהות, ובהן לאימהות יש סמכות לקבל החלטות, שליטה באדמה ובאמצעי הייצור, וכן הן הדמויות המנהיגות. כיום קיים מספר קטן של חברות כאלה ביבשות שונות שהמפורסמת שבהן היא חברת המוסו בסין. חברות מטריארכליות הן אינן חברות היררכיות, והנשים בהן נושאות תפקיד שונה מזה של הגברים בחברה הפטריארכלית המוכרת[דרוש מקור]. המטריארכיה שונה ממצב של שושלת אמהית, שבה שמו של הצאצא נקבע על פי אמו ולא על פי אביו. ביהדות למשל, דתו של הצאצא נקבעת על פי זהותה של אמו ושייכותה ליהדות. כמו כן, אין מדובר בחברות שבהן הסמכות האמהית היא הדומיננטית ביחסים הביתיים, כשבן הזוג עובר לגור עם משפחתה של בת זוגו לאחר נישואיהם. המטריארכיה היא שילוב של שני המרכיבים האלו.[1]

מבנה החברה המטריארכליתעריכה

החברה מאורגנת בקְלֶנִים המבוססים על יחסי משפחה, על בסיס הורות נשית (כלומר אמא, צאצאיה, צאצאי צאצאיה, אחיותיה וצאצאיהן). נשים חיות בבית אמם ולא עוברות לבתי בני זוגן. בחברה מטריארכלית הנשים עומדות בראש החברה ושולטות באמצעי הייצור, חלקן גם מטריליניאליות, כלומר שושלת בין-דורית של נשים ובנותיהן אשר הבעלות על אמצעי הייצור עוברת בה בירושה.

בחברות המטריארכליות מקיימים נישואים בין קְלֶנִים שונים בתוך הכפר או עם קלנים מכפרים שכנים כך שקשר דם קיים בין כל המשפחות המטריארכליות באזור. לאחר הנישואין הגבר בא לישון אצל האישה, אך לא עובר לגור אצלה, אלא נשאר לגור אצל אמו ומחויב לעבוד את אדמתה בהמשך חייו. לאבהות ביולוגית אין כל משמעות: האימהות מגדלות את הילדים בלי כל התחשבות באבא הביולוגי שלהם. הגברים מגדלים את הילדים של אחיותיהם. אלה חברות לא היררכיות, אופקיות, של קרבה משפחתית על פי השושלת האימהית.[1]

מבנה פוליטי וקבלת החלטותעריכה

תהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות מתבצע באופן פְרַקְטָלִי של מעגלים מתרחבים: בתוך הקְלֶן מתבצעת החלטה בהסכמה במעגל המכיל את כל הקלן. המבנה של מועצת הכפר מורכב משליחי הקלנים, והשליחה היא בדרך כלל הסבתא המבוגרת בקלן. השליחה רשאית לייצג רק את מה שבני הקלן שלה כבר הסכימו עליו, ובשום פנים ואופן לא ניתן לה לקבל החלטות שלא הוסכמו על ידי שולחיה. אין החלטות בכפר שאינן מוסכמות על כל הכפר. במקרה של חוסר הסכמה חוזרים לשולחן הדיונים. קיימות גם מועצות אזוריות בין-כפריות. גם גברים נשלחים לייצג את הקלנים ובמיוחד בוועידות בין-כפריות אשר ההשתתפות בהן דורשת לצאת ממשק הבית לכמה ימים. נשים הן מקבלות ההחלטות המרכזיות, אך כל המבוגרים משתתפים בקבלת ההחלטות עד להגעה להסכמה. אין צבירה של כוח ואין שליטים. נוצר מצב חברתי שבו המערכת אינה מדכאת את הפרט.[1]

מבנה תרבותיעריכה

מבחינת השקפת העולם, יש בחברות המטריארכליות אמונה עמוקה בלידה מחדש. החיים והמוות נתפשים כחוזרים על עצמם שוב ושוב במחזור הישות. הרעיון של לידה מחדש הוא קונקרטי: פירושו לחזור לתוך אותה חמולה, לכן הקְלֶנִים מטפחים פולחנים חזקים של אמהות ואבות קדמונים, והילדים נתפשים כאבות ואמהות קדמוניים שנולדו מחדש. הם סוגדים לאמא אדמה ולאלת היקום; העולם כולו נתפש כאלוהות נשית. מאחר שהכול קדוש, הכול בחיים הוא חלק ממערכת סמלים. אם כן, אלה חברות פולחניות המקיימות את תרבות האלילה. כל אישה מאמינה שאחרי מותה היא תיוולד מחדש; מחזוריות החיים והמוות והמחזוריות של הטבע הן חלק מעולם האמונות והסמלים ההיולי והראשוני אשר מהווה מעין דת. האם הקדומה היא המניעה את גרמי השמיים ובוראת החיים. הקיום האנושי הוא המשך ישיר למעגליות החיים והטבע, וההפרדה בין הטבע לתרבות היא טעות פטריארכלית. בפרספקטיבה המטריארכלית מוות מוביל לחיים, וחיים מובילים לטוב, התכתשות בין טוב לרע איננה קיימת, אין יחס לאף סוג / מין כחלש יותר או חזק יותר. אין דואליות של טוב ורע באותו הסמל. הקדושה מפוזרת במרכיבי חיים שונים: כל דבר מסמל משהו, כל בית הוא קדוש, כל מעשה ביום יום הוא בעל משמעות קדושה.[1]

מבנה כלכליעריכה

כלכלתן של חברות מטריארכליות מבוססת על חקלאות זעירה וסחר חליפין. בעבר החקלאות הייתה בעיקרה גידול פירות וירקות בגינות, אך במאה האחרונה ישנה גם חקלאות שלחין. הנשים הן הבעלות של האדמה, כלומר, יש להן שליטה על אמצעי היצור. התוצר מחולק על פי מערכת שוויונית, שפועלת בדומה לחלוקה תוך משפחתית, כולם נהנים יחד מהתוצר. עקרונות השיתוף והשוויון פועלים באופן מודע. היתרונות והחסרונות הקשורים בקניית סחורות מושפעות מחוקים חברתיים: אם העושר מתחיל להתפתח אז מתבצעת חלוקה מחדש ביוזמת המתעשרות וזאת באמצעות חלוקת משאבים. לדוגמה: אירועים בהם השבט שקיבל הכי הרבה יבול מארח את הפסטיבל ומחלק בו את העודפים. אין צבירה של סחורות. הערך המוביל את הפעולות הכלכליות השונות, ומקביל לתחרותיות בעולם המודרני, הוא הנתינה.[1]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 היידה גוטנר-אבנדרות, מבנה החברה המטריארכלית


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת .MsOff our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל