מטרייה אווירית

מטרייה אווירית הוא מונח צבאי, שמשמעותו היא מתן הגנה אווירית לכוח צבאי (לרוב קרקעי, אך לעיתים גם ימי ואווירי) נגד תקיפות אוויריות. את המטרייה האווירית ניתן לספק הן על ידי כלי טיס בכוננות יירוט והן על ידי מערכות הגנה אווירית כגון טילי קרקע-אוויר (טק"א). מטרת המטרייה האווירית היא למנוע מכלי טיס של האויב (כגון מטוסי קרב, מסוקי קרב ואפילו כטב"מים חמושים או רחפני נפץ) לפגוע בכוח הצבאי.

במדינות להן יש חילות אוויר מתקדמים הנהנים מעליונות אווירית, המטרייה האווירית תסופק לרוב באמצעות מטוסי קרב בכוננות יירוט והרתעה אסטרטגית של הפלת כל כלי טיס שמאיים על המדינה. עם זאת, כלי טיס לא מספקים הגנה מפני ירי טילי קרקע-קרקע ולכן כדי לתת הגנה אווירית מלאה יש גם לפרוש סוללות יירוט טילים נייחות (כגון כיפת ברזל הישראלית או ה-MIM-104 פטריוט האמריקאי) או מתנייעות (כגון מגן גדעון הישראלית שנמצאת בפיתוח, או הפנציר-S1 הרוסית). מדינות ללא עליונות אווירית נוטות להתבסס על מערך טילי קרקע-אוויר לטווחים קצרים עד ארוכים ותותחי נ"מ לטווחים קצרים.

ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.