הבלדה על יואל משה סלומון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 8537728 של 77.127.200.245 (שיחה) לא מקובל ויש בזה הפרת זכויות יוצרים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[תמונה:Yoelmoshesalomon.jpg|שמאל|ממוזער|200px|יואל משה סלומון]]
{{סינגל|
שורה 48 ⟵ 49:
[[קובץ:יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקוה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקוה]]
'''הבלדה על יואל משה סלומון''' הוא [[פזמון]] שכתב [[יורם טהרלב]] והלחין [[שלום חנוך]]
==רקע היסטורי==
המושבה העברית [[פתח תקווה]] הוקמה בשנת תרל"ח (1868) על ידי קבוצת יהודים חרדים בני היישוב היהודי ב[[ירושלים]]. קדמו להקמת המושבה מספר נסיונות של [[היישוב הישן]] לבסס התיישבות חקלאית, שכללו מאמצים של השר [[משה מונטיפיורי]]. קודם לקניית אדמות אומלבס נעשה נסיון לרכוש אדמות בבקעת יריחו, על ידי עסקני העדה היהודית בירושלים, והשם שנבחר עבור המושבה המיועדת היה 'פתח תקווה'. נסיון זה כשל לאחר שבפקודת השולטן עבד-אל חמיד, נאסרה המכירה משום שהקונים היו נתיני חוץ. ניסיון נוסף אשר כשל היה בקניית אדמות דוראן הסמוכות לרמלה (אשר לימים הוקמה עליהם המושבה [[רחובות]]). נסיון זה עלה בתוהו משום שבסיור שערכו שלושה מעסקני ירושלים ובתוכם גם יואל משה סלומון התברר ששטח הנחלה קטן בהרבה מהכתוב.
בשנת תרל"ו (1876) נודע לעסקנים מירושלים על כך שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה, על ידי סוחר קרקעות עשיר מיפו בשם טיאן. על מנת לסקור את הנחלה יצאו מירושלים ארבע עסקנים: דוד גוטמאן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפר וזרח בארנט, נפגשו ביפו עם הסוחר טיאן. למחרת היום יצאו הארבעה בליוויו של נציגו של טיאן, זאכרי אפנדי לסיור בנחלה. מראה הנחלה מצא חן בעיני המסיירים והם החליטו לקנות את כל שטח הנחלה, אולם כאשר בסוף היום הם הגיעו לכפר אומבלס, המסיירים הזדעזעו ממראה הפלחים אשר היו "דוויים חסמומים וצהובי הפנים". באותו ערב נשאר יואל משה סלומון להשאר לישון בכפר בעוד שאר הסיירים חזרו ליפו. במשך שלושה ימים ניהל סלומון חקירות, ונודע לו שהסיבה למחלות של תושבי הכפר היו מי הירקון אשר אליהם היו מושלכות נבלות צאן ובקר, והביצות הסמוכות לכפר. כאשר שב סלומון ליפו, הוא הציע לדוד גוטמאן לנסות לקנות תחילה אדמות סמוכות אשר היו שייכות לסוחר היפואי קאסאר.
על מנת להפיג את החששות לגבי המחלות השוררות במקום, פנו סלומון וגוטמאן לרופא יווני אשר היה מפורסם מאוד באותה תקופה, ד"ר מאזוריקה, וביקשו ממנו לסקור את המקום. בסיור שערכו סלומון, גוטמאן, שטאמפר ומאזוריקה במקום פסק הרופא שמשום ציפורים במקום ניתן להסיק ללא כל ספק ש'רע ומושחת הוא אוויר המקום הזה'. למרות דברים אלו החליטו השלושה - סלומון גוטמן ושטמפר לקנות את האדמות בכל זאת - ובעקבות ההחלטה התחבקו ופרצו בבכי.
ארבעה מהרוכבים, גיבורי הבלדה, מוזכרים ב[[בית (שירה)|בית]] השני שלה:
| |||