פליאדות (צביר כוכבים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ r2.7.2+) (בוט משנה: be-x-old:Стожар (зорная скупнасьць) |
הרחבה |
||
שורה 1:
{{גלקסיה
|שם=פליאדות
|תמונה=[[קובץ:Pleiades large.jpg|250px]]
|כתובית=צביר הפליאדות והערפילית המקיפה את כוכביו
|קבוצת כוכבים=[[שור (קבוצת כוכבים)|שור]]
|שמות נוספים=M45, כימה
|תאריך גילוי=
|סוג גלקסיה=[[צביר פתוח]]
|בהירות=1.6+
|סיווג מורפולוגי=I,3,r,n
|עלייה ישרה=03h 47m 24s
|נטייה=7′ 24°
|בהירות מוחלטת=4.0-
|מרחק=440
|קוטר=14
|מסה=800
|מספר כוכבים=1,000
|הסחה לאדום=
}}
'''הפליאדות''' (ב[[עברית]] '''כִּימָה''', נקרא גם '''שבע האחיות''' וכן '''M45''' מ-'''Messier 45''') הוא [[צביר פתוח]] ב[[קבוצת כוכבים|קבוצת הכוכבים]] [[שור (קבוצת כוכבים)|שור]] המכיל כ-1,000 [[כוכב]]ים ונמצא במרחק של כ-440 [[שנת אור|שנות אור]] מ[[מערכת השמש]] - אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר והבהיר מכולם. בשל בהירותו הצביר היה ידוע כבר בימי קדם וזכה להתיחסות בתרבויות רבות.
==היסטוריה==
הצביר מופיע כבר ב[[איליאדה]] של [[הומרוס]], בה מסופר ש[[הפייסטוס]], לבקשת [[תטיס (מיתולוגיה)|תטיס]], אמו של [[אכילס]], הכין [[מגן]] חדש, אותו עיטר, בין השאר בפליאדות.<ref>[[הומרוס]]: ה[[איליאדה]] - ספר 18</ref> ב[[תנ"ך]] מופיע השם "כימה" בספר [[עמוס]] ה' 8: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ--יְהוָה שְׁמוֹ.}} ב[[איוב]] ט' 9: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה; וְחַדְרֵי תֵמָן.}} ובאיוב ל"א 31-2: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.}}
[[קובץ:Nebra Scheibe.jpg|ימין|ממוזער|150px|דיסקת השמים של נברה]]
אזכורים אלו הם הקדומים ביותר שידועים והם מתוארכים סביב [[המאה ה-8 לפנה"ס|750 לפני הספירה]], אם כי לא ידוע מתי נכתב ספר איוב ויתכן שהוא אף קדום יותר. בשנת [[1999]] התגלתה בסמוך לעיר ה[[גרמניה|גרמנית]] [[נברה]] דיסקת [[ברונזה]] שיוצרה ככל הנראה ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה-12 לפני הספירה]] ועליה משובצים בזהב [[השמש]], [[הירח]] ומספר כוכבים, כאשר שבעה מהם מקובצים ביחד ויתכן שהם מסמלים את הפליאדות.
ה[[יוונים]] נתנו שמות לתשעת הכוכבים הבהירים בצביר: אטלס, פלאיונה, אלקיונה, אלקטרה, מאיה, מרופה, טאייגטה, קלאנו ואסטרופה (או סטרופה), על שם [[אטלס (מיתולוגיה)|אטלס]] ה[[טיטאנים|טיטאן]], [[פלאיונה]] ה[[נימפה]] ושבע בנותיהם, ה[[פליאדות]]. ב[[קטלוג פלמסטיד]] שפורסם בתחילת [[המאה ה-18]] קיבלו 13 מכוכבי הצביר [[ציון פלמסטיד]], אך עד סוף המאה כבר מופו למעלה מ-120 כוכבים מהצביר. בשנת [[1767]], ה[[גאולוג]] הבריטי ג'ון מיצ'ל חישב את ההסתברות להתקבצות מקרית של כוכבים שונים במרחקים שונים סביב קו ראיה יחיד כך שייצרו את הפליאדות. להערכתו ההסתברות לכך היתה קלושה ולכן הוא טען שמדובר בצביר של כוכבים הקרובים זה לזה. ב-[[1769]] צירף [[שארל מסיה]] את הצביר ל[[קטלוג מסיה]], למרות שהצביר כלל לא נראה כמו ערפילית ולא סביר שצופה בשמים יטעה ויחשוב שמדובר ב[[שביט]]. זהו גרם השמים הבהיר ביותר בקטלוג והקל ביותר לצפיה ללא ציוד עזר. בשנת [[1846]] נמדדו המהירויות המוחלטות של כוכבי הפליאדות על ידי [[אסטרונום]] גרמני בשם מדלר ונמצא כי כולם נעים באותו הכיוון ובאותה המהירות, מה שחיזק את ההערכה שמדובר בצביר. ב-[[1859]] גילה האסטרונום הגרמני [[וילהלם טמפל]] [[ערפילית החזרה]] המקיפה את מרופה ולאחר מכן התגלו ערפיליות החזרה נוספות מסביב לכוכבי הצביר.
==תצפית==
עם [[בהירות]] מדרגה 1.6 הצביר קל לצפיה ולזיהוי גם כאשר תנאי התצפית אינם טובים וניתן אף לראותו במקומות מיושבים. במקום חשוך ניתן לראות ללא ציוד עזר 6 כוכבים ובתנאים מיטביים 9-11 כוכבים. הצביר מרשים במיוחד כאשר הוא נצפה באמצעות [[משקפת]], אז ניתן לראות עד לכ-100 כוכבים, כאשר תנאי התצפית טובים מספיק. גודלו הזוויתי - כשתי [[מעלה (זווית)|מעלות]] לא מאפשר לראות את כולו באמצעות [[טלסקופ]]. את ערפיליות ההחזרה המקיפות את כוכביו ניתן לראות רק באמצעות צילום ארוך חשיפה.
הפליאדות נמצאות כ-14 מעלות מצפון-מערב ל[[אלדבראן]] וכ-12 מעלות מצפון מערב למרכז צביר ה[[היאדות]]. הצביר נמצא גם כ-4 מעלות מצפון ל[[מישור המלקה]] כך שארועים בהם [[הירח]] עובר על פני הפליאדות אינם נדירים, אך ארועים אלו קורים בתקופות מסויימות כל חודש ובתקופות אחרות אינם קורים כלל. מאז [[2011]] ועד לשנת [[2023]] לא יראו מעברים של הירח על פני הפליאדות. כמו כן גם [[כוכב חמה]], [[נוגה]] ו[[מאדים]] חולפים לעיתים בתוך הצביר או בסמוך לו.
==מאפיינים==
צביר הפליאדות נמצא במרחק של כ-440 [[שנת אור|שנות אור]] מ[[מערכת השמש]], מסתו מוערכת בכ-800 [[מסת שמש|מסות שמש]] והוא מכיל כ-1,000 כוכבים. רוב כוכביו הם כוכבים צעירים וחמים בעלי [[סיווג ספקטרלי]] B. חלק מהכוכבים הצעירים מסתובבים במהירות גבוהה שמגיעה ל-300 ק"מ בשניה, מה שגורם להם לצורה פחוסה בקטבים ולזריקת גז מאזור קו המשווה. הצביר צעיר למדי וגילו מוערך בכ-100 מיליון שנים בלבד. ערפיליות ההחזרה המקיפות את כוכביו הן השריד לענן ה[[אבק בין-כוכבי|אבק הבין-כוכבי]] שממנו נוצרו כוכבי הצביר. גודלו הזוויתי הנראה של הצביר הוא כ-2 מעלות, כך שגודלו האמיתי הוא כ-14 שנות אור אך השפעתו הכבידתית נמשכת למרחק הגדול פי שלושה.
==כוכבי הצביר הבהירים==
===אלקיונה===
אלקיונה הוא הכוכב הבהיר ביותר בצביר והיחיד שקיבל [[ציון באייר]] - η (אטה) בשור. זהו [[ענק כחול]] מסוג ספקטרלי B7IIIe ועם בהירות נראית מדרגה 2.86. [[בהירות מוחלטת|בהירותו המוחלטת]] היא מדרגה 2.8- כך שהוא מקרין פי יותר מ-1,000 מקרינת השמש ב[[אור נראה|תחום הנראה]] ולפחות כפול מכך בצרוף הקרינה ה[[על סגול]]ה. מסתו היא כ-6 מסות שמש, רדיוסו כ-8 רדיוסי שמש והוא מסתובב על צירו במהירות של כ-200 ק"מ בשניה. טמפרטורת פני השטח שלו היא כ-12,750 [[קלווין]].
===אטלס===
אטלס הוא למעשה [[מערכת מרובת כוכבים|מערכת משולשת]]. שניים מהכוכבים הם ענקים כחולים מסוג ספקטרלי B8III עם בהירויות מדרגות 4.1 ו-5.6. בהירותם המשותפת היא מדרגה 3.6 וביחד הם מאירים בעוצמה של פי 550 מהשמש בתחום הנראה. טמפרטורת פני השטח שלהם היא כ-12,000 קלווין. הכוכב השלישי במערכת הוא עמום יותר עם בהירות מדרגה 6.8 והוא מקיף את הזוג הבהיר יותר במרחק של לפחות 52 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]].
===אלקטרה===
אלקטרה הוא ענק כחול מסוג ספקטרלי B6IIIe. טמפרטורת פניו היא כ-13,484 קלווין ובהירותו היא מדרגה 3.7, כך שהוא מקרין בעוצמה של פי 500 מהשמש בתחום הנראה. הכוכב מסתובב על צירו במהירות גבוהה במיוחד של כ-320 ק"מ בשניה וככל הנראה עקב כך נפלט ממנו גז היוצר דיסקה המקיפה אותו ופולטת קרינה [[תת-אדום|תת-אדומה]] שאינה אופיינית לכוכבים מסוג זה.
===מאיה===
מאיה הוא גם כן ענק כחול עם מאסה של כ-4 מסות שמש ורדיוס של כ-5.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו היא כ
-12,000 קלווין וסיווגו הספקטרלי הוא B8III. בהירותו הנראית היא מדרגה 3.8 כך שעוצמת ההארה שלו היא פחות מפי 500 מהשמש, אם כי בצרוף הקרינה בתחום העל-סגול הוא מאיר פי יותר מ-600 מאשר השמש. מהירות הסיבוב שלו נמוכה יחסית, כ-33 ק"מ בשניה בלבד.
===מרופה===
מרופה הוא [[תת-ענק]] כחול מסוג ספקטרלי B6IVe, טמפרטורת פניו היא כ-13,400 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 350 מהשמש וכפול מכך בצרוף הקרינה העל-סגולה, כך שבהירותו הנראית היא מדרגה 4.2. זהו [[כוכב משתנה]] מהסוג של [[בטא בקפאוס|β בקפאוס]].
===טאיגטה===
טאיגטה הוא מערכת בת שלושה כוכבים, שניים מהם מהם צמודים וניתנים להפרדה רק באמצעות מדידות ספקטרוסקופיות. זוג זה מורכב מתת-ענקים כחולים מסוג ספקטרלי B6IV בעלי בהירויות מדרגות 4.6 ו-6.1 וביחד בהירותם הנראית היא מדרגה 4.3 והם מאירים בעוצמה של פי 300 מהשמש. את הזוג מקיף כוכב נוסף עם דרגת בהירות 8 במרחק זוויתי של כ-69 [[שניית קשת|שניות קשת]] - כ-0.15 שנות אור.
===פלאיונה===
פלאיונה הוא תת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B8IVpe, טמפרטורת פניו היא כ-12,000 קלווין ובהירותו היא מדרגה 5, כך שדרושים תנאי תצפית טובים כדי להבין בו. עוצמת ההארה שלו היא פחות מפי 200 מאשר השמש וככל הנראה יש לו בן זוג עמום יותר שתכונותיו אינן ידועות.
===קלאנו===
קלאנו הוא תת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B7IV ועם דרגת בהירות 5.45 דרושים תנאי תצפית טובים במיוחד על מנת להבחין בו. טמפרטורת פניו היא כ-12,700 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 100 מהשמש.
===אסטרופה===
אסטרופה (או סטרופה) הם זוג כוכבים המופרדים בכ-2.5 דקות קשת זה מזה. הבהיר מביניהם (21 בשור) הוא כוכב [[הסדרה הראשית]] כחול עם דרגת בהירות 5.76, כך שניתן להבחין בו ללא ציוד עזר רק בתנאי תצפית מייטביים. סוגו הספקטרלי הוא B8V, טמפרטורת פניו היא כ-12,000 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 75 מהשמש. הכוכב העמום יותר (22 בשור) הוא כוכב הסדרה הראשית כחול-לבן עם דרגת בהירות 6.43, כך שלמעשה לא ניתן לראותו ללא ציוד עזר. סוגו הספקטרלי הוא A0V וטמפרטורת פניו היא כ-9,500 קלווין. הוא מאיר בעוצמה של פי 40 מהשמש.
==בתרבות==
ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] ייצג הצביר את שבע ה[[פליאדות]] - בנותיהם של [[אטלס (מיתולוגיה)|אטלס]] ה[[טיטאנים|טיטאן]] ו[[פלאיונה]] ה[[נימפה]] ובנות לוויתה של [[ארטמיס]].
השם העברי לפליאדות הוא '''כימה'''. השם מוזכר בתנ"ך בספר [[איוב]] (לח,לא) ובספר [[עמוס]] (ה,ח). ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ([[s:ביאור:בבלי ברכות נח|סוף פרק הרואה]]) מוסבר השם כימה - "כמאה ככבי" (כמאה כוכבים), כחלק ממדרש על משמעות הפסוקים בספר איוב, המספר שכימה מופיעה בחורף בלבד. בהמשך מתואר [[עש (קבוצת כוכבים)|עש]] כעוקב אחר כימה ומבקש את שני הכוכבים שניטלו ממנו בחזרה.
שורה 11 ⟵ 76:
בעולם הקדום (תקופת התנ"ך) כימה היה כוח המזל הרע וההרס שפגע באנשים.
==הערות שוליים==
{{Link FA|it}}▼
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:צבירי כוכבים]]
שורה 20 ⟵ 86:
{{Link GA|en}}
{{Link FA|ar}}
▲{{Link FA|it}}
[[en:Pleiades]]
| |||