תפילה (יהדות) – הבדלי גרסאות

{{להשלים|כל הערך=כן}}

[[תמונה:MORNING PRAYER-1939.jpg|שמאל|ממוזער|260px|קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת [[שחרית]], [[חיפה]] [[1939]]]]

 

 

==התפתחות התפילה ביהדות==

 

התפילות היו קיימות תמיד, אבל הן התמסדו לאחר שהאקט הדתי הציבורי של [[קורבן (יהדות)|הקרבת קורבנות]] בשם העם כולו חדל מלהתקיים עם חורבן הבית, ומאז הוגדרו תפילות הציבור כתחליף להקרבת הקורבנות, ושמותיהן נגזרים משמות הקורבנות – [[קורבן התמיד|תמיד]] של שחר, תמיד של בין הערביים‏‏ ושאריות של תמיד זה שהיו נשרפים למשך כל הלילה וכן [[קורבן מוסף]] בחגים. בהיעדר בית מקדש להקריב בו קרבנות חובה אלו, הייתה התפילה למוסד המאחד את עם ישראל והמעניק לו את סדירות הקשר עם האל. ברוח זה פירשו חכמים את הפסוק ב[[ספר הושע]] {{הדגשה|וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ|הושע יד ג|הושע י"ד, ג}}, כלומר כאשר אין באפשרותנו להקריב פרים [[בית המקדש|בבית המקדש]] נתפלל לאלוהים מתוך קירות לבנו שימחל על פשעינו וימלא צרכינו. חלקי תפילה רבים קשורים עם הקרבת הקרבנות (אמירת הקטורת בתחילה ובסיום תפילות שחרית ומנחה, אמירת פרשת הקרבנות לפני תפילת שחרית, ועוד אזכורים רבים של הקרבנות ובית המקדש). כך גם הלכות רבות והמרכזית בהן עניין ה[[כוונה (יהדות)|כוונות]] נובע מאיסור מחשבת [[פיגול]] בקרבנות.