אהרן יהודה ליב שטינמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון הדגשות בתבנית:HebrewBooks* |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 42:
===תקופת שווייץ===
לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות [[גיוס חובה|פטור מגיוס]] בשל גיוסו של אחיו הגדול ל[[צבא פולין|צבא הפולני]], ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת הוא שינה את שם משפחתו לשטי'''נ'''מן כדי להציג את עצמו כ[[בן יחיד]], עילה נוספת לפטור מגיוס{{הערה|גרסה אחרת היא שבכניסתו לשווייץ, פקידי רישום האוכלסין רשמו את שם משפחתו "שטי'''נ'''מן", וכשעלה לארץ המשיך להירשם בשם זה,{{צ-ספר|מחבר = הוניגסברג|שם = צדיק כתמר יפרח|מו"ל = שטיינמן|שנת הוצאה = 2014|עמ = תיג|פרק = 43}}}}. ניסיון זה לא צלח, ולכן החליט לעבור ל[[שווייץ]]. בקיץ תרצ"ז ([[1937]]) קיבל אשרת יציאה מפולין ואשרת כניסה לשווייץ, כ[[סטודנט]] המגיע ללמוד ב[[ישיבת היכל אליהו|ישיבת 'עץ חיים']] ב[[מונטרה]], בראשות הרב [[אליהו בוצ'קו]]{{הערה|[http://www.kedem-auctions.com/Items/%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%95-1938-1947 באתר קדם]}}. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב [[ברוך בער ליבוביץ']]{{הערה|במכתב ההמלצה של הרב ליבוביץ' נאמר עליו: "עדיו לגדול בישראל".}}<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://kvarhaya.blogspot.co.il/2015/05/blog-post.html|כותרת = מכתב מרן הגאון ר' ברוך בער לייבוביץ' זצוק"ל על מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א|מידע נוסף = המכתב המלא}}</ref>. יחד עמו נמלטו שני נכדיו של הרב [[חיים סולובייצ'יק]], הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]] והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו [[גורל הגר"א]] לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע ל[[ציריך]] דרך [[ורשה]] ו[[ברלין]].
רבי משה סולובייצ'יק והרב שטינמן הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה. בין תלמידיו מתקופה זו היה המקובל הרב [[חיים אריה ארלנגר]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] גויס עם אזרחי חוץ נוספים לעבודה ב[[סלילת כביש]] במסגרת [[מחנה עבודה|מחנה העבודה]] שאונברג שהיה על יד בזל{{הערה|[http://hahlaot.blogspot.co.il/2015/10/blog-post.html כאיל תערוג תשע"ה] עמוד 128}}. הוא הצליח להתחמק לאחר שבמהלך אשפוז בבית חולים ביקש מלווהו מחולה [[שחפת]] שיירק לתוך [[מבחנה|מבחנת]] הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מדבקת{{הערה|למעשה כתב הרופא שאינו חולה שחפת, אך המפקד חשש ושחררו.}}.
שורה 50:
===בישראל===
[[קובץ:הרב שטיינמן כפר סבא.jpg|ממוזער|250px|הרב שטינמן (מימין) ב[[ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)|ישיבת חפץ חיים]] בכפר סבא יחד עם מנהל הישיבה הרב [[אברהם ריין]] (משמאל)]]
בקיץ [[ה'תש"ה]] ([[1945]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] דרך [[ספרד]], והתיישב ב[[בני ברק]]. כתביו נשלחו על ידי הרב משה סולובייצ'יק לישראל, אך אבדו בדרך. זמן מה לאחר עלותו לארץ, נכנס ללמוד ב[[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] ב[[פתח תקווה]] (בעזרת ידידו הרב [[זאב איידלמן]]), שם למד ב[[חברותא]] עם הרב [[חיים שאול קרליץ]]. כעבור חצי שנה מונה, בהמלצת [[החזון איש]], לראש [[ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)|ישיבת חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]]<ref>{{צ-ספר|מחבר = הוניגסברג|שם = צדיק כתמר יפרח|מו"ל = שטיינמן|שנת הוצאה = 2014|פרק = 43|עמ = תכה}}</ref>.
באלול [[תשט"ו]] מונה על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], לראשות [[ישיבת פוניבז']] לצעירים{{הערה|על פי "כאיל תערוג", גם משרה זו ניתנה לו בהמלצת החזון איש, שנתיים לפני כן, בעת שהרב כהנמן תכנן לפתוח את הישיבה.}}. בשנת [[תשכ"ה]] מונה על ידי הרב כהנמן לכהן כראש [[כולל פוניבז']]. הרב כהנמן רצה שיעזוב את משרתו בישיבת פוניבז' לצורך כך, אך לבקשת הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ']], הסכים שיכהן בשני התפקידים יחד. בהמשך התמנה לראש ישיבת גאון יעקב, ולצד שיעורו היומי בפוניבז' העביר שיעורים בשעות אחר-הצהריים בגאון יעקב. כמו כן מסר [[שיעור כללי]] פעמיים בשבוע ושיחה מוסרית פעם בחודש.
| |||