ויקיפדיה

התנחלות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של Hayden Von Feldheim (שיחה) לעריכה האחרונה של IKhitron
שורה 1:
[[קובץ:Arieal, Shomron(Storms 04).jpg|ממוזער|250px|העיר [[אריאל]], התנחלות ב[[יהודה ושומרון]]]]
[[קובץ:Anatot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההתנחלות [[עלמון|ענתות]] ב[[גוש אדומים]]]]
'''התנחלות''' היא כינוי ל[[יישוב]] שהקימו [[יהודים]] [[ישראלים]] מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] אחרי [[מלחמת ששת הימים]]. המילה משמשת בעיקר לתיאור יייישוביםיישובים ב[[יהודה ושומרון]] וב[[בקעת הירדן]] שבהם לא הוחל החוק הישראלי ושבהם עדיין קיים [[ממשל צבאי]], וכן לתיאור יייישוביםיישובים שנמצאו ב[[רצועת עזה]] וב[[חצי האי סיני]] ושפונו במהלך השנים. עם זאת, הן גורמים בינלאומיים והן גורמי שמאל ישראליים מכנים כך גם את ההתיישבות היהודית ב[[מזרח ירושלים]], ולעתים גם את יייישובייישובי [[רמת הגולן]]. גורמים נוספים, הן יהודיים{{הערה|למשל עמותת "[[זוכרות]]".}} והן ערביים מכנים כך גם יייישוביםיישובים יהודים שהוקמו בכל חלקי ארץ ישראל ובכל התקופות (או בתקופות מסוימות אחרות).
 
נכון לראשית שנת [[2016]] גרו בהתנחלויות כ-407,000 תושבים{{הערה|http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/14370}}. מספר זה אינו כולל כ-20,000 יהודים המתגוררים ברמת הגולן וכן כ-375,000 יהודים המתגוררים ב[[מזרח ירושלים]]{{כ}}‏‏{{הערה|1=http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/14370}}. אחוז הגידול באוכלוסייה בהתנחלויות בשנת [[2007]] היה 5.2%‏‏{{הערה|1=‏{{ynet|[[תני גולדשטיין]]|2007: עוד 14 אלף מתנחלים ביהודה ושומרון|3496637|20 בינואר 2008|}}}}. אחוז גידול זה גבוה פי שניים מזה של כלל האוכלוסייה הישראלית{{הערה|1=‏{{וואלה!|ראלי סער והארץ|מעל 6,000 מתנחלים חדשים בגדה בחצי שנה|838469|8 בינואר 2006|}}}}.
שורה 11:
== על מעמדם של המושגים "התנחלות" ו"מתנחלים" ==
[[קובץ:hitnahaluthorshim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שימוש במושג "התנחלות" בשנת 1955]]
בהגדרתו הבסיסית, מתייחס המושג "התנחלות" להתיישבות ב"נחלה", שפירושה אחוזה, קנין ובייחוד קנין אדמה או ירושה{{הערה|1=מלון אבן שושן}}. הביטוי "נחלת אבות" מתייחס לחלקת ארץ העוברת מדור לדור כירושה משפחתית. כלומר, למונח "התנחלות" (שהוא בעיקרו מילה נרדפת ל"התיישבות") יש אסוציאציה שונה במקצת מזו של "התיישבות". "התנחל" מופיע פעמים אחדות כבר בספר [[במדבר]], למשל: {{הדגשה|וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה. לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לג|נד}}}}. במשמעות זו הוא עוסק בהתנחלות בכל שטחי [[ארץ ישראל]], ובמשמעות זו עוסק במושג גם ה[[תלמוד]]. הביטוי "התנחלות" משמש גם באופן כללי לתיאור של היאחזות שבטים נודדים ביייישובביישוב קבע.
 
בתולדות ה[[ציונות]] שימש המושג "התנחלות" לתיאור ההתיישבות היהודית, ובמיוחד ההתיישבות החלוצית, בארץ ישראל. למשל, ראשוני המתיישבים ב[[רמת השרון]] נקראו "מתנחלים" ובעיר קיים רחוב "המתנחלים" הקרוי על שמם{{הערה|{{דבר|ב.צ. אופז|מקומץ מתנחלים - לייישובלישוב פורח בן 13,000 נפש|1963/02/15|00805}}}}. אפשר למצוא את המושג "התנחלות" גם בדברי [[חיים ארלוזורוב]]: "מהעלייה החלוצית של חמש השנים האחרונות קיבל רק חלק קטן מאוד אפשרות התנחלות"‏‏{{הערה|חיים ארלוזורוב, [http://benyehuda.org/arlosoroff/014.html הפרובלמות הפיננסיות של בנין ארץ-ישראל], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]}}. המונח "[[התיישבות]]" (וכן "[[מושבה|מושבות]]" שנקראו בתחילה גם "קולוניות") שימש גם הוא לתיאור ההתיישבות היהודית, אולם, בד בבד, שימש גם תרגומו של המונח "קולוניזציה" ("[[קולוניה|קולוניות]]" וכו') שרווח בלשונות אירופה בתקופת ה[[קולוניאליזם]]. עם זאת, המונח התנחלות אינו מיוחד להתיישבות של יהודים. הוא מציין התנחלות ביייישובביישוב קבע מכל סוג, כמו התנחלות של שבטי נוודים ביייישוביביישובי קבע. למשל: התנחלות של שבטי בדואים. בכנס החברה הגאוגרפית הישראלית, שהתקיים ב-[[1978]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], הרצה פרופ' [[ארנון סופר]] בנושא: "תהליכי התנחלות ערבית בישראל - השלכות וממדים".
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החל כינוי זה לשמש גם לציון יייישוביםיישובים יהודיים שהוקמו או שהוקמו מחדש מעבר לקו הירוק, בדומה לתיאור ההתיישבות היהודית בראשית הציונות המודרנית. על אף שהביטוי "התנחלות" מציין ייישובישוב - רבים, במיוחד אלה שאינם רואים בהתנחלויות יייישוביםיישובים לגיטימיים, נמנעים מלתארן כיייישוביםכיישובים.
 
בשל התגברות הביקורת על מפעל ההתנחלות ב[[יהודה, שומרון ועזה]] במהלך השנים, ובשל היחס השלילי של חלקים בציבור למתנחלים ולהתנחלויות, יש המבקשים להימנע מייחוד התואר "מתנחלים" לתושבים בשטחים אלה (ובמיוחד לתושבי היייישוביםהיישובים המזוהים עם [[גוש אמונים]], לעומת יייישובייישובי בקעת הירדן והיייישוביםוהיישובים ה[[פרבר]]יים הקרובים לקו הירוק למשל), בטענה שאין הבדל מהותי בינם לבין היהודים בשאר חלקי ארץ ישראל. לדעתם, כל היייישוביםהיישובים היהודיים בארץ הם התנחלויות, וייחוד התואר "מתנחלים" להם נובע ממגמה לתייגם ולהדירם אל מחוץ למחנה.
 
למרות זאת, מרבית דוברי העברית משתמשים במושגים "התנחלויות" ו"מתנחלים" לתיאור היייישוביםהיישובים והתושבים הישראליים ביהודה, שומרון ועזה. ביטויים אלה משמשים הן את מתנגדי ההתנחלויות (אשר נמנעים מן השימוש בביטויים "יייישוביםיישובים" ו"מתיישבים" לגבי היייישוביםהיישובים והתושבים היהודיים שמעבר לקו הירוק), הן את הנייטרלים ביחס אליהן, ולעתים אף את המתנחלים עצמם אשר מתנגדים להימנעות משימוש במלים "יייישוביםיישובים" ו"מתיישבים".
אנשי ימין יהודים וכן גם לאומנים ערבים מתנגדים להבחנה בין היייישוביםהיישובים שהוקמו על ידי התנועה הציונית שמשני עברי הקו הירוק. לדידם כולם התנחלויות או יייישוביםיישובים (ובעיני הלאומנים הערבים יייישוביםיישובים בלתי חוקיים).
 
== רקע היסטורי להקמת ההתנחלויות ==
שורה 26:
מלחמת ששת הימים העמידה את ישראל בפני דילמה. מחד, רצתה ממשלת ישראל להשתמש בשטחים שכבשה למטרות ביטחון, ולהמשיך ולהחזיק בכולם או ברובם לאורך זמן. גם הזיקה ההיסטורית לאזורים אלה עודדה צעד זה. מאידך, סיפוח כל השטחים למדינת ישראל היה עלול לעורר התנגדות בינלאומית (כפי שאכן עורר סיפוחה של מזרח ירושלים ולימים סיפוח רמת הגולן), וכן היה מחייב להעניק לתושבים הפלסטינים במקום, שהיו חפצים בכך, זכויות אזרח במדינת ישראל, מה שהיה מעמיד בסכנה את הרוב היהודי במדינה, רוב שכל ממשלות ישראל רואות בו חשיבות.
 
הדרישה הציבורית להקים יייישוביםיישובים ישראליים בשטחים שנכבשו החלה להישמע זמן לא רב אחרי המלחמה, והשאלה שנותרה בלתי פתורה גרמה ליחס דואלי של ממשלות ישראל לחבלי ארץ אלו. כמה ממשלות מימין ומשמאל תמכו ואף יזמו הלכה למעשה את ההתנחלויות, אך הותירו את האזורים שבהן הוקמו מחוץ לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. ממשלות אחרות פעלו להגבלה ואף לפינוי של ההתנחלויות. ברבות הימים הוקמו התנחלויות בכל השטחים שנכבשו ובחצי-האי סיני בכלל זה, אך לא בשטחים שנכבשו מאוחר יותר, כמו [[דרום לבנון]].
[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] הוביל לפינוין של ההתנחלויות ב[[סיני|חצי האי סיני]], ו[[תוכנית ההתנתקות]] הביאה לפינוי ההתנחלויות ב[[רצועת עזה]] ובצפון [[השומרון]]. אף ממשלה לא הכריעה בצורה חד משמעית את גורלם של [[יהודה והשומרון]]. עקב כך, נוצרה מציאות שבה קיימת התיישבות של מאות אלפי ישראלים יהודים על אדמות, שמצד אחד לעם היהודי יש זיקה היסטורית ודתית אליהן, ויש הטוענים שהן גם בעלות חשיבות ביטחונית למדינת ישראל, ומצד שני אינן בתחומה הריבוני של מדינת ישראל, והן בתוך אזור המיושב במספר רב של [[פלסטינים]], שעל כולו או מרביתו מקווים [[אש"ף]] והקהילה הבינלאומית בהנהגת [[האו"ם]]{{הערה|1= החלטות מועצת הביטחון של האו"ם מס' 242, 338, 1397}}{{הערה|The White House, Office of the Press Secretary, (Cairo,Egypt){{D}},{{כ}} [http://www.whitehouse.gov/the_press_office/Remarks-by-the-President-at-Cairo-University-6-04-09/ Remarks by the President on a Newbeginning], באתר [[הבית הלבן]], 4 ביוני 2009}} להקים [[מדינה פלסטינית]]{{הערה|1=[http://www.france24.com/en/20090328-eu-urges-netanyahu-accept-palestinian-state- EU urges new Israeli government to accept Palestinian state, 28.03.2009]}}.
שורה 36:
בקיץ 1967 פורסמה תוכנית אלון שהמליצה ל[[סיפוח|ספח]] לישראל את החלק המזרחי של יהודה ושומרון ([[בקעת הירדן]]), את גוש עציון ושטחים בין [[ירושלים]] ו[[רמאללה]] (לצורך הרחבת [[פרוזדור ירושלים]] הצר ובעל המשמעות הביטחונית החשובה), ואת החלק הדרומי של [[רצועת עזה]], כמו גם את [[רמת הגולן]]. במידה מסוימת, התוכנית התחשבה בשיקול ה[[דמוגרפיה|דמוגרפי]], ועל כן ניתנה המלצה לסיפוח שטחים שבהם הייתה אוכלוסייה פלסטינית דלילה, כמו [[בקעת הירדן]], אולם מאידך כללה התוכנית את סיפוח אזור [[גוש עציון]] ו[[חברון]], למרות היותם מיושבים בצפיפות. אף כי התוכנית לא נתקבלה באופן רשמי, ממשלות ישראל פעלו על פי רוחה עד למהפך השלטוני בשנת [[1977]], ובעקבותיה הוקמו התנחלויות רק בשטחים שיועדו לסיפוח בידי ישראל על פי תוכנית זו.
 
ההתנחלות הראשונה שהוקמה באזור יהודה ושומרון היא היייישובהיישוב [[כפר עציון]] ב[[גוש עציון]], שהוקם מחדש בקיץ [[1967]] על חורבותיו של הכפר שנכבש ונחרב בידי [[הלגיון הירדני]] ב[[מלחמת העצמאות]]. הקמת היייישובהיישוב מחדש אושרה בידי הממשלה, בעקבות לחץ של בני כפר עציון ההיסטורי. לאחר מכן הוקמו יייישוביםיישובים נוספים בשטחו של גוש עציון, [[ראש צורים]] ו[[אלון שבות]] ([[1969]]-[[1970]]), [[אלעזר (יייישוביישוב)|אלעזר]] ([[1975]]) ו[[מגדל עוז]] ([[1977]]). כן הוקמה [[קריית ארבע]] בצמוד ל[[חברון]].
 
בעשור לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הוקמו מרבית ההתנחלויות בבקעת הירדן ובמדבר יהודה: [[ארגמן (מושב)|ארגמן]], [[מחולה]] ו[[קלי"ה|קליה]] ([[1968]]), [[גלגל]], [[ייטב]], [[מעלה אפרים]] ו[[משואה (מושב)|משואה]] ([[1970]]), [[חמרה]] ו[[מצפה שלם]] ([[1971]]), [[גיתית]] ו[[מכורה]] ([[1973]]), [[מעלה אדומים]] ו[[פצאל]] ([[1975]]), [[נתיב הגדוד]] ו[[רועי (מושב)|רועי]] ([[1976]]), [[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]], [[כוכב השחר (יייישוביישוב)|כוכב השחר]], [[נירן]] ו[[תקוע]] ([[1977]]).
 
כן הוקם [[מבוא חורון]] (1968) בכיס [[לטרון]] כדי למנוע ויתור על הכיס בכל הסכם עתידי{{הערה|נתוני השנים על הקמת היייישוביםהיישובים מתוך [http://www.peacenow.org.il/sites/default/files/settlements_database.xls דו"ח של תנועת שלום עכשיו]}}. מדרום לירושלים הוקם בית ספר שדה [[הר גילה]]. בתחילת 1972 היו בהתנחלויות כ-1500 מתנחלים שלא היו אפילו פרומיל מאוכלוסיית ישראל. קרוב למחציתם היו תושבי סיני{{הערה|שם=למס96|[http://www.cbs.gov.il/archive/shnaton47/st02-07.gif לוח 2.7], שנתון סטטיסטי 1996}}.
 
ההתנחלות הראשונה ב[[רצועת עזה]] הייתה [[כפר דרום]] שהוקמה ב-[[1970]]. בדומה לכפר עציון, גם התנחלות זו הוקמה על חורבות יייישוביישוב יהודי שנכבש ב[[מלחמת העצמאות]] בידי [[הצבא המצרי]].
 
אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]], בפברואר 1974, חלה התפתחות משמעותית, כאשר [[הציונות הדתית]] נטלה לידיה את יוזמת ההתנחלות. לאור החשש מנסיגות, הקימו פעילים, רבים מהם תלמידיו של הרב [[צבי יהודה קוק]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]], את תנועת "[[גוש אמונים]]". התנועה דגלה בהחלת הריבונות הישראלית על הגולן, על יהודה ושומרון, על רצועת-עזה ועל סיני. בתקופה של אווירת נכאים, בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]], הצליחה התנועה להפיח בקרב תומכיה תקווה חדשה. בין תומכיה בציבור החילוני היו אנשי [[ההתיישבות העובדת]] כגון [[נעמי שמר]], [[אריאל שרון]] ו[[מאיר הר-ציון]] שראו במתנחלים את ממשיכי דרכם מבחינת התיישבות וציונות. פעילות התנועה הביאה להקמת [[עפרה]] במאי 1975, להקמת [[קדומים]] בשנת 1976 ולהקמת [[אלקנה]] בשנת 1977.
 
===1977-1992===
עם עליית [[הליכוד]] לשלטון, ציפו בגוש אמונים להאצה משמעותית של קצב הקמת ההתנחלויות לאור הבטחתו של [[מנחם בגין]]: "יהיו עוד הרבה [[אלון מורה|אלוני מורה]]", אולם ממשלתו של [[מנחם בגין]] היססה והקימה התנחלויות מעטות. בשנים 1977-1978 הוקמו [[בית חורון]], [[בית אל]] ו[[שבי שומרון]] תוך שיכונן בתחילה בתוך מחנות צבא. הממשלה הייתה שותפה פעילה בבניית ההתנחלויות והיא תמכה בהן בהטבות כלכליות, בניית תשתיות והגנה משפטית, בניצוחו של [[שר החקלאות]] [[אריאל שרון]]. בשנת 1978 הוקמה [[תנועת אמנה]], כתנועה המיישבת של "גוש אמונים". בשנת [[1979]] אישרה ממשלת ישראל את "תוכנית שרון להתיישבות", שכללה הקמת יייישוביםיישובים עירוניים בגב ההר כדי לשלוט במישור החוף והקמת יייישוביםיישובים לאורך בקעת הירדן כדי להגן על גבולה המזרחי של ישראל{{הערה|אבי שילון, '''בגין , 1992-1913 ''', [[הוצאת עם עובד]], 2007. עמוד 318}}.
 
לאחר הנסיגה מסיני בעקבות [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], נכנסה [[התחייה]] לממשלה ו[[יובל נאמן]] מונה ליושב ראש ועדת השרים לענייני התיישבות. בשנים 1983-1984 הקימה הממשלה עשרות התנחלויות חדשות ברחבי [[יהודה ושומרון]]. עם זאת, ההתנחלויות היו ברובן קטנות וכלל המתנחלים ביהודה ושומרון מנו כ-23,700 נפש, כ-0.6% מאוכלוסיית ישראל{{הערה|שם=למס1|[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st02_15x.pdf לוח 2.15], שנתון סטטיסטי לישראל 2013}}.
 
לאחר הקמת [[ממשלת ישראל העשרים ואחת]], שהייתה [[ממשלת אחדות לאומית]], הוקפאה הקמת התנחלויות חדשות. הקפאה זאת נמשכת עד עתה ורק התנחלויות מעטות הוקמו באופן רשמי על ידי ממשלת ישראל ה-23, בראשות [[יצחק שמיר]], לאור אילוצים מדיניים שלהם היה נתון ראש הממשלה. בין ההתנחלויות שהוקמו אז היה [[טלמון]]. התנחלויות שהוקמו לאחר שנת 1990 הוקמו לרוב כ"הרחבות" של יייישוביםיישובים סמוכים ולא זכו לסמל יייישוביישוב נפרד. בין אלו ניתן למנות את [[שבות רחל]], [[נריה]] ו[[טל מנשה]].
 
הגם שבמחצית השנייה של שנות ה-80 הוקמו אך מעט התנחלויות חדשות, הוחל אז בהרחבה מסיבית של ההתנחלויות הקיימות. [[האינתיפאדה הראשונה]] שכנעה חלק מהיייישוביםמהיישובים, כמו [[עפרה]], להתרחב כדי להביא ציבור יהודי גדול ל[[יהודה ושומרון]]. בנוסף, עבור הציבור החרדי הצומח שחיפש פתרונות דיור זולים בקרבה ל[[בני ברק]] ו[[ירושלים]], הוקמו [[עמנואל]], [[מודיעין עלית]] ו[[ביתר עלית]]. בסוף 1990 הגיע מספר המתנחלים לכ-81,600 ובסוף 1993 הגיע מספרם לכ-115,600{{הערה|שם=למס96}}.
 
===משנת 1992===
שורה 76:
טיעונים היסטוריים מתבססים על כך ששטחי [[יהודה ושומרון]] הם חלק מרכזי מארץ ישראל ההיסטורית וערש תרבות התנ"ך. על פי התנ"ך ועל פי מקורות אחרים, שטחים אלו ברובם היו בריבונות יהודית בתקופת מלכות יהודה וישראל ובתקופת ה[[חשמונאים]]. עיקר הטענה מוסב על שטחי יהודה ושומרון שבהם היה עיקר ההתיישבות היהודית בעת העתיקה ולא במישור החוף בו מרוכזת מרבית ההתיישבות היום. מסיבות אלו נטען כי אין לוותר על שטחים אלו בשל הזכות ההיסטורית שיש לעם היהודי על ארץ ישראל. גם החשמונאים התבססו בכיבושיהם על זכויות היסטוריות (לרבות במישור החוף) וידועה תשובתו של [[שמעון התרסי|שמעון החשמונאי]] (שכבש את [[יפו]] ואת [[גזר]]) לשליח [[אנטיוכוס השביעי]] שבא בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו"{{הערה|1=מקבים א, טו' לג-לד}}.
 
טיעונים דתיים - שעיקרם הדגשה גוברת והולכת של [[מצוות יייישוביישוב ארץ ישראל]], עד כדי טענה שהיא מהחשובות שבמצוות - העלה בין היתר הרב [[צבי יהודה קוק]], שהגותו שילבה בין הצד המעשי [[ציונות מעשית|בציונות המעשית]], הצד הלאומי אצל המחנה [[התנועה הרוויזיוניסטית|הרווזיוניסטי]], והתפיסה של מדינת ישראל כ[[אתחלתא דגאולה|תחילת תהליך הגאולה]] מהאידאולוגיה של [[אברהם יצחק הכהן קוק|אביו]].
 
=== התיישבות חרדית ===
שורה 82:
[[קובץ:Residential buildings in Modi'in Illit.JPG‏|200px|ממוזער|בתי מגורים רבי קומות בעיר החרדית [[מודיעין עילית]].]]
[[קובץ:HPIM432.jpg|250px|ממוזער|בניין [[ישיבת הסדר נוה דקלים|ישיבת ההסדר בנווה דקלים]], שעוצב כ[[מגן דוד]] ענק על ידי האדריכל [[גרשון שבח]].]]
ברחבי יהודה ושומרון קיימים מספר יייישוביםיישובים עירוניים בעלי אוכלוסייה [[יהדות_חרדית|חרדית]]: [[ביתר עילית]], [[מודיעין עלית]] (קריית ספר), [[עמנואל]] ו[[תל ציון]] (שכונה של [[כוכב יעקב]]). האידאולוגיה של התנחלויות אלה מבוססת על הרצון לחיות ביייישובביישוב שיהיו בו חרדים בלבד, והקמתן נבעה כפתרון דיור ולא ממניעים אידאולוגיים לאומיים. בחלק מיייישוביםמיישובים אלה פועלת ועדת איכלוס, אשר תפקידה לדאוג לצביונה החרדי של אוכלוסיית העיר. התיישבות החרדים איננה זוכה להדים רבים בשיח אודות ההתנחלות, אף על פי שהם מהווים חלק לא מבוטל מאוכלוסיית ההתנחלויות. בחלק מיייישוביםמיישובים אלה קצב גידול האוכלוסייה הוא המהיר ביותר, הן מילודה והן ממעבר ממקומות אחרים‏‏{{הערה|1=‏{{הארץ|נדב שרגאי|אוכלוסיית המתנחלים גדלה בשנה האחרונה בכ-5%‏‏|761737|12.9.06|}}‏}}.
 
=== התיישבות אידאולוגית ===
 
מתנחלים רבים (בהם תמכו גם אנשי שמאל וקיבוצים מתנועת ארץ ישראל השלמה כמו [[יצחק טבנקין]], מנהיג [[הקיבוץ המאוחד]]) רואים את עצמם כממשיכי דרכם של ה[[קיבוץ|קיבוצים]] ושל יייישובייישובי [[חומה ומגדל]] המממשים את הקריאה ה[[ציונות|ציונית]] להתיישב בכל ארץ ישראל, אף בלב יייישוביישוב ערבי (כדוגמת [[תל חי]] שהייתה דגל הציונות ו[[חניתה]] שהייתה סמל ליייישוביליישובי חומה ומגדל), שכן "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו" ([[יוסף טרומפלדור]]{{הערה|1=חגי הוברמן, [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=30715&Word=&gilayon=2288&mador=%E2%80%8F כשמנהיג הימין קרא לנסיגה חד-צדדית מהגליל], באתר "הצופה"}}). חרף זאת, לא זכתה תנועת "[[גוש אמונים]]" לתמיכה רבה בקרב אנשי ההתיישבות העובדת.
 
חלק מהמתנחלים ראו בהתנחלויות בחבלי ארץ התנ"ך הזדמנות להקים חברת מופת המשלבת תורה ועבודה, יהדות וציונות. כך, למשל, נטען על ידי המתנחלים שדגם ה[[יייישוביישוב קהילתי|יייישוביישוב הקהילתי]], השכיח כיום באזורים רבים בארץ, הומצא לראשונה ביייישובביישוב [[עפרה]]. רבות מההתנחלויות הן בעלות אופי של יייישוביישוב קהילתי-דתי, ובלא מעט מהן הוקמו מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים ותורניים, לרבות [[ישיבה|ישיבות]], [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] ו[[מכינה קדם-צבאית|מכינות קדם-צבאיות]] (המכינה הקדם צבאית הראשונה הוקמה בהתנחלות [[עלי (יייישוביישוב)|עלי]]). רבים מתושבי [[גוש קטיף]] התגאו בקהילה שהקימו ובנווה המדבר הירוק שהקימו בלב החולות של [[רצועת עזה]]. רוב היייישוביםהיישובים הללו היו יחסית סגורים ואפשרו הקפדה על אורח חיים דתי אדוק, ובמקומות מסוימים אף חרדי.
 
אחרים רואים בשטחים הזדמנות להתחבר לטבע ולהתנתק מהעיר והעולם המערבי המתועש. כתוצאה מכך, בהתנחלויות ובמאחזים פרחו ענפים של [[חקלאות אורגנית]], ובהרבה מאחזים יש תושבים העוסקים ב[[חקלאות]] ולעתים אף ב[[רועה צאן|רעיית צאן]]. חלק מתושבי המאחזים הם [[נוער הגבעות]], וכן [[חסידות ברסלב|חסידי ברסלב]] וחוזרים בתשובה המחפשים אחרי הארה רוחנית בנוף המדברי והמיסטי שמציעים [[מדבר יהודה]] וגבעות השומרון, עם ההיסטוריה רבת השנים שלהם, עוד מתקופת ה[[תנ"ך]].
שורה 100:
קיימת מחלוקת לגבי המעמד המשפטי של שטחי [[יהודה ושומרון]]. יש הרואים בשטחים אלו [[שטח כבוש]]. בין אלה, ישנם מומחים ל[[משפט בינלאומי פומבי|משפט בינלאומי]], כגון פרופ' [[ארנה בן-נפתלי]] מ[[המסלול האקדמי המכללה למינהל|המכללה למינהל]] וד"ר [[אייל גרוס]] מ[[אוניברסיטת תל אביב‏]]‏{{הערה|שם=בן נפתלי|1=‏Orna Ben-Naftali, Aeyal M. Gross, Keren Michaeli, [http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1098483 Illegal Occupation: Framing the Occupied Palestinian Territory], 23 Berkeley Journal of International Law (2005) 551-614‏}}, שיצאו כנגד עצם החוקיות של החזקת ישראל בשטחים שמעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] כשטחים כבושים. מנגד, מועלית הטענה שמכיוון שישראל כבשה את השטחים במסגרת הגנה עצמית ב[[מלחמת ששת הימים]], זכותה להחזיק בשטחים עד השגת הסכם שלום שיקבע גבולות אחרים{{הערה|1=Michael Curtis, [http://duncankennedy.net/documents/Is-Pal/Second-Syllabus/Curtis,%20International%20Law%20and%20the%20Territories.pdf International Law and the Territories], Harvard International Law Journal, 32(2), Spring 1991, pages 464-465}}.
 
ישנם אחרים, כדוגמת פרופ' [[ג'וליוס סטון]]‏‏{{הערה|[http://www.aijac.org.au/resources/reports/international_law.pdf International Law and the Arab-Israel Conflict], Extracts from "Israel and Palestine - Assault on the Law of Nations" by Julius Stone (Second Edition){{D}}, באתר Australia/Israel & Jewish Affairs Council (AIJAC){{D}} }}, המשפטן פרופ' [[יוג'ין רוסטוב]], לשעבר סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית וממנסחי [[החלטה 242]]‏‏{{הערה|Eugene W. Rostow,{{כ}} [http://www.tzemachdovid.org/Facts/islegal1.shtml Resolved: are the settlements legal? Israeli West Bank policies], באתר "צמח דוד" (Tzemach Dovid), נלקח מ The New Republic {{כ}}21 באוקטובר 1991}}, המשפטן [[דאגלס פיית']], בכיר לשעבר בממשל האמריקני, המשפטן פרופ' [[סטיבן שוובל]], יועץ משפטי למחלקת המדינה האמריקנית, ולאחר מכן נשיא [[בית הדין הבינלאומי לצדק]] ב[[האג]]{{הערה|במאמר מ-1970 ב-מגזין .International Law The American Journal of גרס שוובל כי הנסיבות בעת מלחמה משפיעות על מצבן החוקי של השטחים, ומכיוון שישראל היה הצד המותקף וירדן פלשה באופן בלתי חוקי לשטחים אלו, לישראל ישנה את טענת הבעלות החזקה ביותר. מה עוד, שקוי 67 מעולם לא הוכרזו כקו גבול בינלאומי, אלא כקו שביתת נשק בלבד.}}. פרופ' [[יהודה בלום]], לשעבר [[שגריר ישראל באו"ם]], ‏פרופ' [[טליה איינהורן]] ממרכז אריאל למחקרי מדיניות{{הערה|{{NFC|טליה איינהורן (מאמר)|ארץ-ישראל ויייישובהויישובה במשפט הבינלאומי|003-D-2708-00|26 במאי 2003}}}}, פרופ' [[אליאב שוחטמן]] דיקן מכללת "שערי משפט"{{הערה|1=‏פרופ' אליאב שוחטמן, [http://erez.israel.net/Prof-Eliav-shohetman-The-Rights-of-JeweshPeople-on-Land-of-Israel.htm התנתקות מהחוק], מתוך מאמר במקור ראשון‏}}, ואף נשיאי [[בית המשפט העליון]] לשעבר, השופט [[שמעון אגרנט]]‏‏{{הערה|1=‏בג"ץ 223/67, פ"ד כב(1), 441‏}}, והשופט [[מאיר שמגר]]{{הערה|1=‫ שמגר סבר כי מדינת ישראל איננה מחויבת ל[[אמנת ז'נבה הרביעית]] משום ש"כל הרעיון של הגבלת הסמכויות של ממשל צבאי מבוסס על ההנחה שהיה קיים [[ריבונות|ריבון]] אשר גורש, וריבון זה היה ריבון חוקי".{{ערוץ7|אליקים העצני|דעה: הדלת לסיפוח יו"ש עדיין פתוחה|6982|18 בספטמבר 2009|Articles/Article}} ביש"ע לא היה ריבון חוקי לאחר [[מלחמת העצמאות]] ועד מלחמת ששת הימים משום שמרבית אומות העולם לא הכירו בזכויות [[מצרים]] ו[[ירדן]] על השטחים שכבשו במלחמת העצמאות, שטחים שיועדו למדינה הערבית על פי [[תוכנית החלוקה]] של ה[[או"ם]], שהגיעה לסיומה הרשמי [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|בהסכם על קווי שביתת נשק]] ולא בהסכמה על [[גבול]]ות קבע. ‬}}, השוללים את הראייה של [[יהודה ושומרון]] כשטח כבוש ואף רואים בישראל את בעלת הזכויות החזקות ביותר בשטחים אלה: יותר מ[[ירדן]], שסיפחה את [[הגדה המערבית]] אחרי 1948 (בסיפוח שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית), ויותר מה[[פלסטינים]], שמעולם לא הייתה להם ריבונות שם. (ראו הרחבה בערך [[יהודה והשומרון וחבל עזה]]).
 
התומכים בהתנחלויות מבססים את חוקיותן מבחינת המשפט הבינלאומי על ההכרה הבינלאומית בזכותם של היהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל. ב[[ועידת סן רמו]] ([[1920]]) החליטו 52 מדינות [[חבר הלאומים]] להפקיד בידי בריטניה את המנדט להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, בהתאם ל[[הצהרת בלפור]]. מאוחר יותר הצטרפה אליהם גם [[ארצות הברית]] שלא הייתה אז חברה בארגון. [[כתב המנדט]] הבריטי קבע כי "שום שטח ארצישראלי לא יינתן בצמיתות או בחכירה לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי ולא יושם באיזה אופן שהוא תחת שלטונה" בנוסף, קבע כתב המנדט כי ממשלת ארץ ישראל תעודד "התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע"{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFA/Peace%20Process/Guide%20to%20the%20Peace%20Process/The%20Mandate%20for%20Palestine The Mandate for Palestine July 24, 1922], Israel Ministry of Foreign Affairs}}. לדברי המצדדים בגישה זאת, זכויות אלו נשארו בתוקף גם לאחר סיום [[המנדט הבריטי]] והקמת ארגון האו"ם במקום חבר הלאומים, וזאת על סמך סעיף 80 באמנת האו"ם המעגן את כל ההסכמים והחוקים הבינלאומיים הקודמים. לדבריהם, גם תוכנית החלוקה מ-1947 אין בכוחה לבטל זכויות אלו, כיון שהיא נדחתה על ידי העולם הערבי. דאגלס פיית' אף הוסיף כי "אם ליהודים אין עתה שום זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה ושומרון כחלק ממדינתם, כי אז אין להם זכויות כאלה בשום מקום בארץ ישראל"{{הערה|[[אליאב שוחטמן]], "תזכורת: הבסיס המשפטי האיתן של ההתיישבות היהודית ביו"ש", [[מקור ראשון]], גיליון 714, י"א בניסן התשע"א, 15 באפריל 2011}}{{הערה|1=[http://jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=775&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=25560 מכתב לאו"ם: הצעת החלטה בעצרת הכללית להכרה במדינה פלסטינית ב"גבולות 67" – מהלך בלתי חוקי], באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]], 24 במאי 2011}}.
שורה 149:
'''צמל:''' זה לא יהיה נכון כי אני בעד פגיעה במתנחלים. {{ש}} {{ynet|אבישי בן חיים|הרב של עופרה הגיש תלונה: פרופ' שטרנהל מסית לרצח|742328|16 במאי 2001|}}}}. במסגרת התנגדותה להתנחלויות הקימה תנועת [[שלום עכשיו]] צוות שמטרתו לעקוב אחרי הבנייה בהתנחלויות ולדווח לציבור הישראלי והעולמי על כל הרחבה שלהן, ובפרט של המאחזים, שלרוב נעשית בניגוד להסכמים והצהרות של הממשלה. חלק גדול מפעילות התנועה כיום מוקדש למאבק בהתנחלויות והם רואים את מפעל ההתנחלות כמכשול משמעותי לקראת הסכם עתידי.
 
ב[[הבנות ז'נבה]], שנחתמו ב-2003 בין קבוצת אנשי שמאל ישראלים וקבוצת פלסטינים, סוכם כי במסגרת הסדר שלום עתידי ישארו בריבונות ישראלית שכונות יהודיות ב[[ירושלים]] וסביבה, ייישוביישובי [[גוש עציון]], ומספר התנחלויות קטן בסמוך ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]. אך הבנות ז'נבה נתקלו בהתנגדות רבה במפלגות הימין והמרכז בישראל ואף בחלקים מ[[מפלגת העבודה]] והשמאל. הבנות ז'נבה לא היו מקובלות גם על רוב הציבור הפלסטיני{{מקור}}. לפי מצע מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-16 בשנת 2003 "גושי ההתיישבות הגדולים יצורפו למדינת ישראל. ההתנחלויות ביש"ע, שאינן בגושי ההתיישבות המסופחים, יפונו."{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/lists/plat_18.htm מצע מפלגת העבודה מימד], אתר הבחירות לכנסת ה-16}} ובמצע לבחירות לכנסת ה-18 נכתב באופן דומה: "גושי ההתיישבות מרובי אוכלוסייה יהודית יישארו תחת ריבונות ישראלית, ההתנחלויות ביהודה ושומרון שאינן בגושי ההתיישבות המסופחים, יפונו בהסדר"{{הערה|[http://www.shelly.org.il/node/2023 מצע מפלגת העבודה לכנסת ה-18], אתר [[שלי יחימוביץ']]}}. גם מצע [[קדימה]] בבחירות לכנסת ה-17 תמך בשמירה על גושי ההתיישבות{{הערה|{{הארץ||מצע "קדימה" יכלול הקמת מדינה פלסטינית מפורזת ושמירה על י-ם וגושי ההתנחלויות|1.1544992|28 בנובמבר 2005|}}}}. גורמים שונים אומרים ש[[גדר ההפרדה]] תקבע אילו התנחלויות ישארו על כנן ואילו יפונו במסגרת הסדר קבע או נסיגה חד-צדדית, למרות הצהרות הממשלה וקביעת [[בג"ץ]] שהגדר איננה גבול מדיני{{הערה|1=ראו למשל דברי [[חגית עופרן]] מ[[שלום עכשיו]], [http://www.commongroundnews.org/article.php?id=1538&lan=he&sid=0&sp=0 האיוולת של גושי ההתנחלויות]}}.
 
[[אהוד אולמרט]] הצהיר בתחילת 2006 שבכוונתו לשמור בריבונות ישראל את גוש אריאל, גוש עציון, גוש מעלה אדומים ואת בקעת הירדן{{הערה|{{וואלה!||אולמרט: אשמור על גושי ההתיישבות והבקעה|855609|07 בפברואר 2006|}}}} ובמסגרת המשא ומתן עם אבו מאזן דווח שאולמרט לא הסכים לותר על גושי ההתנחלויות{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב|"אולמרט לא הסכים לפנות גושי התנחלויות"|1271209|26 באפריל 2008|}}}}.
שורה 173:
מוסדות נוספים מזוהים עם המתנחלים. [[אמנה (ארגון)|אמנה]], שבראשה עומד [[זאב חבר]] ("זמביש"), היא כיום התנועה המיישבת העיקרית (לאחר שהתנועות המיישבות של ההתיישבות העובדת התפרקו למעשה). בין כלי ה[[תקשורת]] המזוהים עם המתנחלים: [[נקודה (עיתון)|נקודה]], [[ערוץ 7]] ו[[בשבע]].
 
רבני היייישוביםהיישובים הבולטים בהתנחלויות הם: הרב [[דב ליאור]], הרב [[שלמה אבינר]], הרב [[זלמן ברוך מלמד]], הרב [[רא"ם הכהן]], הרב [[אליעזר מלמד]], הרב [[אליקים לבנון]] והרב [[דודי דודקביץ']]. כמה מן הרבנים המרכזיים הפועלים בהתנחלויות מאוגדים ב[[ועד רבני יש"ע]].
 
[[תוכנית ההתנתקות]] נתנה ביטוי גם לזרמים שאינם רואים עצמם כפופים למועצת יש"ע, ביניהם את קבוצת [[נוער הגבעות]].
שורה 183:
[[קובץ:Ariel3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|העיר אריאל היא אחת מההתנחלויות הגדולות. ציביונה חילוני ופועלת בה [[אוניברסיטת אריאל]].]]
[[קובץ:HPIM4324.JPG|ממוזער|250px|רחוב ב[[נווה דקלים]] ב[[גוש קטיף]]]]
צורת יייישוביישוב רווחת בהתנחלויות היא [[יייישוביישוב קהילתי]], שהוא בעצם יייישוביישוב פרברי קטן, בעל אווירה של סולידריות וקהילתיות, אם כי לא מדובר בדפוס ההתיישבות היחיד וקיימים צורות נוספות כגון ערים, שכאמור חלק לא מבוטל מהמתנחלים גרים בהם, [[מושב עובדים]] או התיישבות דתית.
 
קרבתן של חלק מההתנחלויות והכבישים המובילים אליהן ליייישוביליישובי הפלסטינים, הקלו על פגיעות רבות של פלסטינים במתנחלים וברכושם. המתנחלים הפכו ליעד ל[[יידוי אבנים]] ו[[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]], ל[[פיגוע ירי|פיגועי ירי]] (בהם: [[רצח טלי חטואל ובנותיה]], [[הפיגוע בנחל תלם]] ו[[רצח שלהבת פס]]) ולחדירות של מחבלים ליייישוביםליישובים (בהם: [[הפיגוע באיתמר (2002)|רצח בני משפחת שבו]]{{הערה|{{ynet|אפרת וייס וכתבי ידיעות אחרונות|הובאו למנוחות נרצחי הפיגוע באיתמר|1955953|21 ביוני 2002||1}}}}, רצח בני משפחת גביש{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|ניצולות הפיגוע באלון מורה התחבאו מתחת לשולחן בסלון|1798852|29 במרץ 2002||1}}}}, הפיגוע ב[[ישיבת עותניאל]], החדירה ל[[מכינה קדם-צבאית עצם|מכינה בעצמונה]]{{הערה|{{ערוץ7||חמישה מתלמידי המכינה הקדם-צבאית בעצמונה נרצחו בהתקפת מחבל|21368|8 במרץ 2002}}}} ו[[הפיגוע באיתמר (2011)|טבח משפחת פוגל]] ב[[איתמר (יייישוביישוב)|איתמר]]). ברצועת עזה היו חשופים המתנחלים גם לירי פצצות [[מרגמה]], [[רקטה|רקטות]] [[קסאם]] ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]]. משנת 2001 עד לביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] נורו אלפי פצצות ורקטות לעבר יייישובייישובי גוש קטיף. תושבי ההתנחלויות התלוננו פעמים רבות על אזלת ידה של מערכת הביטחון בהגנה עליהם.
 
כמו ב[[יייישוביישוב ספר|יייישובייישובי ספר]] אחרים, צה"ל עושה מאמץ רב לאבטח את חייהם של אנשי ההתנחלויות. לצורך זה מוקצים כוחות, הן בסדיר והן במילואים, בכל מקום שבו שוהים ישראלים, כולל ב[[מאחזים]]. במסגרת פעולות האבטחה הוקמו יחידות [[הגמ"ר]] ([[הגנה מרחבית]]) שבהן משרתים תושבי ההתנחלויות{{הערה|{{ערוץ7||מסרב? תועבר להגמ"ר|105320|7 במרץ 2005}}}} ובכל יייישוביישוב הוקמה [[כיתת כוננות]] של תושבי היייישובהיישוב שתפקידם לתת מענה ראשוני במקרה של פיגוע ביייישובביישוב{{הערה|[http://www.btselem.org/Download/200103_Tacit_Consent_Heb.doc הסכמה שבשתיקה], מרץ 2001, בצלם, עמוד 6}}. ברוב היייישוביםהיישובים ביו"ש מבצעים התושבים שמירה על פי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) או מתבצעת שמירה על ידי חברת שמירה במימון התושבים.
 
ארבע התנחלויות מרובות אוכלוסין זכו במעמד של עיר: [[מעלה אדומים]], [[אריאל]], [[ביתר עילית]] ו[[מודיעין עילית]]. מודיעין עילית היא ההתנחלות האחרונה שהפכה לעיר, בהחלטת שר הפנים [[מאיר שטרית]] במרץ 2008, והיא גם העיר היהודית המאוכלסת ביותר ביהודה ושומרון (נכון ל-2013).
 
ההתנחלויות (שאינן במעמד של רשות מקומית עצמאית) מנוהלות על ידי שש מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית שומרון|שומרון]], [[מועצה אזורית מטה בנימין|מטה בנימין]], [[מועצה אזורית גוש עציון|גוש עציון]], [[מועצה אזורית הר חברון|הר חברון]], [[מועצה אזורית בקעת הירדן|בקעת הירדן]] ו[[מועצה אזורית מגילות|מגילות]]. בנוסף קימות מספר מועצות מקומיות. לרשימה מלאה של יייישובייישובי יש"ע ראו: רשימת [[יייישובייישובי יש"ע]].
 
==הטבות בחקיקה==
בעבר נכללו כמעט כל ההתנחלויות ברשימת היייישוביםהיישובים הנהנים מזיכוי מס, לפי סעיף 11 ל[[פקודת מס הכנסה]] (הכוללת גם את יייישובייישובי [[גבול הצפון]], יייישובייישובי [[עוטף עזה]] ועוד). הטבה זו נשללה מן ההתנחלויות החל מחודש יולי 2003, במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל שיזם [[שר האוצר]], [[בנימין נתניהו]]{{הערה|{{חילן|דוד שי|מס הכנסה - הנחה לתושבי יייישוביםיישובים מסוימים|בסיס-ידע/מאמרים-וחדשות/מס-הכנסה-הנחה-לתושבי-ייישוביםישובים-מסויימים}}}}. נכון לדצמבר 2012, מתוך 131 ההתנחלויות הקיימות, 87 נמצאות ברשימה של 660 יייישובייישובי [[אזור עדיפות לאומית]] שבהם ישנן הטבות ברכישת קרקעות. הרשימה מבוססת על הקריטריונים של ריחוק ממרכז הארץ, קרבה לאזורי עימות ודירוג החברתי-כלכלי{{הערה|{{ynet||עדיפות להתנחלויות על פני יייישוביםיישובים שספגו טילים|4326510|31 בדצמבר 2012||1}}}}.
 
תקנה 12(ד) לתקנות פיצויי פיטורים (חייישובחישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, קובעת כי רואים [[התפטרות]] של עובד כ[[פיטורים]], אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שאושרו לעניין זה על ידי [[שר הביטחון]] ו[[שר החקלאות]], וגר באותו מקום לפחות שישה חודשים רצופים. עשרות התנחלויות נכללות ברשימת היייישוביםהיישובים שאושרו{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/A710225A-ACD1-45DD-9A87-3B441FA5E887,frameless.htm הודעות על התנחלויות והיאחזויות שאושרו לפי תקנה 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חייישובחישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964], באתר [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה]]}}.
 
== ראו גם ==
שורה 227:
 
המעמד המשפטי של ההתיישבות היהודית ביש"ע:
* {{NFC|טליה איינהורן|ארץ-ישראל ויייישובהויישובה במשפט הבינלאומי|003-D-2708-00|25 במאי 2003}}
* הווארד גריף, [http://www.acpr.org.il/nativ/articles/2003_3_grief.pdf זכויותיו המשפטיות וריבונותו של העם היהודי על ארץ-ישראל על-פי המשפט הבינלאומי], [[מרכז אריאל למחקרי מדיניות]]
* {{הארץ|אייל גרוס|מה הבעיה של האיחוד האירופי עם הכיבוש?|1.2076171|20 ביולי 2013}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/התנחלות"