ויקיפדיה

ראובן ריבלין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ניקיון פרמטרים בתבנית ניווטים (דיון)
BDaniel (שיחה | תרומות)
28,256 עריכות
ניקוי קוד, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 5:
|כיתוב=ראובן ריבלין באוגוסט 2014
|תאריך לידה=[[9 בספטמבר]] [[1939]]
|תאריך פטירה=
|תאריך לידה עברי=[[כ"ה באלול]] [[ה'תרצ"ט]]
|תאריך עלייה=
|תאריך פטירה עברי=
|ממשלות=[[הממשלה ה-29|29]]
|כנסות=[[הכנסת ה-12|12]], [[הכנסת ה-14|14]] - [[הכנסת ה-19|19]]
שורה 17 ⟵ 14:
*סגן ראש [[עיריית ירושלים]]
*היועץ המשפטי של [[בית"ר ירושלים]]
|עיסוק קודם=
|עיסוק נוסף=[[עורך דין]]
}}
[[קובץ:Channel 2 - Reuven (Ruvi) Rivlin.webm|ממוזער|260px|{{סרטונים}} ראובן ריבלין - וידאו]]
 
'''ראובן (רובי) ריבלין''' (נולד ב-[[9 בספטמבר]] [[1939]], [[כ"ה באלול]] [[ה'תרצ"ט]]), הוא [[נשיא מדינת ישראל|נשיאהּ]] העשירי של מדינת [[ישראל]], שהחל את כהונתו ב-[[28 ביולי]] [[2014]]. קודם לכן היה [[חבר הכנסת]] מטעם [[הליכוד]], [[יושב ראש הכנסת]] ו[[שר התקשורת]]. [[עורך דין]] בהכשרתו.
 
שורה 27 ⟵ 24:
 
=== ילדותו ===
ריבלין נולד ב[[ירושלים]] ל[[פרופסור]] [[יוסף יואל ריבלין]], [[מזרחן]] ו[[מתרגם]] מ[[ערבית]], ולרחל "ריי" ריבלין, שניהם בני [[משפחת ריבלין]], שעלתה לירושלים ב[[עליית תלמידי הגר"א]], ונישאו זה לזו בנישואים שניים.{{הערה|1=[http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=view&id=303&Itemid=181 ריבלין יוסף יואל (בן ראובן ריבלין ואיטה רבקה שפירא)] ו[http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=view&id=41&Itemid=181 ריבלין רחל "ריי" (בת אליהו יוסף ריבלין ואלטע זיסענוויין)] באתר משפחת ריבלין.}}.
 
למד ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית רחביה]]{{הערה|{{הארץ|[[רועי צ'יקי ארד]]|רובי ריבלין בעקבות הרומנטיקה הירושלמית|1.2014684|8 במאי 2013}}}} והיה חניך בשבט מצדה של [[הצופים העבריים|תנועת הצופים]].{{הערה|{{סרטונים}} {{mako||"בצופים הכרתי את אהבתי הראשונה ששברה את ליבי"|3197687435cf041006|home-family-kids/education-scouts|8 בספטמבר 2013}}}}. בשנת [[1957]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת ב[[מודיעין שדה|מודיעין קרבי]]. ב-[[1958]] סיים [[קורס קצינים]], שירת כ[[קצין מודיעין]] ב[[גייסות השריון]] וקמ"ן אילת. בשירות המילואים שירת כעוזר קמ"ן [[חטיבה 16]], קמ"ן [[אוגדת יהודה]], במנהלת התרגילים של צה"ל תחת פיקודו של [[משה בר כוכבא]], והגיע לדרגת [[רב-סרן]].{{הערה|1=אפי מלצר ו[[רון כתרי]], [https://docs.google.com/file/d/0B4lNqBSBfg_dMmRtOXluX2d0OVU/edit?usp=sharing "בנושא האיראני המערכת המבקרת של הכנסת שואלת שאלות וגם מקבלת תשובות"], [[מבט מל"מ]] 64, אוקטובר 2012}}. ב[[מלחמת ששת הימים]] השתתף כ[[שירות המילואים בישראל|קצין מילואים]] בחפ"ק [[חטיבה 55]] שלחמה ב[[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים|קרב על ירושלים]].{{הערה|{{nrg|ראובן (רובי) ריבלין|המנורה שנמצאה בהר הבית: סמל לעם שלא מרפה|505/832|10 בספטמבר 2013||1|2}}}}. למד [[משפטים]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
 
בין השנים [[1981]]–[[1986]] כיהן כחבר מועצת המנהלים של [[אל על]], ובין השנים [[1985]]–[[1988]] היה יו"ר [[המוסד לבטיחות ולגיהות]]. שימש [[יועץ משפטי]] לאגודת הספורט [[בית"ר ירושלים]],{{הערה|{{מעריב||עו"ד ראובן ריבלין חוזר - לייצג את בית"ר ירושלים בביה"ד העליון|1974/07/24|00804}}}}, יו"ר האגודה,{{הערה|{{מעריב||הנהלת בית"ר ירושלים גינתה את המתפרעים|1969/06/16|00503}}}}, ומנהל קבוצת הכדורגל.
 
לטענתו של ריבלין, בשנת [[1972]] רכש קרקע באזור [[נבי סמואל]], שנרשמה על שמו ב[[מרשם המקרקעין]] של יהודה ושומרון רק כעבור 11 שנים, בעקבות הכרעת בית המשפט ב[[רמאללה]] לטובת הרישום. בעקבות רצונה של ממשלת ישראל להקים במקום את שכונת [[הר שמואל]] ו[[גן לאומי]], קיבל ריבלין קרקעות באזור [[הר אדר]] בתמורה לקרקעות אלו.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|ריבלין נגד חוק ההסדרה: "אי אפשר לשנות כללים בלי ריבונות"|4921793|13 בפברואר 2017}}}}.
 
ריבלין גר ב[[ירושלים]] בשכונת [[יפה נוף (ירושלים)|יפה נוף]], נשוי בשנית ל[[נחמה ריבלין|נחמה]] ואב לארבעה. בצעירותו הפסיק לאכול [[בשר]] [[יונקים]]{{הערה|1=לפי עדותו מעל בימת הכנסת, 28 באוקטובר 2009: {{ציטוטון|אני צמחוני. הכלב שלי נלקח לאיזו מכלאה, כי הוא נשך, או היה נדמה למישהו שהוא נשך אותו, וזה היה ליד בית-מטבחיים, הקרנטינה. כשראיתי איך שוחטים בעלי-חיים – מאז נהייתי צמחוני. זה כבר נושא של יותר מ-40 שנה}}.}}{{הערה|{{סרטונים}} {{וואלה!|דנה ירקצי|הצמחונים מרוצים: "ריבלין יקרב עוד אנשים לרעיון"|2754394|11 ביוני 2014||9}} - כולל קטע בנושא זה מראיון ב[[ערוץ הכנסת]] עם נחמה דואק}} ובשנת 2013 חדל מאכילת [[בשר עוף]].{{הערה|כפי שהעידה אשתו של ריבלין בדבריה בריאיון שערכה [[נחמה דואק]] עם בני הזוג ריבלין, אשר פורסם במוסף "המוסף לשבת" של [[ידיעות אחרונות]] ב-13 ביוני 2014, עמ' 6–9. מתוך הדברים בעמוד 9: {{ציטוטון|ריבלין עבר לתפריט צמחוני אחרי שיום אחד הגיע עם כלבו, סטפן, לפנסיון שלידו הייתה משחטה. 'מאותו רגע הפסקתי לאכול בשר אדום של חיות יונקות', הוא מספר. 'ואחרי שראה את התחקיר של '[[כלבוטק]]' על התרנגולות, '''הפסיק גם לאכול עוף'''. הוא רק אוכל דגים', אומרת אשתו}}.}}{{הערה|דדי שי, [http://anonymous.org.il/rivlin רובי ריבלין, הנשיא הצמחוני הראשון של ישראל], באתר [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]], 24 ביולי 2014}}.
 
===פעילותו הציבורית לפני הממשלה===
שורה 41 ⟵ 38:
ריבלין כיהן כחבר מועצת העיר [[ירושלים]] בין השנים [[1978]]–[[1983]]. הוא המשיך בפעילות פוליטית, ושימש יו"ר סניף [[תנועת החרות]] בירושלים ב-[[1986]], ויו"ר ארגון הליכוד בשנים 1988–[[1993]].
 
ב-[[1987]] היה יו"ר סניף תנועת החרות בירושלים וכפטרונה הפוליטי של [[בית"ר ירושלים]] והתמודד על ראשות מרכז תנועת החרות הארצי מול [[אריאל שרון]].{{הערה|1=[[יוסף חריף]], [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8ArAgYKwSTuq2LzBeAyssNovWxFi95dwzIhKaB2cM63iJYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F03%2F27&page=14&rtl=true הוועידה: ארוכה הדרך לחרות], "[[מעריב]]", מוסף "שבת", [[27 במרץ]] 1987. עמ' 2. באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]].}}.
 
ב-[[1988]], כאשר כיהן כסגנו של [[טדי קולק]], הצהיר ריבלין על רצונו להתמודד על ראשות [[עיריית ירושלים]]. הוא התמודד בבחירות הפנימיות בסניף הליכוד בירושלים על ראשות הרשימה, והיו שהעריכו{{הבהרה|מי העריכו והיכן הם הצהירו על הערכתם?}} שהיו לו סיכויים טובים לנצח את קולק בבחירות לראשות העיר. [[חבר הכנסת]] [[אהוד אולמרט]] תמך ביריבו של ריבלין, [[שמואל פרסבורגר]], ואף קרא לאנשיו בסניף לבחור בו ולא בריבלין. פרסבורגר ניצח בבחירות הפנימיות והפסיד לקולק בבחירות על ראשות העיר. ב-[[12 באוגוסט]] [[1991]] החליטה מועצת סניף הליכוד בירושלים להדיח את ריבלין מתפקידו כיו"ר הסניף. ריבלין תלה זאת ב[[המפלגה הליברלית הישראלית|ליברלים]] וביו"ר מזכירות התנועה, [[משה ארנס]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=McUzkcbmm8o ערב חדש] עם [[דן שילון]], [[הטלוויזיה החינוכית]], [[13 באוגוסט]] [[1991]]}}. בבחירות שהתקיימו ב-[[1993]] נבחר אולמרט למועמד הליכוד לראשות העיר והחליט שלא לשבץ את ריבלין ברשימה למועצת העיר, זאת למרות היותו של ריבלין דמות מפתח בסניף ולמרות הציפיות שישבץ אותו במקום השני.
 
=== בכנסת ובממשלה ===
ב-[[1984]] ניסה לראשונה להתמודד לכנסת בסיועו של חבר המרכז והקבלן [[דודי אפל]] ממחנהו של [[דוד לוי]].{{הערה|שם=אין ממצאים|1={{NFC|איתמר לוין|אין ממצאים מחשידים בקשרי ריבלין-אפל|001-D-352458-00|10 באוגוסט 2014}}}}. נבחר לראשונה ל[[הכנסת ה-12|כנסת ה-12]] ב-[[1988]], ושימש בה יושב ראש הו[[ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול]], והיה חבר בו[[ועדת הכנסת]], בו[[ועדת החוץ והביטחון]] ובו[[ועדת חוקה חוק ומשפט]]. ב-[[1992]] משכשל בניסיונו לשוב ולהיבחר לכנסת, סייע לו אפל במציאת עבודה כעו"ד בפרויקטים בתחום הנדל"ן של מגדל הזוהר וחברת צביון שהיו קשורים לאפל.{{הערה|שם=אין ממצאים}}.
 
בשנת [[1993]], התמודד שנית בבחירות הפנימיות בסניף [[הליכוד]], לקביעת מועמדה לראשות העיר [[ירושלים]], אך הפסיד ל[[אהוד אולמרט]], שנבחר חודשיים לאחר מכן לראשות העיר ירושלים.
שורה 54 ⟵ 51:
ב[[הכנסת ה-15|כנסת ה-15]] שימש גם כיושב ראש סיעת [[הליכוד]] וכנציג האופוזיציה ב[[הוועדה לבחירת שופטים|וועדה לבחירת שופטים]]. כן היה חבר בשתי [[ועדת חקירה פרלמנטרית בישראל|ועדות חקירה פרלמנטריות]]: ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט. החל לשמש בכנסת זו גם כסגן יושב ראש הכנסת.
 
כשהורכבה [[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלת הליכוד]] ב-[[2001]], הוא נאלץ לוותר על תיק [[משרד המשפטים|המשפטים]] כיוון שהתנהלו נגדו שבעה תיקי חקירה בנוגע ליחסיו עם הקבלן [[דודי אפל]]. שלוש וחצי שנים מאוחר יותר נסגרו שישה מהתיקים מפאת [[חוסר אשמה]] ואילו התיק השביעי בחשד ל[[שיבוש מהלכי משפט|שיבוש מהלכי חקירה]] ב[[יצחק מרדכי#ההרשעה במעשים מגונים ותוצאותיה|פרשת איציק מרדכי]] נסגר בעילות של [[חוסר עניין לציבור]] ו[[חוסר ראיות|חוסר ראיות מספיקות]].{{הערה|{{ynet|טל רוזנר|מזוז סגר 7 תיקים נגד ריבלין בחשד לטובת הנאה מאפל|2900272|8 באפריל 2004}}}}. ריבלין נאלץ להסתפק בתפקיד [[שר התקשורת]], ובתגובה לסגירת התיקים אמר {{ציטוטון|מי יחזיר לי ולמשפחתי שלוש שנים וחצי קשות שלקחו לי. איך אפשר לחגוג כשאני יודע שיש המון אזרחים שלהם אין יכולת להתמודד מול מערכת הרשע הזאת?!}}.{{הערה|{{ערוץ7||מזוז סגר 7 תיקים נגד ריבלין|75944|9 באפריל 2004}}}}.
 
ב-[[19 בפברואר]] [[2003]], [[י"ז באדר א']] [[ה'תשס"ג]], נבחר לכהן כ[[יושב ראש הכנסת]] ב[[הכנסת ה-16|כנסת ה-16]]. בעקבות הכרזה של שופט [[בית משפט השלום]] על ביטול סעיף בחוק של הכנסת ([[פסק דין הנדלמן]]), ביקר את [[נשיא בית המשפט העליון]] [[אהרן ברק]] על "[[אקטיביזם שיפוטי#בישראל|המהפכה השיפוטית]]" שהוביל כנשיא [[בית המשפט העליון]], שלדבריו התפתחה להפיכה שלטונית המכרסמת ב"יסודותיה המקודשים ביותר של ה[[דמוקרטיה]] הישראלית".{{הערה|{{ערוץ7||ריבלין: בג"ץ מוביל הפיכה שלטונית|51782|25 במאי 2003}}}}. ריבלין התנגד ל[[תוכנית ההתנתקות]] ובעקבות דחייתה ב[[הליכוד#תוכנית ההתנתקות והמחלוקות בליכוד|משאל מתפקדי הליכוד]] פעל בסיעת הליכוד ובכנסת לסכלה. במקביל נהג לקרוא לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק, לציית לחוק ולמנוע קרע בעם.
 
ב[[הכנסת השבע עשרה|כנסת ה-17]] היה חבר בו[[ועדת הכספים]], בו[[ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות]], ב[[ועדה לזכויות הילד|וועדה לזכויות הילד]], ב[[שדולה (הכנסת)|שדולה]] למען [[ירושלים]] ובשדולה למען ה[[דרוזים]] וה[[צ'רקסים]]. היה יושב ראש של שתי ועדות משנה: ועדת המשנה בעניין עובדי אינטל וועדת המשנה בעניין שנת שמיטה. היה חבר בוועדת משנה בעניין מיגון יישובי עוטף עזה ומיגון מוסדות החינוך שבהם ובוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.
 
באפריל [[2007]] הכריז באופן רשמי כי בכוונתו להתמודד על תפקיד [[נשיא מדינת ישראל]] לאחר סיום כהונתו של [[משה קצב]].{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|ריבלין הודיע רשמית: אני רץ לנשיאות|3361225|5 בפברואר 2007}}}}. בסיבוב הראשון של ה[[בחירות 2007 לנשיאות ישראל|הצבעה לנשיאות בכנסת]], שהתקיימה ב-[[13 ביוני]] 2007, הגיע למקום השני כשלראשון הגיע [[שמעון פרס]] (37 קולות לעומת 58 קולות לפרס). ריבלין החליט לפרוש, הכריז בהתרגשות {{ציטוטון|יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל}} וקרא לחברי הכנסת לתמוך בפרס פה אחד.{{הערה|1={{ynet|אמנון מרנדה|אחרי הסיבוב הראשון: ריבלין פרש בדמעות|3412319|13 ביוני 2007}}}}.
 
ב-[[30 במרץ]] [[2009]] נבחר לכהן בפעם השנייה כ[[יושב ראש הכנסת]] ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת ה-18]]. בכנסת זו שימש גם יושב ראש [[ועדת הפירושים]]. בתקופת כהונתו זו נודע בזכות יחסיו החמים עם חברי הכנסת הערבים, על אף דעותיו המדיניות והתנגד ליישום המלצת הוועדה הפרלמנטרית להדיח את חברת הכנסת [[חנין זועבי]] בעקבות השתתפותה ב[[המשט לעזה (2010)|משט לעזה]].
 
בשנת [[2012]] קיבל את [[אות אביר איכות השלטון]] מטעם [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]].{{הערה|1=[http://www.mqg.org.il/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F2012/tabid/710/Default.aspx אבירי איכות השלטון לשנת 2012], באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל}}.
 
במסגרת הרשימה המאוחדת, [[הליכוד ישראל ביתנו]], שובץ ריבלין במקום ה-11 לקראת [[הבחירות לכנסת התשע עשרה|הבחירות]] ל[[הכנסת התשע עשרה|כנסת התשע עשרה]]. בכנסת זו כיהן ריבלין כחבר בו[[ועדת הכספים]] ובו[[ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות]]. היה חבר בוועדה המשותפת לקידום התחרות בענף המזון ושימש יו"ר שדולת ירושלים וכחבר בשדולה לחיזוק הקשר עם העם היהודי. במהלך כהונתו בכנסת התשע עשרה, שימש יושב ראש משלחת הכנסת ל-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]]. פעמים רבות התבטא בזכות הכרה ישראלית רשמית ב[[רצח העם הארמני]].{{הערה|1={{הארץ|יהונתן ליס|מבוכה לטורקים: ריבלין הורה לציין בכנסת מדי שנה את רצח העם הארמני|1.1175683|31 במאי 2011}}}}.
 
=== נשיא המדינה ===
שורה 72 ⟵ 69:
[[קובץ:Reuven-Rivlin-president.jpg|ממוזער|260px|רובי ריבלין פותח בהתייעצויות עם המפלגות השונות לקראת הרכבת הממשלה לאחר [[הבחירות לכנסת העשרים]].]]
[[קובץ:Martin Schulz with Reuven Rivlin in the European Parliament (3) (cropped).jpg|ממוזער|260px|ראובן ריבלין ב[[הפרלמנט האירופי|פרלמנט האירופי]], יוני [[2016]]]]
ב-[[10 ביוני]] [[2014]] [[בחירות 2014 לנשיאות ישראל|נבחר]] ל[[נשיא מדינת ישראל|נשיא העשירי של מדינת ישראל]] ברוב של 63 קולות, מול יריבו בסבב ההצבעה השני, ח"כ [[מאיר שטרית]], למרות התנגדות עזה של ראש הממשלה בנימין נתניהו למועמדותו, שכללה ניסיון לבטל את מוסד הנשיאות.{{הערה|{{סרטונים}} {{mako|[[עמית סגל]]|נתניהו מציע לבטל את מוסד הנשיאות|3784f871948c541004|news-channel2/Channel-2-Newscast|4 במאי 2014}}}}{{הערה|{{nrg|זאב קם|ראובן ריבלין - הנשיא העשירי של מדינת ישראל|583/946|10 ביוני 2014||1|2}}}}. במקומו נכנס לכנסת [[כרמל שאמה הכהן]].{{הערה|{{nrg||הזוכה הקטן של היום: כרמל שאמה הכהן|584/083|10 ביוני 2014||1|2}}}}.
 
ב-[[24 ביולי]] [[2014]] הושבע ריבלין לנשיא המדינה ונכנס מיד לתפקיד, ארבעה ימים לפני המועד הרשמי{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_303824.PDF חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 14), התשע"ד-2014] בחתימת נשיא המדינה ראובן ריבלין, [[ילקוט הפרסומים]], חוברת 2461, 24 ביולי 2014{{ש}}[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_303824.PDF חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע"ד-2014] בחתימת נשיא המדינה ראובן ריבלין, [[ילקוט הפרסומים]], חוברת 2461, 24 ביולי 2014{{ש}}[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_303823.PDF חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014] בחתימת נשיא המדינה ראובן ריבלין, [[ילקוט הפרסומים]], חוברת 2460, 24 ביולי 2014{{ש}}[https://www.facebook.com/ShimonPeresInt/photos/a.246023402151371.62051.240142419406136/677459242341116/ הודעת שמעון פרס] על סיום תפקידו, 25 ביולי 2014{{ש}}[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1071455 ריבלין: "לא קל להתחיל קדנציה בניחום אבלים"], [[ערוץ 10]], 25 ביולי 2014{{ש}}[http://www.president.gov.il/Presidential_Activities/Press_Releases/Pages/news_270714_01.aspx נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיים ביקורי תנחומים אצל משפחות חיילים שנפלו במבצע "צוק איתן"], הודעת [[בית הנשיא]], 27 ביולי 2014{{ש}}[http://www.president.gov.il/Presidential_Activities/Press_Releases/Pages/news_270714_03.aspx נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים על קברו של זאב ז'בוטינסקי ז"ל במלאת 74 שנים לפטירתו ], הודעת [[בית הנשיא]], 27 ביולי 2014}}. ב-[[10 באוגוסט]] 2014 סגר [[היועץ המשפטי לממשלה]] את הבדיקה שנפתחה בעניינו בחשד לקבלת כספים מקבלן הבניין ופעיל הליכוד, [[דוד אפל|דודי אפל]], לאחר ש"לא נמצא בסיס עובדתי לטענות שהועלו".{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי ואלי סניור|היועמ"ש החליט לסגור בדיקה שהתקיימה נגד ריבלין|4557259|10 באוגוסט 2014}}}}.
 
בתחילת כהונתו היה ריבלין הנשיא הישראלי הראשון שהשתתף באירוע לזכר [[טבח כפר קאסם]]. באוגוסט [[2014]] שיגר אגרת ברכה לנישואים של ערבי עם יהודיה ש[[התאסלמות|התאסלמה]].
 
בנובמבר [[2014]] ביטל הופעה מתוכננת של הזמר [[עמיר בניון]] ב[[משכן הנשיא]], זאת בשל השיר "אחמד אוהב ישראל" של בניון, אשר לדעת ריבלין נחשב פוגעני.{{הערה|{{ynet|נועם (דבול) דביר ורן בוקר|הנשיא ריבלין ביטל הופעת עמיר בניון|4595942|25 בנובמבר 2014}}}}.
 
ריבלין הביע התנגדות ל[[הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי]], בניגוד לעמדת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] אשר תמך בחוק. בעקבות זאת הוא ספג גינויים מפעילי ימין ואף הופצה תמונה שלו לבוש מדי [[אס אס]].{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ' ורויטל חובל|הפרקליטות הורתה למשטרה לחקור פרסום תמונות הנשיא ושרים לבושים במדי SS|1.2499893|30 בנובמבר 2014}}}}.
 
בדצמבר [[2014]] בחר העיתון הבריטי [[הגארדיאן]] בריבלין כאחד מגיבורי השנה של שנת 2014, משום ש"הפך למצפון הלאומי".{{הערה|{{nrg||ה"גרדיאן" בחר בריבלין כאחד מגיבורי שנת 2014|666/700|31 בדצמבר 2014||1|2}}}}. ב-[[18 במאי]] [[2015]] העניקה [[אוניברסיטת בר-אילן]] לנשיא ריבלין תואר [[דוקטור לשם כבוד]].{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/298398/ ד"ר לשם כבוד לנשיא המדינה], ערוץ 7}}.
 
ב-[[7 ביוני]] 2015 נשא ב[[כנס הרצליה]] את "נאום השבטים". ריבלין תיאר את החברה בישראל כמפוצלת לרוב [[חילוני]] ציוני מוצק, ולמיעוטים [[דתי]], [[חרדי]] ו[[ערביי ישראל|ערבי]] ההולכים ונדמים לו בגודלם, כאשר תהום תרבותית דתית וזהותית פעורה בין המגזרים ומאיימת על החברה הישראלית. ריבלין קרא לייצר סדר ישראלי חדש על בסיס החלפת תפיסת הרוב והמיעוט הרווחת בתפיסה של שותפות.{{הערה|{{ynet|נועם (דבול) דביר|ריבלין: בישראל 4 שבטים והעוינות ביניהם גוברת|4665846|07.06.15}}}}.
 
לאחר [[הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא]], התבטא ריבלין בתקיפות נגד האירוע, בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו כתב כי "בני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש".{{הערה|{{כיכר השבת|אהרן רבינוביץ|הנשיא ריבלין: "בני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש"|177996|31 ביולי 2015}}}}.
 
ב-[[25 באוקטובר]] 2015, באירוע לזכרו של [[יצחק רבין]] לציון 20 שנה ל[[רצח יצחק רבין|הירצחו]], התייחס ריבלין ל[[יגאל עמיר]]: "כל עוד אני נשיא מדינת ישראל, לא יצא הרוצח לחופשי. תיבש ימיני, אם אחתום אי-פעם, על [[חנינה#חנינה בישראל|חנינה]] לאיש הארור הזה. לעולם לא".{{הערה|{{מעריב אונליין|[[אריק בנדר]]|ריבלין: "תיבש ימיני אם אי פעם אחתום על חנינה ליגאל עמיר"|news/politics/Article-505027|25 באוקטובר 2015}}}}.
 
ב-[[13 בדצמבר]] [[2015]] נאם ריבלין בכנס של "[[הארץ]]" ו[[הקרן החדשה לישראל]] ב[[ארצות הברית]]. השתתפותו עוררה מחלוקת ומחאה רבה מאחר שבכנס השתתף גם נציג של "[[שוברים שתיקה]]". ריבלין לא ביטל את השתתפותו בכנס בתגובה למחאה אך כן הביע הסתייגות מ"שוברים שתיקה".{{הערה|{{ישראל היום|יורי ילון|ריבלין: "אף פעם לא הסכמתי עם דעות מערכת 'הארץ'"|338433|13 בדצמבר 2015}}{{ש}}{{מעריב אונליין|אסף נחום|פוסט חריף של ערוץ 20 נגד ריבלין ותגובות נאצה: "איבד את הבושה"|news/israel/Article-517716|14 בדצמבר 2015}}{{ש}}{{מעריב אונליין|[[קלמן ליבסקינד]]|משהו רע עובר על נשיא המדינה: ריבלין הולך ומתנתק|news/politics/Article-517757|15 בדצמבר 2015}}}}.
 
ב-[[24 בפברואר]] [[2016]] ערך ריבלין מפגש ב[[בית הנשיא]] עם ראשי הרשויות המקומיות הערביות אך סירב לאפשר ל[[ג'מאל זחאלקה]] מ[[בל"ד]] להשתתף עקב מפגשו של האחרון עם משפחות [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטיניים]] ועמידת דקת דומיה לזכרם.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נשאר בחוץ: ח"כ זחאלקה לא הוכנס לבית הנשיא|4770470|24 בפברואר 2016}}}}.
 
ביוני [[2016]], בעת ביקורו ב[[הפרלמנט האירופי|פרלמנט האירופי]], ביקש ריבלין להיפגש עם נשיא [[הרשות הפלסטינית]], [[מחמוד עבאס]] שבאותה העת גם הוא ביקר בפרלמנט האירופי, אך עבאס סירב להיפגש עם ריבלין.
 
== עמדותיו ==
ריבלין הוא איש [[ארץ ישראל השלמה]] ומאמין בזכותו של [[עם ישראל]] על כל ארץ ישראל, ובזכותה של [[מדינת ישראל]] לספח בנוסף ל[[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]] גם את [[יהודה, שומרון ועזה]], וזאת בגישת [[פתרון מדינה אחת|פתרון המדינה האחת]].{{הערה|צבי זינגר, [http://megafon-news.co.il/asys/archives/93207 ריבלין: בין הירדן לים תוכל להתקיים רק מדינה אחת], באתר מגפון, 28 באוקטובר 2011}}.
 
ריבלין מאמין בתורת [[זאב ז'בוטינסקי]] ובהדר ה[[בית"ר]]י. הוא מאמין ב[[שוויון זכויות]] אזרחי מלא ובפרט בשיתוף מלא של [[ערביי ישראל]] בציבוריות הישראלית. הוא שם דגש על הממלכתיות הישראלית, כפי שהיא מתבטאת במוסדות המדינה והממשל, ובראשם [[הכנסת]]. הוא ידוע ברגשנותו ובחשיבות הרבה שהוא מעניק ל[[דגל ישראל]], ל[[המנון מדינת ישראל]] ול[[טקס]]ים ממלכתיים ובפרט ל[[טקס הדלקת המשואות]] ב[[יום העצמאות]] (בו נאם מספר פעמים כ[[יושב ראש הכנסת]]).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ראובן_ריבלין"