|
'''הערה למפעילים: טיוטה זו שנשלחה על ידי דוברות בית המשפט כולל אישור OTRS, תמוזג לערך לאחר שכל העברת תוכנו הרלוונטי תועבר לערך [[אסתר חיות]]. נא לא למחוק אותה. אני אטפל בכך. תודה'''. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/תוכנית רודרמן למצטיינים ביהדות ארצות הברית ומדינת ישראל - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן]] 05:28, 9 במאי 2017 (IDT)
{{משפטן
|שם=אסתר חיות
|תמונה=[[קובץ:Esther Hayut.jpg|250px|מרכז]]
|נולד=[[16 באוקטובר]] [[1953]]
|נפטר=
|מקום לידה=
|עלה לישראל=
|מקום פטירה=
|בוגר=[[אוניברסיטת תל אביב]]
|השתייכות=[[מערכת בתי המשפט הישראלית]]
|תקופת כהונה=מרץ [[1990]] ואילך
|תקופת פעילות=
|תחומי מחקר=
|שותפים=
|תפקידים בולטים=*שופטת [[בית משפט השלום]]{{ש}} בתל אביב
*שופטת [[בית המשפט המחוזי]]{{ש}} ב[[תל אביב]]
*שופטת [[בית המשפט העליון]]
|פעילויות נוספות=
|פרסים והוקרה=
}}
'''אסתר חיות''' (נולדה ב-[[16 באוקטובר]] [[1953]]) היא [[שופט]]ת [[בית המשפט העליון]].
== ביוגרפיה ==
אסתר חיות נולדה במעברת שובקי להורים [[ניצולי השואה]]. בעקבות גירושי הוריה היא גדלה כבת יחידה בבית סבה וסבתה בשכונת [[נווה עמל]] ב[[הרצליה]], ולמדה בבתי ספר בהרצליה. בשנת 1970, בהיותה בת 17, עברה להתגורר עם אמה, שנישאה מחדש, ב[[אילת]], והמשיכה לימודיה התיכוניים בבית הספר המקיף בעיר, אותם סיימה בשנת 1971. חיות, אז "אסתי אבני", התגייסה ל[[להקת פיקוד מרכז]] ב[[צה"ל]],{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|דרושה: ההנהגה הכי מוסרית בעולם|1.1158171|22 בינואר 2011}}}} שם שירתה לצד הסולנית [[דורית ראובני]] והאמנים [[אלי גורנשטיין]], [[עוזי חיטמן]] ו[[רונית אופיר]]. עם סיום שירותה הצבאי החלה לימודי [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], שאותם סיימה בשנת [[1977]]. במהלך לימודיה, החל משנת 1975, עבדה כספרנית ב[[משרד עורכי דין]] צדוק ושות'. לאחר תום לימודיה המשיכה לעבוד במשרד זה, שבראשו חזר לעמוד [[שר המשפטים]] לשעבר [[חיים יוסף צדוק|חיים צדוק]], כמתמחה ועורכת דין שכירה, עד שנת 1985.{{הערה|שם=יועז10}} באותן שנים עסקה בעיקר ב[[דיני תאגידים]] וב[[משפט מסחרי]] ובין היתר נמנתה עם המטפלים ב[[בוררות]] הבינלאומית ארוכת השנים בין האחים שמואל (סמי) ומשה יוחננוף על השליטה בחברת גדות.
אסתר (אסתי) חיות (נולדה ב-16 באוקטובר 1953) היא שופטת בית המשפט העליון במדינת ישראל. מכהנת בתפקיד זה במינוי בפועל החל ממרץ 2003 ובמינוי קבע החל ממאי 2004. כיהנה כיושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 ממאי 2015 ועד מרץ 2017.
לאחר מכן שימשה כעורכת דין עצמאית במשרד משותף עם בעלה, עורך הדין דוד חיות, בתחום ה[[דיני נזיקין|נזיקין]] והמשפט המסחרי. באותן שנים טיפלה, בין היתר, בתיק כינוס הנכסים של [[בנק צפון אמריקה]].
==ביוגרפיה==
אסתר חיות נולדה וגדלה במעברת שובקי להורים להורים ניצולי שואה, אביה ניצול מחנה אושוויץ ואמה ניצולת טרנסניסטריה. הוריה התגרשו כשהייתה כבת שנה וחצי ואביה היגר לאנגליה. חיות גדלה כבת יחידה בבית סבה וסבתה בשכונת נווה עמל בהרצליה ולמדה בבית הספר היסודי ע"ש א.ד. גורדון ובתיכון העירוני בעיר. בשנת 1970 (בגיל 17) עברה עם אמה (שנישאה בשנית) לאילת והשלימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר המקיף בעיר אותם סיימה בשנת 1971. באותה שנה התגייסה חיות (אז אבני) ללהקת פיקוד מרכז בצה"ל, שם שירתה לצד הסולנית דורית ראובני והאמנים אלי גורנשטיין, עוזי חיטמן ורונית אופיר. עם סיום שירותה הצבאי החלה בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, אותם סיימה בשנת 1977. במהלך לימודיה באוניברסיטה (בשנת 1975) עבדה חיות כספרנית במשרד עורכי הדין צדוק ושות'.
==עבודתה כעורכת דין==
במרץ [[1990]] מונתה לכהן כשופטת ב[[בית משפט השלום]] ב[[תל אביב]] ושובצה בבית המשפט לעניינים מקומיים. שש שנים מאוחר יותר, באוקטובר [[1996]] החלה לכהן כשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לתקופה של שנה, ובספטמבר [[1997]] מונתה לכהן כשופטת [[בית המשפט המחוזי]]. בשנים אלה דנה בתיקים אזרחיים, תובענות ייצוגיות והליכים מינהליים. בנוסף לכך ישבה בהרכב ערעורים וכן בהרכב פשעים חמורים בראשותו של השופט [[אדמונד לוי]].
בין השנים 1976 עד 1978 התמחתה חיות במשרד עורכי הדין צדוק ושות' כמתמחה של חיים צדוק, שר המשפטים לשעבר. לאחר מינויה כשופטת בית המשפט העליון כתבה "נדמה לי שצדוק היה גאה במינוי זה בשל 'מניות היסוד' שיש לו בעיצובי המקצועי" (1). חיות עבדה כעורכת דין שכירה במשרד צדוק עד לשנת 1985 ובאותן שנים עסקה בעיקר בדיני תאגידים ובמשפט מסחרי וטיפלה בין היתר בבוררות הבינלאומית ארוכת השנים בין האחים שמואל (סמי) ומשה יוחננוף על השליטה בחברת גדות. משנת 1985 עבדה חיות כעורכת-דין עצמאית במשרד משותף עם בעלה עורך-הדין דוד חיות ועסקה במשפט מסחרי ובתיקי נזיקין. באותם שנים טיפלה, בין היתר, בתיק כינוס הנכסים של בנק צפון אמריקה לאחר שעבר לניהולו של המנהל המיוחד מטעם בנק ישראל.
==שיפוט==
במרץ [[2003]] מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט העליון, ובמאי [[2004]] מונתה לשופטת בבית המשפט העליון.
במרץ 1990 מונתה חיות לכהן כשופטת בבית משפט השלום בתל אביב ושובצה בבית המשפט לעניינים מקומיים. שש שנים מאוחר יותר, באוקטובר 1996 החלה לכהן כשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לתקופה של שנה, ובספטמבר 1997 מונתה לכהן כשופטת בית המשפט המחוזי. בשנים אלה דנה חיות בתיקים אזרחיים, תובענות ייצוגיות והליכים מינהליים. בנוסף לכך ישבה חיות בהרכב ערעורים וכן בהרכב פשעים חמורים בראשותו של השופט אדמונד לוי ז"ל (לימים שופט של בית המשפט העליון).
בשנת 2003 החלה חיות לכהן כשופטת בבית-המשפט העליון במינוי בפועל. משנת 2004 ועד היום מכהנת חיות כשופטת של בית-המשפט העליון במינוי קבוע. בחודש אפריל 2013 מונתה חיות לממלאת מקום יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, השופט [[סלים ג'ובראן]]. במאיכיהנה [[2015]] מונתה ליושבתכיושבת ראש [[ועדת הבחירות המרכזית]], תפקידלכנסת בוה-21 נשאהממאי 2015 עדועד מרץ 2017. בדצמבר 2014 מונתה ליושבת ראש ועדת האתיקה של השופטים. חיות חברה לצד מנהל בתי המשפט ב"ועדת השניים" לפי סעיף 38ג לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007 ועמדה בראש הוועדות לאיתור נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ונשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.
==עמדות בבית המשפט העליון==
על פי [[שיטת הסניוריטי]] אמורה חיות להחליף בשנת [[2017]] את [[מרים נאור]] כ[[נשיאת בית המשפט העליון]], ולכהן בתפקיד עד שנת [[2023]].
===תובענות ייצוגיות ומשפט אזרחי===
חיות מתמחה במשפט אזרחי והחליפה את הנשיא אשר גרוניס כשופטת הדנה בבקשות רשות ערעור על החלטות בתובענות ייצוגיות. בפרשה שעסקה בשאלת אחריות של בנקים למעילה שביצע עורך הדין פנחס נרקיס שמונה כמנהל עיזבון ומעל בכספיו, חייבה השופטת חיות את בנק דיסקונט ובנק פאג"י לפצות את העיזבון, וציינה כי תפקידם המרכזי בחיי הכלכלה של הבנקים בצירוף הדרישה מהם למלא לעתים מדיניות שלטונית ומשימות ציבורית מקנים להם מעמד "מעין ציבורי" שבגינו רוכש להם הפרט אמון וסומך על פעולותיהם מבלי לדרוש ולחקור אחריהן(2) . בפרשת הסיליקון בחלב, פסקה חיות כי על תנובה לפצות את קבוצת התובעים בתובענה ייצוגית ב-38.5 מליון ש"ח, וזאת בגין "פגיעה באוטונומיה" שלהם שהתבטאה בתחושות של כעס, תסכול ועוד כיוצא באלה תחושות שליליות (3) . בפסק דין שעסק בשאלה האם ניתן להכיר בעסקה במקרקעין למרות שלא נעשתה בכתב, כתבה השופטת חיות כי עמידה דווקנית על דרישת הכתב עלולה לעורר קשיים לא מבוטלים במקרים "מיוחדים ויוצאי דופן" - מקרים שעולה מהם 'זעקת ההגינות' המצדיקה סטייה מעקרון זה (4). במקרה אחר, פסקה השופטת חיות כי בעלים של נכס אינו נהנה מחופש מוחלט בבואו להגן על החזקתו, וייתכנו מקרים שבהם יוגבלו הסעדים להם הוא זכאי מכוח עקרון תום הלב (5). בפרשה אחרת הורתה על אכיפת הסכם למכירת דירה בגבעת זאב לאם חד הורית המטפלת בילד הסובל מפיגור שכלי, ודחתה טענה שהעלו המוכרים - הורים שבנם נפטר מסרטן וחששו כי מכירת הדירה תוביל להתדרדרות במצבה הנפשי של אם המשפחה - כי אכיפת החוזה היא "בלתי צודקת בנסיבות העניין". (6)
===משפט מינהלי===
==פסיקה==
במספר פרשות שעסקו בחופש המידע, צידדה השופטת חיות בעמדה כי על הרשות מוטלת חובה לחשוף מידע שהתבקש ממנה. כך למשל חייבה את אוניברסיטת חיפה לחשוף חומרים שנדונו בפני וועדת בדיקה מטעמה בעקבותיה הוחלט לפטר מספר מרצים בחוג לתיאטרון. חיות ציינה כי "ככל שקיים חשש מפני פגיעה בתפקודן של ועדות בדיקה אוניברסיטאיות, חשש זה נסוג מפני הצורך לאפשר לעובדים שנפגעו ממסקנותיהן של ועדות כאלה להתגונן מפני המיוחס להם ולהוכיח את טענתם כי ההחלטה בעניינם התקבלה שלא כדין" (7). במקרה אחר חייבה את המועצה להשכלה גבוהה למסור פרוטוקולים מישיבותיה לעיתון הארץ בקובעה כי הזכות לקבלת מידע על פעילותן של רשויות ציבוריות היא מאבני היסוד של חברה חופשית. היא נוגעת לעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי, היא מזינה את חירות הביטוי וניזונה ממנה, והיא משקפת את התפיסה המשפטית שלפיה הרשות כנאמן הציבור מחויבת לדאוג לציבור ולא לעצמה במילוי תפקידיה.(8)
[[קובץ:The swearing in ceremony of Chief Justice, Justice Miriam Naor, (3).jpg|300px|ממוזער|שמאל|אסתר חיות מימין בטקס השבעת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת [[מרים נאור]], בבית נשיא מדינת ישראל [[ראובן ריבלין]]. ינואר 2015]]
===סגנוןמשפט פלילי===
בפרשת יוני אלזם נמנתה חיות עם דעת הרוב וקבעה כי יש לזכות את אלזם המנוח מהרשעתו בשל פעולות פסולות של המדובבים שהוכנסו לתאו וציינה כי "פסילה כזו של הראיות נדרשת באותם מקרים חריגים בכל מדינה המחויבת לערכים דמוקרטיים ולהגנה על זכויות אדם הנשמרת לבל תוקרב זכותו של חשוד או נאשם להליך פלילי הוגן על מזבח הצורך להלחם מלחמה בלתי מתפשרת בפשיעה. במילים אחרות, מלחמה נחושה בפשיעה - כן, מלחמה בכל מחיר תוך הקרבת ערכי יסוד דמוקרטיים - לא ולא"(9) . במקרה אחר קבעה כי יש לפסול תקנה המקנה אפשרות לנציב בתי הסוהר או מנהל בית הסוהר למנוע או להפסיק פגישת אסיר עם עורך דינו(10). בפרשת קצב דחתה את בקשתו של הנשיא לשעבר לקיים דיון נוסף בערעורו.(11)
במספר מקרים ציטטה חיות [[שיר]]ים בתוך פסק דין שלה. בפסק דין שבו קבע [[בג"ץ]] כי בעלות או שימוש ברכב אינם מהווים עילה אוטומטית לביטול קצבת [[הבטחת הכנסה]], כתבה השופטת חיות רק מספר מילים משל עצמה ואחר כך הביאה את שירה של [[דליה רביקוביץ]] "הצהרה לעתיד".{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/04/620/106/n44/04106620.n44.htm בג"ץ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי], ניתן ב-28 בפברואר 2012}} בפסק דין שדחה עתירה נגד [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הריסת בתים]] הביאה מתוך שירו של [[יהודה עמיחי]], "המקום שבו אנו צודקים", בכותבה: "בשבחי הספקות, אשר חשוב שינקרו תמיד גם בלב הצודקים, דיבר המשורר יהודה עמיחי בשירו".{{הערה|שם=המוקד}}
===ביטחון ומלחמה בטרור===
===תובענות ייצוגיות ומשפט אזרחי===
במספר פרשות שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון עמדה חיות על המתח בין המשפט ובין האיומים הבטחוניים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל. כך למשל, בעתירה נגד חוק האזרחות כתבה כי "המצב הביטחוני המורכב שעמו נאלצת מדינת ישראל להתמודד מאז הקמתה בין היתר אל מול ארגוני הטרור הפלסטיניים, מחייב מתן משקל משמעותי לשיקולי הביטחון המונחים ביסוד החוק. על כן נכונה הייתי להניח כנקודת מוצא חזקת מסוכנות מצד תושבי האזור, אף שיש בה משום מראית מסוימת של תיוג אתני. זהו בעיני מחיר שניתן לשלם ברמה הערכית בשל שיקולי ביטחון ובלבד שבצד אותה חזקה היה החוק מאפשר בדיקה אינדיבידואלית-פרטנית המקנה לכל אדם אשר בעניינו מתבקש איחוד המשפחות, הזדמנות לסתור אותה "(12). בעתירה עקרונית בנושא הריסת בתי פלסטינים עמדה על האתגרים שמציב הטרור למשפט בציינה:
חיות מתמחה ב[[משפט אזרחי]] והחליפה את הנשיא [[אשר גרוניס]] כשופטת הדנה ב[[בקשת רשות ערעור|בקשות רשות ערעור]] על החלטות ב[[תובענה ייצוגית|תובענות ייצוגיות]].
"בתחום זה של המאבק בטרור, המשפט הבינלאומי וכמוהו המשפט הישראלי הפנימי טרם הדביקו את המציאות וטרם השכילו לקבוע קודקס מקיף ומפורט של כללים לעניין הדרכים החוקיות שבהן רשאית מדינה לנקוט כמי שמחויבת, כאמור, בהגנה על עצמה ועל אזרחיה. למותר לציין כי תחום זה זועק להסדרה משום שהדינים המוכרים שעל-פיהם נוהגות אומות העולם מותאמים במידה רבה למודל הישן והמוכר של מלחמה בין צבאות ואילו המציאות החדשה והאיומה שיצרו בארץ ובעולם ארגוני הטרור השונים וגם יחידים המבצעים פעולות טרור, אינה מתחשבת בגבולות טריטוריאליים אינה מבחינה בין זמן מלחמה לזמן שלום וכל שעה היא שעת כושר לזריעת הרס, אלימות ופחד ברוב המקרים ללא הבחנה בין אזרחים לחיילים. הטרור אינו מכבד למעשה שום כלל מכללי המשחק שקבע העולם הישן בדיני המלחמה, ומציאות זו מחייבת גם את המשפטנים ולא רק את כוחות הביטחון לחשיבה מחדש על-מנת לעצב באופן מעודכן דינים אלה ולהתאימם למציאות החדשה." (13)
חיות פסקה, בהסכמת עמיתיה להרכב, שעל ה[[בנק]]ים חלה אחריות מוגברת כלפיה בעלי הכספים המופקדים בידם, בגלל מעמדם ה"מעין ציבורי", הנובע מתפקידם המרכזי בחיי הכלכלה, בצירוף הדרישה מהם למלא לעתים מדיניות שלטונית ומשימות ציבוריות.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/01/680/080/V13/01080680.v13.htm ע"א 8068/01, איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עיזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל], פ"ד נט(2) 349 (2005)}} ב[[פרשת הסיליקון בחלב]], צמצמה חיות את היקף הפיצויים שהושתו על "[[תנובה]]", לאחר שקבעה שבראש הנזק של [[פגיעה באוטונומיה]] יש לפצות רק את מי שחש בפועל בתחושות שליליות בעקבות שתיית החלב.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/850/100/v17/08100850.v17.htm ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל], ניתן ב-4 בדצמבר 2011}}
במקרה אחר, סברה חיות, בדעת מיעוט, כי יש ליטול את חסינותו הדיונית של חבר הכנסת עזמי בשארה וזאת בגין תמיכה בארגון טרוריסטי בנאומים שנשא מחוץ לכנסת וקבעה "קשה שלא לראות בדברי השבח וההלל שהרעיף על פעילותו של ארגון החיזבאללה ... משום תמיכה במאבק המזוין שמנהל ארגון טרור זה נגד ישראל"(14)
בפסק דין שעסק בשאלה האם ניתן להכיר בעסקה במקרקעין אף על פי שלא נעשתה בכתב, כתבה השופטת חיות כי עמידה דווקנית על דרישת הכתב עלולה לעורר קשיים לא מבוטלים במקרים "מיוחדים ויוצאי דופן" - מקרים שעולה מהם 'זעקת ההגינות' המצדיקה סטייה מעקרון זה.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/340/082/v09/09082340.v09.htm ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ], ניתן ב-21 במרץ 2011}} במקרה אחר פסקה כי בעלים של נכס אינו נהנה מחופש מוחלט בבואו להגן על החזקתו, וייתכנו מקרים שבהם יוגבלו הסעדים להם הוא זכאי מכוח עקרון [[תום לב]].{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/610/086/v05/10086610.v05.htm ע"א 8661/10 נעמה נ' טורקיה], ניתן ב-19 בפברואר 2012}}
===שוויון וזכויות אדם ===
חיות תמכה בדעת המיעוט שסברה שיש להחיל את [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] על ה[[עובדים זרים בישראל|עובדים הזרים]] בענף ה[[סיעוד]].{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/070/100/s28/09100070.s28.htm דנג"ץ 10007/09, גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה]}}
חיות סברה (בדעת מיעוט) כי יש להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי סיעוד (15). בפסק דין שבו קבע בג"ץ כי בעלות או שימוש ברכב אינם מהווים עילה אוטומטית לביטול קצבת הכנסה, ציינה השופטת חיות כי "הזכות שיש לכל אדם למינימום של קיום אנושי בכבוד היא אכן זכות חברתית הנמנית עם הזכויות החוקתיות הראשונות במעלה" והביאה בהקשר זה את שירה של דליה רביקוביץ "הצהרה לעתיד" (16). בעתירה שעסקה בהפליה בין סוהרים לעובדי מדינה אחרים בכל הנוגע לגיל הפרישה הדגישה את הצורך לנהוג באופן שוויוני בין עובדים בעניין קביעת גיל הפרישה בציינה "המופע של הפליה מחמת גיל בקשר עם הוצאת העובד או העובדת לגימלה הוא פוגעני ואכזר. פרישה מעבודה של אדם מבוגר נושאת משמעויות כבדות-משקל והשלכות מהותיות על חייו הן בהיבט הכספי, הן בהיבט החברתי, ולא פחות מכך על דימויו העצמי, בהינתן הפגיעה הנגרמת לכבודו של מי שיכול וחפץ להמשיך ולעבוד. על כן, לא ניתן להפריז בחשיבותה של החובה לנהוג באופן שוויוני בין עובדים בעניין קביעת גיל הפרישה" (17). במקרה אחר הביעה עמדה נחרצת השוללת אפליה על רקע מגדרי ופסקה כי יש לבטל הסדר של קרנות הפנסיה הוותיקות שהפלה לרעה אלמנים לעומת אלמנות בציינה "לאפליה זו על שני רבדיה לא סיפקו הקרנות כל הסבר מניח את הדעת, למעט גישות סטריאוטיפיות לפיהן נתפסת האישה כמפרנס משני וכבעלת מעמד נחות בשוק העבודה מבחינת השכר שהיא מקבלת" .(18)
===טוהר המידות ושחיתות עובדי ציבור===
===שוויון===
חיות עמדה בראש הרכב השופטים שדחה את ערעורו של ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, על הרשעתו בעבירת שוחד וציינה "גפסו ניסה ל'זהם' את הליך הבחירות למועצת העירייה במטרה לקדם אינטרסים פוליטיים שלו תוך פגיעה בערכים מוגנים חשובים ובהם טוהר המידות של נבחרי ציבור והזכות לבחור ולהיבחר." (19) בעתירה להורות על הדחתם של ראש הערים בנצרת עילית ורמת השרון דחתה חיות את טענת ראשי הערים כי יש לכבד את דין הבוחר וקבעה:
בעתירה שעסקה במדיניות שקבעה את הוצאת עובדי [[שירות בתי הסוהר]] ל[[פנסיה]] בגיל 57, פסקה חיות שמדובר במדיניות מפלה לעומת עובדי מדינה אחרים ועל כן הוא בטל. בפסק דינה כתבה: {{ציטוט|תוכן=המופע של הפליה מחמת גיל בקשר עם הוצאת העובד או העובדת לגימלה הוא פוגעני ואכזר. פרישה מעבודה של אדם מבוגר נושאת משמעויות כבדות-משקל והשלכות מהותיות על חייו הן בהיבט הכספי, הן בהיבט החברתי, ולא פחות מכך על דימויו העצמי, בהינתן הפגיעה הנגרמת לכבודו של מי שיכול וחפץ להמשיך ולעבוד. על כן, לא ניתן להפריז בחשיבותה של החובה לנהוג באופן שוויוני בין עובדים בעניין קביעת גיל הפרישה|מקור={{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/680/012/v27/09012680.v27.htm בג"ץ 1268/09 זוזל נ' נציב שירות בתי הסוהר]}}}}
"הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות המקומיות חשובה וחוקתית ככל שהינה, לא ראוי לה כי תאפיל על עקרונות חשובים אחרים שביסוד שיטתנו המשפטית ובהם שלטון החוק וטוהר המידות של רשויות השלטון המרכזי והמקומי כאחד ... מראית פניו של השלטון המקומי במדינת ישראל אינו עניינם הפרטי של תושבי נצרת עילית, רמת השרון או כל רשות מקומית אחרת אשר להם הזכות לבחור ולהיבחר לאותה רשות. ... מעמדן של רשויות אלה כולן מושתת על אמון הציבור ביושרן ובניקיון כפיהן, ויש להיזהר מפני כרסום מסוכן והתערערות מעמדן בעיני הציבור נוכח העובדה שאנשים אשר התנהלותם הציבורית וטוהר מידותיהם עומדים למבחן פלילי, ממלאים תפקידים ציבוריים בכירים ומופקדים מתוקף כך על כספי ציבור ועל אינטרסים ומשאבים ציבוריים"(20)
בעתירה שדרשה להשוות את הקצבה המשולמת על ידי [[קרן פנסיה]] ל[[אלמן|אלמנים]] לזו המשולמת לאלמנות כתבה חיות: "לאפליה זו על שני רבדיה לא סיפקו הקרנות כל הסבר מניח את הדעת, למעט גישות סטריאוטיפיות לפיהן נתפסת האישה כמפרנס משני וכבעלת מעמד נחות בשוק העבודה מבחינת השכר שהיא מקבלת". חיות דרשה שהקרנות ימצאו הסדר שיבטיח יחס שוויוני לאלמנים ולאלמנות.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/480/049/v23/03049480.v23.htm בג"ץ 4948/03 משה אלחנתי נגד שר האוצר ואחרים], ניתן ב-15 ביוני 2008}}
===ביטול חוקי הכנסת והתערבות בהחלטות הממשלה===
===משפט מנהלי===
חיות הביעה במספר מקרים עמדה התומכת בריסון שיפוטי בעתירות המבקשות לפסול חוקים של הכנסת או החלטות ממשלה. כך, למשל, בעתירות בעניין מתווה הגז הייתה חיות בדעת מיעוט וסברה כי אין לבטל את כל מתווה הגז אלא רק את "פסקת היציבות" לגביה ציינה "התחייבות אקטיבית זו מצד הממשלה לסכל - כך ממש - כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה, חוצה בעיניי את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית והיא צובעת בצבע בלתי חוקי ברור ומובהק את הוראות הכבילה."(21) בעתירה כנגד הרפורמה ברשות החשמל קבעה כי הפגמים שנפלו בהליך החקיקה אינם מצדיקים את ביטול הרפורמה, אך הזהירה מפני דרישות מצד שרים להעביר חוק As Is – "דרישה להעביר בוועדה של הכנסת הצעת חוק "as is" מבקשת, למעשה, למנוע דיון אמיתי, ביקורתי ואפקטיבי בוועדות ובכך היא חותרת תחת אחת התכליות המרכזיות שביסוד פעילותן של ועדות הכנסת. דרישה כזו אף פוגעת בעקרון העצמאות הפרלמנטארי" (22) . בעתירה שבה התבקש בית המשפט להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה, סברה חיות כי על בית המשפט לשמור על ריסון שיפוטי מירבי בכל הנוגע להחלטות ממשלה – "במקרה שלפנינו מבקשים העותרים להעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית החלטה של הממשלה הניצבת בראש ההיררכיה השלטונית בעניינים הנושאים אופי מדיני-פוליטי. כל אלה מחייבים אותנו בריסון שיפוטי מירבי. הריסון המרבי שאנו מצווים בו בכגון דא" (23). כך גם ציינה בעתירה שעסקה ב"חוק טל" שם עמדה על "הזהירות, האחריות ומידת הענווה אשר ראוי כי ינחו תמיד את הילוכו של בית המשפט בהפעילו ביקורת שיפוטית על רשויות השלטון האחרות" .(24)
==על תפקיד השופט וכתיבת פסקי דין==
בעניין [[מתווה הגז]] תמכה חיות בעמדת הרוב שיש לבטל את "פסקת היציבות", בכתבה: "התחייבות אקטיבית זו מצד הממשלה לסכל - כך ממש - כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה, חוצה בעיניי את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית והיא צובעת בצבע בלתי חוקי ברור ומובהק את הוראות הכבילה." עם זאת, בניגוד לעמיתיה שבקשו לפסול את כל המתווה לאור הצהרת המדינה שהמתווה הינו מקשה אחת, קבעה חיות שיש לבטל רק את פסקת היציבות.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/740/043/t63/15043740.t63.htm בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל], ניתן ב-27 במרץ 2016}}
במאמר שכתבה בנושא "גבולות המשפט" עמדה חיות על השקפתה בכל הנוגע למגבלותיו של המשפט בציינה:
"המשפט אינו חולש, אינו יכול לחלוש ואינו צריך לחלוש, על כל תחומי חיינו. למשפט גבולות, מסוגים שונים. יש תחומים שהמשפט בוחר שלא לעסוק בהם. יש תחומים נוספים אשר גם אם ראוי שהמשפט יעסוק בהם, הרי שמציאות החיים מקדימה בהם את המשפט ויוצרת מצבים שהמשפט טרם נתן להם מענה מעודכן. לבסוף יש מצבים שבהם כללים ומגבלות שקבע המשפט עצמו מונעים מאתנו, אנשי המשפט, ליתן להם מענה משפטי הולם . "(25)
בעתירה נגד הקמת [[ועדת וינוגרד]] שדרשה הקמת [[ועדת חקירה ממלכתית]], הייתה חיות בעמדת הרוב שאין להתערב בהחלטת הממשלה, בניגוד לעמדת המיעוט שקבע שהקמת ועדת וינוגרד אינה עומדת בדרישות החוק. היא כתבה: "במקרה שלפנינו מבקשים העותרים להעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית החלטה של הממשלה הניצבת בראש ההיררכיה השלטונית בעניינים הנושאים אופי מדיני-פוליטי. כל אלה מחייבים אותנו בריסון שיפוטי מרבי. הריסון המרבי שאנו מצווים בו בכגון דא".{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/280/067/P19/06067280.p19.htm בג"ץ 6728/06 עמותת "אומץ" ואחרים נגד ראש הממשלה ואחרים], ניתן ב-30 בנובמבר 2006}}
לגישתה של חיות תפקידם של השופטים במדינת ישראל הוא לשמור על ערכי היסוד, זכויות האדם וביצור שלטון החוק, ולהשקפתה אל לשופט להירתע מהביקורת שצפויה להימתח עליו בעקבות פסק דין כזה או אחר:
חיות הייתה בעמדת הרוב שיש לרשום ב[[מרשם האוכלוסין]] הורה בהליך [[פונדקאות]] על פי [[תעודת לידה]] ממדינה זרה, ללא צורך בהליך ב[[בית משפט לענייני משפחה]] בישראל.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/660/005/c32/11005660.c32.htm בג"ץ 6569/11], ניתן ב-28 בינואר 2014}}
"מורכבות הסוגיות המונחות לפתחנו לעיתים והביקורת הצפויה להיות מוטחת בנו בעקבות פסק דין כזה או אחר אינן יכולות לבטל את החובה המוטלת עלינו כשופטים לעשות את מלאכתנו. עיקר תפקידנו כשופטים במדינה יהודית ודמוקרטית הוא - שמירה על ערכי היסוד, הגנה על זכויות אדם וביצור שלטון החוק. אך בבואנו למלא את תפקידנו זה עלינו לזכור את חשיבותה של הלכידות החברתית כערך וכמטרה שיש לחזק ולשמר. עלינו לשאוף ככל הניתן לשמש כתובת הנותנת מענה הוגן וסעד לקבוצות השונות באוכלוסייה על כל גווניה כאשר הן מלינות על עוולה ועל פגיעה בזכויות והכל תוך איזון מידתי מקום שבו קיימת התנגשות בין ערכים שכל אחד מהם ראוי להגנה. "(26)
במקרים אחרים נקטה חיות בעמדה של מעורבות מצומצמת יחסית לעמיתיה. למשל, בעתירה נגד התניית [[קצבת ילדים (ישראל)|קצבת ילדים]] במתן [[חיסון|חיסונים]] לילד טענה חיות שההתניה כלל אינה פוגעת בזכות לשוויון, בניגוד לעמדת עמיתותיה, [[עדנה ארבל]] ו[[דפנה ברק-ארז]], שטענו שההתניה פוגעת בעיקרון השוויון אך עומדת בפסקת ההגבלה של [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]].{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/450/072/b18/10072450.b18.htm בג"ץ 7245/10, עדאלה נגד משרד הרווחה]}} בערעורים נגד שלילת תגמולי נכים בגלל "התנהגות רעה חמורה", בקשה חיות לקבוע, בעמדת מיעוט, סף נמוך למונח "התנהגות רעה חמורה" יחסית לעמדת עמיתיה.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/990/043/b04/08043990.b04.htm רע"א 4399/08], ניתן ב-23 במאי 2013}} בפרשנות האיסור על [[פיטורים]] של אישה ב[[טיפולי פוריות]] הציגה חיות עמדה מצמצמת, שרק פיטורים הנובעים מהיעדרות מהעבודה בגלל הטיפולים היא האסורה על פי החוק.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/540/005/V10/05005540.v10.htm בג"ץ 554/05, רס"ר שרה אשכנזי נגד מפכ"ל המשטרה]}}
חיות ניהלה במשך מספר שנים השתלמויות בנושא כתיבת פסקי דין במסגרת המכון להשתלמות שופטים והיא מחזיקה במשנה סדורה לגבי דרך כתיבתם. לדעתה, השופט אינו "גיבורו של פסק הדין" ועל כן "אין זה נכון שהשופט או השופטת יכניסו את עצמם אל תוך פסקי הדין בנימות אישיות מדי" והיא סבורה כי פסק הדין צריך להיות כתוב "בפשטות ובבהירות" ולהתמקד בסוגיות הטעונות הכרעה בלבד מבלי שהשופט הכותב את פסק הדין "ירבה בשיטוטים אל מחוץ לשדה המריבה שבין בעלי הדין ולא ירבה באמרות אגב שאין להן בסיס בעובדות המקרה הקונקרטי אשר לגביהן לא נשמעו טענות מפי בעלי הדין ".(27)
כתבת "[[הארץ]]" [[שרון פולבר]] תיארה את חיות כבעלת גישה מרכזית.{{הערה|{{הארץ|שרון פולבר|האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון|1.3883538|24 בפברואר 2017}}}} העיתונאי [[יובל יועז]] תיאר אותה כנוטה לליברליות,{{הערה|{{הארץ|יובל יועז|ליברלית, מוערכת, ובדרך כלל מסכימה עם ברק|1.1134196|5 בספטמבר 2006}}}} וכבת-טיפוחיה של [[דורית ביניש]].{{הערה|שם=יועז10|{{גלובס|יובל יועז|פני העתיד של בית המשפט העליון: מי את, אסתר חיות?|1000596112|25 באוקטובר 2010}}}}
==אתיקה שיפוטית==
====ביטול חוקי הכנסת====
חיות היא יושבת ראש ועדת האתיקה לשופטים ומכהנת בתפקיד זה מאז חודש ינואר 2015. בכנס שנערך בשנת 2016 במרכז לאתיקה במשכנות שאננים לזכור של המשנה לנשיאה מישאל חשין (שהיה ממנסחי כללי האתיקה) עמדה חיות על החשיבות הרבה שהיא רואה בהקפדתם של השופטים בשמירה על כללים אלה:
חיות הביעה את העמדה הרווחת בבית המשפט העליון, שעל השופטים לנהוג בריסון שיפוטי בעתירות המבקשות לפסול חוקים של הכנסת. עם זאת, חיות נמנתה על עמדת הרוב ב[[בית המשפט העליון]] במקרים שבהם נפסלו חוקים. כך, בעתירות נגד ה[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]], בג"ץ אדם נגד הכנסת{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/460/071/11s/12071460.11s.htm בג"ץ 7146/12, נג'ט סרג' אדם ואח' נ' הכנסת ואח'], באתר בתי המשפט}} ו[[בג"ץ גבריסלאסי נגד ממשלת ישראל]], הייתה חיות בעמדת הרוב שיש לבטל את החוק. בעניין [[חוק טל]], ציינה את "הזהירות, האחריות ומידת הענווה אשר ראוי כי ינחו תמיד את הילוכו של בית המשפט בהפעילו ביקורת שיפוטית על רשויות השלטון האחרות", אך כתבה שאלו מוצו ועל כן על בית המשפט להורות על בטלות החוק.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/07/980/062/n18/07062980.n18.htm בג"ץ 6298/07 יהודה רסלר, רס"ן בדימוס נ' כנסת ישראל] (21.2.2012)}} חיות אף הייתה בעמדת המיעוט שגרסה ב[[בג"ץ איחוד משפחות II]] שיש לבטל את [[חוק האזרחות והכניסה לישראל]].{{הערה|שם=גלאון}}
"בידי השופטים מופקדים גורלות של אנשים כמי שמכריעים במכלול שלם של זכויות החל מחירותם של המתדיינים וכלה בממונם. לפיכך, מצווים השופטים להוות בכל הליכותיהם דוגמא ערכית בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים", שאם לא כן ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט ואמון זה בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט הוא כידוע הנכס היקר ביותר שיש לה למערכת המשפט במדינה דמוקרטית" .(28)
בעתירה כנגד הרפורמה ב[[רשות החשמל]] הביעה ביקורת על דרישות של שרים להעביר חקיקה כמקשה אחת. היא כתבה:
{{ציטוט|תוכן=דרישה להעביר בוועדה של הכנסת הצעת חוק "as is" מבקשת, למעשה, למנוע דיון אמיתי, ביקורתי ואפקטיבי בוועדות ובכך היא חותרת תחת אחת התכליות המרכזיות שביסוד פעילותן של ועדות הכנסת. דרישה כזו אף פוגעת בעקרון העצמאות הפרלמנטארי".|מקור={{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/120/086/v09/15086120.v09.htm בג"ץ 8612/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת], ניתן ב-17 באוגוסט 2016}}}} בעקבות זאת כתבה ש"אילו הוכח כי הוועדה המיוחדת כמי שהופקדה על הדיון ברפורמה חלף ועדת הכלכלה, נכנעה לדרישה להעביר את הרפורמה "as is" כי אז הייתי רואה בכך פגם היורד לשורש הליך החקיקה המצדיק את פסילתו."
==חיים אישיים==
===ביטחון ומלחמה בטרור===
חיות נשואה לעו"ד דוד (דודי) חיות, אותו הכירה במהלך לימודי המשפטים, אם לשני בנים (אורי ויוסי) וסבתא לנכדות. מתגוררת בתל-אביב.
במספר פרשות שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון עמדה חיות על המתח בין המשפט ובין האיומים הביטחוניים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל. כך למשל, בעתירה נגד [[חוק האזרחות והכניסה לישראל]] כתבה כי "המצב הביטחוני המורכב שעמו נאלצת מדינת ישראל להתמודד מאז הקמתה בין היתר אל מול ארגוני הטרור הפלסטיניים, מחייב מתן משקל משמעותי לשיקולי הביטחון המונחים ביסוד החוק. על כן נכונה הייתי להניח כנקודת מוצא חזקת מסוכנות מצד תושבי האזור, אף שיש בה משום מראית מסוימת של תיוג אתני. זהו בעיני מחיר שניתן לשלם ברמה הערכית בשל שיקולי ביטחון ובלבד שבצד אותה חזקה היה החוק מאפשר בדיקה אינדיבידואלית-פרטנית המקנה לכל אדם אשר בעניינו מתבקש איחוד המשפחות, הזדמנות לסתור אותה".{{הערה|שם=גלאון|[http://elyon1.court.gov.il/files/07/660/004/o30/07004660.o30.htm בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון מר"צ-יחד נ' היועץ המשפטי לממשלה] (11.1.2012)}}
==הרצאות פרסומים והשתלמויות==
חיות נוטלת חלק מרכזי בתחומי ההכשרה וההשתלמויות לשופטים. לבד מהרצאות רבות לשופטים, היא ריכזה וניהלה בשנים האחרונות את ההשתלמות לשופטים ולרשמים בתחום "כתיבת פסקי-דין". השתלמות ששמה לה למטרה, בין היתר, לשפר את בהירות ותכליתיות הכתיבה המשפטית כחלק מחשיבות ההנגשה של המשפט לבעלי הדין ולעורכי-הדין, כמו גם לשם קידום היעילות השיפוטית. חיות פרסמה פרסומים שונים ובהם מאמרים אקדמיים והיא מרצה בפורומים רבים ובכלל זה הרצאות בכנסים השנתיים של לשכת עורכי-הדין, בהשתלמויות של עורכי-דין, בכנסים של העמותה למשפט ציבורי, ועוד.
==רשימת פרסומים==
בעתירה עקרונית בנושא הריסת בתי פלסטינים עמדה על האתגרים שמציב הטרור למשפט בציינה:
*אסתר חיות "התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית", משפט ועסקים יט 935 (2016)
{{ציטוט| תוכן=בתחום זה של המאבק בטרור, המשפט הבינלאומי וכמוהו המשפט הישראלי הפנימי טרם הדביקו את המציאות וטרם השכילו לקבוע קודקס מקיף ומפורט של כללים לעניין הדרכים החוקיות שבהן רשאית מדינה לנקוט כמי שמחויבת, כאמור, בהגנה על עצמה ועל אזרחיה. למותר לציין כי תחום זה זועק להסדרה משום שהדינים המוכרים שעל-פיהם נוהגות אומות העולם מותאמים במידה רבה למודל הישן והמוכר של מלחמה בין צבאות ואילו המציאות החדשה והאיומה שיצרו בארץ ובעולם ארגוני הטרור השונים וגם יחידים המבצעים פעולות טרור, אינה מתחשבת בגבולות טריטוריאליים אינה מבחינה בין זמן מלחמה לזמן שלום וכל שעה היא שעת כושר לזריעת הרס, אלימות ופחד ברוב המקרים ללא הבחנה בין אזרחים לחיילים. הטרור אינו מכבד למעשה שום כלל מכללי המשחק שקבע העולם הישן בדיני המלחמה, ומציאות זו מחייבת גם את המשפטנים ולא רק את כוחות הביטחון לחשיבה מחדש על-מנת לעצב באופן מעודכן דינים אלה ולהתאימם למציאות החדשה."|מקור={{הערה|שם=המוקד|[http://elyon1.court.gov.il/files/14/910/080/t03/14080910.t03.htm בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט נ' שר הביטחון] (31.12.2014)}}}}
*אסתר חיות "גבולות המשפט" ספר לוי (2016) פורסם גם באנגלית: Esther Hayut, Limits of the Law, in THE CULTURE OF JUDICIAL INDEPENDENCE IN GLOBALIZED WORLD 73 (Shimon Shetreet & Wayne McCormack eds., 2016)
==קישורים חיצוניים==
עם זאת, חיות נמצאת בין השופטים הנוטים יותר לכיוון של הכרעה בהתאם ל[[זכויות אדם]] גם בנושאים ביטחוניים. היא הייתה בדעת המיעוט שיש לפסול את [[חוק האזרחות והכניסה לישראל]], והבהירה שהיא אינה פוסקת שיש לאסור הריסת בתים הרתעתית, אך בגלל שהיא רואה חובה לכבד את ה[[תקדים|תקדימים]] של בית המשפט העליון, אותם יש לשנות רק בהרכב מורחב.{{הערה|ראו: "אך כמוני ראו עצמם גם יתר השופטים המסתייגים, ברובם המכריע, מחויבים לילך בתלם ההלכה שנפסקה זה מקרוב ולפיה אושר השימוש בתקנה 119, כל עוד לא שונתה ההלכה." - [http://elyon1.court.gov.il/files/16/360/013/v13/16013360.v13.htm בג"ץ 1336/16], פסקה 8}} בהתאם לעמדתה זאת, אישרה חיות הריסת בתים, אך עמדה על כך ש"השימוש באמצעי חמור זה של הריסת בתים הפוגע לעתים גם בבני משפחה לא מעורבים צריך שייעשה במשורה, בהקפדה יתרה, ובאופן מידתי תוך בחינה מערכתית מתמדת של אפקט ההרתעה המושג כתוצאה מן השימוש בו". בעקבות זאת, היא תמכה באחד המקרים בפסק דין של עמיתיה שיש לצמצם את ההריסה לקומה אחת ולא לשתי קומות בבניין המגורים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/16/410/051/i08/16051410.i08.htm בג"ץ 5506/16, מחאמרה נגד מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית]}} ובמקרה אחר פסקה נגד אטימת בתיהם של שלושה [[ידוי אבנים|מיידי אבנים]] שאמנם השתתפו בחבורה שזרקה אבנים וגרמה למותו של אדם, אך לא הם זרקו את האבן הממיתה.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/16/360/013/v13/16013360.v13.htm בג"ץ 1336/16]}}
* אסתר חיות, באתר הרשות השופטת http://elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/judges/k_hayim/156130565.htm
* אסתר חיות, באתר "שופטים בישראל". http://www.shoftim.org.il/page.asp?id=510
* עינת ברקוביץ, אסתר חיות, השופטת החדשה בעליון - אלמונית, סגורה, פדנטית ומתקדמת במהירות מטאורית, באתר גלובס, 16 במאי 2004 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=796741
* יובל יועז, פני העתיד של בית המשפט העליון: מי את, אסתר חיות?, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2010 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000596112
* יובל יועז, ליברלית, מוערכת, ובדרך כלל מסכימה עם ברק, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006 http://tools.wmflabs.org/hewiki-tools/redirect.php?q=http://www.haaretz.co.il/1.1134196
==הערות שוליים==
מנגד, חיות סברה, בדעת מיעוט, כי דברים שאמר [[חבר הכנסת]] [[עזמי בשארה]] מחוץ ל[[הכנסת|כנסת]] אינם מוגנים ב[[חסינות מהותית]] וניתן להעמידו לדין בגין תמיכה בארגון טרוריסטי על נאומים אלו שנשא מחוץ לכנסת. בפסק הדין היא כתבה: "קשה שלא לראות בדברי השבח וההלל שהרעיף על פעילותו של ארגון החזבאללה ... משום תמיכה במאבק המזוין שמנהל ארגון טרור זה נגד ישראל".{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/250/112/V08/03112250.v08.htm בג"ץ 11225/03, ח"כ בשארה נ' היועץ המשפטי לממשלה], פד ס(4) 287 (2006)}}
1. יובל יועז וחן מענית פני העתיד של בית המשפט העליון: מי את, השופטת אסתר חיות? (גלובס, 25.10.2010)
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000596112
2. ע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עיזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל, פ"ד נט(2) 349 (2005)
===חופש המידע===
בהתאם לקו הכללי של בית המשפט העליון בנוגע ל[[חופש המידע]], תמכה חיות בחובת גילוי במספר מקרים שדנו בפרסום פרוטוקולים, דו"חות ביקורת פנימיים ופרוטוקולים של הליכים משמעתיים.{{הערה|ראו למשל: לגבי דו"ח ביקורת פנימית ב-[http://elyon1.court.gov.il/files/04/130/060/P05/04060130.p05.htm עע"ם 6013/04], 2 בינואר 2006}} חיות כתבה כמה מפסקי הדין בנושא. היא חייבה את [[אוניברסיטת חיפה]] לחשוף חומרים שנדונו בפני ועדת בדיקה מטעמה, שבעקבותיה הוחלט לפטר מספר מרצים בחוג לתיאטרון. חיות ציינה כי "ככל שקיים חשש מפני פגיעה בתפקודן של ועדות בדיקה אוניברסיטאיות, חשש זה נסוג מפני הצורך לאפשר לעובדים שנפגעו ממסקנותיהן של ועדות כאלה להתגונן מפני המיוחס להם ולהוכיח את טענתם כי ההחלטה בעניינם התקבלה שלא כדין"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/440/008/v16/06008440.v16.htm בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז]}} בפסק דין אחר ציינה: "הזכות לקבלת מידע על פעילותן של רשויות ציבוריות היא מאבני היסוד של חברה חופשית. היא נוגעת לעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי, היא מזינה את חירות הביטוי וניזונה ממנה והיא משקפת את התפיסה המשפטית לפיה הרשות כנאמן הציבור מחויבת לדאוג לציבור ולא לעצמה במילוי תפקידיה".{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/350/091/V07/03091350.v07.htm עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ], פד ס(4) 217 (2006)}}
3. ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל (4.12.2011)
===טוהר המידות ושחיתות עובדי ציבור===
בתחילת 2006 כתבה חיות פסק דין שהרשיע איש ציבור ב[[קבלת שוחד]] למרות שהכסף נתרם למטרה ציבורית ולא הגיע לידיו.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/04/270/080/V02/04080270.v02.htm ע"פ 8027/04, שמעון אלגריסי נגד מדינת ישראל]}} חיות עמדה בראש הרכב השופטים שדחה את ערעורו של ראש עיריית [[נצרת עילית]], [[שמעון גפסו]], על הרשעתו בעבירת שוחד, ללא שקיבל כסף אלא רק בכך ש"נותן השוחד" נענה לדרישתו שיתפטר ממועצת העיר. חיות ציינה: "גפסו ניסה ל'זהם' את הליך הבחירות למועצת העירייה במטרה לקדם אינטרסים פוליטיים שלו תוך פגיעה בערכים מוגנים חשובים ובהם טוהר המידות של נבחרי ציבור והזכות לבחור ולהיבחר." {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/950/032/v09/15032950.v09.htm ע"פ 3295/15 מדינת ישראל נ' גפסו] (31.3.2016)}}
4. ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ (21.3.2011)
חיות תמכה בעמדת הרוב בבית המשפט העליון שחייבה אישי ציבור שהורשעו בפלילים ואף אלו שאך הוגש נגדם כתב אישום, בהתפטרות.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/620/012/A07/06012620.a07.htm בג"ץ 1262/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד סיעת ש"ס]}} בעתירה להורות על הדחתם של ראש הערים בנצרת עילית וב[[רמת השרון]] דחתה חיות את טענת ראשי הערים כי יש לכבד את דין הבוחר וקבעה:
{{ציטוט|תוכן=הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות המקומיות חשובה וחוקתית ככל שהינה, לא ראוי לה כי תאפיל על עקרונות חשובים אחרים שביסוד שיטתנו המשפטית ובהם שלטון החוק וטוהר המידות של רשויות השלטון המרכזי והמקומי כאחד ... מראית פניו של השלטון המקומי במדינת ישראל אינו עניינם הפרטי של תושבי נצרת עילית, רמת השרון או כל רשות מקומית אחרת אשר להם הזכות לבחור ולהיבחר לאותה רשות. ... מעמדן של רשויות אלה כולן מושתת על אמון הציבור ביושרן ובניקיון כפיהן, ויש להיזהר מפני כרסום מסוכן והתערערות מעמדן בעיני הציבור נוכח העובדה שאנשים אשר התנהלותם הציבורית וטוהר מידותיהם עומדים למבחן פלילי, ממלאים תפקידים ציבוריים בכירים ומופקדים מתוקף כך על כספי ציבור ועל אינטרסים ומשאבים ציבוריים.|מקור={{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/13/210/049/c06/13049210.c06.htm בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר] (14.10.2013)}}}}
5. ע"א 8661/10 נעמה נ' טורקיה (19.2.2012)
===זכות ההיוועצות בעורך דין===
6. ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני (7.3.2013)
בהחלטת רוב לפסול [[הודאה|הודאות]] שהוצאו על ידי פעילות אקטיבית מדי של [[מדובב]] הדגישה חיות את החשיבות של [[זכות השתיקה]] ו[[זכות ההיוועצות]] ב[[עורך דין]] וכתבה: "פסילה כזו של הראיות נדרשת באותם מקרים חריגים בכל מדינה המחויבת לערכים דמוקרטיים ולהגנה על זכויות אדם הנשמרת לבל תוקרב זכותו של חשוד או נאשם להליך פלילי הוגן על מזבח הצורך להלחם מלחמה בלתי מתפשרת בפשיעה. במילים אחרות, מלחמה נחושה בפשיעה - כן, מלחמה בכל מחיר תוך הקרבת ערכי יסוד דמוקרטיים - לא ולא".{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/010/013/o09/06013010.o09.htm ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל]}}
7. בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, פ''ד סב(4) 167 (2008)
חשיבות זכות ההיוועצות גם הביאה אותה לעמדת הרוב שפסלה תקנה המקנה אפשרות ל[[נציב בתי הסוהר]] או מנהל בית הסוהר למנוע או להפסיק פגישת אסיר עם עורך דינו.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/370/014/C09/02014370.c09.htm בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים], פ"ד נח(2) 746 (2004)}}
8. עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ, פ''ד ס(4) 217 (2006)
==על תפקיד השופט==
במאמר שכתבה בנושא "גבולות המשפט" עמדה חיות על השקפתה בכל הנוגע למגבלותיו של המשפט בציינה:
:"המשפט אינו חולש, אינו יכול לחלוש ואינו צריך לחלוש, על כל תחומי חיינו. למשפט גבולות, מסוגים שונים. יש תחומים שהמשפט בוחר שלא לעסוק בהם. יש תחומים נוספים אשר גם אם ראוי שהמשפט יעסוק בהם, הרי שמציאות החיים מקדימה בהם את המשפט ויוצרת מצבים שהמשפט טרם נתן להם מענה מעודכן. לבסוף יש מצבים שבהם כללים ומגבלות שקבע המשפט עצמו מונעים מאתנו, אנשי המשפט, ליתן להם מענה משפטי הולם."{{הערה|אסתר חיות, "גבולות המשפט", '''ספר לוי''' (2016)}}
9.ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל, פ''ד סג(2) 177
לגישתה של חיות תפקידם של השופטים במדינת ישראל הוא לשמור על ערכי היסוד, זכויות האדם וביצור שלטון החוק, ולהשקפתה אל לשופט להירתע מהביקורת שצפויה להימתח עליו בעקבות פסק דין כזה או אחר:
{{ציטוט|תוכן=מורכבות הסוגיות המונחות לפתחנו לעתים והביקורת הצפויה להיות מוטחת בנו בעקבות פסק דין כזה או אחר אינן יכולות לבטל את החובה המוטלת עלינו כשופטים לעשות את מלאכתנו. עיקר תפקידנו כשופטים במדינה יהודית ודמוקרטית הוא - שמירה על ערכי היסוד, הגנה על זכויות אדם וביצור שלטון החוק. אך בבואנו למלא את תפקידנו זה עלינו לזכור את חשיבותה של הלכידות החברתית כערך וכמטרה שיש לחזק ולשמר. עלינו לשאוף ככל הניתן לשמש כתובת הנותנת מענה הוגן וסעד לקבוצות השונות באוכלוסייה על כל גווניה כאשר הן מלינות על עוולה ועל פגיעה בזכויות והכל תוך איזון מידתי מקום שבו קיימת התנגשות בין ערכים שכל אחד מהם ראוי להגנה.|מקור={{הערה|הרצאה בכנס העמותה למשפט ציבורי (1-3.12.2016) בפאנל העוסק בנושא "החברה הישראלית: שילוב או היפרדות"}}}}
10. בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח(2) 746 (2004)
==הרצאות פרסומים והשתלמויות==
חיות נוטלת חלק מרכזי בתחומי ההכשרה וההשתלמויות לשופטים. היא פרסמה פרסומים שונים ובהם מאמרים אקדמיים והיא מרצה בפורומים רבים ובכלל זה הרצאות בכנסים השנתיים של [[לשכת עורכי הדין]], בהשתלמויות של עורכי-דין ובכנסים של [[העמותה למשפט ציבורי]].
11. דנ"פ 864/12 קצב נ' מדינת ישראל (31.5.2012)
חיות ניהלה במשך מספר שנים השתלמויות בנושא כתיבת פסקי דין במסגרת [[המכון להשתלמות שופטים]] והיא מחזיקה במשנה סדורה לגבי דרך כתיבתם. לדעתה, השופט אינו "גיבורו של פסק הדין" ועל כן "אין זה נכון שהשופט או השופטת יכניסו את עצמם אל תוך פסקי הדין בנימות אישיות מדי" והיא סבורה כי פסק הדין צריך להיות כתוב "בפשטות ובבהירות" ולהתמקד בסוגיות הטעונות הכרעה בלבד מבלי שהשופט הכותב את פסק הדין "ירבה בשיטוטים אל מחוץ לשדה המריבה שבין בעלי הדין ולא ירבה באמרות אגב שאין להן בסיס בעובדות המקרה הקונקרטי אשר לגביהן לא נשמעו טענות מפי בעלי הדין ".{{הערה|אסתר חיות, [http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-112150-00.html לשון בני אדם וכתיבת פסקי דין], אתר news1}}
12. בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון מר"צ-יחד נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.1.2012)
==אתיקה שיפוטית==
חיות היא יושבת ראש ועדת האתיקה לשופטים ומכהנת בתפקיד זה מאז חודש ינואר 2015. בכנס שנערך בשנת 2016 במרכז לאתיקה במשכנות שאננים לזכר המשנה לנשיאה [[מישאל חשין]] (שהיה ממנסחי כללי האתיקה) עמדה חיות על החשיבות הרבה שהיא רואה בהקפדתם של השופטים בשמירה על כללים אלה:
:"בידי השופטים מופקדים גורלות של אנשים כמי שמכריעים במכלול שלם של זכויות החל מחירותם של המתדיינים וכלה בממונם. לפיכך, מצווים השופטים להוות בכל הליכותיהם דוגמה ערכית בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים", שאם לא כן ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט ואמון זה בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט הוא כידוע הנכס היקר ביותר שיש לה למערכת המשפט במדינה דמוקרטית".{{הערה|אסתר חיות, "ועדת חשין והעקרונות שמאחורי כללי האתיקה לשופטים / דברים בערב לזכרו של המשנה לנשיאה מ' חשין במרכז לאתיקה"}}
13. בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט נ' שר הביטחון (פורסם בנבו, 31.12.2014)
==חיים אישיים==
חיות נשואה לעו"ד דוד (דודי) חיות, אותו הכירה במהלך לימודי המשפטים, ולהם שני בנים. מתגוררת ב[[תל אביב]].
14. בג"ץ 11225/03 ח"כ בשארה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ''ד ס(4) 287 (2006)
==רשימת פרסומים==
*אסתר חיות, "התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית", [[משפט ועסקים]] יט 935 (2016)
*אסתר חיות, "גבולות המשפט", '''ספר לוי''' (2016) פורסם גם באנגלית: Esther Hayut, Limits of the Law, in THE CULTURE OF JUDICIAL INDEPENDENCE IN GLOBALIZED WORLD 73 (Shimon Shetreet & Wayne McCormack eds., 2016)
15. דנג"ץ 10079/09 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{שופט|156130565}}
* {{שופטים בישראל|510}}
* {{גלובס|עינת ברקוביץ|אסתר חיות, השופטת החדשה בעליון - אלמונית, סגורה, פדנטית ומתקדמת במהירות מטאורית|796741|16 במאי 2004}}
* {{הארץ|יובל יועז|ליברלית, מוערכת, ובדרך כלל מסכימה עם ברק|1.1134196|5 בספטמבר 2006}}
* {{גלובס|יובל יועז|פני העתיד של בית המשפט העליון: מי את, אסתר חיות?|1000596112|25 באוקטובר 2010}}
* {{ידיעות אחרונות|טובה צימוקי|עוברת לקדמת הבמה|4957574|5 במאי 2017}}
16. בג"ץ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
17. בג"ץ 1268/09 זוזל נ' נציב שירות בתי הסוהר
18.בג"ץ 2911/05 משה אלחנתי נ' שר האוצר - מר בנימין נתניהו
19. ע"פ 3295/15 מדינת ישראל נ' גפסו (31.3.2016)
20. בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר (14.10.2013)
21. בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל (27.3.2016)
22. בג"ץ 8612/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (17.8.2016)
23. בג"ץ 6728/06 עמותת "אומץ" (אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי) נ' ראש ממשלת ישראל (30.11.2006)
24. בג"ץ 6298/07 יהודה רסלר, רס"ן בדימוס נ' כנסת ישראל (21.2.2012)
25. אסתר חיות "גבולות המשפט" ספר לוי (2016)
26. הרצאה בכנס העמותה למשפט ציבורי (1-3.12.2016) בפאנל העוסק בנושא "החברה הישראלית: שילוב או היפרדות"
{{בית המשפט העליון}}
27. אסתר חיות "לשון בני אדם וכתיבת פסקי דין" News1 - http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-112150-00.html
{{יו"ר ועדת הבחירות המרכזית}}
28. אסתר חיות "ועדת חשין והעקרונות שמאחורי כללי האתיקה לשופטים / דברים בערב לזכרו של המשנה לנשיאה מ' חשין במרכז לאתיקה"
{{מיון רגיל:חיות, אסתר}}
[[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]]
[[קטגוריה:שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב]]
[[קטגוריה:שופטי בית משפט השלום בתל אביב]]
[[קטגוריה:יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית]]
[[קטגוריה:שופטות ישראליות]]
[[קטגוריה:חברי להקת פיקוד המרכז]]
| 