|
'''שמיעתנות''' או '''אודיזם''' (מ[[אנגלית]]: '''Audism''') היא מושגצורה אשרשל מגדיר תחושות[[יכולתנות]], התנהגות[[אפליה]] אועל גישהבסיס אשר מוקירה את השמיעה ודוחה את החירשות[[נכות]]. השמיעתנות נהוגה כלפי [[חירש]]ים ו[[כבד שמיעה|כבדי שמיעה]], ומציגהומתארת אידיאולוגיהתפיסה שההיבטלפיה החיובייש (קידוםעדיפות התנהגותלאדם אובעל מאפייןתרבות רצוי)של על פיה יש עדיפות לאדםשומעים (שומע או חירש המתנהג כשומע) על פני אדם חירשבעל תרבות החירשים, או כזהתפיסה המתנהגלפיה כלא-שומע.חיים בהיבטללא השלילי (דחייתשמיעה או שלילתעם התנהגותשמיעה אופחותה מאפייןהם בלתי-רצוי)חיים השמיעתנותאומללים. רואהתפיסה בחייםזו ללאמובילה שמיעהלהתייחסות אואל עםחירשות שמיעהכאל פחותהמחלה, כחייםוהתוצאה אומלליםהיא ולא[[סטיגמה]] רצויים.כלפי חירשים.
השמיעתנות מקבלת תוקף על ידי חשיבה פתולוגית (המודל הרפואי) המגדירה את החירשות כמחלה, ותוצאתה היא [[סטיגמה]] שלילית כלפי חירשים. השמיעתנות היא ביטוי פרטני של גישה כללית: [[יכולתנות]] (Abelism). השמיעתנות מתרכזת בהיבט של השמיעה, בעוד שהיכולתנות היא אידיאולוגיה כללית של הגוף אשר מצדיקה [[אפליה]] על בסיס [[נכות]]. את המונח טבע טום ל. האמפריז (Tom L. Humphries) בעבודת ה[[דוקטורט]] שלו בשנת [[1977]], אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין ( HarlanHarla Lane) השתמשהשתמשה בו בכתבים שלה. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיבהרחיבה את משמעות המושגזה לדיכוי חירשים באופן כללי. ▼על פי השמיעתנות השמיעה היא ערך עליון. על כן, היכולת לשמוע או להתנהג כשומע הם סיבה והצדקה לסטטוס חשוב וגבוה יותר מהיבט קיומי וחברתי. בהיבט קיומי הכוונה היא לתפיסת הגוף עצמו: ישנה העדפה מסוימת לכיצד הגוף האנושי צריך להיות. על פי השמיעתנות, הגוף האנושי צריך להיות שומע וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, בהפלת תינוקות חירשים מכיוון שהם אינם עומדים בדרישה לגוף הרצוי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.inn.co.il/News/News.aspx/285945|הכותב=הרב אליעזר מלמד|כותרת=דין הפלת עוברים בעלי ליקויים קשים|אתר=ערוץ 7|תאריך=23.10.14}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=מישל רבל, עורך|שם=סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD)|מו"ל=המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|שנת הוצאה=2008|עמ=95}}</ref> ההיבט החברתי מתייחס למעמד בהיררכיה החברתית. מקומו של האדם השומע או החירש במבנים חברתיים שונים נגזר על ידי יכולתו לשמוע או להתנהג כשומע. השלכה נפוצה של תפיסה זו היא להעדיף אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה, מאשר אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה. ההעדפה באה לביטוי, למשל, בקידומם של חירשים אוראליים (המדברים בצורה ברורה) במקומות עבודה על חשבונם של חירשים מסמנים (בשפת הסימנים).
▲השמיעתנות מקבלת תוקף על ידי חשיבה פתולוגית (המודל הרפואי) המגדירה את החירשות כמחלה, ותוצאתה היא [[סטיגמה]] שלילית כלפי חירשים. השמיעתנות היא ביטוי פרטני של גישה כללית: [[יכולתנות]] (Abelism). השמיעתנות מתרכזת בהיבט של השמיעה, בעוד שהיכולתנות היא אידיאולוגיה כללית של הגוף אשר מצדיקה [[אפליה]] על בסיס [[נכות]]. את המונח טבע טום ל. האמפריז (Tom L. Humphries) בעבודת ה[[דוקטורט]] שלו בשנת [[1977]], אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין (Harlan Lane) השתמש בו בכתבים שלה. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את משמעות המושג לדיכוי חירשים באופן כללי.
עליונות השמיעה על פי השמיעתנות נדחית כרעיון וכגישה בשל כמה סיבות (לפי סדר אלפביתי):
א. ביואתית: העדפת גוף מסוים כעליון היא הפרה של עיקרון ביו-נייטרליות במצבים לא מסכני חיים (החירשות איננה מסכנת חיים על פי כל המדדים).
ב. דתית: העדפת השמיעה היא איננה ציווי אלוהי. אלא ציווי אנושי יהיר אשר שולל את יצירת האל.
ג. הטבע: חירשות הינה תופעה טבעית הנפוצה במגוון הטבעי של החיים – יצורים חיים רבים הינם חירשים כברירת מחדל קיומית.
ד. חברתית: התקשורת האנושית היא גם שמיעתית (aural) וגם חזותית (visual) - כל אדם נולד עם היכולת לתקשר בשתי השפות ועל כן הבחירה באחת מהן, היא בחירה חברתית ולא חובה.
ה. פילוסופית: החירשות איננה פוגמת ביכלות (פוטנציאל) וביכולות האנושיות – ההעדפה לבחירת פעלנות (סוכנות) שמיעתית היא שרירותית ומייצגת העדפה פוליטית ותו לא.
== ראו גם ==
* {{יוטיוב|S3i9gVQDaOY|שם=האם חירשות היא נכות? 22 בספטמבר 2016}}, מאת ahboaz
* {{יוטיוב|UrDNqgnjHwU|שם=מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016}}, מאת ahboaz
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|סוציולוגיה}}
| 