ברכת השחיטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נוסח הברכה בחלונית |
←פתיח: עריכה |
||
שורה 6:
}}
'''ברכת השחיטה''' היא
[[דוד הלוי סגל|הט"ז]] בפירושו ל[[יורה דעה]], בניגוד לאחרים, סובר שברכת השחיטה איננה אחת מ[[ברכות המצוות]], אלא אחת מ[[ברכות השבח]]{{הערה|שולחן ערוך, יורה דעה, סימן א', סעיף ז', הערת הט"ז (י"ז). בכך לדעתו מוסבר הטעם שלדעת [[הרא"ש]] מותר ל[[אילם]] ששומע את ברכת השחיטה מאחרים לשחוט, וזה בשונה ממצוות אחרות בהן הדבר אסור.}}.▼
==מקור המצווה לשחוט==
שורה 18 ⟵ 16:
==השוחט בלא ברכה==
ברכת השחיטה איננה 'ברכה מעכבת', ועל כן מי ששחט בלא ברכה כיוון ששכח לברך, ה[[בשר עוף|עוף]] או ה[[בהמה]] כשרים.
אמנם בראשונים הביאו בשם [[אלדד הדני]], בספרו 'הלכות ארץ ישראל'{{הערה|ספר זה, שנכתב בעברית, ליווה את אלדד במסעותיו, והוא עוסק בהלכות שחיטה, שלטענתו, נהגו אצל [[עשרת השבטים]]}}, שכתב שהשוחט בלא ברכה, אסור לאכול משחיטה זאת. בראשונים תמהו על דעתו, בכך שלא מצינו כן באחד מהברכות שהוא מעכב את המצווה. ובאחרונים כתבו לבאר טעמו בכמה דרכים.<ref>עיין לדוג' בספר מנחת אשר (שמות סימן נ אות ב), מה שכתב לבאר בשם ה[[האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג|אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג]].</ref>
גם כאשר השוחט לא בירך על השחיטה במזיד, העוף או הבהמה כשרים, אך יש הסוברים כי בכל זאת, יש לקנוס את השוחט ולאסור עליו (ולא על אחרים), את אכילתם (כגון: [[הב"ח]]{{הערה|{{HebrewBooks|יואל סירקיש|בית חדש|36261|מהדורת קניגסברג, תרכ"ג, סי׳ י"ט, דף י"א ע"ב|עמוד=23}}}}). ▼
אמנם בראשונים ( [[מרדכי בן הלל|המרדכי]] וה[[רא"ש]] תחילת [[מסכת חולין]]) חלקו על דעתו וכתבו שאין אנו נוהגים כך.
▲גם כאשר השוחט לא בירך על השחיטה במזיד, העוף או הבהמה כשרים, אך יש הסוברים כי
== הפסקה בין הברכה לשחיטה ==
שורה 32 ⟵ 34:
כאשר דבר המצווה, נקלע לידיו של השוחט, בין שחיטה לשחיטה, ולא מיד לאחר הברכה. אם הפסיק כדי לענות אמן וכו', אינו צריך לחזור ולברך את ברכת השחיטה, אלא חוזר ושוחט הלאה.
== גדר הברכה ==
▲גדר ברכת השחיטה לפי פשוטו הוא בכלל [[ברכות המצוות|ברכת המצוות]], אך [[דוד הלוי סגל|הט"ז]] בפירושו ל[[יורה דעה]]
== כוונה ==
| |||