רוברט קנדי – הבדלי גרסאות

קנדי שירת בשירות המילואים של הצי האמריקני בין 1944 ל-1946, וסיים את לימודיו ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ובבית הספר למשפטים ב[[אוניברסיטת וירג'יניה]]. הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו במסצ'וסטס, כשניהל בהצלחה את מסע הבחירות של אחיו ג'ון אל הסנאט ב-1952.<ref name{{הערה|שם="Robert F. Kennedy">|{{Cite web | title = Robert F. Kennedy| accessdate = 2017-04-21 | url = https://www.britannica.com/biography/Robert-F-Kennedy}}</ref>}} לפני היכנסו לחיים הפוליטיים, עבד ככתב עבור עיתון מקומי בבוסטון וכעוזר יועץ לוועדת הסנאטורים שנוהלה בידי [[ג'וזף מקארתי]]. קנדי התפרסם בייעוצו לוועדה לנושאי יחסי עבודה בארצות הברית בין 1957 ל-1959, במהלכו ביקר את [[ג'ימי הופה]], נשיא איגוד נהגי המשאיות, וכתב ספר נגד השחיתות באיגודי העובדים.

קנדי התפטר מהוועדה כדי לנהל את מסע הבחירות של אחיו ג'ון במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1960|הבחירות הנשיאותיות של 1960]].<ref name{{הערה|שם="Robert F. Kennedy"/>}} לאחר היבחרו של ג'ון, מונה לתפקיד התובע הכללי, והיה היועץ הקרוב ביותר לנשיא במהלך כהונתו. הוא נודע בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח, במאבקו מול [[פשע מאורגן|הפשע המאורגן]] וה[[מאפיה]], ובמעורבותו במדיניות החוץ האמריקנית כלפי קובה. לאחר [[רצח קנדי|ההתנקשות באחיו]], כיהן בממשל ג'ונסון למשך כמה חודשים. לאחר מכן התפטר ורץ לסנאט מטעם מדינת ניו יורק ב-1964, וניצח את הסנאטור [[המפלגה הרפובליקנית|הרפובליקני]], [[קנת קיטינג]].

רוברט פרנסיס קנדי נולד ב-20 בנובמבר, 1925, ב[[ברוקליין (מסצ'וסטס)|ברוקליין]], [[מסצ'וסטס]], בנם השביעי של איש העסקים והפוליטיקאי [[ג'וזף קנדי]] (1888-1969), והנדבנית [[רוז קנדי|רוז פיצג'רלד קנדי]] (1890-1995).<ref>{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] p. 3.</ref>}} אחיו הגדולים היו [[ג'וזף קנדי, הבן|ג'וזף קנדי]] (1915-1944) ו[[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פיצג'רלד "ג'ק" קנדי]] (1917-1963) שנבחר להיות נשיאה ה-35 של ארצות הברית ב-1960. אחיו הצעיר היה הסנאטור [[טד קנדי|אדוארד מור "טד" קנדי]] (1932-2009).<ref>{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] pp. 13, 220, 371.</ref>}} כל ארבעת סביו היו ממוצא אירי.<ref name{{הערה|שם="JFKlibrary.org misc">|{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/John+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |title=John F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=John F. Kennedy Presidential Library & Museum |accessdate=February 22, 2012 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090831043852/http://www.jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/John%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=August 31, 2009 |df= }}</ref>}}

אביו היה איש עסקים עשיר ומנהיג הקהילה האירית-קתולית במפלגה הדמוקרטית. לאחר שהתפטר מתפקידו כשגריר בממלכה המאוחדת ב-1940, התמקד ג'ו האב בבנו הבכור, ג'וזף הבן, במחשבה שייכנס לפוליטיקה ויבחר לנשיאות. הוא גם דחף את ילדיו הצעירים לשירות הציבורי.<ref>{{הערה|Hilty, p. 18.</ref>}} לאחר מותו של ג'וזף הבן ב[[מלחמת העולם השנייה]], החליט קנדי האב להתמקד בבנו השני, ג'ון, ולטפח אותו כנשיא. הוא השקיע את מיטב כספו כדי לסייע לפוליטיקה המשפחתית.<ref>{{הערה|Nasaw, David (2012). ''The Patriarch: The Remarkable Life and Turbulent Times of Joseph P. Kennedy'', Penguin Press, pp 584, 602–3, 671.</ref>}}

אחיו הגדול של קנדי, ג'ון, היה חולני במיוחד ולכן קרא הרבה. למרות שלא ניסה להכיר את אחיו הקטן במהלך ילדותו, לקח אותו ג'ון לטיולים<ref name{{הערה|שם=Thomas37-40 />}} וסיפר לו על גיבורי ההרפתקאות עליהם קרא.<ref name{{הערה|שם=Hilty15-16>|{{cite book|title=Robert Kennedy: Brother Protector|first=James|last=Hilty|year=2000| publisher=Temple University Press|isbn=978-1566397667|pages=15–16.}}</ref>}}

בניגוד לאחיו הגדולים, ביקר קנדי בכנסייה.<ref>{{הערה|Mills, p. 23.</ref>}} הוא נחשב לאח פחות בולט במשפחה.<ref name{{הערה|שם=Thomas37-40 /><ref name}}{{הערה|שם=Hilty15-16 />}}

בספטמבר 1927, עברה [[משפחת קנדי]] לריוורדייל, שכונה עשירה ברובע [[ברונקס]] בניו יורק סיטי, וכעבור שנתיים, עברו אל ברונקוויל. את הקיץ ואת הסתיו בילה עם משפחתו<ref name{{הערה|שם=Kennedy37>|{{cite book|title=True Compass: A Memoir|first=Edward M.|last=Kennedy|page=37.|year=2009|isbn=978-0446539258|publisher=Twelve; First Edition edition}}</ref>}} בביתם במסצ'וסטס שנקנה ב-1929,<ref>{{הערה|{{Cite web | title = John F. Kennedy's Residences| accessdate = 2017-04-17 | url = https://www.jfklibrary.org/Research/Research-Aids/Ready-Reference/JFK-Fast-Facts/Homes.aspx}}</ref>}} ואת חג המולד ואת הפסחא בבית החורף שלהם ב[[פאלם ביץ']], [[פלורידה]].

קנדי למד בבית ספר פרטי עד לכיתה ב', ועד לכיתה ה' בבית ספר ציבורי. הוא חזר על כיתה ג'.<ref name{{הערה|שם="oppenheimer307">|Oppenheimer, Jerry. ''[https://books.google.com/books?id=pLFNINq53NUC&lpg=PA307&dq=kennedy%20repeated%20third%20grade&pg=PA307#v=onepage&q&f=false The Other Mrs. Kennedy]'', p. 307.</ref>}} הוא נרשם לבית הספר המחוזי בכיתה ו'. הוא היה ילד מאוד שקט וללא הרבה חברים.<ref name{{הערה|שם=Schlesinger21-23 />}} הוא התעניין בעיקר בהיסטוריה אמריקנית, כיסה את קירות חדר השינה שלו בתמונות של נשיאים ומילא את מדפי הספרים בכרכים על [[מלחמת האזרחים האמריקנית]]. בנוסף אסף בולים, ופעם קיבל מכתב מ[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], שגם עסק בנושא.<ref name{{הערה|שם=Smith33 />}}

במרץ 1938, הפליג קנדי עם אמו וארבעת אחיו הקטנים לאנגליה כדי להצטרף לאביו, שהחל לכהן כשגריר האמריקני בממלכה המאוחדת. הוא למד בבית ספר פרטי בכיתה ז'. באפריל 1939, נאם בטקס הנחת אבן הפינה למועדון צעירים. נאומו הראשון התקבל בצורה טובה.<ref>{{הערה|Hilty, p. 28.</ref>}} הוא חזר לארצות הברית ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

בספטמבר 1939, החל קנדי ללמוד בבית ספר פרוטסטנטי בניו המפשייר,<ref name{{הערה|שם="RFK: A Memoir | Jack Newfield | August 27, 2003">|{{cite web|url=https://books.google.com/books?id=m9m6b9i8SQQC&pg=PA44&lpg=PA44&dq=robert+kennedy+st.+paul's+school+episcopalian&source=bl&ots=ZqIPrW-plq&sig=cmankTNYKL_fffdnxClm-uYSssU&hl=en&sa=X&ei=KTVqUbr8CY21ywGEhICADQ&ved=0CCwQ6AEwADgU#v=onepage&q=robert%20kennedy%20st.%20paul's%20school%20episcopalian&f=false |title=RFK |work=google.com |accessdate=August 25, 2015 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821124759/https://books.google.com/books?id=m9m6b9i8SQQC&pg=PA44&lpg=PA44&dq=robert%20kennedy%20st.%20paul%27s%20school%20episcopalian&source=bl&ots=ZqIPrW-plq&sig=cmankTNYKL_fffdnxClm-uYSssU&hl=en&sa=X&ei=KTVqUbr8CY21ywGEhICADQ&ved=0CCwQ6AEwADgU |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref>}} בהמלצת אביו.<ref>{{הערה|{{cite web | url=https://www.nytimes.com/books/first/b/beran-patrician.html | title =Excerpt from Chapter one: The Last Patrician. Bobby Kennedy and the End of American Aristocracy | author =Michael Knox Beran | work =The New York Times | year =1998}}</ref>}} אחרי חודשיים, החליטה אמו, שלא אהבה את הפרוטסטנטיות, לנצל את היעדרו של בעלה מבוסטון ולהוציא את קנדי מבית הספר. היא רשמה אותו לבית ספר קתולי,<ref>{{הערה|Schlesinger p. 30.</ref>}} בו למד עד כיתה י'.<ref>{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] pp. 30, 41.</ref>}}

בבית הספר הקתולי, נודע קנדי כ"בובי". היחס של התלמידים לאמו הוביל אותו למעשים אלימים נגד כאלו שצחקו עליה.<ref name{{הערה|שם=Thomas30 />}} הוא דאג לאחיו ג'ון, ששירת בצי האמריקני.<ref>{{הערה|{{cite news|url=https://www.bostonglobe.com/news/nation/2014/08/29/john-kennedy-and-robert-kennedy-letters-auctioned/A3pZJQ7L9sek8L7WgNJVGO/story.html|title=John F. Kennedy and Robert F. Kennedy letters to be auctioned|date=August 30, 2014|first=Matt|last=Viser|work=The Boston Globe | archiveurl=https://www.bostonglobe.com/news/nation/2014/08/29/john-kennedy-and-robert-kennedy-letters-auctioned/A3pZJQ7L9sek8L7WgNJVGO/story.html | archivedate=August 21, 2016}}</ref>}} כדי לשפר את ציוניו, החל לקרוא הרבה.<ref name{{הערה|שם=Hilty38 />}} הוא לא רצה לאכזב את אמו.<ref name{{הערה|שם=Mills34>|Mills, pp. 34-35.</ref>}} בנוסף החל להתעמל.<ref name{{הערה|שם=Hilty38>|Hilty, p. 38.</ref>}} הנזירים בבית הספר החשיבו אותו לתלמיד לא בולט ודיכאוני, שהיה בינוני בכל המקצועות פרט להיסטוריה.<ref name{{הערה|שם=Thomas30 />}}

בספטמבר 1942, הועבר קנדי לפנימייה השלישית שלו, אקדמיית מילטון במילטון, מסצ'סוטס, לשנתיים האחרונות שלו.<ref name{{הערה|שם=Schlesinger42>|Schlesinger (2002) [1978] p. 42.</ref>}} אביו דרש את המעבר, באמונה שהדבר יכין את בנו לקראת הרווארד.<ref name{{הערה|שם=Schlesinger42>|Schlesinger (2002) [1978] p. 42.</ref>}}

קנדי נחשב לתלמיד מושך, מצחיק, אולם מופנם. הוא רצה להתגייס כמו שני אחיו הגדולים.<ref name{{הערה|שם=Thomas37-40 />}}

בנעוריו, נחשב קנדי לאאוטסיידר המשפחתי. הוא נחשב לשונה מאוד מאביו.<ref name{{הערה|שם=Thomas30 />}} אביו חשש מגישתו הנעימה, ולכן החליט קנדי לאמץ גישה קשוחה למען אביו.<ref name{{הערה|שם=Mills19>|Mills, pp. 18-19.</ref>}} המעבר מבית הספר הפרוטסטנטי, בו למדו ג'וזף הבן וג'ון, למילטון, פגעה באביו. קנדי התאמץ לרצות את אביו.<ref name{{הערה|שם=Mills34 />}}

כילד, ניסה קנדי לרצות את אמו ולהתקרב לדת.<ref name{{הערה|שם="Hilty15-16"/>}} רוז אהבה את בנה, בניגוד לאביו.<ref name{{הערה|שם=Mills34 />}} היא השפיעה עליו והפכה אותו לדתי יותר משאר אחיו.<ref>{{הערה|{{cite book|title=In His Own Right: The Political Odyssey of Senator Robert F. Kennedy|page=2.|first=Joseph A.|last=Palermo|year=2002| publisher=Columbia University Press|isbn=978-0231120692}}</ref>}} הוא הרשים את הוריו כשחילק עיתונים, אולם לאחר מכן התברר שנסע ברולס רויס המשפחתית כדי לחלק אותם.<ref name{{הערה|שם=Mills19 />}}

ג'ו האב אהב את קנדי הבוגר, שהיה יותר קשוח בעיניו.<ref name{{הערה|שם=Mills19 />}}

שישה שבועות לפני יום הולדתו השמונה עשר, התגייס קנדי אל [[הצי האמריקאי|הצי]] כשוליה<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://www.jfklibrary.org/Research/Research-Aids/~/link.aspx?_id=ED4C953D8ECF46D9966C0AC50D254FEA&_z=z | title =Ready Reference: Information about Robert F. Kennedy | publisher =jfklibrary.org | date =April 14, 2013}}</ref>}} אולם שוחרר משירות פעיל עד למרץ 1944, כשעזב את אקדמיית מילטון כדי להתאמן. הוא הוסמך לקצונה בינואר 1946.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170927054908:22">|{{Cite book|title = The Architecture of Bates College|last = Stuan|first = Thomas|publisher = Bates College|year = 2006|isbn = |location = Ladd Library, Bates College, Lewiston, Maine|pages = 19}}</ref><ref>}}{{הערה|{{Cite book|title = Robert F. Kennedy: His Life|last = Evans|first = Thomas|publisher = Simon & Schuster; Reprint edition|year = 2002|isbn = |location = Ladd Library, Bates College, Lewiston, Maine|pages = 35}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Walter Isaacson">|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=RKzUqXc3BHgC&pg=PA285&lpg=PA285&dq=bobby+kennedy+Portsmouth+Priory+School&source=bl&ots=VK_i4q8FJB&sig=N8tSyjGVZnBB-JGhjc9Aey89Dns&hl=en&sa=X&ei=kUtqUb2xNerQyAGFloHwAw&ved=0CEAQ6AEwAjgK#v=onepage&q=bobby%20kennedy%20Portsmouth%20Priory%20School&f=false |title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness |publisher=[[Simon & Schuster]] |author=[[Walter Isaacson]] |date=October 17, 2011 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821132649/https://books.google.com/books?id=RKzUqXc3BHgC&pg=PA285&lpg=PA285&dq=bobby%20kennedy%20Portsmouth%20Priory%20School&source=bl&ots=VK_i4q8FJB&sig=N8tSyjGVZnBB-JGhjc9Aey89Dns&hl=en&sa=X&ei=kUtqUb2xNerQyAGFloHwAw&ved=0CEAQ6AEwAjgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref><ref>}}{{הערה|{{Cite web|title = July 1943: The Navy arrives {{!}} 150 Years {{!}} Bates College|url = http://www.bates.edu/150-years/months/july/navy-arrives/|website = www.bates.edu|accessdate = December 14, 2015}}</ref>}} הוא כעס מאוד על כך שלא היה בשירות פעיל. אחרים נכנסו לקרב לפניו, והוא כעס על כך.<ref name{{הערה|שם="Thomas44" />}}

אחיו הגדול ג'וזף נהרג באוגוסט 1944,<ref>{{הערה|New York Times, August 15 and 17, 1944 (announcement of Kennedy's death) and October 25, 1945 (detailed account of the mission)</ref>}} לאחר שמטוסו התפוצץ במהלך [[מבצע אפרודיטה]]. רוברט חווה משבר אמוני לאחר מכן. מותו של אחיו הוביל לעלייה מסוימת במעמדו במשפחה.<ref name{{הערה|שם=Thomas44>|Thomas, p. 44.</ref>}} ב-15 בדצמבר, 1945, נבנתה משחתת על שמו של ג'וזף, ולאחר מכן נשלח קנדי לשרת עליה ב-1 בפברואר, 1946.<ref name{{הערה|שם="Walter Isaacson"/><ref>}}{{הערה|{{cite web | url=http://www.nps.gov/nr/travel/maritime/jpk.htm | title =USS Joseph P. Kennedy, Jr. | author =''[[U.S. National Park Service]]'' | publisher =nps.gov}}</ref>}} ב-30 במאי, 1946, שוחרר קנדי מהצבא.<ref>{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] p. 61.</ref>}} על שירותו בצי זכה באות מלחמת העולם השנייה.

בספטמבר 1946, נרשם קנדי להרווארד.<ref name{{הערה|שם="E.W. Smith | 2010">|{{cite web|url=https://books.google.com/books?id=LyBN758OMhMC&pg=PA25&lpg=PA25&dq=bobby+kennedy+1946+enrolled+harvard&source=bl&ots=xPpf0zYLKz&sig=4pudbHwIf2rNPiMgdKEo8rbs1HM&hl=en&sa=X&ei=KFZqUdH5I4i2yAHdroGwDw&ved=0CGIQ6AEwBg#v=onepage&q=bobby%20kennedy%201946%20enrolled%20harvard&f=false |title=Athletes Once: 100 Famous People Who Were Once Notable Athletes |work=google.com |accessdate=August 25, 2015 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821133948/https://books.google.com/books?id=LyBN758OMhMC&pg=PA25&lpg=PA25&dq=bobby%20kennedy%201946%20enrolled%20harvard&source=bl&ots=xPpf0zYLKz&sig=4pudbHwIf2rNPiMgdKEo8rbs1HM&hl=en&sa=X&ei=KFZqUdH5I4i2yAHdroGwDw&ved=0CGIQ6AEwBg |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref>}} הוא עבד קשה כדי להתקבל לנבחרת הפוטבול, שם הצליח לפני ששבר רגל במהלך האימונים.<ref name{{הערה|שם="E.W. Smith | 2010"/>}} במשחק מול [[אוניברסיטת ייל]], השתתף ברגעים האחרונים בגבס.<ref>{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=n3i4KOu7MiEC&pg=PA208&lpg=PA208&dq=Robert+Kennedy+yale+game+cast&source=bl&ots=jNyNn734Wv&sig=2YBPJvdcOJ4mAqM1dEXp0SnyIKc&hl=en&ei=IpHBTvbNMYr20gGTrbzSBA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CCwQ6AEwAg#v=onepage&q=Robert%20Kennedy%20yale%20game%20cast&f=false |title=Football: The Ivy League Origins of an American Obsession |author=Mark F. Bernstein |publisher=[[University of Pennsylvania Press]] |date=August 22, 2001 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821134155/https://books.google.com/books?id=n3i4KOu7MiEC&pg=PA208&lpg=PA208&dq=Robert%20Kennedy%20yale%20game%20cast&source=bl&ots=jNyNn734Wv&sig=2YBPJvdcOJ4mAqM1dEXp0SnyIKc&hl=en&ei=IpHBTvbNMYr20gGTrbzSBA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CCwQ6AEwAg |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref>}} אביו נכח בכמה מהמשחקים וחבריו לקבוצה העריכו את יכולותיו של קנדי. הוא היה קטן יחסית אולם הצליח בענף.<ref>{{הערה|Thomas, p. 51.</ref>}}

ב-1946, השתתף במסע הבחירות של אחיו ג'ון עבור מושב בית הנבחרים שפונה בידי [[ג'יימס מייקל קרלי]]. הוא הצטרף למסע הבחירות לאחר סיום שירותו הצבאי, וכך נכנסו שני האחים לפוליטיקה.<ref>{{הערה|Schlesinger, pp. 63-64.</ref>}} כעבור שנתיים, במרץ 1948, סיים את לימודיו בהרווארד עם תואר ב[[מדעי המדינה]].<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://www.justice.gov/ag/aghistpage.php?id=63 | title =Robert Francis Kennedy Sixty-Fourth Attorney General 1961–1964 | author =''[[U.S. Department of Justice]]'' | publisher =justice.gov}}</ref>}} לאחר סיום לימודיו, הפליג לנסיעה באירופה ובמזרח התיכון, ושלח כתבות לעיתון בבוסטון.<ref name{{הערה|שם="Ben-David | Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine | 2008">|{{cite web|url=http://jcpa.org/article/robert-kennedys-1948-reports-from-palestine/|title=Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine|publisher=Jerusalem Center For Public Affairs|accessdate=August 25, 2015}}</ref>}} ארבע כתבות נשלחו מ[[ארץ ישראל]], מעט לפני תום [[המנדט הבריטי]], ותיארו את המתיחות באזור.<ref name{{הערה|שם="Ben-David | Robert Kennedy’s 1948 Reports from Palestine | 2008"/>}} הוא ביקר את המדיניות הבריטית באזור, ושיבח את היהודים שפגש, בטענה שהיו קשוחים. הוא טען שפיתח תקוות לאחר שראה ערבים ויהודים עובדים ביחד, אולם שחשש שהשנאה בין הקבוצות חזקה מדי ותוביל למלחמה.<ref>{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] pp. 73–77.</ref>}}

בספטמבר 1948, נרשם לבית הספר למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה.<ref>{{הערה|{{cite web | url=https://www.pbs.org/wgbh/americanexperience/features/timeline/kennedys/2/ | title =Timeline: Generations of the Kennedy Family | author =''[[American Experience]]'' | publisher =pbs.org | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135116/http://www.pbs.org/wgbh/americanexperience/features/timeline/kennedys/2/ | archivedate=August 21, 2016}}</ref>}} הוא התרגל במהירות ונבחר לנשיא הפורום המשפטי, שבו אירח נואמים חיצוניים, ביניהם אביו, אחיו, [[ויליאם אורוויל דאגלס]] ו[[ג'וזף מקארתי]]. עבודתו על [[יאלטה]] מאוחסנת באוצר האוניברסיטה.<ref>{{הערה|Schlesinger, p. 84.</ref>}} ב-17 ביוני, 1950, נישא ל[[אתל קנדי|אתל סקאקל]] בכנסייה הקתולית בקונטיקט, כשאחיו ג'ון הוא השושבין. קנדי סיים את לימודי המשפטים ביוני 1951, ולאחר מכן נסע עם אתל לגריניץ', לבית אביה. בתם קטלין נולדה ב-4 ביולי, 1951.<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://www.npr.org/programs/npc/2000/000907.ktownsend.html | title =Kathleen Kennedy Townsend Lieutenant Governor, Maryland | publisher =npr.org | date =September 7, 2000 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135527/http://www.npr.org/programs/npc/2000/000907.ktownsend.html | archivedate=August 21, 2016}}</ref>}} בקיץ עבר קנדי את בחינת ההסמכה לעריכת דין.<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://crdl.usg.edu/people/k/kennedy_robert_f_1925_1968/?Welcome | title =Kennedy, Robert F., 1925–1968 | author =''University System of Georgia'' | publisher =crdl.usg.edu | year =2011 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135722/http://crdl.usg.edu/people/k/kennedy_robert_f_1925_1968/?Welcome&Welcome | archivedate=August 21, 2016}}</ref>}} אחיו ג'ון חווה משבר ביחסיו עם אביו, ובמהלך מסע הבחירות לסנאט, ביקש מרוברט לעזור לו לתקן את מערכת היחסים. אביו של קנדי העריך את נכונותו להקריב למען המשפחה.<ref name{{הערה|שם=Thomas58>|Thomas, pp. 58-59.</ref>}}

בספטמבר 1951, נסע לסן פרנסיסקו ככתב כדי לכסות את החתימה על [[חוזה סן פרנסיסקו|חוזה השלום עם יפן]].<ref>{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=wEkFzIWjdn4C&pg=PA822&lpg=PA822&dq=robert+kennedy+Treaty+of+Peace+with+Japan&source=bl&ots=vtnf8EwB-t&sig=Npfc0t2VW-gptbGOjRyWSYNCWIE&hl=en&sa=X&ei=jnxqUfWRAeTeyQG2lYGYCw&ved=0CDcQ6AEwATgK#v=onepage&q=robert%20kennedy%20Treaty%20of%20Peace%20with%20Japan&f=false |title=United States Leadership in Wartime |publisher=[[ABC-CLIO]] |author=[[Spencer C. Tucker]] |year=2009 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821135947/https://books.google.com/books?id=wEkFzIWjdn4C&pg=PA822&lpg=PA822&dq=robert%20kennedy%20Treaty%20of%20Peace%20with%20Japan&source=bl&ots=vtnf8EwB-t&sig=Npfc0t2VW-gptbGOjRyWSYNCWIE&hl=en&sa=X&ei=jnxqUfWRAeTeyQG2lYGYCw&ved=0CDcQ6AEwATgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref>}} באוקטובר 1951, נסע לאסיה במשך שבעה שבועות עם אחיו ג'ון (שכבר כיהן אז ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]]) ועם אחותם פטרישיה. הם הגיעו אל [[ישראל]], [[הודו]], [[פקיסטן]], [[וייטנאם]] ו[[יפן]].<ref>{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=tYME6Z35nyAC&pg=PA947&lpg=PA947&dq=robert+kennedy+seven-week+Asian+trip&source=bl&ots=EY8xEGqu-I&sig=5m3nuiVFsaN7rL-pUc7OOv0U4YM&hl=en&sa=X&ei=DH5qUfGwG6W3ywH4r4GgCQ&ved=0CE4Q6AEwBTgK#v=onepage&q=robert%20kennedy%20seven-week%20Asian%20trip&f=false |title=The Social History of Crime and Punishment in America: An Encyclopedia |author=Wilbur R. Miller |publisher=[[Sage Publications]] |year=2012 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821140129/https://books.google.com/books?id=tYME6Z35nyAC&pg=PA947&lpg=PA947&dq=robert%20kennedy%20seven-week%20Asian%20trip&source=bl&ots=EY8xEGqu-I&sig=5m3nuiVFsaN7rL-pUc7OOv0U4YM&hl=en&sa=X&ei=DH5qUfGwG6W3ywH4r4GgCQ&ved=0CE4Q6AEwBTgK |archivedate=August 21, 2016 |deadurl=yes |df= }}</ref>}} שני האחים לא היו בקשר מיוחד בגלל הפרשי הגילאים ביניהם. הטיול, שנערך בחסות אביהם,<ref name{{הערה|שם=Thomas58/>}} חיזק את יחסיהם. הם נפגשו עם [[ליאקוט עלי חאן]], ראש ממשלת פקיסטן, לפני ההתנקשות בו, ועם ראש ממשלת הודו, [[ג'ווהרלל נהרו]].<ref>{{הערה|{{cite book|title=Bobby Kennedy: The Making of a Liberal Icon|page=97.|first=Larry |last=Tye| publisher=Random House|year=2016|isbn=978-0812993349}}</ref>}}

בנובמבר 1951, עבר קנדי עם אשתו ובתו לוושינגטון, כדי לעבוד כעורך דין ב[[מחלקת המשפטים של ארצות הברית]] במחלקה לענייני פלילים. הוא חקר בעיקר חשודים בריגול לטובת הסובייטים.<ref name{{הערה|שם="Kennedy, Robert F., 1951 | Arthur J. Morris Law Library">|{{cite web|url=http://libguides.law.virginia.edu/content.php?pid=229843&sid=1910542|title=Kennedy, Robert F., 1951 - Our History: Featured Alumni - Law Library Guides at University of Virginia Arthur J. Morris Law Library|publisher=virginia.edu|accessdate=August 25, 2015}}</ref>}} בפברואר 1952 הועבר אל המחוז המזרחי של ניו יורק, ב[[ברוקלין]], עבור טיפול בתיקי הונאה.<ref name{{הערה|שם="Whitman"/>}} הוא התפטר ב-6 ביוני, 1952, כדי לנהל את מסע הבחירות של אחיו ג'ון לסנאט מטעם [[מסצ'וסטס]].<ref name{{הערה|שם="Whitman">|{{cite web |title=Robert Francis Kennedy: Attorney General, Senator and Heir of the New Frontier | url=https://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/bday/1120.html | publisher=New York Times Company | accessdate=August 21, 2016 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160821221444/http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/bday/1120.html|archivedate=August 21, 2016 }}</ref>}} ניצחונו של ג'ון היה חשוב למשפחה, הפך אותו לדמות לאומית ולמועמד רציני לנשיאות. רוברט הרגיש שבעזרתו לאחיו הצליח לזכות באהדת אביו.<ref>{{הערה|Thomas, p. 58.</ref>}}

בדצמבר 1952, בעצת אביו, מונה קנדי בידי חבר המשפחה, הסנאטור ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]], [[ג'וזף מקארתי]], להיות סגן יועץ בוועדת הסנאט לחקירות,,<ref>{{הערה|Schlesinger (1978) p. 101</ref><ref name}}{{הערה|שם=savmappq>|{{Cite book|title=Bobby Kennedy: The Making of a Liberal Legend|last=Tye|first=Larry|publisher=Random House|year=2016|isbn=9780812993349|location=New York|pages=68|quote="It is unclear where the rumor began about McCarthy being godfather to Bobby's firstborn, Kathleen. Authors and journalists echoed it enough that they stopped footnoting it, but they continued citing it as the clearest sign of how close Kennedy was to McCarthy. Even Kathleen's mother, Ethel, asked recently whether it was true, said, "He was. I think he was." Kathleen, who would enter politics herself and knew firsthand the stigma of being associated with Joe McCarthy, has "no idea" where the rumor came from but double-checked her christening certificate to confirm that it was false. "It's bizarro" she says, adding that her actual godfather was Daniel Walsh, a professor at Manhattanville College of the Sacred Heart, Ethel's alma mater, and a counselor to the Catholic poet and mystic Thomas Merton."|via=Electronic version}}</ref>}} אולם הוא לא אהב את גישתו התוקפנית של מקארתי.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/news/national/robert-f-kennedy-climbed-mountain-steepest-article-1.2441643|date=November 20, 2015|publisher=New York Daily News|title=Robert F. Kennedy climbed the mountain where it was steepest}}</ref>}} הוא צבר מוניטין בוועדה, והתפטר ביולי 1953.<ref>{{הערה|Schlesinger (1978) p. 106</ref>}} עד ינואר 1954 לא עסק בעבודה משמעותית.<ref name{{הערה|שם=Goduti16>|{{cite book|title=Robert F. Kennedy and the Shaping of Civil Rights, 1960-1964|pages=16–17.|first=Philip A. Jr.|last=Goduti|year=2012|publisher=McFarland}}</ref>}}

לאחר שעזר לאביו בוועדה לארגון מחדש של מחלקות הממשל, הצטרף קנדי שוב אל הסנאט כיועץ למיעוט הדמוקרטי בפברואר, 1954.<ref>{{הערה|Schlesinger (1978) p. 109.</ref>}} באותו החודש, העמיד לדין [[רוי כהן]], עוזרו של מקארתי, את אני לי מוס, והאשים אותה בחברות במפלגה הקומוניסטית. קנדי חשף שכהן חקר את האישה הלא נכונה וביקש את התיק עליה מה-FBI. ראש ה-FBI [[ג'ון אדגר הובר]] מנע ממנו גישה לתיקים.<ref name{{הערה|שם=Hilty86>|Hilty, pp. 86-87.</ref>}} כשהדמוקרטים השיגו רוב בסנאט בינואר 1955, הפך קנדי ליועץ בכיר והיה מעורב בשימועים של מקארתי מול הצבא.<ref>{{הערה|Schlesinger (1978) pp. 113, 115</ref>}} קנדי סייע לסנאטורים הדמוקרטים לתקוף את כהן במהלך השימועים, דבר שכמעט גרם לתקרית אלימה ביניהם.<ref name{{הערה|שם=Hilty86 />}} קנדי הופיע ברשימת עשרת הצעירים הגדולים של 1954.<ref name{{הערה|שם=Hilty90>|Hilty, pp. 90-91.</ref>}}

קנדי עבד כעוזרו של [[עדלי סטיבנסון]] במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1956|הבחירות לנשיאות ב-1956]], מה שסייע לו להתרגל למסעות בחירות לאומיים, לקראת ניהול מסע הבחירות של אחיו.<ref>{{הערה|Hilty, pp. 97-98.</ref>}} הוא לכאורה הצביע ל[[דוייט אייזנהאואר]].<ref name{{הערה|שם="leamer2001">|{{cite book | title=The Kennedy Men: 1901–1963 | publisher=HarperCollins | author=Leamer, Laurence | year=2001 | page=378|isbn=0-688-16315-7}}</ref>}} הוא גם היה ציר בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1956 במקום [[טיפ אוניל]], וניסה לסייע לג'ון להתמנות לסגנו של סטיבנסון.<ref>{{הערה|Thomas, p. 404.</ref>}} מעט לאחר מכן, ניסה להתפייס עם ג'ון אדגר הובר בהוראת אביו.<ref>{{הערה|Thomas, p. 116.</ref>}} מערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון במהלך כהונתו כתובע כללי.<ref>{{הערה|Schlesinger (2002) [1978] pp. 254-256</ref>}}

בין 1957 ל-1959 ייעץ לוועדה של [[ג'ון ליטל מקללן]], שעסקה בנושאי יחסי עבודה. קנדי פיקח על חקירות של עדים, זאת כדי שימשוך אש מצד איגודי העובדים.<ref>{{הערה|Phillips, Cabell. "The McClellan-Kennedy Investigating Team." ''New York Times.'' March 17, 1957.</ref>}} במהלך כהונתו התעמת עם [[ג'ימי הופה]], נשיא איגוד נהגי המשאיות.<ref>{{הערה|Schlesinger (1978) pp. 137–91</ref>}} הליברלים ביקרו את קנדי בגלל התפרצויות הכעס שלו כלפי אלו שהוגנו בידי [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]].<ref>{{הערה|Shesol, Jeff. ''Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud That Defined a Decade.'' New York: W. W. Norton & Company, 1998. {{ISBN|0-393-31855-9}}; [[Darcy Richardson|Richardson, Darcy G.]] ''A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign.'' Bloomington, Ind.: iUniverse, 2001. {{ISBN|0-595-23699-5}}</ref>}} הסנאטורים [[בארי גולדווטר]] וקארל מונדט התלוננו על המיקוד באיגוד המשאיות, בטענה שקנדי ניסה לחפות על איגודי עובדי המכוניות שתמכו בדמוקרטים. קנדי כתב שלשני הסנאטורים לא היה אומץ כיוון שתקפו אותו רק בעיתונות.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas|publisher=Simon & Schuster|year=2002|isbn=978-0743203296}}</ref>}} בסוף 1959 התפטר מתפקידו כדי להתכונן לניהול מסע הבחירות של אחיו.

ב-1960, פרסם קנדי ספר מוצלח בשם ''האויב מבפנים'', בו תיאר את מעשיהם המושחתים של איגודי העובדים שחקר. הספר היה רב מכר ויכול היה להזניק את הקריירה הפוליטית של קנדי, אולם כדי לעזור למשפחתו,<ref name{{הערה|שם=Thomas88>|Thomas, pp. 88-89.</ref>}} החליט קנדי לסייע לאחיו ג'ון להתמודד לנשיאות. בניגוד לתפקידו שמונה שנים קודם לכן, הפעם הוא נאם יותר.<ref>{{הערה|Hilty, p. 146.</ref>}} הוא דרש ניצחון בכל מחיר, וביקש מפרנקלין רוזוולט הבן לתקוף את [[יוברט האמפרי]] ולטעון שהשתמט מהצבא.<ref>{{הערה|{{cite book|title=John F. Kennedy: A Biography|first=Michael|last=O'Brien|pages=453–454.|year=2006|publisher=St. Martin's Griffin|isbn=978-0312357450}}</ref>}}

מתוך דאגה בנוגע לניצחונו של קנדי, החליטו תומכיו של לינדון ג'ונסון, שגם רץ לנשיאות, לחשוף את עובדת היותו של קנדי חולה ב[[מחלת אדיסון]]. קנדי הגן על אחיו והכחיש זאת.<ref>{{הערה|Sabato, p. 53.</ref>}} לאחר שהשיג את המועמדות, החליט קנדי למנות את ג'ונסון לסגנו. תומכי קנדי לא אהבו את הרעיון ורוברט ניסה לשכנע את ג'ונסון לסרב להצעה, מה שהוביל ליריבות גדולה ביניהם.<ref>{{הערה|{{cite news|url= https://www.nytimes.com/books/97/10/26/reviews/971026.26oshinkt.html |title=Fear and Loathing in the White House| date=October 26, 1997|first=David M.|last=Oshinsky| work=The New York Times | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822202643/https://www.nytimes.com/books/97/10/26/reviews/971026.26oshinkt.html | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} עוד לפני כן היחסים ביניהם לא היו טובים, כשרוברט ראה את ג'ונסון כאיום לשאיפותיו של אחיו.<ref>{{הערה|Thomas, p. 96.</ref>}} עם זאת, הסכים ג'ונסון להתמנות לסגנו של ג'ון.<ref>{{הערה|{{cite book|title=1960: LBJ Vs. JFK Vs. Nixon : the Epic Campaign that Forged Three Presidencies|pages=205–206.|first=David|last=Pietrusza|year=2008|publisher=Union Square Press|isbn=978-1402761140}}</ref>}}

קנדי ניסה להסתיר את הדת הקתולית של אחיו במהלך הבחירות המקדימות, אולם בבחירות הכלליות הפך לתקיף יותר בנוגע לנושא. נאומו של קנדי בספטמבר, בו דרש את [[הפרדת הדת מהמדינה]], הרגיע את החששות.<ref>{{הערה|Thomas, p. 105.</ref>}} כעבור חודש, שחרר קנדי את מנהיג התנועה לזכויות האזרח [[מרטין לותר קינג]] מכלאו ב[[אטלנטה]]. קנדי דיבר עם המושל [[ארנסט ונדיור]] ועם השופט שכלא את קנדי.<ref>{{הערה|{{cite book|title=The Papers of Martin Luther King Jr., Volume V: Threshold of a New Decade, January 1959-December 1960 (Martin Luther King Papers)|year=2005|isbn=978-0520242395|publisher=University of California Press|pages=38–39.|first=Martin Luther Jr.|last=King|authorlink=Martin Luther King Jr.}}</ref>}}

לאחר היבחרו של ג'ון קנדי ב-1960, מינה את אחיו לתפקיד התובע הכללי. הבחירה הייתה שנויה במחלוקת, ועיתון ה''[[ניו יורק טיימס]]'' טען שרוברט לא מנוסה ולא מתאים לתפקיד. לא היה לו ניסיון בבתי משפט מחוזיים או ממשלתיים,<ref name{{הערה|שם="Schlesinger"/>}} והנשיא התבדח וטען שרק ניסה לתת לו ניסיון משפטי לפני שיעסוק בעריכת דין.<ref name{{הערה|שם="All He Asked">|{{cite news |title= New Administration: All He Asked|date=February 3, 1961|work=TIME|url=http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,872026,00.html}}</ref>}} עם זאת, היה לקנדי ניסיון במאבק בפשע המאורגן.

לפי [[בובי בייקר]], מזכיר הרוב בסנאט ותלמידו של לינדון ג'ונסון, הנשיא הנבחר לא רצה למנות את אחיו לתפקיד, אולם אביהם היה זה שלחץ עליו. בשם ג'ונסון, לחץ בייקר על הסנאטור ריצ'רד ראסל לאשר הצבעה קולית על מינויו של קנדי בינואר 1961, בגלל סיכוייו החלשים של קנדי להיבחר.<ref name{{הערה|שם="BobbyBaker">|{{cite web |url=http://www.documentcloud.org/documents/836424-baker-text.html#document/p203 |title=Doing Business |last1=Baker |first1=Bobby |last2=Ritchie |first2=Donald |date=March 4, 2010|publisher=Senate Historical Office|accessdate=November 23, 2013}}</ref>}} <ref name{{הערה|שם="LincolnBio">|{{cite book|last=Lincoln|first=Evelyn|authorlink=Evelyn Lincoln|title=Kennedy and Johnson|publisher=Holt, Rinehart and Winston |location=Austin, TX|year=1968|edition=1st|pages=204–205}}</ref>}}

קנדי בחר בסגנים ובצוות מעולה, ביניהם [[ביירון וייט]] ו[[ניקולס דה-בלוויל קצנבך]].<ref name{{הערה|שם="Schlesinger"/>}}

קנדי היה אדם חזק בממשלו של אחיו- הוא ניהל את מסע הבחירות, היה התובע הכללי, שלט במינויים הפוליטיים, והיה היועץ של אחיו.<ref>{{הערה|{{cite book|author=James W. Hilty|title=Robert Kennedy: Brother Protector|url=https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA405|year=2000|publisher=Temple University Press|pages=405–9 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822203438/https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA405 | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} הוא נחשב לאחד מהתובעים הכלליים החזקים והמשפיעים ביותר.<ref name{{הערה|שם="James W. Hilty 2000 408">|{{cite book|author=James W. Hilty|title=Robert Kennedy: Brother Protector|url=https://books.google.com/books?id=_QpECR5E7_0C&pg=PA408|year=2000|publisher=Temple University Press|page=408}}</ref>}} הוא היה היועץ הקרוב ביותר לאחיו והיה האדם השני בממשלו של אחיו.<ref name{{הערה|שם="James W. Hilty 2000 408"/>}}

הנשיא טען שהוא יכול לסמוך על אחיו שיבצע את המטלות, וטען שהוא מצוין בארגון.<ref>{{הערה|{{cite book|author=Duncan Watts|title=Dictionary of American Government and Politics|url=https://books.google.com/books?id=ul7V4hkVPKQC&pg=PA166|year=2010|publisher=Edinburgh U.P.|page=166 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822203751/https://books.google.com/books?id=ul7V4hkVPKQC&pg=PA166 | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}}

כאחד מיועציו הקרובים של הנשיא, מילא קנדי תפקיד חשוב בטיפול ב[[משבר ברלין השני|משבר ברלין]].<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://instruct.westvalley.edu/kelly/PoliSci4_on_campus/Online%20Readings/stiles_cuban_missile.htm | title =THE CUBAN MISSILE CRISIS: RATIONALITY Case Histories in International Politics, 5th Edition | author =Kendall Stiles | publisher =westvalley.edu }}</ref>}} בעזרת קשריו עם המרגל הסובייטי גיאורגי בולשקוב, מילא תפקיד חשוב בדיפלומטיה בין שתי המדינות.<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://blogs.reuters.com/berlin1961/2011/06/14/kennedys-showdown-at-checkpoint-charlie/ | title =Berlin 1961 Kennedy, Khrushchev and the most dangerous place on Earth Kennedy's showdown at Checkpoint Charlie | author =''[[Frederick Kempe]]'' | publisher =reuters.com | date =June 14, 2011 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822204203/http://blogs.reuters.com/berlin1961/2011/06/14/kennedys-showdown-at-checkpoint-charlie/ | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} הקשר אפשר לו לכנס את ועידת וינה ביוני 1961, ולהרגיע את המתיחות ב[[צ'ק פוינט צ'ארלי]] באוקטובר.<ref>{{הערה|{{cite book|last=Kempe|first=Frederick|title=Berlin 1961|year=2011|publisher=Penguin Group (USA)|isbn=0-399-15729-8|pages=478–479}}</ref>}}

כתובע הכללי, לחם קנדי מול הפשע המאורגן והמאפיה, ונכנס לעימותים עם ראש ה-FBI, [[ג'ון אדגר הובר]]. מספר ההרשעות של פושעים עלה בשמונה מאות אחוזים בכהונתו.<ref>{{הערה|{{cite web | url=https://www.theguardian.com/law/2010/dec/10/patricia-scotland-robert-kennedy | title=My legal hero: Robert F Kennedy | publisher=Guardian News and Media Limited | date=December 10, 2010 | accessdate=August 22, 2016 | author=Scotland, Patricia | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205415/https://www.theguardian.com/law/2010/dec/10/patricia-scotland-robert-kennedy | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} קנדי ניסה לגרום ל-FBI לזנוח את המאבק בקומוניזם לטובת מאבק בפשע מאורגן. קשריו עם אחיו אפשרו לו לגבור על הובר במאבק.<ref name{{הערה|שם=npr2015>|{{cite news|url=http://www.npr.org/2015/07/06/420595057/vendetta-recalls-the-ruthless-rivalry-between-bobby-kennedy-jimmy-hoffa|title='Vendetta' Recalls The Ruthless Rivalry Between Bobby Kennedy, Jimmy Hoffa|date=July 6, 2015|publisher=npr.org | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205623/http://www.npr.org/2015/07/06/420595057/vendetta-recalls-the-ruthless-rivalry-between-bobby-kennedy-jimmy-hoffa | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} הובר לא אהב את קנדי, בעיקר בגלל שלא הצליח לשלוט בו.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.nbcnews.com/id/4638275/ns/dateline_nbc/t/secrets-j-edgar-hoover/#.Vv8d-GNhqqA|title=The secrets of J. Edgar Hoover|date=April 12, 2004|publisher=NBC News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822205753/http://www.nbcnews.com/id/4638275/ns/dateline_nbc/t/secrets-j-edgar-hoover/ | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}}

הוא ניסה לתבוע את ג'ימי הופה, נשיא איגוד נהגי המסעיות, בגלל שחיתותו.<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://iml.jou.ufl.edu/projects/Fall05/slewis/Ch2.html | title =The Disappearance of Jimmy Hoffa | author =''[[University of Florida]]'' | publisher =jou.ufl.edu | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822210018/http://iml.jou.ufl.edu/projects/Fall05/slewis/Ch2.html | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} הטינה ביניהם הובילה להאשמות של הופה שקנדי רודף אחריו באופן אישי.<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://pabook.libraries.psu.edu/palitmap/bios/Hoffa__Jimmy.html | title =Hoffa, James Riddle | author =Jacqueline A. Schmitz | publisher =libraries.psu.edu}}</ref>}} ב-7 ביולי, 1961, לאחר היבחרו מחדש של הופה לנשיאות האיגוד, טען קנדי שהתיק של הממשלה נגדו לא השתנה.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1961/07/08/page/5/article/robt-kennedy-stands-firm-against-hoffa|title=Robt. Kennedy Stands Firm Against Hoffa|date=July 8, 1961|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}} כעבור שנה, הודלף שהופה טען בפני פעיל שגירש את קנדי באופן פיזי ממשרדו.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1962/09/08/page/4/article/threw-robert-kennedy-from-office-hoffa|title=Threw Robert Kennedy from Office: Hoffa|date=September 8, 1962|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}} ב-1964, נעצר הופה על מתן שוחד למושבעים.<ref>{{הערה|{{cite book|author=Dan E. Moldea|title=The Hoffa Wars: The Rise and Fall of Jimmy Hoffa|url=https://books.google.com/books?id=LjTUONpZpDIC&pg=PA147|year=1992|publisher=SP Books|page=147}}</ref>}} לאחר שגילה על הרשעתו של הופה, בירך קנדי את שלושת התובעים.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1964/03/05/page/1/article/jury-finds-hoffa-guilty|title=3 Teamster Boss Pals Face Term; Dorfman Freed|date=March 5, 1964|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}}

ב-1961 התחייב קנדי לזכויות האזרח מטעם הממשל. הוא הביע תמיכה ב[[פסק דין בראון נגד מועצת החינוך]] ותמך בביטול ההפרדה הגזעית מסיבות חוקיות.<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://www.americanrhetoric.com/speeches/rfkgeorgialawschool.htm | title=Law Day Address at the University of Georgia Law School | publisher=American Rhetoric | accessdate=23 August 2016 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822211236/http://www.americanrhetoric.com/speeches/rfkgeorgialawschool.htm | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}}

במאי 1961, טען קנדי שבתוך שלושים או ארבעים שנים ייבחר אדם שחור לנשיאות. משפחתו תמכה ב[[ברק אובמה]] ב-2008.<ref>{{הערה|Sabato, p. 395.</ref>}}

בפברואר 1962,<ref name{{הערה|שם=lllkkaf />}} הציג ג'ון אדגר הובר, שראה במרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח, כפורע חוק<ref name{{הערה|שם="american public radio">|{{cite news |title= The FBI's War on King|publisher= American Public Radio|url= http://americanradioworks.publicradio.org/features/king/d1.html | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822211948/http://americanradioworks.publicradio.org/features/king/d1.html | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} ואויב המדינה,<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://www.npr.org/2012/02/14/146862081/the-history-of-the-fbis-secret-enemies-list | title =The History of the FBI's Secret 'Enemies' List | publisher =npr.org | date =February 14, 2012 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822212141/http://www.npr.org/2012/02/14/146862081/the-history-of-the-fbis-secret-enemies-list | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} האשמות כלפי קינג וטען שעוזריו הקרובים היו קומוניסטים.<ref name{{הערה|שם=ippppafab >|{{cite web | url=http://mlk-kpp01.stanford.edu/index.php/encyclopedia/encyclopedia/enc_federal_bureau_of_investigation_fbi/ | title =MARTIN LUTHER KING, JR. AND THE GLOBAL STRUGGLE FOR POWER Federal Bureau of Investigation (FBI) | publisher =stanford.edu | date =April 16, 2013}}</ref>}} ה-FBI צותת לשיחותיו של קינג.<ref name{{הערה|שם=lllkkaf>|http://kingencyclopedia.stanford.edu/encyclopedia/encyclopedia/enc_federal_bureau_of_investigation_fbi/index.html</ref>}} קנדי ביקש מקינג להיפטר מהעוזרים החשודים, אולם קינג סירב.<ref name{{הערה|שם=rking />}} באוקטובר 1963,<ref name{{הערה|שם=rking />}} הסמיך קנדי את ה-FBI לצותת לקינג למשך חודש,<ref>{{הערה|Herst, Burton (2007). ''Bobby and J. Edgar'', p. 372.</ref>}} אולם הובר הרחיב את הצו.<ref>{{הערה|Herst, Burton, (2007) pp 372–374.</ref>}} ההליך נמשך עד ליוני 1966 ונחשף כמה ימים לפני מותו של קנדי.<ref name{{הערה|שם="the atlantic">|{{cite news |title= The FBI and Martin Luther King|last= Garrow|first= David J.|authorlink= David Garrow|date= July 8, 2002|work= The Atlantic Monthly|url= https://www.theatlantic.com/doc/200207/garrow}}</ref>}}

קנדי המשיך לתמוך בזכויות האזרח, ניסה לסייע לקינג במעצריו ותבע פוליטיקאים מושחתים מהדרום.<ref>{{הערה|{{cite book|last=Mahoney|first=Richard D.|title=Sons & Brothers: The Days of Jack and Bobby Kennedy|year=1999|publisher=Arcade Publishing|isbn=978-1559704809|page=247}}</ref>}} במהלך כהונתו, פעל למען ביטול ההפרדה הגזעית במוסדות הממשלתיים, דרש העסקת שחורים ותקף את סגן הנשיא ג'ונסון שלא ביטל את ההפרדה הגזעית אצלו. עם זאת, הציתות לקינג הוביל ליחסים מתוחים בין משפחת קנדי ובין פעילי זכויות האזרח."<ref name{{הערה|שם=rking>|http://kingencyclopedia.stanford.edu/encyclopedia/encyclopedia/enc_kennedy_robert_francis_19251968/</ref>}}

רוברט היה היוזם של רוב השיפורים בנושאי זכויות האזרח במהלך ממשל קנדי.<ref>{{הערה|Bob Spivack, Interview of the Attorney General, May 12, 1962; published in "Robert Kennedy and His Times," by Arthur M. Schlesinger, p. 313, Ballantine Books (1996).</ref>}} הוא התעקש שקנדי ינאם לאומה בנושא.<ref name{{הערה|שם="Schlesinger">|{{Cite journal|last=Schlesinger|first=Arthur M. Jr.|title=Robert Kennedy and His Times|year=1978|postscript=<!--None-->}}</ref>}}

קנדי פעל בתגובה למאמצי פעילי זכויות האזרח להסיע אוטובוסים משולבים גזעית בדרום. לאחר שפצצה הוטמנה באוטובוס, שלח קנדי את יועציו לשמור על האוטובוסים. הוא נתן להם אישורים מיוחדים להסיע את האוטובוסים.<ref>{{הערה|Rucker, Walter, Upton James (2007). ''Encyclopedia of American Race Riots''. Greenwood Publishing Press, p. 239.</ref>}}

לאחר התקפה על כנסייה בפטיסטית באלבמה בה היו קינג ותומכיו, טלפן קנדי אל קינג וביקש ממנו לא לעזוב את הבניין עד לאבטחת האזור. קינג הודה לקנדי על כך ששלח חיילים להגן עליו.<ref name{{הערה|שם="Schlesinger"/><ref>}}{{הערה|Ayers, Edward. Gould, Lewis. Oshinsky, David. (2008). American Passages: A History of the United States: Since 1865, Vol. 2, Cengage Learning, p. 853.</ref>}}

ניסיונותיו לטפל בנושא הגזעי נקשרו לוועידה עם [[ניקיטה חרושצ'וב]] ו[[שארל דה גול]]. הוא האמין שמהומות גזעיות יפגעו בנשיא.<ref>{{הערה|Schlesinger, Arthur (2002). Robert Kennedy and His Times, Houghton Mifflin Harcourt, p. 298.</ref>}} עם זאת, מנהיגי זכויות האזרח החשיבו אותו לפשרן מדי.<ref>{{הערה|Thomas, p. 298.</ref>}} בניסיון להבין את השחורים, נפגש במאי 1963 עם משלחת שחורה בהנהגת [[ג'יימס בולדווין]].

בספטמבר 1962, שלח חיילים כדי לאפשר לתלמיד שחור להירשם ל[[אוניברסיטת מיסיסיפי]]. הוא קיווה שהמושל יאפשר הרשמת שחורים לאוניברסיטאות ודאג מעימותים.<ref>{{הערה|Schlesinger (2002) [1978], pp. 317–320.</ref>}} הנשיא קנדי נאלץ לשלוח חיילים לאזור לאחר שאלימות פרצה.<ref>{{הערה|{{cite journal |last= Bryant |first= Nick |date=Autumn 2006 |title= Black Man Who Was Crazy Enough to Apply to Ole Miss |journal= The Journal of Blacks in Higher Education |issue= 53 |page= 71}}</ref>}}

בגלל המהומות שפרצו, מתו שני אנשים ונפצעו מאות,<ref name{{הערה|שם=npr>|{{cite news |url=http://www.npr.org/2012/10/01/161573289/integrating-ole-miss-a-transformative-deadly-riot |title=Integrating Ole Miss: A Transformative, Deadly Riot |work=NPR |date=October 1, 2012 |accessdate=March 23, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160822214711/http://www.npr.org/2012/10/01/161573289/integrating-ole-miss-a-transformative-deadly-riot | archivedate=August 22, 2016}}</ref>}} אולם קנדי המשיך להתעקש על זכותם של תלמידים שחורים להירשם לאוניברסיטאות. הוא החל שיתוף פעולה עם מנהיגי תנועת זכויות האזרח, ועבד יחד עם קנדי וג'ונסון כדי לנסח את [[חוק זכויות האזרח (1964)|חוק זכויות האזרח]]. בין דצמבר 1961 לדצמבר 1963, הרחיב את המחלקה לזכויות האזרח בשישים אחוזים.<ref>{{הערה|{{cite book| last = Belknap| first = Michal R.| title = Federal Law and Southern Order: Racial Violence and Constitutional Conflict in the Post-Brown South| publisher = University of Georgia Press| series = Studies in the legal history of the South| edition = illustrated, reprint| date = 1995| pages = 72| url = https://books.google.com/books?id=IIXxGKEqg_oC&dq= | isbn = 9780820317359}}</ref>}}

קנדי השתמש בכוחו כדי להשפיע על תעשיית הפלדה לא להעלות מחירים.<ref name{{הערה|שם="time steel">|{{cite news |title= Smiting the Foe|date=April 20, 1962|work=TIME|url= http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,873526-3,00.html}}</ref>}} ''ה[[וול סטריט ג'ורנל]]'' תקף את מדיניותו וטען שפעל בכוח כדי להשיג את המטרה.<ref name{{הערה|שם="jfk bio">|{{cite book |title= John F. Kennedy|last= O'Brien|first= Michael|publisher= Macmillan|url= https://books.google.com/?id=gFRzBSBmGaIC&pg=PA645&lpg=PA645&dq=kennedy+steel+price+increase+fbi |isbn= 978-0-312-28129-8 |year= 2005}}</ref>}} נטען שקנדי הפר את חירויות האזרח.<ref name{{הערה|שם="jfk bio"/>}}

במהלך כהונת אחיו כנשיא, ביצע הממשל את עונש המוות האחרון ב-1963<ref>{{הערה|{{cite web |url=http://www.usmarshals.gov/history/executions.htm |title=History: Historical Federal Executions |accessdate=August 3, 2013}}</ref>}} וקנדי, כתובע הכללי, ייצג את הממשלה.<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.thesmokinggun.com/archive/feguer3.html |archive-url=https://web.archive.org/web/20030727091512/http://www.thesmokinggun.com/archive/feguer3.html |dead-url=yes |archive-date=July 27, 2003 |title=The Smoking Gun: Public Documents, Mug Shots |work=thesmokinggun.com |accessdate=August 25, 2015 |df= }}</ref>}}

ב-1968, תמך קנדי בחוק שהיה אמור לבטל את עונש המוות.<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/Robert+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |date=January 17, 2006 |accessdate=May 3, 2009 |title=Robert F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=[[John F. Kennedy Presidential Library]] |author=Parise, Theresa |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090303180247/http://jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/Robert%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=March 3, 2009 |df= }}</ref>}}

מסמכים ששוחררו לציבור ב-2007 חשפו שלפני הפלישה למפרץ החזירים, הסמיך קנדי עצמו ניסיון התנקשות.<ref>{{הערה|[http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB222/family_jewels_wh2.pdf January 4, 1975, memorandum of conversation] between President [[Gerald Ford]] and [[Henry Kissinger]], made available by the [[National Security Archive]], June 2007</ref><ref>}}{{הערה|[http://www.telegraph.co.uk/news/main.jhtml?xml=/news/2007/06/23/wcia123.xml CIA's 'family jewels' on show], ''[[The Daily Telegraph]]'', June 23, 2007</ref>}} אולם אחרים טענו שקנדי הנחה את ה-CIA לבטל כל ניסיון להתנקש בקסטרו.<ref>{{הערה|Schlesinger 2002 (reprint), pp. 493–494.</ref>}} לאחר מכן היה מעורב בתכניות להפלת קסטרו.<ref>{{הערה|{{cite web|url=https://history.state.gov/milestones/1961-1968/bay-of-pigs|title=The Bay of Pigs Invasion and its Aftermath, April 1961–October 1962|publisher=history.state.gov | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823123217/https://history.state.gov/milestones/1961-1968/bay-of-pigs | archivedate=August 23, 2016}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1997/11/19/us/declassified-papers-show-anti-castro-ideas-proposed-to-kennedy.html|title=Declassified Papers Show Anti-Castro Ideas Proposed to Kennedy|publisher=New York Times|first=Tim|last=Weiner|date=November 19, 1997 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823123351/http://www.nytimes.com/1997/11/19/us/declassified-papers-show-anti-castro-ideas-proposed-to-kennedy.html | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}}

במהלך [[משבר הטילים בקובה]] הצליח קנדי לרסן את הניצים בממשלה. הוא השפיע על אחיו והוביל אותו למדיניות של סגר ימי על קובה. הוא נפגש עם חברי הממשלה הסובייטית ומנע מלחמה גרעינית.<ref>{{הערה|Schlesinger, "The Cuban Connection", Robert Kennedy and His Times</ref>}}

בלילה האחרון של משבר הטילים,אמר הנשיא קנדי: "תודה לאל על בובי".<ref>{{הערה|[http://findarticles.com/p/articles/mi_m1316/is_10_32/ai_66495286 Clarity Through Complexity] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071223120100/http://findarticles.com/p/articles/mi_m1316/is_10_32/ai_66495286 |date=December 23, 2007 }}, October 2000, [http://findarticles.com/ FindArticles.com]{{cbignore}}, Retrieved June 10, 2007</ref>}}

במהלך [[רצח קנדי]] ב-22 בנובמבר, 1963, היה רוברט בביתו עם עוזריו ממחלקת המשפטים, כשג'ון אדגר הובר התקשר לבשר לו על החדשות.<ref name{{הערה|שם=Palmero1-6 />}} לפני שיכול היה לשאול שאלות, ניתק הובר. קנדי טען שהובר נהנה לספר לו את החדשות.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://abcnews.go.com/WNT/story?id=131457&page=1|title=Robert Kennedy Struggled With JFK's Assassination|publisher=ABC News}}</ref>}} לאחר מכן נודע לו על מות אחיו.<ref name{{הערה|שם=Palmero1-6>|{{cite book|title=In His Own Right: The Political Odyssey of Senator Robert F. Kennedy|first=Joseph A.|last=Palmero|year=2002|pages=1–6.|publisher=Columbia University Press}}</ref>}} מעט לאחר מכן טלפן למקג'ורג' באנדי בבית הלבן, וביקש ממנו להחליף מנעולים לתיקיות של הנשיא. הוא ציווה על השירות החשאי לפרק את מערכת ההקלטה הסודית בחדר הסגלגל. לאחר מכן שאל את ראש ה-CIA האם היה מעורב במותו של אחיו.<ref>{{הערה|Thomas, pp. 276-277.</ref>}}

שעה לאחר ההתנקשות, קיבל שיחה מסגן הנשיא ג'ונסון שהיה על [[אייר פורס 1]]. ג'ונסון הביע את תנחומיו לקנדי, אולם לאחר מכן דרש להישבע מיד לתפקיד הנשיא. קנדי סירב לכך כיוון שרצה שגופתו של אחיו תוחזר קודם כל לוושינגטון.<ref>{{הערה|Sabato, p. 16.</ref>}} לבסוף השניים הסכימו שעל ג'ונסון להישבע אמונים לתפקיד לפני שיחזור לוושינגטון.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Lyndon B. Johnson|first=Debbie|last=Levy|page=72.|year=2003|isbn=978-0822500971|publisher=Lerner Publishing Group}}</ref>}} קנדי עצמו טען שחשב שהוא המטרה להתנקשות ולא אחיו.<ref>{{הערה|{{cite news| url=https://www.bostonglobe.com/metro/2013/11/24/his-brother-keeper-robert-kennedy-saw-conspiracy-jfk-assassination/TmZ0nfKsB34p69LWUBgsEJ/story.html|title=Robert F. Kennedy saw conspiracy in JFK’s assassination|date=November 24, 2013| work=The Boston Globe}}</ref>}} בימים לאחר ההתנקשות, כתב לשני ילדיו וטען שכבני המשפחה הבוגרים יש להם אחריות לזכור את דודם.<ref>{{הערה|{{Cite book|title=Make Gentle the Life of This World: The Vision of Robert F. Kennedy|isbn=978-0-15-100356-3|first=Robert F.|last=Kennedy|publisher=Houghton Mifflin Harcourt|location=Orlando, FL|pages=137–139|editor-first=Maxwell Taylor|editor-last=Kennedy|editor-link=Max Kennedy|postscript=}}</ref><ref>}}{{הערה|{{Cite news|title=Kathleen Kennedy Townsend: Just like her father?|url=http://www.cnn.com/ALLPOLITICS/time/1999/07/26/kennedy.townsend.html|date=July 26, 1999|first=Sally B.|last=Donnelly|work=[[Time (magazine)|Time]]|postscript=|accessdate=April 6, 2011}}</ref>}} בהתחלה התנגד לדרישתה של ג'קלין לסגור את ארון הקבורה, אולם לאחר שראה את הגופה שינה את דעתו.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy: Brother Protector|first=James|last=Hilty|page=484|publisher=Temple University Press|year=2000|isbn=978-1566397667}}</ref>}}

מנהיגי [[המפלגה הדמוקרטית]] ביקשו מקנדי להציג סרט על אחיו בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1964. כשהגיע לנאום, הקהל, מנהיגי המפלגה, הנבחרים והצירים הריעו לו במשך עשרים ושתיים דקות.<ref>{{הערה|Grubin, David. ''RFK''. American Experience, 2004.</ref>}} הוא נאם בנוגע לחזונו של אחיו בנוגע למפלגה, ואז ציטט מ[[רומיאו ויוליה]], לבקשת ג'קלין:

החקירה של [[ועדת וורן]] קבעה שהנשיא נרצח בידי [[לי הארווי אוסוולד]] שפעל לבדו. ב-27 בספטמבר, 1964, הודיע קנדי שלדעתו אוסוולד הוא הרוצח היחידי.<ref name{{הערה|שם="Pittsburgh Post-Gazette; September 28, 1964">|{{cite news|title=JFK Report Is Approved By Robert|url=https://news.google.com/newspapers?id=m9haAAAAIBAJ&sjid=hWwDAAAAIBAJ&pg=3479%2C4668179|accessdate=July 19, 2015|newspaper=Pittsburgh Post-Gazette|date=September 28, 1964|agency=AP|location=Pittsburgh|page=1}}</ref>}} הוא שיבח את הוועדה על פעילותה.<ref name{{הערה|שם="Pittsburgh Post-Gazette; September 28, 1964"/>}} עם זאת, נטען שבפרטיות ביקר את הדו"ח אבל לא רצה לפתוח את הנושא מחדש.<ref name{{הערה|שם="Caro">|{{cite book |last=Caro |first=Robert |author-link=Robert Caro |date=2012 |title=The Passage of Power:The Years of Lyndon Johnson |url=https://books.google.com/books?id=rQO5g9pQjDIC&lpg=PP1&pg=PA574#v=onepage&q&f=false |location= |publisher= Knopf|pages=574–575 |isbn=9780375713255 |access-date=July 19, 2015}}</ref>}} בנו טען שאביו האמין שהוועדה ביצעה עבודת טיוח.<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://bigstory.ap.org/article/rfk-children-speak-about-assassination-dallas-0|title=RFK children speak about assassination in Dallas|work=The Big Story|accessdate=October 23, 2014}}</ref>}}

הרצח השפיע מאוד על קנדי.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.cnn.com/books/news/9806/05/last.patrician/index.html|title=Beran's 'Last Patrician' reconsiders Bobby Kennedy's politics|first=Jamie|last=Allen|date=June 5, 1998}}</ref>}} הוא נכנס לדיכאון בגלל מות אחיו.<ref>{{הערה|Tye, p. 314.</ref>}}

לאחר ההתנקשות באחיו, הפיכתו של לינדון ג'ונסון לנשיא ופינוי תפקיד סגן הנשיא, נחשב קנדי למועמד לסגנו של ג'ונסון ב-1964. רבים קראו לו להתמודד בשם אחיו, וסקרים הראו על תמיכה ברעיון. מספר התומכים בו השתווה כמעט לתומכי ג'ונסון.<ref name{{הערה|שם="Palmero1-6"/>}}

למרות האהדה כלפיו במפלגה, לא רצה הנשיא ג'ונסון שקנדי יתמודד איתו. שני האנשים שנאו אחד את השני מאז שנפגשו ב-1953, וכהונתו של קנדי כנשיא רק החמירה את המצב.<ref>{{הערה|Jeff Shesol, ''Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade'' (2012)</ref><ref>}}{{הערה|Robert A. Caro, ''The Passage of Power'' (2012) pp. 61-63, 243-249.</ref>}} ג'ונסון בחר ב[[יוברט האמפרי]] לסגנו.<ref name{{הערה|שם="Palmero1-6"/>}}

בריאיון לאחר כהונתו, טען ג'ונסון שקנדי התנהג כאילו הוא היה זה שנועד להגשים את חלומותיו של אחיו, ושלא חיכה לתורו. ג'ונסון טען שרבים רצו אותו בתור סגנו, אולם הוא לא רצה זאת כדי להיבחר בזכות עצמו.=<ref name{{הערה|שם=Sabato269>|{{cite book|title=The Kennedy Half-Century: The Presidency, Assassination, and Lasting Legacy of John F. Kennedy|first=Larry J.|last=Sabato|year=2014|publisher=Bloomsbury USA|isbn=978-1620402825|pages=269–271.}}</ref>}}

ביולי 1964, הודיע ג'ונסון רשמית שאף חבר קבינט לא יוכל להתמודד איתו כדי שיישארו בתפקידם. בתגובה לכך, נשלחו מכתבים זועמים אל ג'ונסון ואל אשתו, [[ליידי בירד ג'ונסון|ליידי בירד]], בכעס על כך שקנדי אינו מתמודד.<ref name{{הערה|שם=Sabato269 />}} מתוך דאגה שהוועידה תבחר בקנדי, ציווה ג'ונסון על ה-FBI לעקוב אחרי קנדי ולוודא שלא יוכל לנאום עד לאחר שהאמפרי ייבחר לסגנו.<ref name{{הערה|שם="Palmero1-6"/>}}

תשעה חודשים לאחר ההתנקשות באחיו, התפטר קנדי מהקבינט כדי להתמודד על מקום ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] מטעם ניו יורק.<ref>{{הערה|Dallek (1998), ''Flawed Giant: Lyndon Johnson and His Times, 1961–1973'', p. 58.</ref>}} הוא הכריז על מועמדותו ב-22 באוגוסט, 1964, יומיים לפני הוועידה הדמוקרטית הלאומית. הוא שקל לרוץ מאז תחילת האביב, אולם גם שקל לעזוב את הפוליטיקה לאחר שביוני, נפצע אחיו טד בהתרסקות מטוס. התגובה החיובית שקיבל באירופה שכנעה אותו להישאר.<ref>{{הערה|Schlesinger (1978), p. 666.</ref>}} בנסיעותיו לגרמניה ולפולין, זכה לאהדה רבה מצד האירופאים שאהבו את אחיו.<ref name{{הערה|שם=Leaming178>|Leaming, Barbara (2014). ''Jacqueline Bouvier Kennedy Onassis: The Untold Story''. [[Macmillan Publishers (United States)|Macmillan]]. pp. 178-179. {{ISBN|9781250017642}}.</ref>}} הוועדה הדמוקרטית של ניו יורק אישרה את מועמדותו ב-1 בספטמבר, גם אם בחוסר רצון.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://history.buffalonews.com/2014/09/01/sep-1-1964-robert-kennedy-run-senate-first-stop-buffalo/|title=September 1, 1964: Robert Kennedy to run for Senate|publisher=The Buffalo News|first=Steve|last=Cichon | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134229/http://history.buffalonews.com/2014/09/01/sep-1-1964-robert-kennedy-run-senate-first-stop-buffalo/ | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}}

למרות יחסיהם הקשים, תמך ג'ונסון בקנדי. יריבו במירוץ לסנאט ב-1964 היה הסנאטור ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]] המכהן, [[קנת קיטינג]], שניסה להציג את קנדי כטרמפיסט שבא מחוץ לניו יורק.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/news/politics/bobby-claims-victory-keating-article-1.1991856|title=From the archives: Bobby claims victory over Keating|date=November 4, 2014|publisher=New York Daily News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134420/http://www.nydailynews.com/news/politics/bobby-claims-victory-keating-article-1.1991856 | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}} קנדי תקף את קיטינג וטען שלא עשה שום דבר משמעותי בכהונתו.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1964/09/09/page/46/article/kennedy-rips-into-record-of-sen-keating|title=Kennedy Rips Into Record of Sen. Keating|date=September 9, 1964|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}} בנובמבר ניצח קנדי, בעיקר בזכות ניצחונו הגדול של ג'ונסון בניו יורק.<ref name{{הערה|שם=Leaming189>|Leaming, Barbara (2014). ''Jacqueline Bouvier Kennedy Onassis: The Untold Story''. [[Macmillan Publishers (United States)|Macmillan]]. pp. 189-190. {{ISBN|9781250017642}}.</ref>}}

קנדי משך תשומת לב עוד מתחילת כהונתו בקונגרס. חמישים סנאטורים צפו בנאומו בנוגע לפירוק גרעיני ביוני 1965.<ref>{{הערה|Palermo, pp. 8-9.</ref>}} עם זאת, היה מדובר בפיחות במעמדו: מיועצו הקרוב של הנשיא הוא הפך לאחד ממאה סנאטורים, והוא עצמו היה פחות נלהב מחקיקת חוקים.<ref name{{הערה|שם=Canellos />}} באותו הזמן כרת ברית עם הסנאטור [[פרד רוי האריס]].<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.newson6.com/story/7803296/the-oklahoman-who-might-have-been-president|title=The Oklahoman Who Might Have Been President|date=January 31, 2008|publisher=newson6.com | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823134902/http://www.newson6.com/story/7803296/the-oklahoman-who-might-have-been-president | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}} אחיו הקטן טד היה סנאטור ותיק ועזר לאחיו בסנאט, מה שסייע למערכת היחסים ביניהם.<ref name{{הערה|שם=Canellos>|{{cite book|title=Last Lion: The Fall and Rise of Ted Kennedy|first1=Bella|last1=English|first2=Peter S.|last2=Canellos|pages=111–112.|year=2009|publisher=Simon & Schuster|isbn=978-1439138175}}</ref>}} קנדי עסק במרץ בנושאים שהדאיגו אותו.<ref name{{הערה|שם="Schlesinger, 682, 683">|Schlesinger (2002) [1978], pp. 682, 683.</ref>}} הוא נאם נאומים רבים אולם הסנאטורים האחרים לא אהבו את כנותו.<ref name{{הערה|שם="Schlesinger, 682, 683"/>}}

בסנאט, תמך קנדי בפיקוח על נשק. במאי 1965, תמך בהצעתו של ג'ונסון להגביל את מכירות הנשק.<ref name{{הערה|שם="cq">|{{cite web|url=https://library.cqpress.com/cqalmanac/document.php?id=cqal65-1259893|title=Hearings Held on Administration Gun Control Bill|year=1965|work=CQ Almanac Online Edition|accessdate=June 18, 2016}}</ref>}} הוא הזכיר את אלפי מקרי המוות שהתרחשו בשל אי פיקוח על נשק והודיע שהחוק יוכל לחסוך הרבה מקרי מוות.<ref name{{הערה|שם="cq"/><ref>}}{{הערה|{{cite book|title=Gun Control|page=57.|first=Susan Dudley|last=Gold|year=2004|publisher=Cavendish Square Publishing|isbn=978-0761415848}}</ref>}} לאחר מכן טען שיש להגביל קטינים, פושעים וחולי נפש משימוש באקדחים.

While serving in the Senate, Kennedy advocated for [[gun control]]. In May 1965, he co-sponsored<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.oregonlive.com/pacific-northwest-news/index.ssf/2015/10/in_1968_robert_f_kennedy_calle.html |title=In 1968 Robert F. Kennedy called for gun control, in Roseburg (video)|publisher=oregonlive.com|date=October 4, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823135337/http://www.oregonlive.com/pacific-northwest-news/index.ssf/2015/10/in_1968_robert_f_kennedy_calle.html | archivedate=August 23, 2016}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite news|url=http://archive.boston.com/news/nation/2015/10/06/video-robert-kennedy-once-spoke-about-gun-control-roseburg-oregon/Fc4YYHtz8CbfhSyeHU65nI/story.html|title=Video: Robert F. Kennedy once spoke about gun control in Roseburg, Oregon|date=October 6, 2015|publisher=Boston.com|first=Eric|last=Levenson}}</ref>}}

קנדי והסגל שלו ניצלו את שנתו הראשונה בסנאט רק כדי להציע תיקונים לחוקים קיימים. ב-1966 ו-1967 הם פעלו בצורה ישירה יותר, שגרמה לזעם מצד ממשל ג'ונסון.<ref>{{הערה|Shesol (1997) p. 329</ref>}} עם זאת, תמך קנדי בתכניות החברה הגדולה של הנשיא ג'ונסון. מעל שישים אחוז מהצבעותיו היו לטובת ג'ונסון.<ref>{{הערה|Shesol (1997) p. 336.</ref>}}

ב-8 בפברואר, 1966, ביקש קנדי שארצות הברית תתחייב שלא תהיה המדינה הראשונה שתשתמש בנשק גרעיני מול מדינות שאין להן, בטענה ש[[סין]] כבר התחייבה וש[[ברית המועצות]] גם רמזה שתהיה מוכנה לכך.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://iht-retrospective.blogs.nytimes.com/2016/02/08/1966-kennedy-seeks-nuclear-pledge/?_r=0|title=1966: Kennedy Seeks Nuclear Pledge|publisher=New York Times|date=February 8, 2016}}</ref>}}

ביוני 1966, ביקר ב[[דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד|דרום אפריקה]] עם אשתו, אתל, וכמה עוזרים. מעט פוליטיקאים העזו להתערב בפוליטיקה הדרום אפריקאית באותה הנקודה. בנאומו התנגד קנדי לדיכוי אוכלוסיית הילידים, וזכה לתמיכת האוכלוסייה השחורה. בנאום מפורסם שאל קנדי מה היה קורה אם אלוהים היה אדם שחור, והיה פוגש אנשים שהתייחסו בשנאה לשחורים.<ref>{{הערה|{{Cite news|last=Kennedy|first=Robert F.|url=http://www.rfksa.org/magazines/magazine.php?id=6|title=Suppose god is Black|date=August 23, 1966|work=Look|archiveurl=https://web.archive.org/web/20041023010025/http://rfksa.org/magazines/magazine.php?id=6|archivedate=October 23, 2004}}</ref>}}

באוניברסיטת קייפ טאון, נאם נאום שחלקו חקוק על מצבתו: "כל פעם שאדם נלחם על אידאל, או שהוא מנסה לשפר את חייהם של אחרים, או פועל נגד אי צדק, הוא שולח אדווה קטנה של תקווה.<ref>{{הערה|{{Cite web|url=http://www.rfksa.org/contents/overview.php|work=Ripple of Hope in the Land of Apartheid: Robert F. Kennedy in South Africa, June 1966|title=Overview|archiveurl=https://web.archive.org/web/20041012075359/http://rfksa.org/contents/overview.php|archivedate=October 12, 2004}}</ref>}}

ב-28 בינואר, 1967, נסע קנדי לעשרה ימים ל[[אירופה]], פגש את [[הרולד וילסון]] ב[[לונדון]] וייעץ לו להגיד לנשיא ג'ונסון שהמלחמה בווייטנאם שגויה. כשחזר לארצות הברית, תקפו אותו העיתונאים ושאלו אם שיחותיו בחו"ל פגעו ביחסי החוץ.<ref>{{הערה|Shesol (1997) pp. 364-365.</ref>}}

במהלך כהונתו כסנאטור, סייע בהקמת פרויקט לשיקום שכונות עוני בניו יורק.<ref>{{הערה|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/2009/02/01/nyregion/thecity/01disp.html?_r=0|title=Star Power, Still Shining 40 Years On|date=January 29, 2009|publisher=New York Times}}</ref>}} היה לו קשה לקבל תמיכה מצד הנשיא ג'ונסון לתכנית. קנדי טען שחברי ממשל ג'ונסון התנגדו לתכנית מסיבות פוליטיות.<ref>{{הערה|Schlesinger, p. 789.</ref>}}

בנוסף ביקר באזור [[הדלתא של מיסיסיפי]] כחבר בוועדה של הסנאט לבחינת תכניות המלחמה בעוני.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://ascend.aspeninstitute.org/blog/entry/mississippi-rising-building-two-generation-solutions1|title=Mississippi Rising: Building Two-Generation Solutions|publisher=Aspen Institute | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823140141/http://ascend.aspeninstitute.org/blog/entry/mississippi-rising-building-two-generation-solutions1 | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}} שם ראה ילדים עניים חיים בתת תנאים."<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://billmoyers.com/content/what-inspired-robert-f-kennedys-fight-against-hunger/|title=What Inspired Robert F. Kennedy’s Fight Against Hunger|date=June 22, 2012|publisher=billmoyers.com | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823140347/http://billmoyers.com/content/what-inspired-robert-f-kennedys-fight-against-hunger/ | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}} הוא ביקש להביא את העניים לוושינגטון כדי לקדם חוקים לטיפול בעוני.<ref>{{הערה|{{cite news|url=https://philanthropy.com/article/War-on-Poverty-Spurs-Lifelong/153157|title=War on Poverty Spurs Lifelong Advocacy for Children|date=May 6, 2014|publisher=philanthropy.com}}</ref>}}

קנדי עבד בוועדת יחסי העבודה בסנאט בתקופה בה עובדי החקלאות דרשו זכויות עובדים.<ref>{{הערה|Mills, pp. 339-340.</ref>}} לאחר שראה את מצבם של העובדים, הוא החליט שהם מנוצלים ושיש להגן עליהם.<ref>{{הערה|Thomas, pp. 320-321.</ref>}}

כסנאטור, היה אהוד בקרב שחורים ובקרב מיעוטים, כולל אינדיאנים ומהגרים. הוא נאם בשם הקבוצות המוחלשות,<ref>{{הערה|Thomas, p. 196.</ref>}} the impoverished,<ref>{{הערה|{{cite book|title=American Politics in the Postwar Sunbelt: Conservative Growth in a Battleground Region|page=127.|first=Sean P.|last=Cunningham|publisher=Cambridge University Press|isbn=978-1107024526}}</ref>}} and "the excluded",<ref>{{הערה|Edelman, p. 34.</ref>}} וזכה לתמיכת התנועה לזכויות האזרח ולוחמי הצדק החברתי. הוא דרש מהמפלגה הדמוקרטית לפעול נגד אפליה. הוא תמך בביטול ההפרדה הגזעית באוטובוסים, באינטגרציה בכל מוסדות הציבור, ב[[חוק זכות ההצבעה (1965)|חוק זכות ההצבעה]] ובתכניות נגד העוני שמטרתם הייתה לשפר את החינוך, את ההזדמנויות התעסוקתיות ולספק ביטוח בריאות. הוא דרש מיקוד בזכויות האדם במדיניות החוץ.

ממשל קנדי תמך במעורבות האמריקנית בדרום מזרח אסיה ובעוד חלקים בעולם כחלק מהמלחמה הקרה, אולם קנדי עצמו לא היה מעורב בשיחות לגבי [[מלחמת וייטנאם]] כשהיה התובע הכללי.<ref>{{הערה|Schlesinger (2002) [1978], p. 727.</ref><ref>}}{{הערה|Hilty, p. 460.</ref>}} לפני שבחר להתמודד לסנאט, רצה להיות השגריר ב[[דרום וייטנאם]].<ref>{{הערה|{{cite book|title=Robert F. Kennedy|first=Steven K.|last=Schneider|page=72.|year=2001| publisher=iUniverse|isbn=978-0595137015}}</ref>}} כשנכנס לסנאט, שמר לעצמו את חילוקי הדעות שלו עם הנשיא ג'ונסון בנושאי המלחמה. הוא תמך באחיו, אולם לא תמך בכניסה קרקעית לווייטנאם. הוא לא אהב את ההפצצות ב[[צפון וייטנאם]] שהחלו בפברואר 1965, אולם לא רצה להתנגד לנשיא.<ref name{{הערה|שם=Mills359>|Mills, p. 359.</ref>}} באפריל, כבר תמך בהפסקת ההפצצות, וג'ונסון טען שקנדי השפיע על החלטתו להפסיק את ההפצצות באופן זמני במאי.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade|year=1998|page=265.|publisher=W. W. Norton & Company|isbn= 978-0393318555}}</ref>}} קנדי הזהיר את ג'ונסון בתחילת 1965 משליחת חיילים לווייטנאם, אולם ג'ונסון בחר להקשיב ליועצים שלו. ביולי, לאחר שהתחייב להכניס מספר גדול של חיילים לווייטנאם, קרא קנדי למשא ומתן.<ref>{{הערה|Palmero, p. 13.</ref>}}

באפריל 1966, נפגש עם האחראי על ביטחון במחלקת המדינה כדי לדון בנושא שחרור שבויי המלחמה בווייטנאם. הוא רצה ללחוץ על ממשל ג'ונסון לפעול, אולם ג'ונסון סירב לדון עם הווייט קונג.<ref>{{הערה|Palmero, pp. 33-34.</ref>}} ב-29 ביוני, התנגד קנדי להחלטתו של ג'ונסון להמשיך עם ההפצצות, אולם נמנע מלבקר את המלחמה או את הנשיא כדי לא לפגוע במועמדים הדמוקרטים בבחירות אמצע הכהונה.<ref>{{הערה|Palmero, pp. 36-37.</ref>}} באוגוסט התברר שהציבור, שהתעייף מהמלחמה, אהד את קנדי יותר מג'ונסון בגלל ניסיונותיו לסיים את המלחמה.<ref name{{הערה|שם=NYTAugust2016>|{{cite news|url=https://iht-retrospective.blogs.nytimes.com/2016/08/22/1966-surging-popularity-for-kennedy/?rref=collection%2Ftimestopic%2FKennedy%2C%20Robert%20Francis|

title=1966: Surging Popularity for Kennedy|date=August 22, 2016}}</ref>}}

בתחילת 1967, נסע קנדי לאירופה, ושוחח על וייטנאם עם מנהיגים ודיפלומטים. למחלקת המדינה הודלף שהוא דיבר על שלום והתנגד למדיניות ג'ונסון. ג'ונסון נפגש עם קנדי וטען שהוא חותר תחתיו. קנדי טען שזהו אינטרס של האירופאים להפסיק את ההפצצות ולהתחיל במשא ומתן, דבר אליו ג'ונסון סירב.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.politico.com/story/2009/10/no-vietnam-secrets-between-rfk-lbj-028465|title=No Vietnam secrets between RFK, LBJ|date=October 20, 2009|publisher=POLITICO | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823205944/http://www.politico.com/story/2009/10/no-vietnam-secrets-between-rfk-lbj-028465 | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}} ב-2 במרץ, פרסם קנדי תכנית בת שלושה סעיפים לסיום המלחמה, שכללה הפסקת ההפצצות ונסיגה של הכוחות האמריקניים והצפון וייטנאמיים מדרום וייטנאם. [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]], [[דין ראסק]], דחה את התכנית בגלל שהאמין שצפון וייטנאם לא תסכים לה.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.history.com/this-day-in-history/kennedy-proposes-plan-to-end-the-war|title=Kennedy proposes plan to end the war|date=March 2, 1967 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823210124/http://www.history.com/this-day-in-history/kennedy-proposes-plan-to-end-the-war | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}} ב-15 במאי, התעמת מול [[מושל קליפורניה]], [[רונלד רייגן]], בנושא המלחמה.<ref>{{הערה|Sabato, p.340.</ref><ref>}}{{הערה|{{cite news| url=http://www.nationalreview.com/article/220949/great-forgotten-debate-paul-kengor|date=May 22, 2007|publisher=National Review|title=The Great Forgotten Debate|first=Paul|last=Kengor | archiveurl=http://www.nationalreview.com/article/220949/great-forgotten-debate-paul-kengor | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}} ב-26 בנובמבר האשים את ממשל ג'ונסון בשינוי מדיניות אחיו בווייטנאם. הוא טען שניסיון אמריקני לחיסול הקומוניזם בווייטנאם הוא אינו מוסרי.<ref>{{הערה|Shesol, p. 386.</ref><ref>}}{{הערה|Clarke, p. 32.</ref>}}

ב-8 בפברואר, 1968, נאם קנדי ב[[שיקגו]] וביקר את ממשלת סייגון על שחיתותה. הוא טען שהמלחמה לא תשפיע על עתיד אסיה.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.upi.com/Archives/1968/02/08/Kennedy-urges-compromise-in-Vietnam/3841557748231/|title=Kennedy urges compromise in Vietnam|date=February 8, 1968|publisher=upi.com}}</ref>}} ב-14 במרץ, נפגש עם [[קלארק קליפורד]], מזכיר ההגנה, בפנטגון. קליפורד טען שקנדי הבטיח לא להתמודד מול ג'ונסון בתוך המפלגה הדמוקרטית אם זה ישנה את מדיניותו בווייטנאם.<ref>{{הערה|{{cite book|title=The Kennedy Half-Century: The Presidency, Assassination, and Lasting Legacy|pages=291–292.|first=Larry J.|last=Sabato| year=2014|isbn=978-1620402825|publisher=Bloomsbury USA}}</ref>}} Johnson rejected the proposal.<ref>{{הערה|Hilty, p. 614.</ref>}} ב-1 באפריל, לאחר שהפסיק ג'ונסון את ההפצצות, טען קנדי שמדובר בצעד לקראת השלום. עם זאת, הוא המשיך בהתמודדותו כיוון שג'ונסון פרש.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/04/02/page/2/article/bobby-calls-lbjs-move-a-step-to-peace|title=Bobby Calls LBJ's Move A Step To Peace|date=April 1, 1968|first=Joseph|last=Zullo|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}} ב-1 במאי, טען קנדי שהעיכוב בשיחות השלום מוביל לאובדן חיים ופוגע בקידום תכניות הפנים.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/02/page/12/article/kennedy-loses-ohio-senators-backing|title= Kennedy Loses Ohio Senator's Backing|date=May 2, 1968|publisher=Chicago Tribune|first=Russell|last=Freeburg}}</ref>}} מאוחר יותר באותו החודש קרא למלחמה "שגיאה".<ref>{{הערה|{{cite news|url=https://www.theatlantic.com/politics/archive/2014/02/newly-digitized-footage-reveals-an-rfk-speech-one-week-before-his-assassination/283971/|title=Newly Digitized Footage Reveals an RFK Speech One Week Before His Assassination|date=February 20, 2014|publisher=theatlantic.com|first=Rebecca J.|last=Rosen}}</ref>}} בריאיון ב-4 ביוני, שעות לפני שנורה, המשיך קנדי לתמוך בשינוי מדיניות בנושא המלחמה.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.nbcnews.com/video/nbc-news/24949903#24949903|title=In RFK's final hours, an interview|date=June 4, 1968|publisher=NBC News | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823210807/http://www.nbcnews.com/video/nbc-news/24949903 | archivedate=August 23, 2016}}</ref>}}

קנדי נכנס לבחירות המקדימות באיחור. יועציו הפוליטיים לחצו עליו לפעול מהר.<ref name{{הערה|שם=Thomas351>|{{cite book|last1=Thomas|first1=Evan|title=Robert F. Kennedy: His Life |year=2000|publisher=Simon and Schuster|location=New York |isbn=9780684834801|page=351}}</ref>}} קנדי ידע שיהיה לו קשה לנצח את ג'ונסון,<ref name{{הערה|שם=Boom13>|{{cite book|last=Boomhower|first=Ray E.|title=Robert F. Kennedy and the 1968 Indiana Primary|publisher=[[Indiana University]] Press| year=2008|location=Bloomington, IN|page=13|isbn=9780253350893}}</ref>}} אולם הוא לא פסל את ההתמודדות. הסנאטור יוג'ין מקארתי הכריז על כוונתו להתמודד מול ג'ונסון ב-30 בנובמבר, 1967. מעט לאחר מכן, טען קנדי בפני הסנאטור [[ג'ורג' מקגוורן]] שהוא מודאג בנוגע להתחייבות שלו לתמוך במקארתי.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF>|{{cite web|last=Clark |first=Thurston |title=The Last Good Campaign |publisher=''Vanity Fair'' |date=June 2008 |url=http://www.vanityfair.com/politics/features/2008/06/rfk_excerpt200806 |accessdate=2012-05-18 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20141220171610/http://www.vanityfair.com/politics/features/2008/06/rfk_excerpt200806 |archivedate=2014-12-20 |df= }} Excerpt from ''The Last Campaign: Robert F. Kennedy and the 82 Days that Inspired America'' (New York, Henry Holt, 2008) by Thurston Clark.</ref>}} במסיבת עיתונאים ב-30 בינואר שוב הכריז קנדי שאינו מתכוון לרוץ, אולם שינה את דעתו כעבור כמה שבועות.<ref>{{הערה|Thomas, p. 356.</ref>}}

בתחילת פברואר 1968, לאחר [[מתקפת טט]] ב[[וייטנאם|ווייטנאם]], קיבל קנדי מכתבים מתומכיו שדרשו ממנו להישאר נאמן למורשתו של אחיו.<ref name{{הערה|שם=Thomas357>|Thomas, p. 357.</ref>}} ב-29 בפברואר, פורסם דו"ח לגבי המהומות הגזעיות שהתרחשו בקיץ. הוועדה האשימה את הגזענים במהומות, אולם ממשל ג'ונסון סירב לנקוט בצעדים.<ref name{{הערה|שם=Thomas357/>}} קנדי חשש ממדיניותו של ג'ונסון ומעוד כהונה שלו.<ref name{{הערה|שם=Boom13/>}} חבריו היו חלוקים: אשתו אתל תמכה בהתמודדות, ואילו אחיו טד התנגד לכך. טד כן תמך בקנדי ברגע שזה נכנס למירוץ.<ref name{{הערה|שם=Boom13/><ref>}}{{הערה|Thomas, pp. 357–358.</ref>}}

בסוף פברואר ובתחילת מרץ, החליט קנדי להתמודד.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/>}} ב-10 במרץ, נסע ל[[קליפורניה]] כדי להיפגש עם פעילי זכויות אזרח ששבתו רעב..<ref>{{הערה|{{cite web|author=PBS, "American Experience" |title=RFK, People and Events: Cesar Chavez |publisher=PBS |date=2004-07-01 |url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/peopleevents/p_chavez.html |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823212306/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/peopleevents/p_chavez.html |archivedate=2016-08-23 |df= }}</ref>}} בדרכו לקליפורניה, הוא הודיע לעוזרו שהתכוון לרוץ ושיש להוציא את מקארתי מהמירוץ.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/>}} בסוף השבוע לפני [[הפריימריז בניו המפשייר]], אמר קנדי לעוזריו שירוץ אם מקארתי יפרוש.<ref name{{הערה|שם=Schlesinger884>|{{cite book|last=Schlesinger|first=Arthur M.|title=Robert Kennedy and His Times|publisher=Houghton Mifflin| volume=2|edition=book club|year=1978|location=Boston| page=884}}</ref>}} קנדי הסכים לבקשתו של מקארתי להכריז על התמודדותו רק לאחר הבחירות המקדימות.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/>}} ב-12 במרץ ניצח ג'ונסון בניו המפשייר בהפרש קטן, כשמקארתי משיג 42% מהקולות. היה ברור שמקארתי יסרב לפרוש. קנדי החליט להכריז על מועמדותו.<ref>{{הערה|Thomas, p. 359.</ref>}}

ב-16 במרץ, הכריז קנדי על מועמדותו, והבהיר שהוא מתמודד לא נגד ג'ונסון אלא למען המדינה.<ref>{{הערה|Kennedy, Robert F., [http://www.4president.org/Speeches/rfk1968announcement.htm "Robert F. Kennedy's Announcement of his candidacy for president"] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20120205165914/http://www.4president.org/Speeches/rfk1968announcement.htm |date=2012-02-05 }} (speech, Washington, D. C., 1968-03-16). Retrieved 2012-05-17.</ref>}} קנדי הכריז על מועמדותו בחדר בו אחיו הכריז על מועמדותו ב-1960.<ref>{{הערה|Thomas, p. 360.</ref>}} תומכי מקארתי תייגו את קנדי כאופורטוניסט. הם טענו שנכנס למירוץ רק לאחר שמקארתי חשף שג'ונסון פגיע, ובנוסף, שמקארתי היה זה שהגיע לו לקבל את קולות מתנגדי המלחמה, שכן הוא יצא נגד ג'ונסון קודם.<ref>{{הערה|Schlesinger, p. 898.</ref>}} הדמוקרטים הליברלים היו בטוחים שמועמדותו של קנדי תפלג את הקול המתנגד למלחמה עם מקארתי.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/>}}

ב-31 במרץ, הכריז ג'ונסון שהוא לא יתמודד בבחירות. הוא פרש בנאום בו הכריז על הפסקת ההפצצות בווייטנאם ועל שיחות שלום עם צפון וייטנאם.<ref>{{הערה|Thomas, p. 365.</ref>}} סגן הנשיא [[יוברט האמפרי]], שהיה תומך באיגודי עובדים ובזכויות האזרח, נכנס למירוץ ב-27 באפריל, בתמיכה מצד הממסד- חברי הקונגרס, ראשי העיריות, המושלים ואיגודי העובדים.<ref>{{הערה|{{cite book|last=Solberg|first=Carl|title=Hubert Humphrey: A Biography|publisher= W.W. Norton| year=1984|location= New York|page=332|isbn= 9780393018066}}</ref><ref>}}{{הערה|Schlesinger, p. 923.</ref>}} האמפרי אמנם איחר את המועד להירשם לבחירות המקדימות, אולם התמיכה מצד המפלגה סייעה לו להשיג את הצירים מהמדינות שלא נערכו בהן בחירות.<ref>{{הערה|Solberg, pp. 327–28.</ref><ref>}}{{הערה|{{cite book|last= Cook|first= Rhodes|title=United States Presidential Primary Elections 1968–1996: A Handbook of Election Statistics|publisher= CQ Press|year=2000|location= Washington, D.C.|pages=202, 487, 340|isbn= 9781568024516}}</ref>}} קנדי, לעומתו, תכנן לזכות במועמדות בעזרת הפגנת התמיכה בו מצד הבוחרים. מנהיגי המפלגה הדמוקרטית יכלו להשפיע על בחירת הצירים, וקנדי רצה לשכנע אותם בעזרת ניצחונות. האסטרטגיה עבדה לאחיו שניצח את האמפרי בבחירות במערב וירג'יניה.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/>}}

קנדי נאם את נאום הבחירות הראשון שלו ב-18 במרץ באוניברסיטת קנזס, בה נקבעה לו הרצאה לכבוד מושל קנזס לשעבר, הרפובליקני [[אלף לנדון]].<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/>}} קנדי משך 14,500 סטודנטים לשמוע אותו. הוא התנצל על טעויותיו ותקף את מדיניותו של הנשיא ג'ונסון. הוא טען שהיה מעורב בהחלטות, ובחלקן היו החלטות שגויות.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/>}} מאוחר יותר נאם בפני 19,000 איש, וטען שהוא רץ לנשיאות כדי לאחות את הקרעים במדינה.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/><ref>}}{{הערה|Kennedy, Robert F., [http://www.jfklibrary.org/Research/Ready-Reference/RFK-Speeches/Remarks-of-Robert-F-Kennedy-at-the-University-of-Kansas-March-18-1968.aspx "Remarks at the University of Kansas"] (speech, Lawrence, KS, 1968-03-18), John F. Kennedy Library. Retrieved May 18, 2012.</ref>}} מקנזס, נסע כדי לערוך מסע בחירות באינדיאנה, בוושינגטון, בנברסקה, באורגון, בדקוטה הדרומית ובקליפורניה.<ref name{{הערה|שם=ClarkVF/>}}

קנדי הדגיש שוויון גזעי, צדק חברתי, מדיניות חוץ פייסנית, ביזור העוצמה ושיפור חברתי. הוא זיהה את הצעירים האמריקנים כעתידה של החברה.<ref>{{הערה|{{cite book|title=The Sixties Chronicle|author=Peter Braunstein |publisher=Legacy Publishing|page=375|year=2004|isbn=141271009X}}</ref>}}

מדיניותו לא הייתה אהודה בקרב הקהילה העסקית. הם ידעו שהוא ייאלץ להעלות מסים כדי לממן את תכניותיו החברתיות. בנאום בפני בית הספר לרפואה באינדיאנה, כשנשאל מאיפה ישיג את הכסף עבור התכניות, אמר לתלמידי הרפואה שעמדו להרוויח כסף רב בתפקידם, "מכם".<ref name{{הערה|שם="Schlesinger">|{{Cite journal|last=Schlesinger|first=Arthur Jr.|title=Robert Kennedy and His Times|year=1978|postscript=<!--None-->}}</ref><ref>}}{{הערה|Newfield, Jack. (1969;1988). Robert Kennedy: A Memoir. Plume</ref>}}

קנדי נאם גם בפני קהילות שלא היו אמורות לתמוך בו. הוא נאם בפני קהל באלבמה וטען שיש לדבר עם כל האמריקנים.<ref>{{הערה|{{cite web | url=http://acumen.lib.ua.edu/u0008_0000001_0000013 | title =Emphasis (1968), Robert F. Kennedy, who discusses America at the crossroads | author =Robert F. Kennedy | publisher =University of Alabama | year =1968}}</ref>}} התעוררה שנאה גדולה כלפיו באזורים, וסגנו של ראש ה-FBI טען שהוא רוצה שמישהו ירה בו ויהרוג אותו.<ref>{{הערה|Clyde Tolson, qu. in: Thurston Clarke, 'The Last Good Campaign', Vanity Fair, No. 574, June 2008, p. 173.</ref>}}

ב-1968, היה מוכן לתמוך קנדי בחוק נגד עונש המוות.<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.jfklibrary.org/Historical+Resources/Archives/Reference+Desk/Robert+F.+Kennedy+Miscellaneous+Information.htm |date=2006-01-17 |accessdate=2009-05-03 |title=Robert F. Kennedy Miscellaneous Information |publisher=[[John F. Kennedy Presidential Library]] |author=Parise, Theresa |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090303180247/http://jfklibrary.org/Historical%2BResources/Archives/Reference%2BDesk/Robert%2BF.%2BKennedy%2BMiscellaneous%2BInformation.htm |archivedate=2009-03-03 |df= }}</ref>}} הוא טען שיהיה אפשר לפעול נגד הפשיעה בעזרת יותר עבודות והזדמנויות חינוכיות.

קנדי טען ששיתוף פעולה בין הממשלה למגזר העסקי תקטין את מחירי הדיור ואת המחסומים בפני תעסוקה.<ref name{{הערה|שם=uoooav />}} הוא טען שיש למקד את מדיניות הרווחה בסיוע לחקלאים ובשיפור האשראי.<ref name{{הערה|שם=uoooav />}}

קנדי לא תמך בנסיגה מיידית מדרום וייטנאם. הוא תמך בחיזוק צבא דרום וייטנאם וחיסול השחיתות בממשלת דרום וייטנאם. בנוסף תמך בשלום בין הצפון לדרום.<ref name{{הערה|שם=uoooav />}}

קנדי תמך בחקיקה שתמנע פרצות מס.<ref name{{הערה|שם=uoooav />}}

ב-1968, הצליח קנדי בארבע מדינות בבחירות המקדימות: אינדיאנה, נברסקה, דקוטה הדרומית וקליפורניה. בנוסף ניצח בוושינגטון הבירה. מקארתי ניצח בשש מדינות: ויסקונסין, פנסילבניה, מסצ'וסטס, אורגון, ניו ג'רזי ואילינוי. כשהתמודדו אחד מול השני, ניצח קנדי בשלוש מערכות (אינדיאנה, נברסקה וקליפורניה) ומקארתי באחת (אורגון).<ref>{{הערה|Cook, pp. 12–13.</ref>}}

סקר מסתיו 1965 חשף ש-72% מהציבור האמין ברצונו של קנדי להיות נשיא, ו-40% מהעצמאיים ו-56% מהדמוקרטים תמכו בו.<ref>{{הערה|Shesol, p. 305.</ref>}}

סקרים מאוגוסט 1966 חשפו שרק שני אחוזים מהדמוקרטים ו-14% מהעצמאיים העדיפו אותו על ג'ונסון.<ref>{{הערה|Shesol, p. 344.</ref>}}

סקר מסוף מרץ שפורסם מעט לפני כניסתו למערכה חשף שהוביל על ג'ונסון ברוב של 44% לעומת 41%.<ref name{{הערה|שם=Richardson52/>}} סקר מתחילת אפריל חשף שהוביל על מקארתי ב-26% באינדיאנה, 46% לעומת 19%.<ref name{{הערה|שם=Richardson87>|Richardson, pp. 87–89.</ref>}} סקר נוסף באפריל חשף שהוביל על מקארתי עם תמיכה של שלושה רבעים, אולם שרבים מהציבור חשבו שלא היה אמין וגם שהיה קשוח מדי.<ref name{{הערה|שם=Schmitt210>|Schmitt, pp. 210–211.</ref>}} סקר מה-28 באפריל שם אותו במקום השני מבחינת מועמדים דמוקרטיים מועדפים עם 28% תמיכה, כשהאמפרי עם 25% ומקארתי עם 33%.<ref name{{הערה|שם=Savage301/>}} ב-26 במאי חשף סקר שעשרים ושבעה צירים מפילדלפיה יתמכו בהאמפרי ואחד בלבד בקנדי.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/27/page/8/article/hubert-tops-pennsylvania-delegate-poll|title=Hubert Tops Pennsylvania Delegate Poll|date=May 27, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}} סקר מה-2 ביוני חשף ש-19% מהנציגים הדמוקרטיים המחוזיים תומכים בקנדי, לעומת 67% בהאמפרי ו-6% למקארתי.<ref name{{הערה|שם=Savage305>|{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|page=305|first=Sean J.|last=Savage|year=2004|isbn=978-0791461693|publisher=State University of New York Press}}</ref>}} סקר מה-3 ביוני חשף שהוביל על מקארתי בהפרש של תשעה אחוזים בקליפורניה, עם 39% לעומת 30%.<ref>{{הערה|Clarke, p. 262.</ref>}} למחרת היום, חשפו הסקרים שקנדי הוביל בשבעה אחוזים.<ref name{{הערה|שם=Clarke265/>}}

ב-27 במרץ, 1968, הכריז קנדי על כוונתו להתמודד מול מקארתי באינדיאנה. יועציו לא רצו זאת בגלל שחזו מאבק צמוד.<ref>{{הערה|{{cite news| url = http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=FB071FFF355D147493CAAB1788D85F4C8685F9| title = KENNEDY TO ENTER INDIANA'S PRIMARY | work=The New York Times | date=March 28, 1968 | accessdate=2010-05-22 | first=John | last=Herbers}}</ref>}} למרות זאת, נסע ל[[אינדיאנפוליס]] למחרת היום ונרשם לבחירות. בנאום טען שהמדינה חשובה מאוד למערכת הבחירות שלו.<ref>{{הערה|Boomhower, p. 43.</ref>}}

ב-4 באפריל, החל קנדי את מסע הבחירות שלו. הוא נאם נאומים באוניברסיטאות.<ref>{{הערה|Boomhower, p. 3.</ref>}} בנאומו טען שמערכת הבחירות היא גורלית בנוגע לגורלה של המדינה ושעל הציבור לבחור נכון.<ref name{{הערה|שם=Muncie>|Kennedy, Robert F., [http://libx.bsu.edu/cgi-bin/showfile.exeCISOROOT=/RFKen&CISOPTR=22&filename=23.pdf#search=%22Kennedy%20%20Speech%22 "Speech at Ball State University"] (speech, Ball State University, Muncie, IN, 1968-04-04). Retrieved 2012-05-24.</ref>}} בנוסף הביע את דאגתו מהעוני, הרעב, האלימות, הפיתוח הכלכלי ומדיניות החוץ. הוא טען שלאמריקנים יש "מחויבות מוסרית, ושעליהם לנסות להבין אחד את השני וללכת קדימה יחד.<ref name{{הערה|שם=Muncie/>}}

לאחר שסיים את נאומו, טס לאינדיאנפוליס. כשהגיע לשם נודע לו על הירצחו של [[מרטין לותר קינג]].<ref>{{הערה|Boomhower, pp. 62–63.</ref>}} מאוחר יותר באותו הערב, נאם נאום קצר בנושא בפני קהל בשכונה שחורה. הוא קרא לקהל להתנהג בחמלה.<ref>{{הערה|Boomhower, pp. 67–68.</ref>}} לאחר שנכח בלוויה של קינג, חזר למסע הבחירות. הוא משך קהל רב לראות אותו.<ref name{{הערה|שם=Thomas369>|Thomas, p. 369.</ref>}} ב-10 באפריל חזר למסע הבחירות.<ref>{{הערה|Boomhower, p. 76.</ref>}}

קנדי קיבל עצות לנאום נגד אלימות ומהומות, להדגיש את ניסיונו כתובע הכללי, ולקדם שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי. בנוסף נדרש להתנגד למלחמת וייטנאם ולדרוש להשתמש בכספים שהושקעו בה למדיניות פנים.<ref>{{הערה|Boomhower, p. 78.</ref>}} כדי למשוך את המצביעים השמרנים באינדיאנה, נאלץ קנדי לנאום בצורה פחות אגרסיבית.<ref name{{הערה|שם=Thomas369/>}}

קנדי נאם לפני ועדת הנדל"ן של אינדיאנפוליס ב-2 במאי, ותמך בסיוע למגזר הפרטי במקום במעורבות ממשלתית. בנאומו טען שהכלכלה תתאושש לאחר סיום המלחמה.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/03/page/3/article/kennedy-tells-housing-plan|title=Kennedy Tells Housing Plan|first=Chesely|last=Manly|date=May 3, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}}

בימים לפני הבחירות באינדיאנה, התרחש קרב בין קנדי, מקארתי, והמושל רוג'ר ברניגן. ברניגן היה המועמד המקומי שתמך בג'ונסון. הוא נחשב ליריב חזק בעל יכולת השפעה על שבעת אלפים משרות ברחבי המדינה.<ref>{{הערה|Boomhower, pp. 35–36.</ref>}} ברניגן ערך מסע בחירות בכל תשעים ושניים המחוזות, ואילו מקארתי התמקד בערים הקטנות ובאזורים הכפריים. קנדי הצליח לצבור תנופה כשביקר במרכז ובדרום אינדיאנה ב-22 וב-23 באפריל.<ref>{{הערה|Boomhower, pp. 83, 88, 91.</ref>}}

הבחירות התרחשו ב-7 במאי: קנדי ניצח עם 42% מהקולות. ברניגן השיג 31% מהקולות, ומקארתי 27% בלבד.<ref>{{הערה|Thomas, p. 375.</ref><ref>}}{{הערה|{{cite web|author=PBS, "American Experience" |title=Shock Year: 1968–May 7, Indiana Primary |publisher=PBS |url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_05.html |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160823215604/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_05.html |archivedate=2016-08-23 |df= }}</ref>}} בעזרת ניצחונו, הצליח קנדי להשיג תנופה לקראת הבחירות ב[[נברסקה]].

קנדי ערך מסע בחירות נמרץ בנברסקה, וקיווה שניצחון גדול ימנף אותו לקראת הבחירות ב[[קליפורניה]], שם היה מקארתי חזק. מקארתי ביקר בנברסקה רק פעם אחת ואילו קנדי ביקר כמה פעמים.<ref name{{הערה|שם=Thomas377/>}} יועציו דאגו בנוגע לסיכויו במדינה חקלאית כנברסקה, עקב הזמן הקצר שנותר להם לערוך מסע בחירות וחוסר התמצאות של קנדי בנושאים.<ref>{{הערה|Clarke, pp. 194–195.</ref>}} קנדי ניצח בבחירות ב-14 במאי, עם 51.4% מהקולות לעומת 31% למקארתי.<ref name{{הערה|שם=Thomas377>|Thomas, p. 377.</ref><ref>}}{{הערה|{{cite book|last= Dooley|first= Brian|title= Robert Kennedy: The Final Years|publisher= St. Martin's Press|year=1996|location= New York|page=128|isbn= 9780312161309}}</ref>}} קנדי ניצח בעשרים וארבעה מתוך עשרים וחמישה מחוזות בהם ביקר לפני מערכת הבחירות. המחוז היחיד בו הפסיד היה ליד אוניברסיטת נברסקה, בה היה רוב של סטודנטים שתמכו במקארתי. גם שם הפסיד בהפרש זעום במיוחד.<ref>{{הערה|Mills, p. 428.</ref>}} לאחר מכן הכריז קנדי שכיוון שהוא ומקארתי, מתנגדי המלחמה, השיגו מעל שמונים אחוזים מהקולות, הייתה זו מכה לממשל ג'ונסון-האמפרי.<ref>{{הערה|Schlesinger, p. 929.</ref>}}

בניגוד לנברסקה, הייתה אורגון קשה לקנדי. המטה שלו לא היה חזק שם, ונושאי העוני והמיעוטים לא עניינו את הבוחרים שם.<ref>{{הערה|Dooley, p. 129.</ref>}} אורגון הייתה מנותקת יחסית מהמהומות של ממשל ג'ונסון ולכן לא הצליח לצבור תאוצה.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy|first=Judie|last=Mills|year=1998|publisher=Millbrook Press |isbn=978-1562942502 |pages=430-432}}</ref>}} המטה שלו אסף חומר על מקארתי: מקארתי התנגד לחוק שכר מינימום ולביטול מס הגולגולת במסגרת [[חוק זכות ההצבעה (1965)|חוק זכות ההצבעה]]. מקארתי חשף את הציתותים שערך קנדי אצל מרטין לותר קינג בתפקידו כתובע הכללי.<ref name{{הערה|שם=Gould73/>}}

עשרה ימים לפני הבחירות, הודה קנדי בקושי שלו בניצחון.<ref name{{הערה|שם=TyeOregon>|{{cite news|url=http://www.oregonlive.com/books/index.ssf/2016/07/bobby_kennedy_larry_tye.html |title=New Robert F. Kennedy biography examines historic loss in Oregon presidential primary |date=July 5, 2016 |publisher=oregonlive.com |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160914164119/http://www.oregonlive.com/books/index.ssf/2016/07/bobby_kennedy_larry_tye.html |archivedate=September 14, 2016 |df= }}</ref>}} עם זאת, הוא השקיע במקום מתוך חשש להפסיד במערכת הבחירות.<ref name{{הערה|שם=Gould73>|Gould, p. 73.</ref>}} קנדי הבין שהפסד באורגון יסכן את האמינות שלו והגביר הילוך: הוא ערך מסע בחירות במשך שש עשרה שעות ביום ועבר 50,000 בתים.<ref name{{הערה|שם=Richardson100/>}}

ב-26 במאי, ערך מסע בחירות ב[[פורטלנד (אורגון)|פורטלנד]] יחד עם אשתו אתל והאסטרונאוט [[ג'ון גלן]]. מקארתי גם הופיע בפורטלנד באותו היום.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/27/page/6/article/display-ad-5-no-title|title=RFK, McCarthy Almost Meet on Vote Tour|date=May 27, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}} למחרת היום האשים דוברו של קנדי את מקארתי והאמפרי בשיתוף פעולה מול קנדי.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/28/page/13/article/gene-bobby-wrangle-over-poll-reports|title=Gene, Bobby Wrangle Over Poll Reports|date=May 28, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}} ב-28 במאי, ניצח מקארתי במערכת הבחירות באורגון עם 44.7% מהקולות. קנדי השיג 38.8% מהקולות.<ref>{{הערה|Thomas, p. 382.</ref>}} לאחר שהתברר שהפסיד, שלח קנדי מכתב ברכה למקארתי אולם הבטיח שיישאר במירוץ.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/05/29/page/1/article/mccarthy-defeats-bobby|title=McCarthy Defeats Bobby|first=Seymour|last=Korman|date=May 29, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}}

לאחר שניצח בנברסקה ובאינדיאנה, קיווה קנדי לנצח בקליפורניה וב[[דקוטה הדרומית]] ב-4 ביוני. קליפורניה הייתה השטח המושלם שלו להפגין את כוחו.<ref name{{הערה|שם=Dooley130>|Dooley, p. 130.</ref>}} מקארתי היה מאורגן כהלכה בקליפורניה. תבוסה שם הייתה סותמת את הגולל על ניסיונו של קנדי להיבחר.<ref name{{הערה|שם=Dooley130/>}} הוא גם היה המועמד החלש ביותר בדקוטה הדרומית: מקארתי היה סנאטור ממינסוטה השכנה והאמפרי גדל בדקוטה הדרומית.<ref>{{הערה|Clarke, p. 159.</ref>}}

ב-1 ביוני, בימים האחרונים של מסע הבחירות, נפגשו קנדי ומקארתי לעימות בטלוויזיה. קנדי קיווה לפגוע בכוחו של מקארתי בקליפורניה, אולם העימות היה מאכזב מבחינתו.<ref>{{הערה|Dooley, p. 131.</ref>}} לאחר העימות, פסקו שני שלישים מהמצביעים המתלבטים שקנדי ניצח.<ref name{{הערה|שם=Mills443>|Mills, p. 443.</ref>}}

ב-3 ביוני, בסיור הבחירות האחרון שלו, נסע קנדי ל[[סן פרנסיסקו]], [[לוס אנג'לס]], [[סן דייגו]] ו[[לונג ביץ']].<ref>{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy and His Times|page=912|first=Arthur|last=Schlesinger, Jr.|authorlink=Arthur Schlesinger, Jr.|publisher=Houghton Mifflin|year=1978|isbn= 978-0395248973}}</ref>}} ב-4 ביוני אמר לעוזריו שאם ינצח בדקוטה הדרומית ובקליפורניה, יוכל לשכנע את מנהיגי המפלגה לתמוך בו.<ref name{{הערה|שם=Clarke265>|Clarke, p. 265.</ref>}} קנדי ניצח בדקוטה הדרומית בהפרש גדול, כשהשיג 50% מהקולות לעומת 20% למקארתי (שמו של ג'ונסון עדיין הופיע ברשימת המועמדים שם וקיבל 30% מהקולות, שנחשבו לתומכים בהאמפרי).<ref>{{הערה|Dooley, p. 134.</ref>}} קנדי ניצח בקליפורניה עם 46% מהקולות לעומת 42% למקארתי. הייתה זאת התבוסה שהוציאה את מקארתי מהמירוץ והניצחון הגדול ביותר של קנדי.<ref>{{הערה|{{cite web|url=https://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_06.html |author=PBS ''American Experience'' |title=Shock Year:1968–June 4, California Primary |publisher=PBS |accessdate=2012-05-24 |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20121110230952/http://www.pbs.org/wgbh/amex/rfk/sfeature/sf_1968_text_06.html |archivedate=2012-11-10 |df= }}</ref>}} למרות שקנדי לא זכה לרוב הבוחרים, הוא השיג את כל הצירים של המדינה בוועידה הדמוקרטית הלאומית. בחצות ליל ה-4 ביוני, נאם בפני תומכיו במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס והבטיח לרפא את החולי במדינה.

בתור תומך בזכויות האזרח,<ref>{{הערה|{{cite book|title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness|first=Walter|last=Isaacson|page=287.|year=2011|isbn=978-0393340761|publisher=W. W. Norton & Company}}</ref>}} הוביל קנדי בקרב הקהילות השחורות. במהלך מסע הבחירות, הופיעו בשכונות שחורות שלטים עליהם היה כתוב "קנדי לבן אבל בסדר / זה שלפניו פתח את הדלת." ("Kennedy white but alright / The one before, he opened the door".)<ref name{{הערה|שם=Clarke62>|{{cite book|title=The Last Campaign: Robert F. Kennedy and 82 Days That Inspired America

|first=Thurston|last=Clarke|publisher=Henry Holt and Co |pages=62–63.|year=2008|isbn= 978-0805077926}}</ref>}} בבחירות באינדיאנה, השיג 86% מקולות השחורים.<ref name{{הערה|שם=LaFeber89/>}} הוא היה חזק במיוחד בערים עם אוכלוסיות שחורות גדולות.<ref name{{הערה|שם=Cohen129/>}} קנדי משך בוחרים שחורים ממעמד נמוך. הוא זכה לתמיכה גורפת אצלם.<ref name{{הערה|שם=Richardson87/>}} התמיכה בקרב השחורים הובילה לניצחונו באינדיאנה. הניצחון הגיע בזכות תמיכתו בניסיונות התאגידים לשכור עובדים שחורים.<ref name{{הערה|שם=Stricherz>|{{cite news|url=http://www.crisismagazine.com/2008/the-death-of-the-bobby-kennedy-coalition|title=The Death of the Bobby Kennedy Coalition|first=Mark|last=Stricherz|date=February 21, 2008|publisher=Crisis Magazine}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite book|title=Why the Democrats are Blue: How Secular Liberals Hijacked the People's Party|page=126|year=2007|isbn=978-1594032059 |publisher=Encounter Books}}</ref>}}

בנברסקה, סיים קנדי את מסע הבחירות שלו בנאום בשכונה שחורה ב[[אומהה]].<ref name{{הערה|שם=Savage301>|{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|page=301|first=Sean J.|last=Savage|year=2004|isbn=978-0791461693|publisher=State University of New York Press}}</ref>}} סקר מסוף מאי חשף שאמנם 40% בלבד חשו שקנדי הוא בעל כישרון מנהיגות דומה לאחיו, אולם ש-94% מהשחורים חשו כך.<ref name{{הערה|שם=Cohen129>|Cohen, p. 129.</ref>}} כשמקארתי חשף שקנדי אישר את הציתות למרטין לותר קינג ב-1963, שקלו השחורים בקליפורניה לתמוך בו.<ref name{{הערה|שם=Richardson100>|{{cite book|title=A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign|page=100|year=2002|first=Darcy|last=Richardson|isbn=978-0595236992|publisher=iUniverse}}</ref>}} בנאום ב[[אוקלנד (קליפורניה)|אוקלנד]], פגש קנדי את [[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|הפנתרים השחורים]] ופעילי מיעוטים אחרים כמה ימים לפני סיום הבחירות בקליפורניה. כשצעקו עליו, מנע קנדי מעוזרו השחור להתערב.<ref>{{הערה|Tye, p. 430.</ref>}} לבסוף השיג 90% מקולות השחורים בקליפורניה.<ref name{{הערה|שם=Savage305/>}} בזמן מותו, הוא נחשב ללבן האהוד ביותר בקרב אמריקה השחורה.<ref>{{הערה|{{cite news

}}</ref>}} מצד שני, האהדה שזכה לה מצד שחורים הובילה לבנים רבים להתרחק ממנו.<ref>{{הערה|Cohen, p. 82.</ref>}}

קנדי זכה לתמיכה רחבה מצד פועלים לבנים במהלך מסע הבחירות.<ref name{{הערה|שם=Schmitt210/>}} הוא נחשב לנציג שלהם, ומותו הוביל לתמיכתם בג'ורג' וולאס בסתיו 1968.<ref name{{הערה|שם=Schmitt210/>}} רוב תומכיו אהדו את וולאס.<ref name{{הערה|שם=Schmitt210/>}} למרות התמיכה בו בקרב השחורים, הוא משך אליו גם פועלים לבנים מהמעמד הנמוך שהיו גזעניים בחלקם.<ref name{{הערה|שם=Stricherz/>}}

קנדי תמך בשביתות החקלאים ובמנהיגי פועלים וכך משך את קולות החקלאים אליו.<ref>{{הערה|{{cite book|title=The Crusades of Cesar Chavez: A Biography|page=170|first=Miriam|last=Pawel|publisher=Bloomsbury Press}}</ref>}} הוא היה גיבור בקרב החקלאים.<ref>{{הערה|Tye, p. 359.</ref>}} ביקור שערך באזורים חקלאיים בקליפורניה הוביל את איגודי החקלאים לתמוך בו. נקבע לו נאום בפני חקלאים לאחר נאום הניצחון בקליפורניה.<ref name{{הערה|שם=Pedersen78>|{{cite book|title=Obama's America|pages=78-79.|year=2009|publisher=Edinburgh University Press|isbn=978-0748638949|first=Carl|last=Pedersen}}</ref>}}

קנדי זכה לתמיכה של פי חמישים היספנים מאשר אחיו.<ref name{{הערה|שם=Pedersen78/>}} בקליפורניה, זכה לתמיכת 95% מההיספנים ובכמה אזורים זכה בכל הקולות.<ref name{{הערה|שם=Savage305/>}} הוא היה המועמד המוביל אצלם בקליפורניה.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://web.kitsapsun.com/archive/1998/05-31/0009_30_years_ago__remembering_robert_.html|title=30 YEARS AGO: Remembering Robert F. Kennedy's California campaign|date=May 31, 1998|first=Steven A.|last=Capps|publisher=Kitsapsun.com}}</ref>}} ההתגייסות ההיספנית עבורו סייעה לניצחונו.<ref>{{הערה|{{cite news|url=https://www.theatlantic.com/past/docs/unbound/polipro/pp2000-01-26cald.htm |title=The Electorate Bobby Built |date=January 26, 2000 |first=Christopher |last=Caldwell |deadurl=no |archiveurl=https://web.archive.org/web/20150124025231/http://www.theatlantic.com/past/docs/unbound/polipro/pp2000-01-26cald.htm |archivedate=January 24, 2015 |df= }}</ref>}}

הנשיא ג'ונסון היה משוכנע שקנדי מתכוון לאתגר אותו על המועמדות עוד לפני שהכריז על מועמדותו.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Bad Blood: Lyndon B. Johnson, Robert F. Kennedy, and the Tumultuous 1960s|first=Jeffery K.|last=Smith|year=2010|isbn=978-1452084435|publisher=AuthorHouse|page=230}}</ref>}} הוא היה משוכנע שנשיאותו תהיה שלב מעבר בין שתי כהונות של האחים קנדי.<ref name{{הערה|שם=LaFeber89>|{{cite book|title=The Deadly Bet: LBJ, Vietnam, and the 1968 Election (Vietnam: America in the War Years)|first=Walter|last=LaFeber|page=89–94|year=2005|publisher=Rowman & Littlefield Publishers|isbn=978-0742543928}}</ref>}} ג'ונסון לקח את מערכת הבחירות המקדימות ברצינות לאחר שהפסיד לקנדי ב-1960.<ref>{{הערה|Shesol, p. 309.</ref>}} במסיבת עיתונאים ב-19 בדצמבר, 1967, התייחס ל"תנועת קנדי-מקארתי", כפי שקרא לה.<ref>{{הערה|{{cite book|title=JFK, LBJ, and the Democratic Party|first=Sean J.|last=Savage|page=289|year=2004|publisher=State University of New York Press|isbn=978-0791461693}}</ref>}} חבריו של קנדי טענו שהוא לא יכול היה לשאת את המחשבה שג'ונסון יכהן עוד ארבע שנים בלי שינסה להתמודד.<ref>{{הערה|Smith, p. 235.</ref>}}

קנדי הכריז על מועמדותו לאחר ההפסד של ג'ונסון בבחירות בניו המפשייר. יום לאחר ההכרזה על מועמדותו, חזה קנדי שג'ונסון יפסיד בבחירות אם יהיה המועמד של המפלגה.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/03/18/page/1/article/bobby-has-grave-reservations-about-backing-lbj-in-68-race|title=Bobby Has Grave Reservations About Backing LBJ in '68 Race|first=William|last=King|publisher=Chicago Tribune|date=March 18, 1968}}</ref>}} בטיסה לקנזס סיטי טען שלא רצה להתמודד, אולם ג'ונסון הבהיר שהמלחמה תימשך והוא נאלץ להתמודד.<ref>{{הערה|Clarke, p. 29.</ref>}} באמצע מרץ תקף את ג'ונסון וטען שהוביל לפילוג המדינה.<ref>{{הערה|{{cite book|title=American Maelstrom: The 1968 Election and the Politics of Division|first=Michael A.|last=Cohen|page=104|year=2016|publisher=Oxford University Press|isbn= 978-0199777563}}</ref>}} בסוף מרץ, חשף סקר שקנדי מוביל על ג'ונסון.<ref>{{הערה|Bzdek, p. 136.</ref>}}

קנדי היה בדירתו כשג'ונסון הכריז על פרישתו, אולם לא היה אופטימי בנוגע לכך.<ref>{{הערה|Shesol, p. 439.</ref>}} הוא ידע שייאלץ להפסיק את ביקורתו כלפי הנשיא וכלפי ניהול המלחמה.<ref>{{הערה|Smith, p. 244.</ref>}} קנדי שיבח את ג'ונסון במסיבת עיתונאים לאחר מכן וטען שביצע פעולה של מנהיג.<ref name{{הערה|שם=Shesol446>|Shesol, pp. 446–447.</ref>}} ב-3 באפריל, 1968, שלושה ימים לאחר פרישתו של ג'ונסון, נפגש קנדי עם הנשיא בבית הלבן. ג'ונסון ייעץ לו להתרחק מהבחירות המקדימות, אולם קנדי נשאר להתמודד מול סגן הנשיא האמפרי.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas|publisher=Simon & Shuster|page=365.|year=2002|isbn=978-0743203296 }}</ref>}}

לאחר הבחירות המקדימות, טען מקארתי שקנדי הבטיח בנובמבר 1967 שלא ירוץ.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Eugene McCarthy: The Rise and Fall of Postwar American Liberalism|first=Dominic|last=Sandbrook|page=191|year=2004|publisher=Knopf|isbn=978-1400041053}}</ref>}} לפני כניסתו למירוץ, דאג קנדי מכך שלמקארתי לא היה מצע ועמדה בנושאי פנים. באמצע מרץ, ניסה [[טד קנדי]] להגיע להסכם בו אחיו יצא מהמירוץ אם מקארתי ידון בנושאי פנים. מקארתי סירב לכך.<ref name{{הערה|שם=Smith237>|Smith, p. 237.</ref>}} יום לפני הכרזת מועמדותו, אמר קנדי שהוא לא מאמין שמקארתי יהיה נשיא טוב. הוא טען ש[[ג'ורג' מקגוורן]] הוא אדם טוב, אולם שמקארתי לא פעל למען העניים.<ref name{{הערה|שם=Richardson52>|{{cite book|title=A Nation Divided: The 1968 Presidential Campaign|pages=52-55|first=Dary G.|last=Richardson|year=2002|isbn=978-0595236992|publisher=iUniverse}}</ref>}}

ביום שבו הכריז קנדי על מועמדותו, החליט מקארתי להיכנס לבחירות באינדיאנה. הוא לא רצה לסייע לקנדי לנצח בבחירות המקדימות.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Election Year 1968: The Turning Point|page=76.|first=Dennis|last=Wainstock|year=2012|publisher=Enigma Books|isbn=978-1936274413}}</ref>}} כניסתו של קנדי הובילה לשינוי אסטרטגי של מקארתי- הוא נאלץ לפתח את המצע שלו ולא רק להתנגד לג'ונסון.<ref>{{הערה|Sandbrook, pp. 187–188.</ref>}} הטינה בין קנדי ומקארתי צמחה בסוף מרץ.<ref name{{הערה|שם=LaFeber89/>}} לאחר פרישתו של הנשיא ג'ונסון מהבחירות, השווה את עצמו מקארתי לג'ון קנדי.<ref>{{הערה|Cohen, p. 115.</ref>}} קנדי התמקד בנושאי הסיוע לעניים כדי לחשוף את הצד שאותו מקארתי הזניח.<ref>{{הערה|Mills, p. 401.</ref>}} לאחר ניצחונו בנברסקה, ביקש קנדי מתומכי מקארתי לתמוך בו כדי למנוע מהאמפרי להיבחר.<ref name{{הערה|שם=Savage301/>}} מקארתי התנגד להצעותיו של ג'ונסון לטיפול בערים.<ref name{{הערה|שם=Cohen123>|Cohen, p. 123.</ref>}} הוא האמין שאם קנדי יצליח לנצח בבחירות בקליפורניה, הוועידה הדמוקרטית הלאומית תהיה מפולגת והוא יוכל לזכות בקולות של המתנגדים לקנדי ולהאמפרי.<ref>{{הערה|Cohen, p. 136.</ref>}} לאחר מערכת הבחירות בקליפורניה, הצטרפו יועצי מקארתי לקנדי כדי לנסות לתמוך בו ולחזק את מקארתי.<ref name{{הערה|שם=Mills446>|Mills, p. 446.</ref>}}

יומיים לאחר הכרזת מועמדותו של קנדי, טען סגן הנשיא האמפרי שקנדי תמך בממשלו של אחיו בנוגע לווייטנאם. הוא הביא הצהרה של קנדי, מלפני שש שנים, שטענה שארצות הברית תנצח בווייטנאם.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/03/19/page/5/article/rfk-reverses-self-on-viet-hubert-says|title=RFK Reverses Self On Viet, Hubert Says|date=March 19, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}}

קנדי היה בנברסקה כשהאמפרי נכנס למירוץ ב-27 באפריל. קנדי טען שמועמדותו של האמפרי מציעה בחירה ברורה בין מדיניות ג'ונסון למדיניות אחרת.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://archives.chicagotribune.com/1968/04/28/page/4/article/bobby-welcomes-hubert-to-vote-race|title=Bobby Welcomes Hubert to Vote Race|date=April 28, 1968|publisher=Chicago Tribune}}</ref>}}

כניסתו של האמפרי התרחשה בעיקר בגלל חששו של ג'ונסון שקנדי יהיה המועמד בבחירות הבאות.<ref>{{הערה|LaFeber, p. 122.</ref>}} קנדי תקף את האמפרי וטען שהתחייבותו לפוליטיקה חיובית נובעת מכך שלא ראה אנשים גוועים מרעב.<ref>{{הערה|Solberg, p. 333.</ref>}}

האמפרי השיג 18% מקולות המצביעים שרשמו את שמו בבחירות במסצ'וסטס. קנדי השיג 28%, למרות מטה הבחירות החזק שלו.<ref>{{הערה|Richardson, p. 81.</ref>}} בבוקר למחרת הפסדו באורגון, ערך קנדי מסיבת עיתונאים בלוס אנג'לס וביקר את האמפרי בגלל "חוסר יכולתו להציג את עמדותיו בפני בוחרים במדינה אחת".<ref>{{הערה|Schlesinger, p. 907.</ref>}} הוא טען שניצחונו של האמפרי יבטיח מועמדות של שני מועמדים תומכי מלחמה.<ref>{{הערה|Mills, p. 438.</ref>}}

לאחר הניצחון בבחירות בקליפורניה, אמר קנדי שהוא מתכנן לרדוף אחרי האמפרי בכל רחבי המדינה כדי להיבחר.<ref name{{הערה|שם=Mills446/>}}

בנוגע להתנקשות בקנדי, טען האמפרי שלא רצה להיבחר כך.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Hubert Humphrey: A Biography|page=340|first=Carl|last=Solberg|publisher= Borealis Books |year=2005|isbn=978-0873514736 }}</ref>}}

מעט לפני כניסתו למירוץ, ב-8 בפברואר 1968, נפגש קנדי עם ריצ'רד דיילי בנוגע לאפשרות לקחת מג'ונסון את המועמדות. קנדי רצה שדיילי ישפיע על הצירים בוועידה לטובתו. דיילי הבטיח להישאר מחויב לנשיא. הוא דאג ממועמדותו של קנדי שכן קנדי, כתובע כללי, פגע בפוליטיקאים מהמנגנון המפלגתי.<ref>{{הערה|Savage, pp. 308-309.</ref>}}

לאחר פרישתו של הנשיא ג'ונסון, אמר [[ריצ'רד ניקסון]] שנראה לו שקנדי הוא המועמד המוביל.<ref>{{הערה|Gould, p. 48.</ref>}} הוא היה בטוח שמחלוקות במפלגה הדמוקרטית תסייע לו בהיבחרו. באפריל הציע עימות בינו לבין קנדי.<ref>{{הערה|{{cite book|first=Conrad|last=Black|page=523|publisher=Public Affairs|isbn=978-1586485191|title=Richard M. Nixon: A Life in Full}}</ref>}} ניקסון, שנאם לגבי ביזור הכוח הממשלתי ושיפור כלכלי לשחורים, טען שהוא וקנדי מייצגים רעיונות דומים.<ref name{{הערה|שם=Cohen123/>}} בחצי השני של 1967, הראו הסקרים על שוויון ביניהם.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Mutual Contempt: Lyndon Johnson, Robert Kennedy, and the Feud that Defined a Decade|page=379|first=Jeff|last=Shesol|year=1998|publisher=W. W. Norton & Company|isbn= 978-0393318555}}</ref>}} לאחר ניצחונו של קנדי בקליפורניה, בישר ניקסון למשפחתו שיתמודד מול קנדי.<ref>{{הערה|{{cite book|title=RN: The Memoirs of Richard Nixon|first=Richard|last=Nixon|authorlink=Richard Nixon|isbn=978-0333230213|publisher= Grosset & Dunlap|year=1978|quote=I believed that Hubert Humphrey had waited too long before declaring his candidacy, and I saw no way a Kennedy juggernaut could be stopped once it had acquired the momentum of a California victory.}}</ref>}}

אשתו של קנדי, [[אתל קנדי|אתל]], ליוותה אותו במהלך מסע הבחירות. אחיו [[טד קנדי|טד]], וגיסו סטיבן אדווארד סמית' ייעצו לו באופן בלתי רשמי.<ref name{{הערה|שם=Bzdek133>|Bzdek, p. 133.</ref>}} טד ואחיותיו ג'ין קנדי סמית ופטרישה קנדי לופורד ליוו את קנדי במלון לאחר ניצחונו בבחירות בקליפורניה.<ref>{{הערה|{{cite book|title=RFK Jr.: Robert F. Kennedy Jr. and the Dark Side of the Dream|page=26|first=Jerry|last=Oppenheimer|year=2015|authorlink=Jerry Oppenheimer|isbn=978-1250032959|publisher=St. Martin's Press}}</ref>}} קנדי גם נפגש עם אביו [[ג'וזף קנדי]] לפני הנאום.<ref>{{הערה|{{cite book|title=The Kennedy Legacy: Jack, Bobby and Ted and a Family Dream Fulfilled|first=Vincent|last=Bzdek|publisher=St. Martin's Press|isbn=978-0230613676|page=130}}</ref>}}

בחצות של ליל ה-5 ביוני, 1968, נשא קנדי דברים במסיבת עיתונאים במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס.<ref name{{הערה|שם="NYTjune61968">|{{cite news|url=https://query.nytimes.com/gst/abstract.html?res=9404E1D91138E134BC4D53DFB0668383679EDE|title=Kennedy claims victory; and then shots ring out|last=Morriss|first=John G.|date=June 6, 1968|work=The New York Times|page=1|accessdate=December 29, 2015}}</ref>}} לאחר מכן פנה קנדי עם פמלייתו לצאת מן האולם. הוא עמד לגשת לחדר הכתבים בקיצור דרך, במטבח המלון.<ref>{{הערה|{{cite book |last=Taraborrelli |first=J. Randy |authorlink=J. Randy Taraborrelli |title=Jackie, Ethel, Joan: Women of Camelot |publisher=[[Warner Books]] |year=2000 |page=333 |isbn=0-446-52426-3}}</ref>}} זאת למרות התנגדות שומר ראשו. בעוברו במטבח המלון מוקף באנשיו ובתומכים, ירה בו באקדח מתנקש צעיר בשם [[סירחאן סירחאן]], בן למשפחה פלסטינית-נוצרית ש[[הגירה|היגרה]] לארצות הברית מ[[ירושלים]].<ref name{{הערה|שם="NYTsirhan">|{{cite web| url=https://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/big/0605.html#article |title=Kennedy is Dead, Victim of Assassin; Suspect, Arab Immigrant, Arraigned; Johnson Appoints Panel on Violence|last=Hill|first=Gladwin|date=June 6, 1968|work=The New York Times|accessdate=December 29, 2015 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121103/http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/big/0605.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}} קנדי נפגע שלוש פעמים וחמישה אחרים נפצעו.<ref name{{הערה|שם=cnnMartinez>|{{cite news|last=Martinez|first=Michael|title=RFK assassination witness tells CNN: There was a second shooter|url=http://www.cnn.com/2012/04/28/justice/california-rfk-second-gun|publisher=CNN|date=April 30, 2012 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121307/http://www.cnn.com/2012/04/28/justice/california-rfk-second-gun | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}}

לאחר שנורה, תפסו תומכיו של קנדי את סירחאן.<ref name{{הערה|שם="timealife">|{{cite web|url=http://content.time.com/time/subscriber/article/0,33009,900110-3,00.html|title=Nation: A LIFE ON THE WAY TO DEATH|date=June 14, 1968|work=[[Time (magazine)|Time]]|accessdate=December 29, 2015}}</ref>}} קנדי שכב פצוע ושאל את אחד מתומכיו "הכול בסדר?". לאחר שקיבל תשובה חיובית, אמר "הכול יהיה בסדר".<ref name{{הערה|שם="nw29-30">|{{cite journal|title=Bobby's Last, Longest Day|journal=Newsweek|date=June 17, 1968|pages=29–30}}</ref><ref>}}{{הערה|{{Cite news|title=The busboy who cradled a dying RFK has finally stepped out of the past|url=http://www.latimes.com/local/california/la-me-0830-lopez-romero-20150829-column.html | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824121507/http://www.latimes.com/local/california/la-me-0830-lopez-romero-20150829-column.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}} לאחר כמה דקות, הגיעו רופאים והרימו אותו לאלונקה. מילותיו האחרונות היו "אל תרימו אותי".<ref>{{הערה|{{cite book|title=RFK: a candid biography of Robert F. Kennedy|last=Heymann|first=C. David|location=New York|publisher=Dutton|year=1998|page=500}}</ref><ref>}}{{הערה|{{harvnb|Clarke|2008|page=275}}</ref>}} לאחר מכן איבד את הכרתו.<ref name{{הערה|שם="w273">|{{harvnb|Witcover|1969|page=273}}</ref>}} הוא הובהל לבית החולים ומת בשעות הבוקר המוקדמות.<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.boston.com/news/nation/washington/articles/2008/06/05/slaying_gave_us_a_first_taste_of_mideast_terror/?page=full|title=Slaying gave US a first taste of Mideast terror|work=boston.com|accessdate=August 25, 2015}}</ref>}}

גופתו של קנדי הוחזרה למנהטן והוצג לציבור.<ref>{{הערה|Lukas, J. Anthony. "Kennedy's Body Is Flown Here For Funeral Rites." ''New York Times.'' June 7, 1968.</ref><ref>}}{{הערה|{{cite news|url=http://www.politico.com/story/2016/06/robert-f-kennedy-assassinated-june-5-1968-223826|title=Robert F. Kennedy assassinated, June 5, 1968|first=Andrew|last=Glass|date=June 4, 2016 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824122254/http://www.politico.com/story/2016/06/robert-f-kennedy-assassinated-june-5-1968-223826 | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}} לאחר מכן נערך טקס האשכבה במעמד משפחת קנדי, הנשיא [[לינדון ג'ונסון]] ואשתו [[ליידי בירד ג'ונסון]] וחברי הקבינט.<ref>{{הערה|Shipler, David K. "Family Serves in Funeral Mass." ''New York Times.'' June 9, 1968; Kilpatrick, Carroll. "Johnsons Attend Kennedy Services." ''Washington Post.'' June 9, 1968.</ref>}} אחיו [[טד קנדי|טד]], האח היחיד שנותר, טען שאין להעצים את מותו של אחיו ולזכור אותו פשוט כאדם טוב, שניסה לתקן עוולות.<ref name{{הערה|שם="RFKeulogy">|{{cite web|url=http://www.americanrhetoric.com/speeches/ekennedytributetorfk.html|title=Edward M. Kennedy Address at the Public Memorial Service for Robert F. Kennedy|publisher=American Rhetoric: Top 100 Speeches|accessdate=August 29, 2009 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824122452/http://www.americanrhetoric.com/speeches/ekennedytributetorfk.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}}

לאחר האשכבה שרו הנוכחים את [[המנון הקרב של הרפובליקה]], בניצוחו של [[אנדי ויליאמס]].<ref name{{הערה|שם="1968 Year In Review UPI.com">|{{cite web|url=http://www.upi.com/Audio/Year_in_Review/Events-of-1968/Robert-F.-Kennedy-Assassinated/12303153093431-3/|title=News, Photos, Audio - Archives - UPI.com|work=UPI|accessdate=August 25, 2015}}</ref>}} מיד לאחר מכן הועברה גופתו אל וושינגטון הבירה, כשאלפי מספידים ליוו את הרכבת בדרכה. הרכבת יצאה מניו יורק ב-12:30.<ref name{{הערה|שם="Rites">|"Kennedy Rites Are Announced." ''Washington Post.'' June 7, 1968.</ref>}} כשהגיעה לניו ג'רזי, רכבת במסילה המקבילה פגעה בשני צופים.<ref name{{הערה|שם="ModernRailways">|{{cite journal|author=Morgan, David P.|date=August 1968|title=The train the nation watched|journal=Modern Railways|publisher=Ian Allan Ltd.|location=Shepperton, Middlesex|volume=XXIV|issue=239|pages=408–409}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Wicker">|Wicker, Tom. "President Joins Kennedys in Tribute at Graveside." ''New York Times.'' June 9, 1968.</ref><ref>}}{{הערה|{{cite web|url=http://hnn.us/node/51186 |title=Robert F. Kennedy and the 82 Days That Inspired America| first=Thurston |last=Clarke |publisher=History News Network}}</ref>}} הקהל הגדול האריך את זמן הנסיעה.<ref name{{הערה|שם="ReedThousands">|Reed, Roy. "Thousands Visit Kennedy's Grave on Day of Mourning." ''New York Times.'' June 10, 1968.</ref>}} הרכבת הייתה אמורה להגיע ליעדה בארבע וחצי,<ref name{{הערה|שם="WhiteFitt">|White, Jean M. "Kennedy to Be Buried Near Brother." ''Washington Post.'' June 7, 1968,</ref><ref name}}{{הערה|שם="Madden">|Madden, Richard L. "Kennedy Will Be Buried a Few Steps From the Arlington Grave of His Brother." ''New York Times.'' June 8, 1968.</ref>}} אולם לבסוף הגיעה ב-9:10 ב-8 ביוני.<ref name{{הערה|שם="ReedThousands" />}}

קנדי נקבר ב[[בית הקברות הלאומי ארלינגטון]] ליד אחיו ג'ון.<ref name{{הערה|שם="1968 Year In Review UPI.com"/>}} למרות שרצה להיקבר במסצ'וסטס, האמינה משפחתו שירצה להיקבר ליד אחיו.<ref>{{הערה|Martin, p. 19; Barnes, p. 289.</ref>}}

הטקס בן רבע שעה החל ב-10:30 בניצוח הארכיבישוף הקתולי של וושינגטון.<ref name{{הערה|שם="ReedThousands"/>}} [[ג'ון גלן]] העניק את הדגל המקופל לסנאטור טד קנדי, שהעביר אותו לבנו הבכור של רוברט, ג'ו, שהעביר אותו לאתל.<ref name{{הערה|שם="Wicker" />}}

ב-9 ביוני, הכריז לינדון ג'ונסון על הצמדת מאבטחים לכל המועמדים בבחירות ועל יום אבל לאומי.<ref>{{הערה|{{cite news|url=https://www.independent.co.uk/news/world/americas/assassination-the-night-bobby-kennedy-was-shot-432970.html|title=Assassination: The night Bobby Kennedy was shot|date=January 20, 2007|publisher=independent.co.uk | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824123805/http://www.independent.co.uk/news/world/americas/assassination-the-night-bobby-kennedy-was-shot-432970.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}} לאחר ההתנקשות שינה הקונגרס את הוראות השירות החשאי ודרש ממנו להגן על מועמדים נשיאותיים.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://onpolitics.usatoday.com/2015/06/05/a-robert-kennedy-legacy-secret-service-for-candidates/|title=A Robert Kennedy legacy: Secret Service for candidates|date=June 5, 2015|first=David|last=Johnson|publisher=USA Today}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite news|url=http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=91122836|title=RFK Assassination Sparked Secret Service Change|date=June 5, 2008|publisher=npr.org}}</ref>}}

ב-17 ביוני, 1950, נישא קנדי לאשתו, [[אתל קנדי|אתל סקאקל]], בתו של איש עסקים. נולדו להם 11 ילדים; קייתלין, ג'וזף, רוברט, דיויד, מרי, מישל, מרי קרי, כריסטופר, מתיו, דאגלס ורורי (שנולדה בדצמבר 1968, לאחר ההתנקשות).<ref name{{הערה|שם="Schlesinger"/>}}

נטען שקנדי היה העדין במשפחתו, והרהוט פחות.<ref name{{הערה|שם=Schlesinger21-23 />}}

קנדי נחשב לאיש ארגון מעולה במסעות הבחירות של אחיו ג'ון. הוא תמיד היה קרוב יותר אליו.<ref name{{הערה|שם="Schlesinger"/>}}

יריביו של קנדי טענו שהיה חסר סבלנות.<ref name{{הערה|שם="Schlesinger"/>}}

קנדי טען שהיה לו מזג בעייתי. הוא התקשה לסבול כשאנשים שיקרו לו.<ref>{{הערה|Schlesinger, p. 150.</ref>}}

כמו כל אחיו, היה קנדי קתולי. הוא היה דתי יותר מאחיו,<ref name{{הערה|שם="Schlesinger"/>}} ושילב את הדת בהשקפת עולמו.

קנדי נאם נאומים רבים על דתו וטען שהצילה אותו לאחר מות אחיו.<ref>{{הערה|Schlesinger, p. 191 Cf. Murray Kempton, ''The Progressive'', September 1960.</ref>}}

בשנותיו האחרונות, מצא נחת בכתבי הפילוסופים היווניים,<ref name{{הערה|שם="Schlesinger"/>}} בעיקר בהשפעתה של ג'קלין לאחר מות אחיו.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Robert Kennedy: His Life|first=Evan|last=Thomas |publisher=Simon & Schuster|year=2013|page=22.}}</ref>}}

קנדי היה האח הראשון של נשיא ששירת כתובע כללי. הוא נחשב לאחד מגדולי התובעים הכלליים.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.sfgate.com/politics/article/Bush-honors-RFK-Kennedy-daughter-blasts-2853939.php|title=Bush honors RFK / Kennedy daughter blasts president, Ashcroft|first=Glen|last=Johnson|date=November 21, 2001|work=Boston Globe | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824131923/http://www.sfgate.com/politics/article/Bush-honors-RFK-Kennedy-daughter-blasts-2853939.php | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}} הוא תמך בזכויות האזרח ובממשלו של אחיו.<ref>{{הערה|{{cite book|title=Profiles in Leadership: Historians on the Elusive Quality of Greatness|first=Walter|last=Isaacson|page=287.|year=2011|isbn=978-0393340761|publisher=W. W. Norton & Company}}</ref>}} עם התפטרותו מהתפקיד כדי להתמודד לסנאט, טען ה''[[ניו יורק טיימס]]'', שביקר אותו רק שלוש שנים קודם לכן, שהעלה את הרף בתפקיד.<ref>{{הערה|{{cite book|title=The Legislative Branch of the Federal Government: Purpose, Process, and People |page=215.|year=2010|first=Brian|last=Duignan|isbn=978-1615300273|publisher=Rosen Education Service}}</ref>}}

קנדי זכה לשבחים על כישרון הנאום שלו.<ref>{{הערה|{{cite news|date=March 13, 2016|title=What Bobby Kennedy Would Say to Trump|work=POLITICO|url=http://www.thedailybeast.com/articles/2016/03/13/what-bobby-kennedy-would-say-to-trump.html}}</ref>}} and his skill at creating unity.<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.irishcentral.com/opinion/others/Todays-US-political-landscape-could-use-the-healing-magic-of-Bobby-Kennedy.html|title=Bobby Kennedy, a healer between the races needed more than ever in US|date=June 6, 2016|work=Irish Central|first=Larry|last=Tye | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824133957/http://www.irishcentral.com/opinion/others/Todays-US-political-landscape-could-use-the-healing-magic-of-Bobby-Kennedy.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}} קנדי היה כנה במיוחד בנאומיו והיה מוכן לשלם מחיר פוליטי כבד.<ref>{{הערה|{{cite book|title=The 20th Century Go-N: Dictionary of World Biography, Volume 8|page=1935|first=Frank N.|last=Magill|year=2014|publisher=Routledge}}</ref>}}

ההתנקשות בקנדי נחשבה כמכה לחזון האופטימי של שנות השישים.<ref name{{הערה|שם="Schlesinger 2002 1978, p. xvi"/><ref name}}{{הערה|שם= newfield>|{{cite book |last=Newfield |first=Jack |title=Robert Kennedy: A Memoir |publisher=Penguin Group |edition=reprint |date=1988 |location=New York |pages=304 |isbn=0-452-26064-7}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite book|title=Bill Clinton: The Inside Story|first=Robert E.|last=Levin|year=1992|page=60|isbn=978-1561711772|publisher=S.P.I. Books}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite news|title=Robert F. Kennedy and the 82 Days That Inspired America |url=http://historynewsnetwork.org/article/51186#sthash.q53iPSHc.dpuf|work=History News Network|date=June 8, 2008 | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824172920/http://historynewsnetwork.org/article/51186 | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}}

מותו של קנדי נחשב לגורם בהפסד המפלגה הדמוקרטית ב-1968.<ref name{{הערה|שם= newfield2>|{{cite book |last=Newfield |first=Jack |title=Robert Kennedy: A Memoir |publisher=Penguin Group |edition=reprint |date=1988 |location=New York |pages=292–293 |isbn=0-452-26064-7}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite news|url=http://www.slate.com/articles/news_and_politics/history_lesson/2008/06/after_the_assassination.html|title=WHAT IF BOBBY KENNEDY HAD BECOME PRESIDENT?|date=June 1, 2008|work=Slate | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824173515/http://www.slate.com/articles/news_and_politics/history_lesson/2008/06/after_the_assassination.html | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}} מאז מותו זכה קנדי לכבוד מצד ליברלים<ref>{{הערה|{{cite news|url=http://www.nydailynews.com/opinion/michael-cohen-rfk-dems-revere-article-1.2660354|title=RFK and the Dems who revere him: 48 years after Robert Kennedy's assassination, we should remember him in all his complexity|date=June 5, 2016|work=New York Daily News|author=Michael Cohen | archiveurl=https://web.archive.org/web/20160824173806/http://www.nydailynews.com/opinion/michael-cohen-rfk-dems-revere-article-1.2660354 | archivedate=August 24, 2016}}</ref>}} ומצד שמרנים.<ref>{{הערה|{{cite news|url=https://www.theguardian.com/commentisfree/2013/jun/06/robert-kennedy-assassination-anniversary|title=Bobby Kennedy: Democratic apostate, political opportunist, liberal idealist …|first=Michael|last=Cohen|date=June 6, 2013|work=The Guardian}}</ref>}}

רעיונותיו של קנדי (ושל אחיו) לגבי שימוש בממשלה לסיוע לחלשים בחברה הפכו לנדבכים חשובים ב[[ליברליזם חברתי|ליברליזם האמריקאי]].<ref>{{הערה|{{cite book| last = Brinkley| first = Alan| title = American History: A Survey| publisher = McGraw–Hill| edition = 12th| date = 2007| pages = 846| isbn = 978-0-07-325718-1}}</ref>}}