תל יזרעאל – הבדלי גרסאות

[[קובץ:TelIzrael011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי המגדל הצפון-מזרחי]]

[[קובץ:TelIzrael 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הפלמ"ח על התל]]

 

האזכור הראשון של העיר ב[[מקרא]] מופיע ב[[ספר יהושע]] בתקופת [[התנחלות השבטים]], והיא נכללה בתחומו של [[שבט יששכר]]:

{{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור={{תנ"ך|יהושע|יט|יז|יט|קצר=כן}}}}

העיר חרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[שלמנאסר החמישי]] מלך [[אשור]], אך נבנתה ואוכלסה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]].

 

[[אוסביוס מקיסריה]] שחי ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין [[בית שאן]] ו[[לגיו]] (באזור [[תל מגידו|מגידו]]). [[הנוסע מבורדו]] עבר במקום בשנת [[333]] וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא [[בית שאן]]. ואכן נמצאו בדרך [[אבן מיל|אבני מיל]] אחדות. [[בנימין מטודלה]] שביקר במקום בשנת [[1170]] ומצא בו [[ישוב]] קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. [[אשתורי הפרחי]] אזכר את התל בראשית [[המאה ה-14]], וב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת [[1677]] ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת [[1876]], אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית [[קשת (מבנה)|קשתות]] בכפר, אשר היה בית ה[[שייח']] ושימש גם [[אכסניה|אכסנית]] דרכים.

 

 

==חפירות ארכאולוגיות==

האתר התגלה באקראי בעת עבודות להקמת [[מוזיאון]] לתולדות עמק יזרעאל. בחפירות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו לאחר מכן על ידי חוקרים מ[[אוניברסיטת תל אביב]], נחשפו שרידי שני המגדלים המזרחיים ו[[שער העיר]] הדרומי של מתחם [[ביצורים|מבוצר]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], שלדעת החוקרים היה בשימושם של מלכי [[עמרי|בית עמרי]]. כמו כן התגלו באתר [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] ו[[כנסייה]] מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] וה[[ממלכת ירושלים|צלבנית]]. עוד נמצא בתל ארון קבורה עם עיטורים יהודיים מ[[המאה ה-3 לפנה"ס]], כך שייתכן ששכן במקום יישוב יהודי שלא נזכר ב[[משנה]] וב[[תלמוד]].