הלוח העברי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יהודה 01 (שיחה | תרומות)
←‏החודש: מקור יובא הקישורים חיצוניים
יהודה 01 (שיחה | תרומות)
←‏החודש: סידור, הסבר קשור. (לחשוון וכסליו) הסרת תמונה שאינה קשורה.
שורה 56:
 
== החודש ==
[[קובץ:Beit Alpha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלגל המזלות ב[[בית הכנסת בבית אלפא]]]]
החודש העברי מבוסס על מחזור שינוי [[מופע הירח]], מ[[מולד הלבנה|מולד הירח]], עבור במילואו, וכלה במולד הבא. האופן שבו נראה הירח לצופה מכדור הארץ תלוי במיקומו של הירח ביחס ל[[השמש|שמש]], במיקומו ביחס ל[[כדור הארץ]] ובמיקום שניהם ביחס לשמש. משך הזמן בין מולד ירח אחד למשנהו נקרא "[[חודש#אורכי זמן המולד הממוצע (החודש הסינודי) בעולם העתיק ובימינו|החודש הסינודי]]", ומשכו נובע הן מסיבוב הירח סביב כדור הארץ, והן מסיבוב כדור הארץ סביב השמש. משך החודש הסינודי אינו קבוע, ובזמננו אורכו הממוצע הוא 29.5305888531 ימים (29 [[יממה|ימים]], 12 [[שעה|שעות]], 44 [[דקה|דקות]], ו-2.9 [[שנייה|שניות]] בקירוב).
 
חודש סינודי מסוים עשוי להיות ארוך מהממוצע ב-7 שעות ו-12 דקות לכל היותר או קצר מהממוצע ב-6 שעות ורבע לכל היותר (אורכו בין 29.27 ימים ל-29.83 ימים), וזאת משום שמסלוליהם של כדור הארץ סביב השמש ושל הירח סביב כדור הארץ אינם [[מעגל]]יים, אלא [[אליפסה|אליפטיים]], ועל כן, בהתאם ל[[חוקי קפלר]], [[מהירות]] התנועה שלהם אינה קבועה. בטווח שנים גדול, האורך הממוצע של החודש הסינודי כשהוא נמדד ביממות ארציות מתקצר בשברירי שניות, היות שאורך יממה על פני כדור הארץ מתארך כתוצאה מפעולת [[כוח (פיזיקה)|כוח]]ות ה[[גאות ושפל|גאות והשפל]]. בזמן קביעת הלוח (שנת ד' קי"ט - [[359|שנת 359 לספירה]]) היה החודש הסינודי הממוצע 29.5305934241163 (לפי חישוב [[אורך היממה|התארכות הימים של כדור הארץ]] של [[יאן מיאוס]]).
 
כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 ימים או 30 ימים. חודש שאורכו 29 ימים נקרא "חודש חסר", וחודש שאורכו 30 ימים נקרא "חודש מלא". אופן הקביעה האם חודש הוא חסר או מלא שונה בלוח העברי שעל פי [[קידוש החודש#אופן הקיום|הראייה]] מאשר בלוח העברי הקבוע הנהוג בימינו. בלוח על פי הראייה, אורך החודש היה נקבע בסופו של החודש על פי השאלה האם בלילה של היום השלושים לחודש - בתום היום ה-29 לחודש - כבר נראה הירח של החודש הבא. בלוח הקבוע, לעומת זאת, נקבע אורך החודש על פי תבנית שנקבעה מראש, חודשים מסוימים תמיד מלאים ואחרים תמיד חסרים. שני חודשים יוצאי דופן הם [[חשוון]] ו[[כסלו]]. הם בעלי אורך משתנה, בלוח הקבוע, ואורכם נקבע לפי אורך השנה, שנקבע על פי זמן המולד הממוצע של חודש תשרי הקודם וזה שאחריו.
שורה 92 ⟵ 93:
|}
 
הסיבה להשתנות אורכי חשוון וכסלו היא אורך החודש הממוצע הגדול מעט מ-29.5 יום, דבר הגורם להופעת שנים ארוכות יותר מ-354 יום. את התוספת בחלק מהשנים מוסיפים לחודש חשוון. אמנם קיימת גם סיבה נוספת, בגלל הדחייה של לא אד"ו ראש הגורמת לדחיית ראש השנה בחלק מהשנים כנגד אי דחייתו בשנים אחרות. דבר הגורם לפעמים לשנים קצרות מ-354 יום.
למעשה, אורכי חשוון וכסלו נקבעים לפי ההנחה שאורך החודש הסינודי הוא 29 ימים, 12 שעות ותשצ"ג חלקים (793/1080 חלקי שעה, שהם 44 דקות, שלוש שניות ושליש שנייה), לפי תחשיב [[כשדים|כשדי]] שאומץ בידי [[היפרכוס]], והפער הנצבר בינו לבין מועדי מולד הלבנה בפועל, הוא פחות משנייה בכל חודש.
 
חודש סינודי מסוים עשוי להיות ארוך מהממוצע ב-7 שעות ו-12 דקות לכל היותר או קצר מהממוצע ב-6 שעות ורבע לכל היותר (אורכו בין 29.27 ימים ל-29.83 ימים), וזאת משום שמסלוליהם של כדור הארץ סביב השמש ושל הירח סביב כדור הארץ אינם [[מעגל]]יים, אלא [[אליפסה|אליפטיים]], ועל כן, בהתאם ל[[חוקי קפלר]], [[מהירות]] התנועה שלהם אינה קבועה. בטווח שנים גדול, האורך הממוצע של החודש הסינודי כשהוא נמדד ביממות ארציות מתקצר בשברירי שניות, היות שאורך יממה על פני כדור הארץ מתארך כתוצאה מפעולת [[כוח (פיזיקה)|כוח]]ות ה[[גאות ושפל|גאות והשפל]]. בזמן קביעת הלוח (שנת ד' קי"ט - [[359|שנת 359 לספירה]]) היה החודש הסינודי הממוצע 29.5305934241163 (לפי חישוב [[אורך היממה|התארכות הימים של כדור הארץ]] של [[יאן מיאוס]]).
 
=== שמות חודשי השנה ===
{{חודשים עבריים}}