חסידות זידיטשוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גלייכער (שיחה | תרומות)
גלייכער (שיחה | תרומות)
←‏תולדות החסידות: ראה הערות שוליים
שורה 11:
 
====ממלאי מקומו של רבי צבי הירש====
אחר פטירת רבי צבי הירש התפלגו החסידים בין כמה אדמו"רים עד לכהונתו של רבי יצחק אייזיק אחיינו, אז התאחדו החסידים תחת הנהגתו של רבי יצחק אייזיק ואחר פטירת רבי יצחק אייזיק כבר לא היה רבי אחד.{{הערה|ראה פירוט להלן}}
לאחר פטירתו מינו החסידים לאדמו"ר את אחיו '''רבי ישכר בעריש''', תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו אך נפטר שנה לאחר התמנותו, ב[[ז' בסיוון]] [[תקצ"ב]] בעיירה סקאלה.
*חתנו של רבי צבי הירש, רבי יעקב נפתלי הירץ לאבין, אליו עבר את בית המדרש של החסידות {{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ג5}}, ושימש כאדמו"ר אבל לא רצה לשבת על כיסא חמיו. פרש מהאדמו"רות עקב התמרמרות החסידים על כך שהיה נוסע לרבי [[ישראל מרוז'ין]] ולטענתם זו הייתה פגיעה בחמיו רבי צבי הירש. מכר את בית המדרש של החסידות לבן דודו ומחותנו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב {{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ג5}} (רבי יצחק אייזיק לקח חתן לבת יחידו את רבי ישראל יוסף בנו של רבי יעקב נפתלי הירץ){{הערה|ראה גם ב'עטרת צבי' ברוקלין תשנ"ה בסוף הספר, 'תולדות רבינו'}}. הרבי מלובלין היה השדכן שלו והעיד אליו שהוא מנוטרי הברית{{הערה|עטרת צבי, ברוקלין תשנ"ה, תולדות רבינו}}.גדולי החסידות כהשר שלום מבעלזא, הבני יששכר ועוד השתדכו איתו{{טרקליני החסידיות אלפסי, ועטרת צבי ברוקלין תשנ"ה}}.
*אחיו של רבי צבי הירש, רבי משה מסמבור החל לשמש כאדמו"ר מזידיטשוב בשנת תקצ"ב (בערך שנה אחרי פטירת אחיו רבי צבי הירש) ונפטר שמונה שנים אח"כ בו' אייר שנת ת"ר{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ב3}}. היה תלמידם של החוזה מלובלין, [[המגיד מקוז'ניץ]], רבי [[מנדל מרימנוב]] ורבי [[משה מפשעווארסק]]. חיבר ספר בשם "תפילה למשה". נפטר ב[[ו' באייר]] [[ת"ר]]
*אחיו של רבי צבי הירש, רבי ישכר בעריש תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו, החל גם הוא לנהוג כאדמו"ר מזידישטוב אבל לא העריך ימים ונפטר [[ז' בסיוון]] [[תקצ"ב]] בתוך שנת הפטירה של אחיו רבי צבי{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ב4}}. רבי ישכר בעריש נפטר בעיר סקאלה.
*אחיו של רבי צבי הירש, רבי יצחק אייזיק לא שימש כאדמו"ר לחסידי זידיטשוב הוא ייסד חסידות קומרנא. {{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ב3}}
*אחיו של רבי צבי הירש, רבי ליפא אל שימש כאדמו"רנ אחרי שרבי צבי הירש נחלה עם מחלה שהיה נראה כסופית לקח רבי ליפא המחלה על עצמו ונפטר ד' אייר תקפ"א בחיי אחיו רבי צבי הירש{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי ערך זידיטשוב אות ב4}}
 
אחריו*אחר פטירת כל אחיו של רבי צבי הירש כיהן אחיינו וחתנו, '''רבי [[יהודה צבי מראזלה]]''' בנו של רבי משה מסאמבור{{הערה|רבי משה גם שימש כאדמו"ר בסמבור לאחר פטירת אחיו. היה תלמידם של החוזה מלובלין, [[המגיד מקוז'ניץ]], רבי [[מנדל מרימנוב]] ורבי [[משה מפשעווארסק]]. חיבר ספר בשם "תפילה למשה". נפטר ב[[ו' באייר]] [[ת"ר]]. את מקומו מילא בנו רבי יחיאל מיכל מחבר ספר "עטרתצבי זקנים".}}הירש וחתנו של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב. נולד בשנת [[תקנ"א]]. חיבר ספרים בשם "דעת קדושים" ו"עמוד התורה". נפטר ב[[ז' בחשוון]] [[תר"ח]] והשאיר ארבע בנות. חתניו היו רבי יעקב מ[[חסידות קוסוב|זבלטוב]], הרב יעקב טויבש{{הערה|בניו היו הרב יצחק אייזיק ישכר דוב בעריש שכיהן ברבנות באטיניה והרב אלכסנדר סנדר שכיהן ב[[ווסלוי]].}} שכיהן ברבנות בזידיטשוב, (בזיווג שלישי) רבי [[יחזקאל שרגא משינאווא]] ואחיינו רבי שלמה מ[[חסידות קאליב|ראזלא]].
 
 
בהוראת רבי [[ישראל מרוז'ין]], כיהן אחריו בן דודו, רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]], בנו של רבי בעריש.{{מקור}}
 
בהוראת רבי [[ישראל מרוז'ין]], כיהן אחריו בן דודו, רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]], בנו של רבי בעריש.
 
חתנו של רבי צבי הירש, רבי יעקב נפתלי הירץ לאבין, שימש גם הוא כאדמו"ר כמה שנים, אבל לא רצה לשבת על כיסא חמיו. פרש מהאדמו"רות עקב התמרמרות החסידים על כך שהיה נוסע לרבי [[ישראל מרוז'ין]] ולטענתם זו הייתה פגיעה בחמיו רבי צבי הירש.
 
===רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב===
רבי יצחק אייזיק 'הרבי מזידיטשוב' המרכזי (השני והאחרון שמוכר בשם 'הרבי מזידיטשוב' בלי תוספות) התנהג באדמו"רות אך סירב לשבת באופן רשמי על כיסא האדמו"רות עד [[כ"ז באלול]] [[תרט"ו]], יום פטירתו של האדמו"ר רבי [[שלום רוקח]], ה"שר שלום" מ[[בעלזא]], בו נעשה אדמו"ר באופן רשמי. נחשב לממשיכו הגדול של דודו רבי צבי הירש. בזמנו נהרו לזידיטשוב המוני חסידים מכל רחבי מזרח אירופה, בהם מגדולי הרבנים והאדמו"רים, כבעל ה"דברי חיים" מצאנז רבי [[יהושע רוקח]] מבלז ובעל "ייטב לב". חיבר את הספר "ליקוטי מהרי"א"{{הערה|ספרו [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?102275& ליקוטי מהרי"א]}}. נפטר ב[[ט' בסיוון]] [[תרל"ב]].
 
===הדור השלישי===
ממשיכיו של רבי יצחק אייזיק:
'''כל ילדיו של רבי יצחק אייזיק היו לאדמו"רים{{מקור|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ג8}}.'''
*רבי '''[[אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין|אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא]]''' שעוד בחיי אביו סומן כ"ממשיך"{{מקור}}. היה חתנו של הרב לייבוש יאלעס (בנו של יעקב צבי, ה"מלוא הרועים"). חתניו היו הרב משה חיים ספרין מ[[חסידות קומרנה|אלטשטאט]], רבי חיים יחיאל מ[[חסידות גלגוב|דומברובה]] והרב שמעון בצלאל ניימן. נפטר מעט שנים אחרי שהתמנה לאדמו"ר ב[[י"א בתשרי]] [[תרמ"ד]].
*רבי [[יששכר בעריש מדולינה|יששכר בעריש]] ([[ה'תקצ"ה]] - [[כ"ט בשבט]] [[תרמ"ו]]) כיהן בדולינה, חתנו של רבי אברהם מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]], חיבר קונטרס בשם "ליקוטי תורה מהר"י". חתניו היו רבי פנחס רוקח מ[[שושלת בעלז|קארוב]] ורבי יצחק דוד מ[[ברוך הגר#שושלתו|סטרוז'ניץ]].
שורה 57 ⟵ 64:
==== בני רבי מנחם מנדל ====
בזידיטשוב נותר רק בנו של רבי מנדל, רבי חיים אברהם. (השאר כיהנו בוורצקי, בחודורוב, באלעסק, בסטרי, ביאריטשוב, בפודהייץ ובדולינה). נולד בערך בשנת [[תר"כ]]. מילא את מקום אביו משנת [[תרס"א]]. היה ידוע בבקיאותו בזוהר. חתנו היה רבי משה מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]]. נפטר בלבוב בשנת [[תרס"ט]]. והובא לקבורה לזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי אפרים מ[[חסידות רוזבדוב|רוזבדוב]]. היה חסידם של אדמו"רי [[חסידות קומרנה|קומרנה]].
 
==== בני רבי ישראל יוסף לאבין ====
רבי משה לאבין, אדמו"ר מ'זידיטשוב בדרוהוביטש, נפטר בי"ז ניסן תרצ"ט{{הערה|עטרת צבי, ברוקלין תשנ"ה, תולדות רבינו}}, בזיווג ראשון חתן רבי יחיאל מקולבסוף.{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ה16}}
 
== מנהגי והשפעת זידיטשוב ==