פתיחת התפריט הראשי

חסידות זידיטשוב

רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית
רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז
רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים

חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה. ראשון האדמו"רים בשושלת היה רבי צבי הירש מזידיטשוב.

תוכן עניינים

תולדות החסידותעריכה

אביו של הרב צבי הירש היה רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין (בערך ת"ק -א' באדר תק"ס), נכד התוספות יום טוב ותלמיד החוזה מלובלין. התגורר בכפר ספרין. היו לו חמישה בנים שהתפרסמו כצדיקים: רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי משה מסמבור, רבי ישכר בעריש מזידיטשוב, רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה ורבי ליפא מסאמבור. יש המציינים את החמישה בראשי תיבות "במסל"ה נעלה", (בעריש, משה, סנדר, ליפא והירש).

רבי צבי הירש מזידיטשובעריכה

רבי צבי הירש (תקכ"ג-י"א בתמוז תקצ"א) היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ושל החוזה מלובלין. חיבר ספרים רבים, בהם: עטרת צבי על הזוהר (שעל שמו הוא מפורסם) ו"סור מרע ועשה טוב".

ממשיכיו של רבי צבי הירשעריכה

אחר פטירתו של רבי צבי הירש מינו חלק מחסידיו לאדמו"ר את אחיו, רבי ישכר בעריש, גם כן בזידיטשוב. היה תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו. הוא נפטר כעבור פחות משנה לאחר התמנותו, בז' בסיוון תקצ"ב, כשהיה בעיירה סקאלה.

אח נוסף של רבי צבי הירש, רבי משה מסמבור, החל לשמש גם הוא כאדמו"ר מזידיטשוב בעיר סמבור הסמוכה בשנת תקצ"ב. היה תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנדל מרימנוב ורבי משה מפשעווארסק. חיבר את הספר "תפילה למשה". נפטר בו' באייר ת"ר[1] ונטמן באוהל אחיו רבי צבי הירש. את מקומו מילא בנו רבי יחיאל מיכל, מחבר ספר "עטרת זקנים". נפטר בשנת תר"ד בערך.

בן נוסף של רבי משה, רבי יהודה צבי מראזלה היה אדמו"ר של חסידי זידיטשוב, בעוד בחיי אביו, לאחר שנפטרו שני דודיו. היה חתנו של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב. נולד בשנת תקנ"א. חיבר את הספרים "דעת קדושים" ו"עמוד התורה". נפטר בז' בחשוון תר"ח.

חתנו של רבי צבי הירש (בעלה של בתו חוה חיה[2]), הרב יעקב נפתלי הירץ לאבין, ירש את בית המדרש של חותנו[3]. לא היו לו חסידים רבים. כאשר נקלע לחובות רכשו ממנו את בית המדרש חסידיו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב (ראו להלן), שהיה בן דודו ומחותנו[4].

רבי יצחק אייזיק מזידיטשובעריכה

רבי יצחק אייזיק, בנו של רבי בעריש, היה תלמידם של דודיו הרב צבי הירש והרב משה מסמבור. התנהג באדמו"רות אך סירב לשבת באופן רשמי על כיסא האדמו"רות עד כ"ז באלול תרט"ו, יום פטירתו של האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלזא. נחשב לממשיכו הבולט של דודו רבי צבי הירש. רבים באו לחצרו, בהם רבי בחיים הלברשטאם מצאנז ורבי יהושע רוקח מבלז. חיבר את הספר "ליקוטי מהרי"א"[5]. נפטר בט' בסיוון תרל"ב[6].

הדור השלישיעריכה

חמשת בניו של הרב יצחק אייזיק היו לאדמו"רים:

הדור הרביעי עד השואהעריכה

בני רבי אלכסנדר סנדרעריכה

ארבעה מבניו של רבי אלכסנדר שימשו באדמו"רות:

  • רבי ישכר בעריש (בערך תר"ח- כ"א בניסן תרפ"ד) יורשו המרכזי של אביו (יחד עם דודו רבי מנדל). היה חתנו של רבי מנשה מרופשיץ. כיהן בוורצקי ובזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לגרוסוורדיין ומשם למונקאץ' וזכה להערכתו של המנחת אלעזר. מחבר ספר "מלבוש לשבת ויום טוב". חתנו היה רבי יצחק אייזיק מספינקא.
    • רבי מנשה מריישא. חתנו של רבי יהושע מדז'יקוב. מחבר הספרים "אלפי מנשה" ו"תורת האשם". בנו רבי מתתיהו כיהן בארצות הברית כאדמו"ר מדז'יקוב.
    • רבי משה (נולד בערך תרל"ד, נרצח באושוויץ בג' בסיון תש"ד) ממלא מקום אביו במונקאץ' ובוורצקי. כתביו יצאו בספר "זיכרון משה", ב' כרכים. בנו רבי אליהו מילא את מקומו במונקאץ' ואחר כך כיהן ברבנות זידיטשוב.
    • הרב אשר ישעיהו מפרוכניק. חתנו של רבי יחיאל מקרילוביץ.
  • רבי יהושע העשיל (בערך תר"ב - בערך תרמ"ה) רב ואדמו"ר בחודורוב. היה חתנו של רבי אליעזר מאוזיפולי. נפטר מעט זמן אחרי שהחל לכהן.
    • רבי ישכר דב ממלא מקום אביו. חתנו של רבי מנחם נחום מלודמיר. בניו היו רבי יהושע העשיל מחודורוב-שיקגו ורבי שלמה מחודורוב (חתן רבי שמואל מדמביץ).
  • רבי אהרן מנחם מנדל (בערך תר"י - י"ט באב תרפ"ג) מאלעסק. חתנו וממלא מקומו של רבי יצחק מאלעסק. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט ללבוב שם נפטר.
  • רבי פנחס מסטרי. חתן רבי אלימלך מיאריטשוב.
    • רבי סנדר ממלא מקום אביו. חתן רבי שלום מלובטשוב.

נכדי רבי חיים יחיאל רובין חתנו של רבי אלכסנדר, כיהנו אף הם באדמו"רות. רבי אלכסנדר סנדר ליפא בדולינה, רבי אברהם כאדמו"ר מזידיטשוב בוורשה ורבי ישכר בעריש כאדמו"ר מדולינה בניו יורק.

בני רבי שלמה יעקבעריכה

שנים מבניו של רבי שלמה יעקב שימשו באדמו"רות:

  • רבי אלתר (בערך תר"י - תר"פ), בנו של אביו מאשתו הראשונה. חתן רבי יהושע מקמינקא. בסוף ימיו עבר ליאריטשוב. חתנו ואחיינו רבי אהרן דוד רוזנפלד מילא את מקומו ביאריטשוב.
  • רבי יצחק אייזיק מנחם (ט"ו באב תרל"ט - י"ג באדר א' תש"ג) מפודהייץ, בנו של אביו מאשתו השנייה. חתנו של רבי נחום מבורשטין. גדל אצל סבו רבי אברהם משנדישוב. בשנת תרס"ט החל לכהן באדמו"רות. צאצאיו מפורטים להלן בשושולת פודהייץ-בורשטין.

בני רבי בערישעריכה

בנו של רבי בעריש מדולינא היה רבי יהודה צבי (תרי"ח - י"ב באייר תרס"ט) מדולינה. חסידיו נאמדו באלפים. במקביל אליו כיהן גיסו רבי פנחס רוקח. רבי פנחס עבר למונקאץ' בזמן מלחמת העולם הראשונה ושם גם הוכר כאדמו"ר מדולינא. את מקומו של רבי יהודה צבי ברבנות ואדמו"רות מילא חתנו רבי יהושע הלברשטאם (משושלת ברדיוב). נולד בשנת תרנ"ו. היה ידוע כבעל תפילה מלהיב. נשרף בשואה עם משפחתו בבית הכנסת שלו.

בני רבי מנחם מנדלעריכה

בזידיטשוב נותר רק בנו של רבי מנדל, רבי חיים אברהם (השאר כיהנו כאמור בוורצקי, בחודורוב, באלעסק, בסטרי, ביאריטשוב, בפודהייץ ובדולינה). נולד בערך בשנת תר"כ. מילא את מקום אביו משנת תרס"א. היה ידוע בבקיאותו בזוהר. חתנו היה רבי משה מבוסטון. נפטר בלבוב בשנת תרס"ט והובא לקבורה לזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי אפרים מרוזבדוב. היה חסידם של אדמו"רי קומרנה.

מנהגי והשפעת זידיטשובעריכה

המסורת החסידית מספרת כי מנהגו של האדמו"ר הראשון היה שבשעת הטיש ישבו עשרות חסידים לבושים בבגדי לבן, בניגוד למנהג בחסידויות אחרות, כמו חסידות קוסוב, שם התייחד האדמו"ר בלבוש הלבן ושאר החסידים לבשו שחורים. את מנהגו הסביר כך: "קאסוב בבחינת מלכות, ואצל מלכות כתוב 'ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו', אצלינו בזידיטשוב שולט בחינת נבואה, ואצל נבואה כתוב 'ומי יתן כל עם ה' נביאים'".

חסידות זידיטשוב השפיעה על חצרות רבות בגליציה והונגריה, אשר אדמו"ריהן היו תלמידי או צאצאי אדמו"רי זידיטשוב. בהן: חסידות ספינקא, חסידות טאש, חסידות קוסון, חסידות קומרנה, חסידות קאליב, חסידות בורשטין, חסידות רוזלה, חסידות דולנה, חסידות דרוהביטש ועוד.

חסידות זידיטשוב אחרי השואהעריכה

כאמור, הרבה חצרות אימצו ממנהגי ונוסח זידיטשוב, וחצרות רבות השתלשלו מחצר זו. להלן האדמו"רים שכיהנו תחת השם זידיטשוב.

  • בפתח תקווה שימש רבי מנשה יצחק מאיר, בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק (בן רבי ישכר בעריש מוורצקי). הוא היה חתנו של רבי שמעון שיף מליז'ענסק ולפני השואה כיהן בפטרוז'ן ובקלויזנבורג. בשנת 1951 הוקם בביתו בית מדרש[7]. בסוף שנות ה-50 הוקם בית מדרש בבניין נפרד. לאחר פטירתו, בכ"ז בטבת תשל"א, מילא את מקומו אחיינו רבי יששכר בעריש בן רבי יהושע מגרוסוורדיין, מחבר ספר "ישועת יששכר". היה מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז'. בלוויה הוכתר בנו רבי יהושע אך הוא סירב להתנהג באדמו"רות וכיום מכהן באדמו"רות אחיו מירושלים, רבי משה שלמה(חתן בן דודו רבי אברהם אביש ווייס).
  • בתל אביב כיהן רבי נתן בן רבי יהושע מגרוסוורדיין בן רבי אשר ישעיהו מפרוכניק (בן רבי ישכר בעריש מוורצקי). (תרפ"ג-תשל"ו[8] כיהן ברבנות בטטרוש ובגרוסורדיין. במלחמת העולם השנייה נמלט לרומניה ובסיום המלחמה עלה לארץ ישראל. נשא את חנה בת הרב חיים שמריהו גוראריה. וכיהן באדמו"רות בתל אביב. השאיר חמש בנות[9].
  • בבורו פארק שבברוקלין, ארצות הברית, כיהן רבי אשר ישעיהו אייכנשטיין, בנו של רבי שלום מצפת (בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק) וחתנו של רבי משה אריה לב מביקסאד. בית מדרשו נקרא "קהל ליקוטי מהרי"א זידיטשוב". נפטר בג' באדר ב' תשס"ח. כמו כן כיהן אחיו רבי ישכר בעריש, רב בית מדרש "קהל אוהב ישראל דחסידי זידיטשוב". כיום מכהנים בבורו פארק בניהם רבי חיים יהושע אייכנשטיין (בנו יחידו של רבי אשר ישעיהו), ורבי חיים אייכנשטיין (בן רבי ישכר בעריש). רבי יוסף מאיר אייכנשטיין, בנו הגדול של רבי ישכר בעריש, מכהן כאדמו"ר מזידיטשוב במונסי.
  • בשיקגו כיהן רבי יהושע העשיל בן רבי ישכר דב מחודורוב. כיהן ברבנות חודורוב בצעירותו. היה חתנו של רבי אלתר זאב מסטריזוב. היגר לארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ב התיישב בשיקגו. נפטר בי"א באדר ב' ת"ש. בנו רבי אברהם מילא את מקומו. היה חתנו של רבי פנחס שלום מקוסון. חתנו הוא רבי יעקב מנובומינסק. נפטר בשנת תשכ"ו. בנים נוספים של רבי יהושע העשיל היו רבי מנחם צבי אב"ד סנט לואיס (סבו של האדמו"ר מטריסק) ורבי משה (חתן רבי נחום מרדכי מנובומינסק) שכיהן ברבנות בשיקגו.
כיום מכהן בנו של רבי אברהם, רבי יהושע העשיל אייכנשטיין חתן רבי אברהם דוד הורוביץ. בנו רבי זלמן לייב, מכהן כאב"ד זידיטשוב שיקגו בשיקגו.
  • בירושלים כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא רבי אלתר כהנא (נפטר ב-12 בפברואר 2009). לרבי יצחק אייזיק מזידיטשוב הוא מיוחס דרך רבי ברוך רובין מבריזדוביץ שהיה חתנו של רבי מנדל בן רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי צבי הירש (נפטר ב-2014). בן נוסף, רבי יצחק אייזיק הוא הרבי מזידיטשוב-ספינקא ורב בית הכנסת 'קהל חסידים אנשי ירושלים' בבית שמש. בן שלישי, רבי ברוך, הוא רב בית הכנסת זידיטשוב בבית שמש וראש ישיבת "דרכי איש" בביתר עילית.
  • בוויליאמסבורג שבארצות הברית כיהן רבי נפתלי צבי לאבין כאדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז (קולומיאה, תרע"ו - ט' באדר תשס"ט). היה בן נינו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[10]. אביו כיהן בברגסז כאדמו"ר מזידיטשוב. למד אצל רבי יצחק אייזיק וייס ה"חקל יצחק" מספינקא וקיבל ממנו היתר הוראה. היה חבר בחבורת שומרי אמונים שבברגסז. לפני מלחמת העולם היה נשוי לבת דודו[11] רבי חיים אברהם פולק מברגסז, נכדו של רבי יוסף מאיר מספינקא. בזמן השואה נמלט לסטמר ומשם לדז'. לאחר המלחמה כיהן כדיין בקהילת "שארית הפליטה" שהקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג. לאחר מכן עלה לישראל. בערך שנת תש"י היגר ללונדון לאחר מספר שנים היגר למונטריאול וכעבר שנתיים עבר לוויליאמסבורג שבארצות הברית. נישא בשנית לבת הרב יחיאל אלתר הלוי שטיינברג. מבניו: רבי ישעיה ממלא מקומו, רבי משה מזידיטשוב חרדים בארצות הברית, רבי שלמה דב מזידיטשוב לונדון, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בני ברק[12].
  • בבני ברק מכהן רבי חיים יחיאל אהרן מאיר שנייבאלג בן רבי ישעיהו שהיה חתן בזיווג ראשון של רבי שלום מצפת (בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק). בנים אחרים של רבי ישעיה שנייבאלג הם רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב באר שבע בבורו פארק; רבי בן ציון מראזלא בוויליאמסבורג (חתנו של רבי אשר מרדכי מסטרוז'ניץ) ורבי ישראל מבולחוב בית שמש (תשי"ט - כ"ז בניסן תשע"ג, חתנו של רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה). בנו של רבי יצחק אייזיק שנייבלג הוא רבי פנחס חיים יוסף אדמו"ר מווערצקי (חתנו של רבי מנחם אליעזר זאב מקרטשניף. בית מדרשו י בבני ברק. בנו של רבי ישראל מבולחוב, הרב יוסף יעקב, ממלא את מקום אביו.

חסידות בורשטיןעריכה

 
האדמו"ר מגלאנטא בעת מצווה טאנץ, מאחוריו נראה אחיו האדמו"ר מבורשטין

האדמו"ר הראשון בשושלת זו היה רבי יצחק אייזיק מנחם, בן רבי שלמה יעקב, שהוזכר לעיל. בנו של רבי יצחק אייזיק מנחם היה רבי שלמה יעקב זיידא. נולד בבורשטין, מקום מגורי סבו וממנו קיבל את שם המשפחה ברנדוויין. כיהן כאדמו"ר מפודהייץ-בורשטין. היגר לאמריקה על מנת לכהן ברבנות הוואנה אך יהודי המקום לא היו חרדים ועל כן היגר לניו יורק שם פתח בית מדרש בשם בורשטין. משפחתו נרצחה בשואה. לאחר המלחמה התחתן בשנית ונולדו לו שני בנים. תולדותיו יצאו בספר "צדיק מה פעל", ניו יורק תש"ס.

בניו של רבי זיידא:

  • רבי יצחק אייזיק מנחם, אדמו"ר מגאלנטא בוויליאמסבורג. חותנו הוא הרב שמואל, בנו של רבי יהושע בוקסבוים, ולבקשת חותנו התמנה לאדמו"ר מגאלנטא להנציח את שם אביו.
  • רבי דוד ממלא את מקומו כאדמו"ר מבורשטין בבורו פארק. חותנו הוא רבי משה כהנא מספינקא בני ברק.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ב3
  2. ^ נקברה באוהל אביה ומצבתה שם
  3. ^ טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ג5 וכך גם בפאר יצחק
  4. ^ טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ג5 וכך גם בפאר יצחק. ראו גם ב'עטרת צבי' ברוקלין תשנ"ה בסוף הספר, 'תולדות רבינו'
  5. ^ ספרו ליקוטי מהרי"א
  6. ^ גליציען, חבצלת, 5 בדצמבר 1873
  7. ^ מנשה בן חיים, בית זידיטשוב, שערים, 25 בספטמבר 1959; המשך
  8. ^ ספר אמרי נתן, ירושלים, תשס"ט, עמ' 6–13.
  9. ^ אחת נשואה לרבי נחום שניאורסון (נשיא ישיבת טשיבין), והשנייה - נישאה לראשונה לרבי אברהם אביש וייס בן רבי יעקב יוסף מספינקא ובשנית לרבי יעקב לייב מזוויהל בני ברק ובשלישית לרבי דוד דוב (בעריש) מייזליש מסאטמר בורו פארק (חתנו בזיווג ראשון של רבי משה מסאטמר). בת שלישית נשואה לרבי יוסף פלטיאל דירנפלד דומ"ץ בעלזא באשדוד ובת רביעית לרבי יהושע רובין אב"ד טומשוב.
  10. ^ אביו הרב אלכסנדר יום טוב ליפא בן רבי שלמה יהודה מקולומיאה בן רבי צבי הירש מסטרי בן רבי ישראל יוסף חתן רבי יצחק אייזיק ובנו של רבי יעקב נפתלי חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב.
  11. ^ חתן סבו רבי שלמה יהודה.
  12. ^ ראו עליו עוד באתר אידישע וועלט פארומס ובאתר yiddishtech.